"הכול בסדר, יאללה - תרוצו". בג"ץ, בעלי הדירות והשוכרים נגד חוק מס דירה שלישית

פרויקט בנייה בתל אביב. ארכיון (צילום: מוטי קמחי)

יום חמישי, 15 בדצמבר 2016. רק ב-21:02 הופץ לחברי הכנסת נוסח חוק מס דירה שלישית. לקראת חצות החל הדיון. חברי הכנסת התרעמו על כך שלא ניתן להם די זמן לעיין בשינויים. למרות המחאה, שבשיאה יצאו חברי כנסת מסיעות האופוזיציה מחדר הוועדה, החליט יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) להמשיך בדיון. בשעה 7:05 ביום שישי בבוקר אושר החוק, שבוטל אמש (יום א') בהחלטת בג"ץ המשתרעת על פני 127 עמודים. מבלי לומר את שמו של גפני, מתחו השופטים ביקורת קשה על התנהלותו ועל התנהלות בכירי משרד האוצר.

לעיון בהכרעת בג"ץ - לחצו כאן

ההכרעה בבג"ץ: כך נימקו השופטים את ביטול החוק 

כחלון על ביטול החוק: "עשרות אלפי זוגות צעירים מאוכזבים"

בשוק הנדל"ן מברכים: "כחלון צריך לשלוח פרחים לשופטי בג"ץ"

ח"כ משה גפני ולשמאלו מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד (צילום: גיל יוחנן)

"עליו להבטיח קיומו של הליך חקיקה תקין". השופטת מרים נאור(צילום: יואב דודקביץ)

עיון בפרוטוקול הדיון בוועדה מלמד, כך לדברי השופט נועם סולברג, כי לכל אורכו האיצו נציגי הממשלה שוב ושוב, עימם כמה מנציגי הקואליציה, ולעתים גם יו"ר הוועדה, בחברי הכנסת, "שלא להערים קשיים, לא לשאול, לא לחקור ולא לדרוש. הכל כדי להגיע חיש מהר אל היעד - אישור הצעת החוק. נציגי הממשלה דחקו במקריא הצעת החוק להמשיך בהקראה, חרף שאלות שנשאלו ובקשות להבהרה ולהסבר. הפרוטוקול גדוש בהתבטאויות שאלו דוגמתן: 'הכול בסדר, תרוץ. הכול בסדר. יאללה, רוצו', 'נו, ישי, תקריא', 'כמה שפחות להפריע, שנגמור מהר', 'לא לנהל את הוויכוח הזה', 'הלאה', 'נגמר הדיון', 'עזוב את זה', 'בואו נתקדם', 'מספיק. אי אפשר לשאול שאלות. אתם רוצים להישאר עד עשר בבוקר? מה קרה לכם?', 'לקרוא, לקרוא. כן, תקרא', 'יאללה ישי תמשיך תמשיך תקרא'".

במענה להסתייגות שהגיש חבר כנסת, שביקש להוסיף הסדר שימנע את עליית מחירי השכירות בעקבות המס, נאמר: "אתה השתגעת? זה לפתוח משהו לשעתיים", "בוא נגמור את החוק" ו"למה להכניס עכשיו את כל התיקונים האלה?".

"לא בביקורת על תוכנו של החוק עסקינן". השופט נועם סולברג(צילום: אלכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות")

לקראת סיום הדיון אמר חבר כנסת שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה: "חברים, אני רוצה להודיע לכולם: בשעה 6:30 אני מסיים את הדיון. אתם רוצים חוק? תתחילו להתיישר... לא אין שאלות! שלוש דקות נגמר הדיון". נציג משרד האוצר אף אמר במהלך ויכוח עם חברי הכנסת: "בואו נבטל את החוק ונלך הביתה. לא הביתה מהכנסת, הולכים הביתה לבחירות. זאת הכוונה". השופט סולברג מציין כי באותו הדיון נאמרו אמירות נוספות המלמדות על האווירה: "מה אתם רוצים, שנדבר על זה? יבואו האופוזיציה, יתחילו לשים לנו אלפי הסתייגויות" וגם "איזה מזל שהאופוזיציה לא פה". השופט קובע כי לא ניתן היה לקיים אפילו דיון מינימלי.

במהלך הדיון ביקשו חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה לדחות את הדיון. חבר הכנסת מיקי רוזנטל אמר כי "מדובר בחוק מאוד מורכב שהונח על שולחן הוועדה לפני שעתיים. כדי ללמוד אותו, כדי להגיש הסתייגויות ראויות, כדי להבין אם אני תומך או מתנגד, כדי להציע פתרונות אלטרנטיביים, אנחנו חייבים לפחות כמה שעות, כמה שעות לשבת ולעיין בחוק". חבר הכנסת אוסאמה סעדי: "עכשיו כמעט 00:30. אנחנו מ-9:00 בבוקר, אחרי שאתמול סיימנו ב-3:00 לפנות בוקר. איך אתם מצפים מאיתנו כשאנחנו יושבים ברציפות במשך שתיים עשרה שעות?". חברת הכנסת זהבה גלאון טענה כי "אי אפשר להביא הצעה כל כך מורכבת בשעה 00:30 בלילה, ולצפות שאנשים יהיו צלולים וערניים וילמדו את החומר".

ח"כ דוד ביטן הרגיע: "לא קרה שום דבר"

גם ח"כים מהקואליציה מחו. ח"כ שרן השכל מהליכוד אמרה: "איפה הייתה אפילו דקה אחת לשבת ולקרוא את זה לעומק?". חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ': "אנחנו לוקחים סוגיה כל כך כבדה, לא מאפשרים לנהל בה דיון ענייני, עושים אותה בשעה כל כך מאוחרת בלילה, מקבלים חוק כזה עם כל כך הרבה עמודים כשבקושי אפשר לקרוא אותו ובטח שלא להבין מה כתוב בו".

יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, ניסה להרגיע ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה: "זה דבר שלא קורה בדרך כלל. במצב הזה, בלחץ הזמנים הזה, יכול להיות מצב שנוסח שאנחנו מכירים אותו וקיבלנו אותו לפני חודש נעביר אותו עם תיקונים. לא קרה שום דבר".

יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין ביקש לכנס דיון נוסף, אך נענה בשלילה(צילום: עמית שאבי)

ח"כ דוד ביטן ניסה להרגיע את הח"כים: "לא קרה שום דבר"(צילום: אלכס קולומויסקי)

יומיים לאחר האישור בוועדת הכספים פנה היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, במכתב חריג אל יו"ר ועדת הכספים, שבו סקר את הליכי החקיקה הפגומים: "כל אלה מובילים למסקנה כי ההתנהלות במקרה שבפנינו לא אפשרה עמידה בדרישות 'עקרון ההשתתפות', שהוא עיקרון יסוד בחקיקה. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע כי בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך", קבע השופט סולברג.

בו ביום פנה יו"ר הכנסת אל יו"ר ועדת הכספים וביקש ממנו לשקול בחיוב את כינוס הוועדה לדיון נוסף בנושא מס ריבוי דירות. כמו כן, שישה חברי כנסת מהאופוזיציה פנו במכתב אל יו"ר הכנסת, ובו ביקשו כי בשל הפגמים אשר נפלו בהליך החקיקה, הוא יודיע על ביטול הליך החקיקה הפסול. יו"ר ועדת הכספים לא ראה לנכון להיענות לבקשת יו"ר הכנסת. ב-21 בדצמבר, בדיון שנמשך לתוך הלילה, אושרה הצעת חוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית, ובתוכה גם חוק מס דירה שלישית.

על התעקשותו של יו"ר ועדת הכספים לקיים דיון והצבעה חרף הבעייתיות הקשה, קבעה השופטת אסתר חיות כי "ניתן היה לצפות כי פנייה כה חריגה של היועץ המשפטי של הכנסת כגורם מקצועי מן המעלה הראשונה וכמי שאמון על הבטחת תקינותם של הליכי החקיקה ועל ייעוץ שוטף לכל נושאי התפקידים ומוסדות הכנסת בענייני חוק ומשפט, תיפול על אוזניים קשובות. זאת בייחוד כאשר מצטרפת לכך גם פנייה של יו"ר הכנסת. למרבה הצער לא ראה יו"ר ועדת הכספים לעשות כן ומשכך הגענו עד הלום".

"ניתן היה לצפות כי פנייה כה חריגה תיפול על אוזניים קשובות". השופטת אסתר חיות(צילום: אלכס קולומויסקי)

השופט סולברג הדגיש כי "לא בביקורת על תוכנו של החוק עסקינן, אלא בפיקוח על הליכי חקיקתו". הוא פירט את ה"פגם היורד לשורשו של עניין" שנפל בהליך ופגע בעקרון ההשתתפות. "עקרון ההשתתפות איננו מתמצה במתן אפשרות לחברי הכנסת לנכוח פיזית בדיוני מליאת הכנסת או הוועדה. עקרון ההשתתפות משמעו מתן אפשרות אמיתית, רצינית והוגנת לחברי הכנסת לעיין ולדון, להעיר ולהאיר, לשאול ולשקול - הכול על מנת שיהיה סיפּק בידם לגבש עמדה מושכלת בסוגיה שעל הפרק". 

העותרים: "זו הפנסיה שלנו"

שר האוצר משה כחלון הביע את אכזבתו מהחלטת בג"ץ לבטל את חוק מס דירה שלישית, שאותו יזם. בסרטון שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו מסר כחלון: "אני מביע צער ואכזבה עמוקה מהחלטת בג"ץ ובטוח שיש איתי עשרות אלפי זוגות צעירים שהתאכזבו מההחלטה הזאת". שר האוצר כבר פנה ליו"ר ועדת הכספים משה גפני וביקש לקיים בהקדם דיון כדי לאשר את החוק מחדש.

מנגד, העותרים הביעו שביעות רצון. חלקם ציינו כי ההכנסה מהשכירות היא הפנסיה עבורם. אחד העותרים, דניאל דניאל, תקף את שר האוצר: "לצערי, השר כחלון ממשיך להסית נגד ציבור המשקיעים". אסתר באום, אחת העותרות, אמרה: "אני מאושרת על הפסיקה, אני שמחה לשמוע. כל הכבוד לעורכי הדין שעשו זאת ללא תשלום כפעולה לקהילה, בשביל אנשים בני גילי, שכבר לא צעירים וזו הפנסיה שלהם. הייתי בבית המשפט ואני ממש נרגשת לשמוע את תשובת בג"ץ". עדי מכבי, עותרת נוספת, אמרה כי "זו החלטה נבונה ואני מקווה שהעניין לא יעבור לוועדת כספים ולא לדיון מחודש".

"אני מתייחסת לפסק הדין באהדה רבה", הוסיפה צביה רבאון, שנמנתה גם היא על רשימת העותרים הארוכה, אך ציינה מנגד: "כרגע החוק אומנם מבוטל אבל הפסיקה מאפשרת לאוצר לחזור לדיון בכנסת". לדבריה, "לא נכון להחיל חוק בדיעבד על אנשים שקנו את הדירות שלהם בדם רב. אנחנו רכשנו דירות כדי לקבל מהן הכנסה מסוימת על בסיס המצב שהיה ופתאום יש לנו נכסים שאנחנו לא יודעים מה יהיה איתם. מעבר לכך, מאז שהגשנו את העתירה לא ראינו שנוספו לשוק כל כך הרבה דירות כמו שטענה הצעת החוק שיהיה".

השוכרים כבר משלמים יותר

את מחיר חוק מס דירה שלישית כבר שילמו חלק משוכרי הדירות שנאלצו לשלם תוספת לבעלי הדירה. דנה ועמית, בני זוג, שוכרים דירת שלושה חדרים במרכז תל אביב וחידשו את החוזה לפני חודשיים עם תוספת של 600 שקלים בחודש. לטענתם, בעל הדירה שלו עוד ארבע דירות בבניין ברחוב בן יהודה, הסביר את העלייה במס דירה שלישית שבוטל בהחלטת בג"ץ. "הוא אמר שהוא מתנצל אבל אין לו ברירה", אמרה דנה.  

"כיום אנחנו משלמים 7,100 שקלים בחודש לדירה, ואולי עכשיו ייעשה צדק והוא יחזיר לנו את שכר הדירה למחיר סביר יותר - אבל זה עדיין יקר מאוד. כשהוא העלה לנו את שכר הדירה, ממש ביקשנו שהוא יעשה לנו הנחה, אבל הוא אמר שלצערו אם נחליט שאנחנו לא ממשיכים, הוא ימצא דיירים חדשים. אנחנו גרים בדירה הזאת כבר שלוש שנים, אז החלטנו שעם כל הצער ובשביל שלא נתחיל בחיפושים מתישים, נמשיך בדירה ונשלם יותר". בני הזוג ציינו שבכוונתם כעת לדרוש מבעל הדירה להפחית את שכר הדירה, והם ויתר השכנים מקווים שיצליחו לחסוך כמה מאות שקלים.

מצוקת הדיור, שעמדה ביסוד חוק מס דירה שלישית, לא נעלמה מעיני שופטי בג"ץ. שופט דעת המיעוט מני מזוז אמר כי "העלייה המסחררת במחירי הדיור בעשור האחרון פגעה ברבים, בעיקר מקרב השכבות החלשות והזוגות הצעירים, והובילה תהליכים חברתיים שונים. אם אכן הערכות הגורמים המקצועיים באשר להשפעות החוק על שוק הדיור הן מבוססות, ואין לנו סיבה להטיל בכך ספק, הרי שלביטול החוק עלולות להיות השלכות משמעותיות בהיבט החברתי והכלכלי".