נאור במתקפה על פסקת ההתגברות: "באיזה עולם רוצים לחיות?"

נשיאת בית העליון לשעבר, השופטת מרים נאור, תקפה הערב (יום א') במילים חריפות את הניסיונות לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ: "מי בכלל אמר שצריך אותה? מאיפה המוסכמה וההנחה המובנת מאליה שיש צורך בפסקת התגברות?". לדבריה, "פסקת ההתגברות נולדה כפשרה פוליטית". היא הוסיפה: "באיזה עולם אתם רוצים לחיות? בעולם שבו בית המשפט הוא חסר סמכות? זה לא עניין של כוח". ynet העביר את הכנס בשידור חי.

הדברים נאמרו בכנס השנתי ה-18 של לשכת עורכי הדין. האירוע מתקיים באילת במעמד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, השופטת (בדימוס) מרים נאור, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה.  

נאור התייחסה גם לבג"ץ המסתננים, והדגישה כי "התעורר צורך לפסול שלוש פעמים הוראות מסוימות בחוקים שלהשקפת ההרכב היושב בדין, או לפחות לרובו, לא עלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. למה צריך להתגבר על הוראות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? העליהום שעושים על בית המשפט העליון בנושא המסתננים לא מוצדק".

נשיאת העליון לשעבר מרים נאור בכנס באילת(צילום: יאיר שגיא)

מנחה הכנס, יעקב ברדוגו, ולצדו יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה(צילום: מאיר אוחיון)

יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, נשאל לגבי עמדתו בנוגע לפסקת ההתגברות. "פסקת ההתגברות לדעתי האישית היא שגויה. אם רוצים להגביל פסילת חוקים על ידי העליון - צריך להגיע להסכמה", אמר נוה. "אפשר בקלות להגיע לתוצאה בלי להתעמת עם בית המשפט העליון. למשל, כשרוצים לבטל חוק, "הדבר חייב להיעשות בהרכב גדול של שופטים, ושרת המשפטים יכולה להשפיע על מינוי שופטים - אז אפשר להשיג את אותה תוצאה ללא יצירת אנטגוניזם".

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, התייחס גם הוא לנושא, ואמר כי "מערכת היחסים בין רשויות השלטון היא צולעת וטעונה הסדרה. הדרך להתגבר על כך היא הסדרה כוללת של מערכת היחסים ב'חוק יסוד: החקיקה', ולכלול בו מי ראשי לפסול חוקים, באיזו ערכאה ובאיזה הרכב.

"הצעה זו היא לא סוף הדמוקרטיה. בשם היועמ"ש אנחנו מתנגדים לפסקת ההתגברות, אבל לא יכולים לומר שהיא לא-חוקתית. האמירות שלפיהן הופכים את בג"ץ לאויב העם לא נכונות. דמוקרטיה היא לא רק שלטון העם". 

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בכנס(צילום: יאיר שגיא)

אדלשטיין: "על כל חוק שביטל ביהמ"ש - ביטלה הממשלה כמה וכמה חוקים"

לפני כן נשא דברים יו"ר הכנסת אדלשטיין, שביקש "לכוון את הזרקור לא ליחסים הבעייתיים שבין הכנסת לבית המשפט, אלא ליחסים הבעייתיים עוד יותר בין הכנסת והממשלה, כי על כל חוק שביטל בית המשפט - ביטלה הממשלה כמה וכמה חוקים".

"אנחנו לפעמים שוכחים את העובדה שאי אפשר לקחת חוק כפי שהוא מאושר בכנסת, וליישם אותו בפועל", אמר אדלשטיין. "הסיבה היא שחוקים מנוסחים בכלליות ומטבע הדברים חסרים בהם פרטים טכניים.

"חלק מרכזי מתפקיד השרים הוא לגרום לכך שלחוקים שתחת סמכותם תהיה גם משמעות מעשית. לפעולה החשובה הזו קוראים "התקנת תקנות". עד כאן התיאוריה. המציאות רחוקה ממנה מאוד: פעמים רבות משרדי הממשלה מזניחים את התקנות. הם מתעכבים מאוד באישור שלהן או פשוט מתעלמים מהן".

הכנס יתקיים במשך חמישה ימים ברציפות וכולל את צמרת מערכת המשפט בישראל. שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, ישתתפו מחר אחר הצהריים בטקס פתיחת הכנס, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן והפרקליט הצבאי הראשי תת-אלוף שרון אפק.

במסגרת הדיונים בכנס, יעסקו הנוכחים בסוגיות כגון מאבקי הכוחות בין שלוש הרשויות בישראל, יחסי תקשורת-משטרה, שאלת מיסוד הזנות, משמעות חוק חדלות הפירעון החדש, ההתמודדות עם הניכור ההורי בהליכי גירושין, השימוש בעדי מדינה ועוד.