אני ממש נדהם ממך אמנון, אתה מרגיש צורך לבקש סליחה מערביי ישראל כי אתה טוען שיש חלק מהם שהם שותפים אמיתיים שלך לחיים במדינת ישראל. על איזה שותפות אתה מדבר. מי יסכים להיות שותף לחיים כאלה ... איך החלה השותפות הזאת הגעתם וגנבתם את "החנות" ב-48 וטענתים לשותפות. אני רוצה להסביר לך שתהיה בטוח: לא לשותפות כזאת אמיל חביבי הקדיש את חייו. במשך 50 שנות קיום מדינת ישראל לא היה יום אחד של שותפות בין ערבים לישראלים. היה רק כיבוש ודיכוי, היה ניסיון "לישראל" את הערבים ... למדנו את ביאליק, את תולדות העם היהודי, כדי לחוש קירבה אליכם, אבל זה לא קרה. כי בתולדות העם היהודי באירופה חשנו הזדהות ובשירים של ביאליק המשורר הלאומי שלכם חשנו ממש קירבה כי הוא תיאר את המצב שלנו שבו המדינה רואה בנו כבילתי רצויים ... אני אומר לך מר אמנון אתה צריך להגיד תודה רבה לערביי ישראל על זה שהם סובלנים כבר 50 שנה ואנחנו עכשיו נבקש ממך סליחה כי הסבלנות פקעה, ודמם של 10 החללים מערביי 48, יהיה מפנה ביחס שלנו אליכם .... אני מעריך את המצפון שלך אמנון, אתה איש יקר אבל עוד פעם אתה באיחור.

בימים כאלו, כשהכל בוער, זה מה שיש לו להגיד?? שהעדריות זה האיום הנורא ביותר?? כן-עדריות זה לא טוב, כמו גם אלף התנהגויות אנושיות אחרות אבל האם זה שורש העניין? הזכרונות הנוגים מאמיל חביבי אינם רלוונטים עתה, ומכיוון שאין לאמנון לוי שום דבר בהיר או ברור או אינטילגנטי לומר על המצב, וגם כשהוא חושב בליבו פנימה בענין הוא אינו מצליח להגיע לשום מסקנה חכמה, (כי לחשוב על כמה מהמסקנות המתבקשות זה ממש לא נעים..) אז נסחפים להגיגים מתיפיפים.. אתמהני..

צר לי שתה שם את אחיך היהודים (שאמנם חושבים אחרת ממך, אבל רק רוצים שיהיה פה טוב בדיוק כמוך) במעמד של אויבים באותה נשימה עם אנשים שפוצצו נשים וילדים ("זיהינו את האויב והוא בא מימין"). אז מהערבים בקשת סליחה יש עוד זמן לבקש מהאחים שלך...

לתקשורת יש כוח עצום. אתם מסוגלים להרקיד דובים ואריות כמו בקרקס. אינני צופה בקרקסים בגלל ההתעללות בבעלי חיים. בקרקס התקשורת מרקידים חברי כנסת שרים ונשיאים וכל מי שמתפתה להיחשף. הכוח שלכם מעביר אותכם על דעתכם ולכן קשה לכם כל כך לראות את האדם האישי. אולי זה בזבוז זמן יקר לדבר עם האדם האישי כי כשאתה מדבר אל אדם שמייצג אתה מדבר בו זמנית גם אלה שהוא מייצג אותם. אני שמח מאוד לקרוא את הביקורת שלך על עצמך הלוואי וזה יעזור לך לראות את האנשים שאתה מראיין, לא להשפיל אותם, לתת להם להביע את עצמם ואז אולי נראה אנשים על המסך ולא רק פלקטים. וגם אנחנו נתחיל להתנהג כמו אנשים ולא כמו כרזות תעמולה.

עד היכן יכולה להגיע השנאה העצמית. אצל אנשי השמאל, אשר אחוז גדול מהם (הצבוע), גר וחי על "אדמת ערבים" (המרכאות הם לדידי). הייתי מציע לאמנון לוי, אם ברצונו להיות הגון עד הסוף, עם חתימת הסכם ישראלי-סורי, שיחזור לארץ מוצאו וכך כל הערבים יסלחו לו ולא רק אמיל חביבי. נ.ב אמנון חביבי,זה מלחמה לא שעשועון.

אמנון/קוראים: קראתי בשיטתיות את הכתבה שלך למעלה מפעמיים, ואני לא מתכוון להכנס בתגובתי זו לדיון פוליטי כזה או אחר. הינך מתאר מצב שבו ביצעת ראיון תוך התעלמות מכללי "המשחק" עליהם גדלת ואותם הרכבת לך במהלך חייך. בתחילה הבינותי את בקשת הסליחה שלך, אולם כולי תקווה שעיתונאים אחרים ילכו בדרך זו ויתנצלו על ראיונות אשר ביצעו ובלי כוונה (ואני אומר זאת בלשון המעטה) יבקשו סליחה. למרות שכך, אני מבין את תגובותיהם של קוראים אחרים, אשר עפ"י מדגם שביצעתי (והוא איננו מייצג) זועמים, ואולי בצדק. בימים אלה שאנו מנסים לפתוח צירי תנועה, מנסים לארגן, קצת, סדר בגליל ובגולן. כל זאת, כאשר יש כאלה שבתוכנו מחכים פשוט (וזאת אני אומר בצער וכאב) לפיגוע (לא עלינו) שיסמל לדעת הפלסטינים "שן תחת שן" ולדעת חלקנו "קורבנות שלום", ומפאת זאת הנני חושב שתגובותים אשר ריגשותיהם כתבו אותם, יש בהם מידה של צדק. אמנון, לא נראה לי סביר כל כך שבימים הללו, טוב היה לפרסם כתבה מסוג זה. שנה טובה וגמר חתימה טובה.

לא,אין הכוונה לחזרה דתית. אני קובע שאמנון לוי גילה במאמרו חזרה בתשובה במקצועו כעיתונאי. מי שקרא את מאמרו הרדוד "יום שמח" אך לפני שבועיים יודע כי אמנון לוי ביצע אפילו "תיקון חצות", במקצועו כעיתונאי.ראו מה הוא כותב: "ההתלהמות,ההכללה,העדריות,חוסר הענייניות הם האויב הנורא ביותר שלנו בכלל, ושל אלו שעניינם תקשורת בפרט. נורא קל להסחף אחרי אוירת הרחוב. אין דבר דוחה מזה." דברים כדורבנות, ברם מדוע הוא לא חשב כך בכתבתו "יום שמח"? שהרי אין דבר דוחה מזה. אולם אני מאד אופטימי, מאחר ותהליך החזרה בתשובה העיתונאי הוא רב שלבי, ואני משוכנע שהוא יבקש סליחה בקרוב גם ובעיקר מיהודים רבים, ואף יפסיק "להיסחף אחרי אווירת הרחוב" - שיינקין/ יש עוד הרבה מה ללמוד מאמנון דנקנר או אמנון יצחק בעיתונאות חסרת פניות.

מצחיק לקרוא את מה שכתבת. באירועי הימים האחרונים קיבלנו הוכחה איך שלעולם לא יוכל להיות דו קיום בינינו לערבים ואיך שצריך להקיא את הערבים מתוכנו בכל דרך. שים לב מה קורה שיש מנהיג נחוש כמו אסד וחוסיין שחיסלו כפרים שלמים ואף אחד לא צייץ. הבעיה שלנו יש בובות נטולות עמוד שדרה שמפקירים את חיילי צה"ל ונותנים להם לדמם למוות. מעניין אם קרוב משפחה של אהוד ברק היה בקבר יוסף גם לא היו מחלצים אותו? אני בטוח שהיו נוהגים אחרת אני חש בושה שאני שייך לצה"ל (מילואים) ובימים אלה אני גם מתבייש במדינה. אני אסיים בביטוי ישן וחכם: "40 שנה בקבר אין אמונה בגויים"

מתחשב, רגיש, רחב אופקים.

רבות מהתגובות הימניות שנרשמו כאן מדברות על "אחדות", "זהות" ותפיסת הערבים הישראלים כמטשטשי הזהות הזאת. ימנים יקרים: יש לכם גיבוי אידאולוגי מלא אחר מאשר קארל שמיט, הוגה גרמני משנות העשרים שטען כי אין פלורליזם אמיתי: הרוב חייב לשלוט ולהשמיד את המיעוט המטשטש את זהותו, כדי שאחדות העם (הערך המרכזי ביותר השווה למעשה לקיומו - בלי זהות אין קיום, בלי אחדות אין זהות) לא תפגע. שמיט היה אחד מההוגים החביבים על איזה לאומן אחד. אה, כן, נכרתי בשמו: א.היטלר. המפתיע הוא שאתם מתגאים בחשיבה הזאת, לא רואים אותה כצרת אופקים ובכך חוטאים בחטא יווני קדום שעונשו כבד: חטא ההיבריס (הגאווה). היזהרו ממושגים כמו "אחדות" ו"אויב", פן הדמיון בין דעותיכם לאלו של צוררים יהפוך יותר ממיקרי.

כשרואים את ההמון בריקוד השנאה, הורס ומנפץ, ולא שומעים ולו קול מנהיג ערבי שפוי אחד, אז נורא קשה לגבש דעה נאורה כמו שלך.

אין ספק שיש הרבה בכעס ובתסכול של ערביי ישראל. אין ספק ששנים הם מופלים לרעה בכל תחום. אין ואסור שתהיה לגיטימציה למה שראינו. אם יש מי שיפסיד הכי הרבה מהמשך ההתפרעויות זה ערביי ישראל עצמם. כשאני רואה את סמלי המדינה שלי נשרפים אין ולא תהיה אצלי הבנה למצבכם. בהתפרעויות חסרות השליטה שלכם אתם שורפים את כל הגשרים ודוחפים את כולנו לקיצוניות שלא תועיל לאיש, ובעיקר לא תעזור לכם.

ההבדל בין אז להיום הוא: אז, דובר על ערבי בודד שאולי תמך במפגעים. היום, מדובר על אלפים אלפים של ערבים שיוצאים לרחובות בחמת זעם, בשנאה יוקדת, כשמטרתם המוצהרת היא לפגע ולפגע. ההמון המוסת זוכה לעידוד ממנהיגיו בכנסת ובכל מקום שהם. לא זו בלבד שהוא זוכה לעידוד, הוא גם מוסת על ידם. "לשבור ידיים ורגליים לשוטרים" זה לא אני אמרתי וזה לא "סתם ערבי" - בודד ומטורף... אמנון, הגיע הזמן שתשמע את הקולות המתלהמים של אויביך, הגיע הזמן שתבין שאני ואתה וכל יהודי המדינה שותפים לצרה. את אמיל הבנת עוד בתוך כדי הראיון. הבנת שטעית, ואולי צדקת. אבל את עמך אינך מבין עדיין, חבל שתבין זאת באיחור גדול מדי, יהיה מאוחר, אולי מאוחר מדי. אל תשכח ש"הקול השפוי" לא נשמע מהציבור הערבי. אין גינוי, אין הסתייגות... ההיפך מכך, יש למכביר. זה אומר משהו, לא? חבל שאצלנו ישנם אנשים כמוך שמתקשים כל כך לראות את האמת ולהביט בה במבט ישיר בעיניים.

אתה חמוד,אתה ממי. לא כל כך חשוב מה אתה כותב. כי הרי לא כולם במשפחה מסכימים אתך. והאמת גם לא חשוב מה אני כותב. העיקר שאני מופיע ברשת.

אמנון היקר, שבחים על יושר הלב ועל האומץ. צר לי כי בימים אלו יוצאים מהארון כל אלו הנגועים ברעות החולות שלצערנו לא חלפו מן העולם לפני 60 שנה אלא לבשו צורה אחרת. אנו שונאים : זרים ערבים עולים חדשים דתיים/חילוניים ספורטאים שלא מביאים מדליה מדוע לא נשמע קולם של אנשי השמאל ? משום שאין להם מנהיגות ברורה וראויה שאיתה הם מרגישים נוח לצאת בקול לויכוח עם הגזענים. מבלי להכנס לפוליטיקה, סבלנות וסובלנות עם אהבת אדם בסיסית הם מצרך חסר וחבל שלא מספיק נעשה ברמה הציבורית למען הקניית ערכים אלו.

מספיק עם יופי הנפש הזה שנובע משחצנות והתנשאות. למה אני לא שומע מנהיגים והוגי דעות ערבים שיוצאים נגד התנהגות הפורעים, למה ? אני אגיד לך למה. כי הם יודעים לאן הם שייכים ובאיזה צד הם נלחמים. הגיע הזמן שנגבש זהות לאומית, כמו הערבים, כמו מקימי המדינה לפני חמישים שנה, ואז אולי נדע מי אויב ומי חבר. תתעוררו, מספיק לחיות באשליות. חלומות ורודים יש רק למי שישן!

בשום מקום לא כתבתי שאני רואה את הימין כאויב. חס וחלילה. מה שכתבתי הוא שבעת רצח רבין זיהנו את האויב והוא בא מצד ימין של המפה הפוליטית. מישהו חושב אחרת? יגאל עמיר בא מהצד השמאלי של המפה? על מה אתם כועסים? מי שרואה כאן הכללה לגבי כל הימין, רואה מהירהורי ליבו. ציינתי עובדה, ברצח רבין האיוב בא ימין. לא כל הימין, לא בהכרח אשמת הימין כולו, ולא בשליחות הימין.

לאמנון שלום ! קראתי את כתכתך וחלק לא רע מהתגובות עליה ב YNET. צר לי על חלק מהתגובות שאי אפשר לכנות אותם, למרות ההבנה, בתיאור אחר מ - "גזענות". במרכזו של מאמרך עומדת הטענה, המופנת כמובן ל"בני הרוב" היהודים (תיאור משונה-לא?), שיש להתחשב בערבים החיים בישראל כאל פרטים וכאובייקטים. טענה יפה מאוד, אך, מנקודת מבטי - כבן מיעוט, אני יכול להבין גם את הקושי בתפיסת ה"אחר" כאובייקט העומד בפני עצמו. אמיל חביבי הוא הסופר האהוב עלי מבין כל סופרי העולם. קראתי אותו, ועדיין אחרי מותו, אני ממשיך לקרוא את ספריו וכתביו. וכפי שאני מבין את אישיותו ואת תפיסתו אני בטוח שהוא היה סולח לך, אפילו היום כשהוא איננו בינינו היום.

לאמנון לוי, ראשית- ברכות שחזרת סוף סוף לעתונאות הרצינית מעולם הבידור. שנית-אני מעיד על עצמי שכל ימי השתייכתי למחנה השלום ולדו- קיום עם הערבים אזרחי המדינה שאנו חולקים יחד. נקרע בצוק ימים אלו, לפתע כעין מסך של עיוורון ומה שרואות עיני מביאני לתיסכול רב ועמוק מאין כמוהו. מסתבר לי, לדאבוני, שכל חלומותי נגוזו כמסך עשן. כנראה שאין אנו, היהודים והערבים יכולים לחיות יחד באותה מסגרת מדינית. יכול להיות שלו אני ערבי הייתי חש כמוהם.העובדה המסתברת היא שאין ערביי ישראל יכולים לשכוח ולסלוח את מפלתם במלחמת תש''ח ולעולם הם יראו עצמם כנמצאים תחת עול כובש אשר ברבות הימים, לפי נטיות ליבם יבוא נאסר-א-דין חדש ויחזיר עטרת תפארתם כבימי קדם. מה עושים עם בעיה זו? קטונתי מלהציע פתרונות, כי חוששני-אין. ובל תשלה את עצמך. שום שיפורים והטבות שילטוניות שתיעשנה לטובתם לא יטו רגשות אלו לאפיק אחר. לצערי, עלי לקבוע שכיום הם בהחלט מהווים גייס חמישי בקירבנו.

מן הראוי שגם ביום השנה לרצח רבין, כאשר שוב יתקיים הפסטיבל השנתי של הסתה נגד הימין, תחזור על דברי תגובתך. אגב, על-פי מבחן התוצאה ועל-פי מי שניסה להפיק רווח פוליטי מן הרצח, כלל לא ברור שהרוצח היה איש ימין. ועוד לא פורסמו כל הפרטים על מעלליו של איש השב"כ אבישי רביב.

אמנון אמנון, כמה צפוי לקרוא ממך כותרת יצירתית שכזו וסיפור מעניין על הקריירה הטלביזיונית שלך. תתעורר חביבי...אנחנו במלחמה: בקבוקי תבעירה, יריות, אבנים, פצועים , הרוגים. והמילים היפות שלך מתאימות יותר לכתיבת מכתב רומנטי ורגשני לאהובה. אני שמאלני אבל נראה לי שחטפתי כאן סטירה בפנים על כל התאוריות הליברליות והמופשטות שלי. למה לא טרחת לדוגמא לדבר קצת על החיילים והמשטרה שקורעים להם את התחת ומסכנים את חייהם שתוכל לשבת בביתך ולכתוב את הפיוטים המנותקים מהמציאות? יצירתיות בכתיבה טובה לתוכניות טלביזיה, לא למלחמה. סליחה על הבוטות. גבריאל

בלי או עם קשר לראיון שערך אמנון לוי עם אמיל חביבי שאותו לא ראיתי, חובה לציין מספר עובדות על מדינת ישראל ויחסה לאוכלוסיתה הערבית. איך יתכן שרק לאחר חמישים שנה ישנה דיילת ערביה ראשונה באל על? כיצד זה שמתוך 15,000 עובדי חברת חשמל ישנם רק שמונה עובדים ערבים? איך יכול להיות שערבים אשר מסיימים את לימודהם האקדמאים בהצטיינות מוצאים את עצמם עובדים או בטיח או בחומוס (שלעתים זה היינו הך)? ואלה מספר מצומצם של דוגמאות. התשובה היא ברורה . אנחנו מדינה גזענית , וכל התגובות הפשיסטיות שנמצאות כאן רק מוכיחות זאת .כאשר אני מציג טענות אלה בפני ישראלים רבים,בין שהצביעו ברק ובין שהצביעו ביבי התגובות השכיחות הם "שתלך להיות דיילת בירדן " " מה אי אפשר להעלים אותם ?" תגובות אלה רק מוכיחות את העובדה שאנחנו לא רואים בערבים אזרחים שווים אלה אורחים במדינתנו שצריכים לאמר לנו תודה על שאנו נותנים להם בכלל לנשום. עד היום אני לא מבין איך הם לא התמרדו קודם. נותר לקוות שדברים יזוזו במדינה ואם לא תהיה עוד מכה ועוד מכה , עוד אלימות ועוד אלימות עד שהדברים יתחילו להתגלגל. כנראה שיהודים מבינים רק כח.

בתקופת הפיגועים, ב-96, שני חברים מאוד טובים שלי, שבימים כתיקונם הם אנשי מרכז מתונים, איבדו את הראש לגמרי: "להכנס בהם, רק כוח הם מבינים, לא, עכשיו באמת אין ברירה, עזוב אותנו מדיבורים של יפי-נפש, אין, ניסינו, לא יהיה שלום". אחרי כמה זמן הם נרגעו. כי כולם, יהודיםנוצריםמוסלמים, כולנו רוצים לחיות בשקט אם רק ייתנו לנו, לראות את הילדים שלנו גדלים ואת ההורים שלנו מגיעים לשיבה טובה, ולחיות ולהתפרנס ולהרגיש שייכים. זאת ברירת המחדל של כ-ו-ל-ם, אפילו כאן במזרח התיכון. וזה גם יקרה: במילא הרוב העצום הלא-אידיאולוגי בשני הצדדים מוכן ורוצה לחיות בשלום, ורק מיעוט יחסי - משני הצדדים - מתעקש להנציח את המריבה. ומילה לאמנון לוי: נער הייתי וגם התבגרתי קצת, ובכל זאת לא יצא לי מספיק פעמים לשמוע דמות ציבורית אומרת בכנות שכזאת: טעיתי, סליחה. ותראה: בסיבוב ההוא נפלת, ועכשיו לא. וזה המון.

תארו לעצמכם שלפליסטינאים היתה היום המדינה אשר התכוון לתת להם אהוד ברק, באיזה מצב היינו עומדים ? הם בודאי היו מזמינים כוח צבאי ממדינות ערב, לצורך הגנה !

כמי שנולד בארץ ערבית, ושומע השכם והערב את אמצעי התקשורת הערביים, אני יכול להעיד כי הערבים ככלל והפלסטינים בפרט, עדיין לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל. יקח להם עוד לפחות מאה שנים נוספות כדי להשלים עם קיומה.

כל הכבוד, בטוחני שרבים מכם יכולים לשנות את פני התקשורת לכזו שדוברת אמת. גודל ההפתעה מהשנאה והברבריות הערבית רק מלמד על עצמת התעמולה הנוכלת המציגה דו קיום ונחמדות ערבית (כמו אמנון לוי המתרפס).

זה לא יעזור לך אמנון גם לך הם יבעטו בראש כמו שעשו לבן השכנים שלי שהלך להתפלל בכותל בחג.

הערבים שורפים את ארצנו את המפעלים שמאכילים אותם מנפצים חלונות ראווה ביפו ליל הבדולח. ואמנון דואג לעצמו. הוא מכין לעצמו חברים למקרה ש...

if you say you were stupid before how dare you continue to preach to other people now