לו רק ידעתי להתנסח בצורה כזו... אני מקווה ששלחת עותק לכנסת, הייתי שמח להוסיף חתימה המסמלת את הסכמתי עם כל מילה.

בימים אלו את כותבת את הלא מאמין שלך?אז במי כן תאמיני? הרי אי אפשר לכתוב כתבה כזו מבלי שתגידי במי כן את מאמינה. אנחנו מכירים את כול הפוליטיקאים,ואת ההבטחות.לכן את לא מחדשת כלום בכתבה. אנו חייבים להיות חזקים,ואמיצים,כדי להתגונן ממצבים שבו אנו נמצאים.אז אנא ממך תאמיני .

כן קל מאד להזדהות אתך. עם המילים ובעיקר עם הכאב. אבל מה את רוצה? סופרמנים? מה בדיוק עשית כל השנים חיית באשליות. מה, את לא רואה ומבינה שמה שקורא כאן הוא כל כך גדול עלינו. כן, צריך כאן איזה סופרמן. אחד כזה בטח יפתור את כל הבעיות כהרף עין.

כל הכבוד! סוף=סוף מישהי עם כושר ניתוח שלא שפוכה על ברק וכל מה שהוא עושה! הידד לשפיות, חבל שאין הרבה כמוך! והלוואי שלא כל כך הרבה אנשים יסתגרו בצביעותם כאשר מתקוממים מולם ומול הציונות שמתחילה סוף-סוף לפשוט רגל. אנחנו לא "נותנים" לערבים את השלום, ולכן אין מה לצפות שהם רק יגידו תודה ויכינו חומוס. הם כאן, הם לא יילכו מכאן, ועד כמה שקשה להאמין - הם בני אדם, וברוב ייאושם הם מפנים אלימות כלפי מדינה שבאמת מבינה רק כוח.

כל מילה בסלע!

הגברת לאה היקרה אני מסכים ולא שלם עם כל מילה שכתבת, אבל דבר אחד מציק לי,שבכל זאת אנו במלחמת קיום נגד עם\לא עם הגורר את כל העולם נגדנו ועלול להתגלגל למלחמה נוסח מלחמת המיפרץ נגדנו ונכון שמנהגנו מתברברים בשטח,אבל הכתבה שלך מביעה יאוש אחד גדול שמוסיף עוד ניצחון קטן לכל אלה שרוצים להשמיד אותנו, ועלינו האנשים הקטנים להיות חזקים מכח חוק הטבע, כלומר להלחם על מנת לשרוד,ולא להרים ידיים מראש.

הגברת לאה היקרה אני מסכים ולא שלם עם כל מילה שכתבת, אבל דבר אחד מציק לי,שבכל זאת אנו במלחמת קיום נגד עם\לא עם הגורר את כל העולם נגדנו ועלול להתגלגל למלחמה נוסח מלחמת המיפרץ נגדנו ונכון שמנהגנו מתברברים בשטח,אבל הכתבה שלך מביעה יאוש אחד גדול שמוסיף עוד ניצחון קטן לכל אלה שרוצים להשמיד אותנו, ועלינו האנשים הקטנים להיות חזקים מכח חוק הטבע, כלומר להלחם על מנת לשרוד,ולא להרים ידיים מראש.

היטבת לתאר את המצב, בדרכך העשירה כרגיל.דברים כמו שלך צריכים להיאמר בכל רגע, ולא רק כעת. "הנהגה של אנשים הגונים" זו באמת אוטופיה, ולא פלא שלא ראינו כמותה בכלל. האם הפתרון לכל זה הוא פרגמטיות כדי לממש אנושיות? הרי גם זו סתירה מובנית. מייאש, כן.

שלא שונה מכל אותם אלו המחפשים משמעויות בהרי ההימליה ובמקומות רחוקים גם היא (מי היא בכלל, סופרת? לא שמעתי) כמובן שמי שלא עושה כלום לא מתמודד עם הקשיים של שמיר פרס ביב וברק. מי שלא היה שם לא מבין את הסכנה והלחצים של אותם חיילים ומנצל עיתונות תמימה להתאמן בפרוזה ירודה. בהצלחה בספר הבא 0יצא כבר אחד?)

את אינך הולכת צעד מחשבתי נוסף קדימה. עם כל הזעם והכאב מה הלאה? ימים שאני וחברי מדברים על אפוקליפסה. ברור כי אין לנו ברירה אלא להימנע ממנה. היום בחרתי בפתרון הקצה שלי: נתקלתי בשיר של יהודה עמיחי אשר כעת איננו לפני הוא מסתיים בשורות עשו אהבה במלחמה ומלחמה באהבה יותר מזה אין לי מה להציע.

ברק הרגיל את עצמו בתדמית של החייכן הנחמד שרודף שלום ,ועכשיו קשה לו לצאת מהמשחק הזה ולתפקד בתקיפות כפי שהמצב מחייב,ערפאת והערבים יודעים את זה טוב ולכן הם לא נרתעים מאלימות

Toda !

כל חיינו כאן הם בחירה בין אלטרנאטיבות גרועות לגרועות יותר - וזה מה יש...

קראתי ובכיתי האמת פשוט כואבת אנחנו חיים במדינה שאבדהאת כל הערכיפ והכיוונים אנחנו צריכים הרצל חדש או ילד שיצעק ההמלך עירום עצוב לומר שאת שפויה, אמיתית, וצודקת. מצרכים נדירים היום באדם שסביבנו

כל היוונים שקרנים- אמר יווני. לא יותר מזה. זה הכל מה שהאינטלקטואלים שלנו יכולים להגיד???

צודקת לאה איני, אך בה בעת אין היא מציגה פתרון. אין להרים ידיים, אין להתייאש, אסור (וגם אי אפשר) לשבור את הכלים. הזעם הכאב והשחיקה בהם מאמינה הסופרת לא יובילו את האזור למקום טוב יותר. קל להזדהות עם כל מילה בכתבה העשויה להפליא, אך נכון יותר לבקש את הפתרונות הראויים בשעה קשה זו. באזור המכוער בו אנו חיים, על שלל הקיצוניים החיים בו, לא מספיקות שיחות סלון של שמאלנים בנוסח "נמאס לי מהכל", "אני לא מאמינה לאף אחד יותר" וכדומה. יש להפשיל את השרוולים, ולנסות ליזום פתרונות רציניים ועקביים, ולא רק למתוח ביקורת (למרות החינניות שבדבר).

החלשלושה ההיסטרית היא לא היחידה. יש פה מפעם לפעם תמהוניים מסוגה של הסופרת שלא מפסיקה לספור את האשמים ב"מצב", אך לא תשמע ממנה שום כיוון מעשי. סוג של אנשים שלא הייתי רוצה להמצא לידם בעת משבר, כי הם משדרים רפיסות, היסטריה צווחנית,נטיה לפרנויה ופתיחה באש במאה ושמונים מעלות מסביב על כל הסביבה. בעצם מצוקתה של השמאלנית זועקת מכל שורה."טעינו בגדול"..."בני בריתנו ירקו והשתינו לנו ישר בפרצוף אחרי כל השנים האלה שכרכרנו סביבם באמוק".אלא שבמקום לעלות לבמה ולהתנצל בקול גדול ולבקש סליחה מכל העם הזה על המקום אליו גררתם את כולנו, אתם מנסים בעווית אחרונה לתפוס פוזה של שוחרי צדק. לא יעזור לכם...אנחנו נרוץ אחריכם בכל מקום בו תיהיו ונצעק את מה שאתם כל כך לא אוהבים..."אמרנו לכם.." !!

אין מה להוסיף, כל מילה תגרע.

אין לך מושג כמה שאת צודקת

את צודקת , את צודקת !!! ועוד פעם צודקת ! הצלחת לבטא את רגשותינו - אבל מה הלאה? מה עושים אם הזעם ,הכאב ,האכזבה , והמרמור? מה את מציעה ?

כשכולם הולכים עם הראש באדמה והרבה חושבים עד כאן....הגיע הזמן לארוז מזוודות חוגג את ניצחונו הטקסט בכל צד. אתך אני ברגשותיך ויאושך מ כ ו ל ל ם. אולי כדאי שנבקש סליחה מבגין הבן על שזלזלנו בתום ליבו ואמונתו ונפעל לחזרתו.

כל הכבוד לתלות בראשי חוצות וללמד בבתי ספר . לאחר שסורסנו ע"י מנהיגים תאבי שלטון נוטפי חוכמה, שסובבו אותנו בכחש זאת התשובה."איננו מאמינים לכם יותר"

לאה היקרה, זה בכלל לא חשוב אם את מאמינה או לא, למי את מאמינה ולמה. ישראל היא המדינה היחידה שיש לנו, לטוב ולרע. הלם ויאוש ליוו את ההולכים למשרפות אושויץ, נחישות ואמונה בצדקת הדרך ליוו את מקימי המדינה. יחליט העם הזה במה לבחור, מאסתי בנביאי זעם היושבים בשער העיר ואינם מראים את הדרך אלא רק מקטרים.

לצערי הרב את צודקת בכל מילה ת אין מנהיג היום בעם לפעמים אני מוצאת עצמי מתגעגעת לתקופת ספר שופטים בה היה לפתע קם מנהיג דגול ומציל את העם מפני כליה. לא אדם המדבר גבוה גבוה על יתרונות/קורבנות השלום לא אדם המדבר בשבחם של כיבוש ומלחמה אלה אדם העומד על שלו ומחזיר חעם את כבודו האבוד. התחושה היום היא של רפיסות וחוסר אונים. הגיע הזמן להחזיר את זקיפות הקומה והכבוד לעם הזה. מי ייתן ונדע סוף סוף שלווה. ה "כבר לא נאיבית" דנה.

גב' איני נכבדה : ברצוני להזכיר מאמר חז"ל - " חייב אדם לתת כבוד למלכות כי אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו "

תגובתך למצב היא בדיוק התגובה הראויה המחזקת והנוטעת תקוה בלב איש. לתשומת ליבך מנהיגנו הם בשר ודם ובמציאות מסובכת כל-כך גם גאון הדור עלול לא למצוא מזור. במקום לקטר חזקי עצמך ואת הסובבים אותך שכן רק עמידה איתנה של שורותינו תוך חתירה לצדק תוציאנו מהבוץ.

בתחילת דבריי עליי לומר כי אכן אני מסוגל להבין את חוסר הוודאות וחוסר האמון שאת מתארת שעובר במוחך ובמערכת הרגשית שלך. יחד עם זאת, הנני תולה את הסיבה לכך בנקודת המוצא שלך שהיתה די תלושה מהמציאות מלכתכילה, הרי הינך סופרת אשר עולמה הינו במצב של נדידה ברבדים של מציאויות שאינן בהכרח מתחברות למציאות בשטח. אני מבין את הקושי הסובייקטיבי שלך גבירתי אך לצערי איני יכול לעזור לך למעט הנסיון לעוץ לך להיות יותר אמפטית לבני עמך, קרי אנו היהודים אשר יש לנו הרבה מצוקות , ואנו בחרנו באמצעות ראש הממשלה שלנו לעשות ויתורים למען עתיד טוב לילדינו. לדאבוני כי רב אין לנו פרטנר בצד השני.הערבים מבינים רק כוח. ואפילו דוד סם לידיעתך אינו מרשה הפרות סדר ציבורי ברמה ובמינון של אלפית הבלאגן שהוכיחו שרק אנשים שהם מתנהגים כמו חיות נפשעות (ההמון הפלשתיני המשולח כל רסן) עשו בשני חיילי יהודים מילואים -הורים לילדים. בארהב היו התפרעויות של כושים בלוס אנג'לס לפני כמה חודשים בעקבות משחק כדור סל-אז השוטרים שם פשוט ירו בשלוש מאות איש ואז היה שקט!!!!!!!!!!!!! עורי והתפקחי כי עם זה מה שאנו צריכים להתמודד!