התקציבים, הגישה והמחויבות של הסטודנט: הפערים בהשכלה הגבוהה בין ישראל לעולם
מדד שנגחאי הציג תמונה מדאיגה על מצב ההשכלה הגבוהה, אך הישראלים שלומדים בחו"ל לא מופתעים. בעז, שלומד בסטנפורד: "יש פה תקציבים שאי אפשר להשוות לארץ". ישראלית באוקספורד: "פה באים כדי ללמוד, בישראל הסטודנטים עושים מלא דברים אחרים במקביל"
המדד הבינלאומי, אחד החשובים בעולם האקדמי, מתפרסם החל משנת 2003 פעם בשנה וכולל את 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם. הדירוג מתבסס על כמה קריטריונים, בהם מספר חתני פרס נובל בקרב צוות ההוראה והבוגרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי עת בולטים ועוד.
בעז אברמסון הוא ישראלי ששוקד כעת על דוקטורט בסטנפורד לאחר שעשה את התואר הראשון והשני באוניברסיטה העברית בירושלים. לטענתו אין פער בין המרצים באוניברסיטאות: "אני חושב שהמרצים בישראל לא פחות טובים מהמרצים פה, רובם עשו דוקטורט בדיוק במוסדות האלה.
"לדעתי ההבדל העיקרי זה בתקציבים. יש פה תקציבים שאי אפשר להשוות לארץ, יש פה יחס מרצים-סטודנטים מאוד גבוה. יש גם הבדל בתנאים שנותנים לסטודנטים פה לעומת בישראל", הוא הוסיף.
בעיה נוספת שאברמסון העלה היא הגישה של הסטודנטים ללימודים: "בישראל כמעט כל הסטודנטים עובדים תוך כדי. תואר בישראל נתפס כמשהו שצריך לעשות ולסיים. פה, כשאתה סטודנט – זה מה שאתה עושה, אתה לא צריך לעשות כלום חוץ מללמוד".
סטודנטית ישראלית אחרת, שלומדת לתואר שני באוקספורד אחרי שלמדה בישראל, הצביעה גם היא על אותן הנקודות. "באוקספורד יש תחושה מאוד גדולה של עושר, בארץ מרגישים שהכול במוד של שרידות".
גם היא ציינה את המחויבות של הסטודנטים כהבדל משמעותי: "באוקספורד הסטודנטים מגיעים בשביל ללמוד, בארץ הסטודנטים עושים מלא דברים אחרים במקביל. פה בדיון בכיתה כולם משתתפים, ואם לא קראת את שיעורי הבית אתה לא מעז לשאול שאלה, בארץ זה לא ככה".
"אין מועדי ב', סטודנטים לא מעבירים סיכומים ולא מגיעים לשיעור"
שמרית ברמן, שעובדת כיום באוניברסיטה בסן פרנסיסקו, הצביעה על נקודת אחרת – תנאי הקבלה לאוניברסיטה. את התואר הראשון שלה עשתה באוניברסיטה העברית, אבל את התואר השני סיימה כבר לפני עשור באוניברסיטת ברקלי.
"למדתי בברקלי, אחת האוניברסיטאות הטובות, אחרי שבארץ לא התקבלתי ללימודים בגלל האופן שבו מסתכלים על הסטודנטים. בברקלי מסתכלים לא רק על הציונים, אלא גם עושים ראיונות, מבקשים תיק עבודות, לעומת ישראל, ששם בגלל שלא היו לי ציונים מספיק גבוהים - לא התקבלתי לתואר שני".
היא הוסיפה: "ברקלי מתחילה עם חומר אנושי שונה ולכן דרך הלימוד שונה. זה שיודעים לשנן לא מעיד על יכולת אקדמית גבוהה. חייתי עם תסכול - כמה אנשים כמוני המדינה מפספסת בגלל שיטת הקבלה? אם אני ברמה של ברקלי, אני בטוח ברמה של האקדמיה בארץ".
גם לימור גולצ'ין, ישראלית שסיימה לא מכבר תואר ראשון בהרווארד, רואה הבדלים בין הצורה שבה היא לומדת לזו שחבריה בישראל לומדים.
"אין דבר כזה שסטודנטים מעבירים סיכומים משנה לשנה ולא מגיעים לשיעורים ואין חיה כזו שקונים צילומים של מבחני עבר מאגודת הסטודנטים. גם אין דבר כזה מבחן סוף שהוא 100 אחוזים מהציון, ואין מועדי ב'".
ומה צריך לעשות כדי לשפר את המצב של ישראל במדד שנגחאי? בעז אברמסון סבור שיש להחזיר מוחות בורחים: "אני חושב שהמדדים האלה משקפים משהו מאוד מסוים ולכן צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל. מצד שני, זה לא רק העברית והטכניון, אז כנראה שזה מעיד על מגמה בישראל. אני חושב שהפתרון זה להחזיר לארץ אנשים שנמצאים בחו"ל, והמשמעות היא לתת להם תנאים יותר טובים, מענקי מחקר".
פרופ' לביא: דרושה השקעה מסיבית בתשתיות המחקר
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, אמר על הצניחה במעמד הטכניון והאוניברסיטה העברית כי "מקבלי ההחלטות חייבים להבין שמדינת ישראל לא תוכל להישאר מעצמת מדע וטכנולוגיה בלי השקעה מסיבית בתשתיות המחקר".
מהאוניברסיטה העברית נמסר כי הם לומדים את הנתונים ומודאגים בעיקר מירידה בפרמטר מרכזי אחד לעומת עלייה בשני פרמטרים אחרים בדירוג, שבהם ממשיכה האוניברסיטה להוביל. "לפי דירוג שנגחאי, המחקר הישראלי בכללותו נמצא ככל הנראה בירידה מדאיגה לעומת התחזקות האוניברסיטאות מהמזרח ובעיקר מסין", נמסר, "ממשלת ישראל נדרשת לעניין וחייבת להשקיע עוד יותר במחקר הישראלי, גם בשל התחרות הבינלאומית הגוברת על מעמד המדע וגם בשל היות המחקר המדעי מנוע צמיחה כלכלי למדינה. על אף שהשנה גדלו תקציבי המחקר, נראה כי בראייה עתידית - אין זה מספיק וכעת אנו חווים את השנים הקשות - העשור האבוד - של ההשכלה הגבוהה".
הם הוסיפו כי "הנהלת האוניברסיטה העברית מקווה להגיע בהקדם להבנות והסכמים עם משרד האוצר וות"ת לייצוב כלכלי של המערכת האוניברסיטאית, ובכך יאפשרו לה לחזור ולהשקיע במחקר האקדמי ולהמשיך להוביל בדירוגים הבינלאומיים ולתרום לכלכלה ולחברה בישראל".
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "מדובר בצלצול התראה לממשלת ישראל, שחייבת לשים את המחקר בסדר עדיפות גבוה, שכן למחקר האקדמי במדינת ישראל יש השפעה דרמטית על כל תחומי החיים במדינה - בהם הביטחון, הכלכלה, הטכנולוגיה ועוד. מדובר במרוץ מול שאר מדינות העולם, בהן מדינות ששמו נושא זה בראש סדר העדיפויות שלהן, והתוצאות בהתאם".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "מאז שנת 2011 חל מהפך בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. בשנים אלו התקציב גדל בכחמישה מיליארד שקלים והוא מוערך היום ב-11 מיליארד שקלים. הגידול התקציבי בא לידי ביטוי גם בגידול של מיליארדי שקלים בתקציב אוניברסיטאות המחקר, שהתבטא בשנים קודמות גם בעליות במדדים הבינלאומיים. באשר למדדים האחרונים, על פי רוב הדירוג מתאפיין מדי שנה בעליות וירידות ועל כן נכון יותר להסתכל על הישגי המוסדות בראייה ארוכת טווח. כמו כן, בשנים הקרובות צפוי גידול מצטבר של חמישה מיליארד שקלים נוספים בתקציב ההשכלה הגבוהה".
לפנייה לכתב/ת 
