אלאור אזריה הגיש בקשת חנינה לנשיא ריבלין: "לא זכיתי למשפט צדק, אך מבקש רחמים"
אזריה, שמרצה שנת מאסר וחודשיים בגין הריגת מחבל מנוטרל, פנה לנשיא המדינה בבקשה לחון אותו. "אילו הייתי יודע בוודאות שהמחבל לא ממולכד, לא הייתי יורה – חד וחלק", כתב אזריה והוסיף: "לכן, בדיעבד בלבד, הירי היה טעות מבצעית"
אלאור אזריה, שמרצה שנת מאסר וחודשיים בכלא צבאי בגין הריגת מחבל מנוטרל, הגיש הערב (יום ה') בקשת חנינה לנשיא המדינה ראובן ריבלין. "למשפט צדק, לצערי הרב, לא זכיתי - זו תחושתי ושום דבר לא יכול לשנות אותה. מכל מקום, את מידת הצדק והרחמים, שהיא תמצית מוסד החנינה, מבקש אני מכבוד הנשיא בפנייה זו".
בבית הנשיא אישרו את הדברים והודיעו כי הבקשה תועבר כמקובל בבקשות חנינה של חיילים, ותטופל מול משרד הביטחון וצה"ל לקבלת חוות דעת. לפני שיודיע על החלטתו, הנשיא יקרא את עמדת הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט, שכאמור קיצר את העונש בארבעה חודשים חרף ושל הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק.
בסמכותו של ריבלין לעקוף את הרמטכ"ל ולקצר עוד יותר את עונשו של אזריה במסגרת החנינה, מחודשים בודדים ועד ליתר תקופת המעצר - כלומר שחרור מיידי מכלא 4 כפי שאזריה מבקש. באופן תיאורטי, אם הנשיא יקצר את העונש באופן חלקי וועדת השליש תפחית בגין התנהגות טובה, אזריה עשוי להשתחרר כבר בחודשים הקרובים.
אזריה החל לרצות את עונשו בחודש אוגוסט. תחילה הוא נידון לשנת וחצי מאסר, אולם בחודש שעבר הורה הרמטכ"ל גדי איזנקוט על קיצור עונשו בארבעה חודשים. "אני קורא ושומע את התגובות בקשר להחלטתי שלא להביע חרטה על הירי במחבל", כתב אזריה בבקשת החנינה. "זה לא מדויק: אילו הייתי יודע בוודאות, באותן שינות מתוחות בזירה, שהמחבל אינו ממולכד - לא הייתי יורה, חד וחלק. לכן, ובדיעבד בלבד, הירי במחבל היה טעות מבצעית", הוסיף.
אזריה הוסיף: "כבר לא נהיה לעולם אותה משפחת אזריה מרמלה. אני סבור כי עונש כבד נחת עלינו, גם מבלי שארצה את כל תקופת המאזר שנגזרה עליי. זו העת לרחמים. אני מבקש לשוב אל חיק משפחתי, לסייע באיחוי השברים, לסייע להוריי לשוב לחייהם הקודמים ולנסות לשקם את עצמי אחרי החוויה הקשה הזאת שנחתה עלינו בשל החלטתי לשרת את ארצי-מולדתי בנאמנות".
החייל היורה כתב עוד לנשיא ריבלין: "המשפט מאחורינו, כבוד הנשיא. קיבלתי את הדין. אני יושב בכלא, רחוק מהמשפחה, מבודד מהעולם. האמן לי, אני יושב וחושב על הנסיבות: חייל ישראלי שחירותו נשללה ממנו כי פעל נגד בני עוולה אשר באו לשפוך דם יהודי.
"אני מאמין שדי לי במה שעברנו משפחתי ואני, וכי במילות התפילה של יום הכיפורים, הגיעה עת 'לקום מכיסא דין ולשבת על כיסא הרחמים'. בכוחך, כבוד הנשיא, לחון אותי ואני מבקש, בכל לשון של בקשה, לשקול בכובד ראש ולקחת בחשבון את מכלול הנסיבות ולסיים את שהותי בכלא ולשוב אל חיק משפחתי. ראה נא לנגד עיניך את אמי ואבי, את אחיותיי ואחי, זכור נא את הנסיבות במלואן בבואך לקבל החלטה".
יש לציין כי רק שני קצינים זוטרים מחטיבת כפיר הסכימו להמליץ לנשיא לחון את אזריה - שניהם שימשו כסגני מפקדי פלוגות שבהן שירת אזריה - בטירונות ובגדוד שמשון. קצינים נוספים שהמליצו לחון אותו הם מבסיס נחשונים, שם שהה במעצר פתוח במהלך משפטו. המפקדים המשמעותיים יותר, המ"פ רס"ן תום נעמן, המג"ד סא"ל דוד שפירא והמח"ט תא"ל גיא חזות, שאותם האשים אזריה בשקרים ובתפירת עלילה נגדו, נמנעו מלהמליץ על החנינה.
אזריה ירה למוות במחבל מנוטרל בחברון במרס 2016, ותושב העיר תיעד את המעשה. הסרטון עורר שאלות כבדות משקל בנוגע להתנהלות צה"ל והמפקדים בשטח וחולל סערה שטלטלה את הצבא, הציבור הישראלי והמערכת הפוליטית.
אזריה החל לרצות את עונשו בחודש שעבר, כחצי שנה לאחר שנגזר עליו העונש. זאת לאחר שורה של דחיות, ערעורים ומאבקים ציבוריים. הוא המתין עד כה בתאו לתשובת הרמטכ"ל בנוגע לבקשה שהגיש להמתיק את עונשו.
בריאיון ל-ynet אמר הרמטכ"ל ערב ראש השנה: "דובר צה"ל התבטא בנושא באותו היום מול המצלמות ותיאר את האירוע ככזה שמתחיל בניסיון לרצוח שני חיילים, שיבח את פעילותם ואמר שלאחר מכן נראה שעל פניו מתרחש אירוע חריג, שבו חייל מחליט לירות 11 דקות אחרי, בפלסטיני ששוכב מטר מהמפקד שלו, יחד עם ההבנה שיש את חזקת החפות לחייל. העמדה שצה"ל נקט הייתה מקצועית וערכית.
"תשאלו אותי היום בדיעבד - האם היה נכון להביא את החייל היורה עם אזיקים? התשובה שלי היא לא, זו פרוצדורה ארוכת שנים. האם היה נכון לכתוב סעיף רצח? זה עניין פרוצדורלי משפטי שלאף מפקד אין השפעה עליו. אלה שני דברים שאני לא יודע לעשות שיפוט, השיפוט הוא מקצועי, משפטי". שני הנהלים, אגב - איזוק וסעיף חשד של רצח - בוטלו מאז הפרשה במקרים דומים של חייל שנעצר על עבירה בנסיבות מבצעיות.
איזנקוטהמדגיש: "מעבר לעמדה שהמפקדים נקטו, הייתה גישה שאומרת לאפשר את החקירה, לנהוג בהגינות, שיש את חזקת החפות. אני יכול להצטער צער רב על הניצול הציני של האירוע הזה כדי להשיג תמיכה, להשיג פרסום, לנסות להשפיע על הערוץ הפיקודי, לנסות להשפיע על הערוץ המשפטי. אני חושב שזה מצב לא רצוי".
לפנייה לכתב/ת 
