בדואים נגד חוק הלאום: "המדינה בגדה בנו, מה נגיד להורים השכולים?"

פחות משבועיים עברו מאז שמליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הלאום שעורר את זעמם של הדרוזים, אך קולותיהם של הבדואים הישראלים שגם כן נפגעים מהחוק - נדחקו לשוליים.

סא"ל (במיל') אמיר מזאריב, מנהל בימים אלה את מחוז מגזר המיעוטים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ומארגן את המחאה נגד החוק ביישובים הבדואיים בצפון. מזאריב קרא לאלפי התושבים להתאגד על-מנת ללחוץ על הממשלה לתקן את החוק. "נעשה את זה במקום סמלי עבורנו - כמו צומת זרזיר או באנדרטת החייל הבדואי", הוא אמר.

סא"ל במיל' אמיר מזאריב(צילום: ארזה מזאריב)

מזאריב הוא גם אחיינו של הקצין עטור הצל"שים עמוס ירקוני שפיקד על סיירת שקד ומונה בהמשך גם למושל מרכז סיני. מאות מלוחמיו הבדואים והיהודים של ירקוני ממשיכים לפקוד את קברו מאז שהלך לעולמו בשנת 1991.

"מה עמוס, המפקד עם עיטור המופת שהוביל קרבות ומת בשל פציעותיו הרבות, היה אומר? מה נגיד למשפחה שלו?", שאל מזאריב. "פקודים שלו שהיו קצינים בכירים הגיעו אלינו והתנצלו בשם המדינה. הם מרגישים את הבעיה לא פחות מאיתנו. זה כל כך כואב אבל לפחות אנחנו מקבלים חיזוקים מהיהודים שמתנצלים בשם הממשלה שחוקקה את החוק המפלה הזה", הוסיף.

מזאריב הדגיש את מחויבותו של המגזר הבדואי לעם היהודי והוסיף כי "העדה הבדואית קשרה את גורלה בגורל המדינה כשהיא עוד הייתה בחיתוליה. היינו בין היחידים שעמדו לצד המדינה. יגאל אלון ביקש בזמנו עזרה וסיוע מהמנהיגות הבדואית בהקמת היישובים היהודיים - וכך היה. מאז נכנסה המסורת של הגיוס לצבא".

לדבריו, הבעיה העיקרית טמונה ב"התעקשות המיותרת" של ההנהגה לתת תוקף חוקי לערכים ולסמלים הלאומיים שהיו מובנים מאליהם עוד קודם לכן. הוא התעקש כי "את הסמלים האלה כולם מכירים, למה להוציא אותם החוצה ולהפוך אותם ללאום? הרוב במדינה הוא יהודי וזה ידוע לכל תושביה. לשם מה צריך להכעיס את כל העולם כדי לקבל הכרה במשהו שהוא ברור?".

כמו מתנגדים רבים לחוק, מזאריב טוען שהרקע לאישורו נובע מסיבות פוליטיות שמלוות בזלזול ובפגיעה בבדואים, דרוזים, ערבים ויהודים כאחד. "בזרזיר יש 34 חללים בדואים שנפלו לצד חיילים יהודים. 34 חללים ביישוב קטן מאוד. מה נגיד למשפחות עכשיו? מה יגידו ההורים שבכו על בניהם ועמדו בצפירת יום הזיכרון כמו כולם?".

רנים מזאריב, אביה נרצח בפיגוע התופת במעלה אדומים(צילום: מרלן עואודה)

רנים (21) מזאריב, בת למשפחה בדואית שכולה בעלת שם משפחה זהה, היתה בסך הכל בת ארבע כשאביה, השוטר אחמד מזאריב, נרצח בפיגוע התופת בכביש מעלה אדומים ב-2002. "פיגוע שאבא שלי מנע בגופו", מסבירה רנים. "הוא הקריב את עצמו למען המדינה, אז זה מה שמגיע לו בחזרה? אזרחות סוג ב'? את מה שאבא שלי עשה, גם אזרח סוג א' גם לא יעשה", היא תוקפת.

רנים מעידה כי חוק הלאום מקבל משמעות שונה עבורה בשל היותה סטודנטית למשפטים. "חוק יסוד זה חוק שקשה מאוד לשנות במיוחד כשהוא נחקק ברוב של 62. עם איך שאני רואה את המצב הקיים, רק הסעיפים בחוק יוכלו להשתנות".

לטענתה, היעדר ההתייחסות בחוק לאזרחים לא יהודים במדינת ישראל פוגע בראש ובראשונה בדמוקרטיה. "במגילת העצמאות הכריזו שמדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה והחוק הזה בא ואומר שהמדינה היא רק של העם היהודי. זה יותר הולך לכיוון מדינה יהודית מאשר דמוקרטית ושוויונית".

אמיר מזאריב חיזק את דבריה של רנים ואמר: "אני לא הייתי מוסיף כלום למגילה, כל המוסיף גורע. הייתי רוצה שהסטטוס קוו ישאר כמו שהיה, חיינו עם זה יפה, אף אחד לא בא וחיפש".

בעקבות גל המחאות בצפון הארץ - גם התושבים הבדואים בנגב הצטרפו למאבק. מוסא אבו בניה, קצין גיוס במגזר הבדואי המתגורר ביישוב חורה, ציין כי מתארגנת קבוצת מחאה של קצינים לשעבר שמעוניינים לדבר עם רה"מ נתניהו ועם גורמים משפיעים אחרים. "אנחנו נשכנע אותם שהבדואים הם גם חלק מהמדינה, נפלו בשבילה ונתנו את הבנים שלהם בשבילה. אני בעצמי נפצעתי במלחמת יום כיפור".

אבו בניה הוסיף כי בשנת 2018 חוק לא יכול להתייחס לישראל כמידנה יהודית בלבד. "עבורי זאת בגידה מצד המדינה. חייבים למצוא לנו פתרון, אין לנו מדינה אחרת. פה נחיה ופה נמות".