שתף קטע נבחר

"אנשי העסקים" ו"המתווך": כך ריגל שגב עבור איראן

גורמי הביטחון הישראלים שהולכו שולל, ההתחזות של גורמים איראנים לאנשי עסקים, החשד לבצע כסף וההישג של טהרן: כך "המתווך" גונן שגב, שנעצר והואשם בריגול לאיראן, השיג מודיעין עבור האיראנים בכסות של תפירת עסקאות ביטחוניות

 

גונן שגב ארכיון (צילום: יריב כץ)
ארכיון. גונן שגב (צילום: יריב כץ)
 

מאחורי פרשיית הריגול - שבמסגרתה מואשם השר לשעבר גונן שגב במסירת מידע ביטחוני ואחר לאיראן - נמצא הישג של משטר האייתולות. במערכת הביטחון בישראל מעריכים שגורמי המודיעין האיראניים רואים בגיוסו של שגב מבצע כמעט חסר תקדים: שכנוע שר לשעבר בממשלת ישראל לחתור תחת מדינתו, להעביר מידע מעברו ולנסות להשיג באמצעותו מידע עדכני רגיש מגורמים ביטחוניים ישראליים שפרשו לא מזמן מתפקידם. לפי החשד, המניע של שגב בפרשה היה בצע כסף שקיבל מהאיראנים.

 

פרשת הריגול - כתבות נוספות:

 

החלק הזה נחשב כנראה לנדבך המשמעותי באישומים המיוחסים לשגב: מאז שגויס על ידי האיראנים בשגרירות שלהם בניגריה ב-2012 הוא הופעל במשך יותר מחמש שנים עד שנעצר לפני כחודש, והתבקש לאתר פורשים ממערכת הביטחון הישראלית - שרבים מהם עברו לזירת העסקים הבינלאומית - ולהותיר עליהם רושם חיובי ומהימן. חרף עברו כעבריין סמים ונוכלות, ומעורבות בסיפור עמום הקשור לחיזבאללה, הסכימו אותם גורמים להזמנתו להגיע לפגישות במדינות שונות עם אנשי עסקים זרים, ככל הנראה בכסות של קידום עסקאות ביטחוניות.

השתלשלות הפרשה ()

 

 

המפגשים הללו התקיימו בעיקר באפריקה ושגב שימש כמתווך. הגורמים הישראליים לא ידעו ש"אנשי העסקים" שמולם הם למעשה סוכנים איראנים, שניסו לדלות מודיעין נוסף.

 

מדובר בישראלים בודדים, גורמי ביטחון לשעבר, שמאז מסרו לשב"כ עדות על המפגשים עם האיראנים. את זהותם לא ניתן לפרסם, אך ניתן לומר שבניגוד לשגב – בעשור האחרון הם היו נגישים הרבה יותר למידע ביטחוני רגיש. בשב"כ ובמשטרה האמינו לגרסתם כי הם שוטו, ולכן הם נחשבים כעדים בלבד ולא כנאשמים.

 

החקירה נגד שגב נמשכה חודשים, בארץ ובחו"ל, ובמהלכה נאספו ראיות רבות שחיזקו את החשדות נגדו וגיבשו אותן לכדי כתב האישום. לפי מערכת הביטחון, שגב עצמו מסר לאיראנים בעיקר מידע ישן שאליו נחשף כחבר בממשלה באמצע שנות ה-90. ככל הנראה לא מדובר במידע שיישמע דרמטי לאוזניים ישראליות, אך עבור האיראנים הוא נתפס כחשוב ומשמעותי.

 

מידת הנזק שנגרם לישראל תתברר מעט יותר במהלך משפטו של שגב, שרובו צפוי להתנהל בדלתיים סגורות. משב"כ לא נמסר אם שגב הודה במיוחס לו.

גונן שגב ארכיון (צילום: יריב כץ)
ארכיון. גונן שגב(צילום: יריב כץ)

יש להניח ששגב, כעבריין, נמצא מאז שחררו מהכלא תחת מעקב או פיקוח כזה או אחר, בין בגלל מעשי הנוכלות שביצע, ובין בגין הפרסום מעורר החשד מ-2002 שלפיו חיזבאללה תכנן לחטוף אותו לצורכי מיקוח.

 

הפרשייה הנוכחית מעידה שאיראן הגדילה את מאמציה בשנים האחרונות לרגל ישירות נגד ישראל באמצעות סוכנים, ולא להתמקד רק בפעולות סייבר שאותן הגבירה משמעותית בעשור האחרון.

 

מול שגב והאיראנים עמד בעיקר האגף לסיכול ריגול של שב"כ, המכונה סי.איי (counter intelligence). זהו הגוף הביטחוני הישראלי הפועל נגד ריגול וחתרנות, בין אם על ידי יהודים, ישראלים או זרים.

 

בפרשת שגב, כמו בפרשיות אחרות שטופלו ולא הותרו לפרסום, הפעיל האגף כלים שסייעו להוכחת החשדות. אף ששגב לא מוגדר במערכת הביטחון כ"ואנונו 2", מבחינת היקף וטיב המידע שהעביר לאויבי ישראל, המקרה עצמו נחשב לחריג וייחודי.

 

שגב לא הכחיש בחקירתו שקיים קשר עם גורמים איראניים, אבל טען שניסה לעזור למדינה "להשיג מידע". הוא נעצר בחודש שעבר על ידי שב"כ בחשד לסיוע לאויב במלחמה ובריגול נגד מדינת ישראל, והושם למשך תשעה ימים בבידוד מוחלט כאסיר X. איש מלבד מעטים בשירותי הביטחון לא ידע על מעצרו, והוא לא הורשה לפגוש אפילו עורך דין. מהחקירה עלה שלצורך נסיעותיו למפגשים עם מפעיליו, השתמש שגב בדרכון זר אותנטי.


פורסם לראשונה 18/06/2018 19:46

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גלעד קוולרצ'יק
ארכיון. גונן שגב
צילום: גלעד קוולרצ'יק
מומלצים