שמי גילי בר-דוד, בעלת תואר בקרימינולוגיה ופסיכולוגיה.
עובדת ברשות לשיקום האסיר.
בתפקידי-קרימינולוגית,
אני בונה לאסירים עוד בעודם בכלא תוכנית שיקומית לשילובם בקהילה, כגון: טיפול בקהילה, עבודה בקהילה, הפניה למרכז לטיפול באלכוהול, מרכז לטיפול בסמים, מרכז לסיוע באלימות במשפחה ועוד.
לפני כשנה הקמתי מרכז ארצי וייחודי מסוגו בארץ לקרימינולוגיה ומגדר, בו אני מעבירה את המסר "לא לאלימות", וזאת בעזרת אנשים שחושפים את עברם הקשה לדוגמא: אישה מוכה שמספרת את סיפורה הקשה, סיפורו של מכור נקי מסמים, סיפורו של אסיר משוחרר, סיפורה של זונה לשעבר. אני עושה פאנל של הרצאות בבתי ספר למורים ומנהלים,מתנס"ים ועוד, למען הגדלת המודעות "לא לאלימות", התמודדות וטיפול באלימות.
הדבר שגרם לי לבחור בעבודתי: הוא האתגר לעזור לשני הצדדים לקורבן ולפוגע, כי אם נשקם נכון את הפוגע אז נוכל למנוע מהפשע לחזור על עצמו.
הקורבן נפגע והוא צריך טיפול ושיקום ויש את הכלים לעזור, אך לעיתים לא מתייחסים לפוגע וזה רק מזיק יותר, שאין לו שיקום וטיפול.
לכן התחברתי לצד של האסיר שפגע, הוא שילם את חלקו בישיבה בכלא אבל הדבר הכי חשוב זה השלב של אחרי המאסר. איפה יטופל, איפה התנקה מסמים ואלכוהול ואני נכנסת לתמונה לאחר שהוא משתחרר מהכלא.
השיקום האמיתי מגיע אחרי המאסר. אני נותנת לאסיר את כל הכלים לשיקום נכון עבורו.
הטיפול באסיר נותן את הכח להתמודד עם המציאות ולעשות את השינוי מהחיים העבריינים לחיים הנורמטיבים.
הדבר שנותן לי סיפוק בעבודתי: כאשר אני רואה עבריין שכל חייו עסק בפשע, משתקם, מקים משפחה אישה ילדים, עובד בעבודה טובה וחוקית, משלם מיסים למדינה, קם בבוקר ויש לו מטרות לחיים נורמטיבים זה הסיפוק שלי – שעשיתי את עבודתי נאמנה והצלחתי בשיקום.
