"מדינת אפרטהייד": נתניהו פוצץ הפגישה עם ראשי העדה הדרוזית

במהלך פגישה הערב (ה') בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי העדה הדרוזית שנערכה בקריה בתל אביב, התפרץ תת-אלוף במיל' אמל אסעד לעברו של ראש הממשלה. נתניהו, שזעם על פוסט שבו כינה אסעד את ישראל "מדינת אפרטהייד", אמר כי לא יקבל פגיעה, לא בכבוד ראש ממשלת ישראל ולא בכבודה של המדינה, ממי שקורא למדינת ישראל מדינת אפרטהייד. חלק מראשי הרשויות הדרוזיות סירבו מראש להשתתף בפגישה שפוצצה על ידי נתניהו.

אחרי פיצוץ הפגישה אמר אסעד: "לא היתה שום תקרית. הכול היה מתוכנן. הוא בכלל לא התכוון לשמוע אותנו, לא התכוון לשמוע את הקצינים שבניגוד לעמדתו. הוא התכוון לבוא להצטלם עם הנכבדים ולהגיד שהוא מקים ועדות. אנחנו באנו להגיד את עמדתנו. הוא ראה אותי ואמר שהוא 'לא רוצה לשבת עם אמל', בגלל שכתבתי שישראל מדינת אפרטהייד.

"אם אתה לא רוצה לשבת עם אמל אז למה הזמנת אותי? אני לא אמרתי בפגישה שישראל היא מדינת אפרטהייד אלא כתבתי את זה בפוסט וביקרתי אותו. כנראה שכל מי שמבקר את נתניהו יש עליו איקס. אני מצטער שיש עליי איקס. אני גאה במה שאני מייצג. אנחנו נקיים את העצרת במוצאי שבת ומקווים שיגיעו כמה שיותר בני אדם. אנחנו רוצים שחוק הלאום ישתנה ושיכניסו אותי כישראלי לחוק". 

ראש הממשלה נתניהו ותא"ל במיל' אסעד(צילום: אלכס קולומויסקי)

כמו כן, במהלך טקס חלוקת מלגות לסטודנטים דרוזים של "הקרן לידידות" במכללת אורט בראודה בנוכחות ח"כ אבי דיכטר, התפרצו לבמה מספר פעילים במאבק נגד חוק הלאום. בראש המוחים היה ד"ר אמיר חניפס שהיה בצוות מטעם העדה בדיונים לקראת חקיקת החוק. אדם נוסף קרא לעבר דיכטר קריאות "גזען" ו"נאצי". שוטרים שהוזעקו למקום הרחיקו את השניים.

ח"כ דיכטר עזב את האולם שבו התקיים האירוע מיציאה צדדית מלווה בשוטרי יס"מ. בהתייחסו לתקרית אמר איש הליכוד כי הזעם של הדרוזים נובע בין היתר "מהרבה דיסאינפורמציה". לדבריו, "אני לא מציע לזלזל בחוק יסוד שעבר ברוב של 62 חברי כנסת".

ד"ר חניפס מתפרץ לעבר ח"כ דיכטר(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

(צילום: אחיה ראב"ד)

ד"ר אמיר חניפס ניסה למנוע מח"כ דיכטר לשאת דברים. "אסור לתת לך לדבר פה", זעק ד"ר חניפס במהלך אירוע חלוקת המלגות על שמו של לוחם סיירת מטכ"ל סאלים שופי. "אתה הסתכלת לי בעיניים ושיקרת. אתם צריכים לקום וללכת", צעק אל הסטודנטים. "אל תתנו להם לקנות אתכם בכסף".

אדם נוסף, יוסף חניפס, גידף את דיכטר במלים "גזען" ו"נאצי". "אתה סוג ב' ולא אנחנו, ולא סאלים שופי".

חלק מהנוכחים ניסו להרחיק את השניים ובמקום התפתחה מהומה, בסיומה הוזעקו שוטרים שהרחיקו אותם.

בהמשך אמר ח"כ דיכטר לסטודנטים: "לא היה קל לכם לראות המחזה שהיה כאן בהתחלה. האמת שלא הופתעתי, ולא התרגשתי. כיוון שצפיתי את הניסיון הזה לייצר פרובוקציה אני לא ממש מתרגש. הדבר היחיד שמבחינתי לא יעבור הוא לקרוא לי נאצי! איש לא יקרא לי נאצי. לא יהודי, לא מוסלמי ולא דרוזי".

אחד הנוכחים קרא בשלב זה "ולי אף אחד לא יקרא אזרח סוג ב'". דיכטר המשיך בדבריו: "לי קוראים אברהם משה דיכטר, על שם סבי שנרצח בידי הנאצים יחד עם רבים מבני משפחתי. אבל זה לא עניין שלי מול העדה הדרוזית או אף אחד. זה עניין אישי שלי מול זה שקרא לי נאצי. לגבי כל השאר אני רוצה לומר לכם בצורה הכי כנה. את הכל אפשר ללבן בשיחה".

(צילום: עידו ארז)

(צילום: עידו ארז)

במלגות, שאותה חילקה הקרן בראשות הרב יחיאל אקשטיין, זכו כ-80 בנות ובני העדה הדרוזית ששוחררו באחרונה מצה"ל או משירות לאומי.

הרב תקף בדברי ברכתו את החוק ואמר כי הוא ממיס את הדבק המאחד בין החברה היהודית, החברה הדרוזית ושאר המיעוטים. הוא קרא לשנות את החוק ולדאוג לחוק שייעגן את השוויון. "הימים האלה סוערים וקשים. הלב שלי נשבר מלראות את בני העדה הדרוזית, מלח הארץ, שזועקים ומרגישים תחושות קשות של ניכור מצד המדינה", אמר.

ד"ר חניפס אמר לאחר שעוכב כי "לא המשטרה ולא אדם אחר, יעצור אותנו מלמחות נגד החוק הגזעני המכונה חוק הלאום".

תכנית המלגות של הקרן לידידות, הוקמה לפני חמש שנים להנצחת מורשתו של סאלים שופי ולעידוד השתלבותם של צעירי העדה הדרוזית באקדמיה. להקמת הותכנית היו שותפים ח"כ דיכטר ותא"ל במיל' דב תמרי וכן חבריו של שופי לסיירת מטכ"ל.

שופי מוכר כמי שהציל את ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת שירותו כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, כאשר הוא וצוותו איבדו את דרכם בשטח אויב בסופת שלגים. שופי חירף את נפשו, הגיע לצוות והנחה אותם ליציאה בטוחה מהשטח ובכך הציל למעשה את חייהם.

הפגנה בדליית אל כרמל

עשרות דרוזים קיימו הערב הפגנת מחאה מול בניין מועצת דליית אל כרמל, שבראשה עומד רפיק חלבי. ברקע הסערה, בצה"ל לא מתכוונים להעניש חיילים שישתתפו בהפגנת הדרוזים במוצאי השבת הקרובה בכיכר רבין בתל אביב.

עם זאת, חייל או איש קבע שיגיע להפגנה באופן בולט, למשל על מדים, עלול להישפט על כך, בדומה לאזהרה או ענישה מידתית שתוטל עליו אם יפרסם באופן פומבי ויזדהה כחייל, פוסט בפייסבוק בנושא פוליטי - כפי שעשו מוקדם יותר השבוע שני קצינים דרוזים.

גינוי חריף מנשיא הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה 

במקביל, ג'רי סילברמן, נשיא ומנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, גינה היום  בחריפות את חוק הלאום. "כתומכים גדולים של ישראל, אנו מאוכזבים שהממשלה העבירה חקיקה שבפועל מהווה נסיגה בכל הנוגע ליחס למיעוטים", ציין סילברמן.

האיש שנחשב לאחד המנהיגים היהודים החשובים בתפוצות, ציין עוד כי "הפדרציות היהודיות עומדות לצד הקהילה הדרוזית ודוחקות במחוקקים הישראלים לעבוד בשיתוף מלא עם הקהילה הזו על מנת למצוא בהקדם פתרון לסוגיות הממשיות שמטרידות אותם".

בכנס הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שיתקיים באוקטובר הקרוב בתל אביב, תינתן גם התייחסות גלפעילות הרבה שעושות הפדרציות על מנת לסייע בשילוב המיעוטים בחברה הישראלית.

ג'רי סילברמן. גינוי חריף לחוק הלאום(צילום: הפדרציה היהודית, סינסינטי)

ומחאה צעירה יותר: יותר מ-60 תלמידי תיכון דרוזים שיגרו היום מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לבטל את חוק הלאום. לקראת עצרת המחאה נגד החוק במוצאי שבת כתבו התלמידים: "אדוני ראש הממשלה, חוק הלאום שחוקקה ממשלת ישראל מעמיד אותנו בפני שבר עמוק כי הוא אומר שאנחנו לא אזרחים שווי זכויות במדינה שלנו - מדינת ישראל".

"זה מקומם. כי בשום מקום בחוק לא מופיע עקרון השוויון. למרות הכעס הגדול, העלבון והשבר, נמשיך לתרום למדינת ישראל כפי שחינכו אותנו הורינו ומנהיגנו. תמיד נהיה נאמנים למדינה שלנו. אנחנו אוהבים אותה ומוכנים לשרת אותה כמו אבותינו – בכל מקום. אנחנו פונים אליך אדוני ראש הממשלה, עצור את חוק הלאום. הקשב לקול הצעקה שלנו. את האומץ שגילית בקרב, גלה גם כעת כראש ממשלה. בידך לעצור החוק ולהחזירו לדיון מחודש ולתיקון מתבקש".

לואי שואח מירכא עולה לכיתה י"א וחתם על המכתב. לדבריו, "החוק הזה גורם לאפליה גדולה ולבעיה רצינית, ולא רק לדרוזים. אנחנו חיים ביחד, והחוק הזה מביא לפער בין התושבים. אנחנו הדור החדש שהולך לבנות את המדינה ולשרת אותה, אז יש לנו קול והשפעה, ואנחנו צריכים להתאחד, לכן חתמתי".

שואח מספר כי ישנה תמימות דעים בקרב בני הנוער הדרוזים נגד החוק. "נכון שבני הנוער שונים זה מזה, אבל בעניין הזה אנחנו מאוחדים, כי זה נוגע לעתיד של הקהילה שלנו ולעתיד של המדינה שלנו". באשר למוטיבציה לגיוס בעקבות החוק, הוא אמר כי "יש גם חשש שבני נוער לא יתגייס. הם מרגישים סוג ב' עכשיו. ההרגשה היא שלא צריכים אותנו".