מה היא חושבת לעצמה, מי היא בכלל שתתערב לנו ככה בחיים, החוק הזה בחיים לא יעבור בג"צ, מזה פה רוסיה, איראן...מה קרה??? סופה לנדבר יקרה, נואמת בכנסת לא ראיתי אותך, ובגלל שאין לך כל כך הרבה הצעות חוק, ומחשש שיגידו שאת לא פעילה מספיק את מוציאה מהשרוול כאלה שטויות!!!

גם אני שונא את כל שנאמר בכתבה, אבל זה שייך לסוג הדברים שניתן לשפר ע"י חינוך, ולא ע"י חוק. מה עם סתם שני אנשים צעקניים שמחליטים לדבר במושב שלפניך באוטובוס לאילת, כל הדרך לאילת ? ומה עם מי ש, תסלחו לי, מפליץ באוטובוס סגור ? או אורחים במסעדות שנכנסים לויכוחים מעצבנים עם המלצריות, בשולחן הסמוך ? נוציא את כולם מחוץ לחוק ? ואחר כך יהיה חוק חובת אמירת "לבריאות" למי שמתעטש ? אי אפשר לשנות כל הרגל גרוע ע"י חקיקה. חופש הדיבור (גם הצעקני והדוחה), מה לעשות, זאת זכותו של כל אדם בדמוקרטיה. והכותבת מוזמנת לעשות כמוני - להמנע ככל האפשר מהתחככות בקהל מהסוג הזה, ולשקול ירידה מהארץ, למקום בו "איכות חיים" אינה מלה שעלולים להדקר בגללה.

אני לא אגיד מה זה אומר לדעתי, כי YNET לא יפרסמו את התגובה שלי, אבל לא צריך תואר ראשון בפסיכולוגיה כדי להבין, מספיקה הכותרת שלי, עם התמונה שלמעלה וקצת להפעיל את הראש. הרי זה ברור לכולם שבעשור האחרון העולם התקדם ביחד עם הסלולארי, ואין אפשרות בשום פנים ואופן לוותר עליו, אז יאאאאלללללהה.... נודניקית

1. הפינה הרביעית אינה מיותרת היא תהייה בכל מקרה האתר הציבורי שאליו יפנה הציבור. 2. אם חסרה בך קצת הבנה, אז תקח שיעורים פרטיים לצחוק והומור. 3. סתתתתתם.

הצעקנות היא רק אחת מהבעיות האיומות במדינה הזו. המשפט שמבטא בצורה הכי מוצלחת את נפשו של הישראלי המצוי הוא - אני לא פרייאר של אף אחד. וכפועל יוצא מזה, הוא חצוף, לא מתחשב, קולני, מתלהם וחושב שהכל מגיע לו. שום חוק שבעולם לא יעזור נגד זה.

הנה ציטוט ממאמר שפורסם ע"י אותה גברת מלמד באתר זה: "...אני מתרתחת רק כשמציגים את הגבלות העישון במקומות ציבוריים כסוגיה בריאותית, שעה שבעצם מדובר בסוג של נימוס. לא ברור לי ממתי ועדת העבודה והרווחה אחראית לנימוסים שלי. גם לא ברור לי למה אני מסבסדת בכספי המסים שלי את הצביעות הכרוכה בניהול העישון הציבורי." אתם מבינים? היא פשוט מעשנת וכנראה היא לא כ"כ אוהבת לדבר בסלולרי. אריאנה- אל תבלבלי לי את המוח. תודה ושלום.

חוק נגד סימני קריאה בתגובות ב-ynet.

הנהלות מוסדות אלה מחוייבות בעדכון נהלים חדשים שישימו קץ לרעש וההטרדה ויקבעו קנסות ראויים על מנת להרתיע את אלה שנוהגים במקומות ציבוריים ככל העולה על רוחם. סופה - כל הכבוד ובהצלחה!!!

יש לי רק דבר אחד להגיד: חהחה

כל מילה בכתבה והרעיון בכלל - ראויים לכל מילת חיזוק ועידוד.סוף סוף קמה חברת כנסת המשמשת לנו כפה ופועלת בנושא המעצבן והטורדני שנראה כאילו לאף אחד לא מזיז ממנו. כל הכבוד לה על היוזמה ואני מקווה בכל ליבי שתהיינה גם תוצאות חיוביות מהירות.

לא התנגדתי מעולם בחירוף נפש לחוק לאיסור עישון במקומות ציבוריים. כתבתי על הצביעות שבהצדקת החקיקה מחד, ומאידך, על כך שלעולם לא אעשן בטריטוריה של הזולת בלי לבקש רשות. אני לא מתנגדת לחוק אלא רק לצידוקים המופרכים שמצאו לו מחוקקינו. דקויות או צביעות? תחליטו בעצמכם.

עם כל הכבוד לסופה לנדבר ולאריאנה מלמד אני לא מסכים לזה שאזרחים ישראלים יפסיקו לדבר בסלולרי במקום ציבורי תראו הרי בכל זאת יש לנו משפחה , ילדים ואישה וזאת המשפחה שלנו , מה לעשות אלה האנשים הקרובים אלינו ( במיוחד ) ואי - אפשר לא לדבר איתם במשך היום אז סופה תחשביי טוב טוב בפעם הבאה אוקי בתודה נועם.

תעשו לי טובה עם כל המצב הזה שאנחנו נמצאים בו איך אתם בכלל יכולים לחשוב על חוקים מהסוג הזה!? בושה לעם ישראל ובכלל לח"כ הזאת. לפני שמציעים חוק שיחשבו מה קורה וגם מה הבעיה שלה ? בן אדם רוצה לדבר בפלאפון ידבר הוא לא שואל אף אחד תודה

אני יושב לי פה באמריקה והמצב לא יותר טוב. הטלפון מצלצל בכל מקום, ברחוב, בעיקר בערים הגדולות כמו ניו-יורק, אנשים מדברים חופשי ברחוב ואפילו רואים ניצנים של אלא שאמא שלהם לא לימדה אוצם שלא משוחחים בזמן הסעודה. אפילו במופע ברודווי, למרות בקשות חוזרות ונשנות, עדיים יצלצל לו הטלפון ממעמקי התיק של אישה חביבה, במקום בו ייקח חצי שעה למצוא אותו ולכבות את בצירצור המעצבן. לוקח להם פה יותר זמן, אבל המגמה ברורה, הזכות לביטוי עצמי עולה בקנה אחד עם זכות הציבור לדעת. אנו בישראל קטונו!

בלי לקרוא את תוכן הכתבה

ציטוטים נבחרים ממאמרך בנושא הגבלת עישון במקומות ציבוריים: 1."הגבלת העישון היא אופנה שירשנו מצפון אמריקה, ארץ הצביעות הבלתי מוגבלת" 2."לא ברור לי ממתי ועדת העבודה והרווחה אחראית לנימוסים שלי" 3."חברות תעופה בעולם כולו שותפות לקשר הצביעות, כשהן אוסרות עישון בטיסותיהן" 4." תדליקו עוד אחת מעשנים הם טרף קל. מעלים את מחירי הסיגריות, הם שותקים וממשיכים להשתעל. אומרים להם שהם מגעילים, והם לא מוחים. ואני רוצה למחות על הצביעות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כך התבשרנו אמש, גמרה לפתור את כל הצרות הגדולות של שוק העבודה בישראל והתפנתה לדאוג באורח רחימאי ומעורר התפעלות לאוויר הנקי של מדינת כל אזרחיה. ובעברית: הגבלות חדשות יוטלו על מעשנים. בכל מסעדה יהיה שמור רבע מן השטח למחזיקי סיגריות, בקניונים יוקצו להם פינות קטנות, בבתי חולים ובשדות תעופה אסור יהיה להדליק אחת אפילו בפינות קטנות, ועוד היד נטויה. אני מעשנת בהנאה ומתוך מודעות גמורה לסיכונים שהעישון גורם לי ולסביבתי, מעולם לא התווכחתי עם מי שביקש ממני לכבות סיגריה, תמיד שאלתי אם מותר כשנקלעתי לטריטוריה של הזולת, ואני מתרתחת רק כשמציגים את הגבלות העישון במקומות ציבוריים כסוגיה בריאותית, שעה שבעצם מדובר בסוג של נימוס. לא ברור לי ממתי ועדת העבודה והרווחה אחראית לנימוסים שלי. גם לא ברור לי למה אני מסבסדת בכספי המסים שלי את הצביעות הכרוכה בניהול העישון הציבורי. הגבלת העישון היא אופנה שירשנו מצפון אמריקה, ארץ הצביעות הבלתי מוגבלת. בניו-יורק בקושי אפשר לעשן ברחוב, אבל בדרום פועל לובי אימתני של יצרני סיגריות, שארצות הברית משווקת בחדווה לכל העולם. שימות העולם, מה אכפת להם. ואם מדובר בעולם השלישי, הרי מתברר שהיצרנים הגדילו לעשות ושיווקו לשם סיגריות עם רמות ניקוטין בלתי סבירות לחלוטין, אבל ממכרות ביותר. עד כאן הדאגה לבריאות, שתמיד נדחית מפני הדאגה לשורה התחתונה במאזן הרווח. חברות תעופה בעולם כולו שותפות לקשר הצביעות, כשהן אוסרות עישון בטיסותיהן. כשעוד ניתן היה לעשן, על פי תקנות בינלאומיות החליפו את האוויר במטוס כל שלוש דקות. היום עושים את זה רק בתא הטייס, ובאזור הנוסעים מחליפים כל רבע שעה. התוצאה: בשנים האחרונות פיתחו נוסעי כל החברות אוסף של מחלות פוסט-טיסתיות, מגרון ניחר ועד לרעות חולות מדבקות ששטו להן באוויר הממוחזר. אבל חברות התעופה חסכו לעצמן עשרות מיליוני דולרים מדי שנה כי אוויר נקי עולה להן בממון רב, אז למה שלא יסתפקו בקמפיין אודות אוויר נקי וחופשי מעשן, בעוד שבמציאות קורה בדיוק ההיפך? כל פסיעה ברחוב אלנבי בתל-אביב, עם סיגריה או בלי, מוקפת בעשרות אגזוזים מעשנים של אוטובוסים, מקרבת את קיצי באורח משמעותי יותר מעשר חפיסות מרלבורו. מגורים באזור המפעלים הפטרוכימיים בחיפה הם סכנה אמיתית לבריאות הציבור. כך גם ליד מפעלי עיבוד הדלק באשדוד ובאזורים סמוכים למחצבות. אסבסט מסרטן, ולא שמעתי שוועדת העבודה והרווחה אסרה מכל וכל שימוש בחומר הזה. נחל הקישון מסרטן, ומשרד הביטחון מגלגל עיניים לשמיים. הירקון מחליא, ותראו כמה שנים המדינה משכה בהתדיינות עם משפחות הספורטאים שנפלו לנחל במכביה. הים מלא ג'יפה פטרוכימית, ומתי לאחרונה שמעתם על מפעל שנאלץ לסגור את הבסטה מחמת ששפך טונות של ג'יפה לים? מעשנים הם טרף קל. מעלים להם את מחירי הסיגריות בלי הסבר והם שותקים וממשיכים להשתעל. קונסים אותם והם מדליקים עוד אחת. אומרים להם שהם מגעילים, מסריחים ודוחים – והם לא מוחים. אני מבקשת למחות כאן רק על הצביעות. רק פעם אחת בחיי מחיתי באמת כשהעירו לי שאני מעשנת. הדבר היה בבוסטון, ביום שלג נאה, ואני ישבתי לתומי על ספסל קפוא בפארק ציבורי לחלוטין, אפוף אוויר טוב וצונן. הדלקתי סיגריה. במרחק עשרה מטרים ממני, בספסל שממול, ישבו שתי קשישות תכולות-שיער, זקופות ונחושות כאילו זה עתה בלעו מטאטא. אחת לא התאפקה וקרקרה לעברי: "את מזהמת את האוויר!". חשבתי רגע, חייכתי קצת ואמרתי לה, "נו טוב, זה מה שתמיד אמרתם על היהודים". " אז איפה ההתחשבות שלך אריאנה באותן זקנות? (והקישור הפאתטי לאנטישמיות). ושיהיה ברור, אני מעשן ובעד החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים(מטעמי בריאות) ונגד החוק להגבלות סלולריים(למרות שאני מתעב את המכשיר הזה). אבל יותר מהכל אני נגד הצביעות של אריאנה מלמד.

אני בעד תוצאת החוק המוצע (שקט) אך נגד ניסוחו המצריך אכיפה. קיים בארה"ב מכשיר אלקטרוני קטן וזול יחסית, בעל טווח שידור קטן וניתן לכיול, המתביית על שדורי טלפונים סלולריים ומכסה אותם ב"רעש לבן" המונע קיום שיחות. ניתן לחייב ולאכוף בקלות התקנת מכשיר כזה במקומות שיוגדרו כציבוריים (בתי חולים, סיפריות, מוסדות ציבור) ושאין להם תחליף. כל אחד יוכל להמשיך ולבחור במסעדה שקהלה לרוחו ולהדיר רגליו ממסעדה רועשת במיוחד. בעל המסעדה יוכל כמובן להתקין מכשיר כזה מיוזמתו תוך שהוא מידע את הנכנסים בשעריה, מראש. ולמען אלה הנזקקים לקשר תמידי עם יקיריהם יקבע שלכל מבנה ציבור כנ"ל תהיה לפחות דלת אחת שתאפשר למשוחחים לצאת החוצה ולהינות מקליטה טובה בטלפון הסלולרי שבידם. ובא לציון גואל.

כולכם כמעט צודקים אך לא ניתן לחוקק כאן חוקים הפוגעים בחופש ההתנהגות אם אינם פוגעים בחחי הזולת, לא באיכות חייו. דיבור רועש בסלוסר, עישון במקומות סגורים,הפרחת יונים בפרהסיה הם ענייני התנהגות ורק עוד 500 שנה כשנלמד להתנהג כיאות הם לא יחשבו כנורמות התנהגות נאותה. אנחנו לא סקנדינביה וכאן יורים מעבר לכל פינה. כשנפסיק לירות ולכבוש נתפנה לחנך לנורמות התנהגות.

זה מאד בעייתי מבחינה משפטית. נניח, נגיד, שמישהו ישב במסעדה כזאת שחוסמת שיחות סלולריות. באותה שעה ביתו יעלה באש ואשתו תנסה לשווא להתקשר אליו כדי להזעיק עזרה. עקב החסימה השיחה לא תגיע וביתו ישרף (ואולי אף אשתו, חס וחלילה). אני לא משפטן, אבל אולי האיש יוכל לתבוע את המסעדה תביעת ענק.

It seems that every reporter in YNET has something in his pocket against the state of Israel and against the Israeli defense forses. When ever something hapends it is the system's foult. No. It is not. Go to south america , go to Europe and even to the United States and you will see people use the mobile phones every where. Only in Israel we are making big fus over small things. If the state could educate people not to pick up wiled flouers , the state can teach them not to use mobile phones in an offensive manner. This can be a tall on the mobile companies that will advertise HOW not to use the phone. It is time that people will suggest solutions instead of beaching all the time about the situation. It is time to take responsability and not run from it . It is about time that the media will understend that it is an integral part of the nation and the way that it is shaped. Maybe in the future, YNET will have a section where readers will be able to suggest solutions to the problems in our society and even voluntire to do so.

שישקיעו בחינוך מה? ואם אני אגיד לך שהשיחות שלך בסלולארי שלך מפריעות לי בזמן שאני סועדת את לבי, או מטרידות איש חולה שזה עתה הוצא מחדר הניתוח בביה"ח, או בהמתנה באחד המסדרונות של בנין משרדים, אז אתה תתחשב? אתה תתנצל על ההפרעה הקלה ותנצור את המכשיר בנרתיקו? או שבשם הדמוקרטיה תסנן לעברי איזו קללה עסיסית בתוספת תנועת יד שמובנה אחד ותמשיך לנבוח אל תוך המכשיר כאילו אני אויר? ובכן כך קרה עם העישון עד שנחקק חוק ואני כלי תקווה שכך יקרה עם הברברת הברברית, הסתכלתם על עצמכם פעם? אומה שלמה בעקמת גו והטיית ראש המזכירה את האדם הניאנדרטלי. אז אין ברירה, כשחלק נכבד מהעם שלנו עדיין עסוק בלברר האם החלק האחר לא גוזל ממנו את חרותו להפריע ולהרעיש ולקיים התנהגות ברברית, רק דבר אחד יוכל להחזיר לנו את צלם האנוש והשפיות והוא החוק ונקווה שיהיה גם מי שיאכוף אותו.

אפשר להתיחס לגופו של ענין, על נימוסים ותרבות וכיוצא באלה. כמה פשוט ורדוד להכפיש ראה כותרת שבחרתי.

באם היו מוציאים מכרז להמצאת חוקים משונים ומיותרים ספק אם מלבד סופה היקרה מישהוא היה חושב על חוק מעין זה. עם הרבה דימיון ושיעמום חייבים להשקיע מאמץ ולחשוב על החוק. ולחשוב שאנו האזרחים המטומטמים מממנים את זמנה היקר של סופה וחבריה בכנסת וזאת התוצאה.הלו כנסת אנו קוראים אתכם לסדר.