כאשר שומעים שמדווחים כמה זה יעלה למדינה זה ממש מקומם. טוב תעשה הממשלה אם תיקח מהמליונים שנותנים לדתיים שלא עובדים ולא משרתים בצבא ורק מנצלים וחיים על חשבון המדינה ויתנו לנכים שלהם באמת מגיע!

אנחנו במלחמה ובמקום לתת לנכים 400 מיליון אפשר: 1: לתגמל חיילים קרביים 2: לתגמל שוטרים 3: לשפר ציוד הגנה לשוטרים וחיילים. 4: להציב עוד מערכת חץ. 5: לעזור למובטלים למצא עבודה (מי שעובד - מקבל. מי שלא עובד יקבל פחות). ובעצם מה עם הזקנים ? וסתם עניים ? הנכים שדדו את קופת המדינה תוך ניצול מחפיר של האמפתייה אליהם.

המדינה לא חייבת להם כלום שיתבישו

הלוואי והיתה נכה 100% אז היתי רוצה לשמוע את דעתך ! אני אבא של ילדה נכה 100% ואתה לא יודע כמה הוצאות יש לילדים כאלה. יש כל כך הרבה כסף שמסתובב במקומות לא נכונים ולא צודקים שאותו היה צריך לנתב ליעודים שלך. אבל כיוון המחשבה שלך כל כך זדוני שזה מקומם. לפני שאתה מביע את דעתך ברבים תחשוב קצת אם אתה היתה נכה 100% איך היתה מגיב לתגובה שלך.

לא הושג כמעט דבר שיכול לשפר את רווחת הנכים. 300ש"ח לא ישפרו את איכות חיי הנכים, נמשיך לשלם אגרת טלויזיה, חשמל, ביטוח רכב, ועוד. היה צורך להשיג הנחות לתשלומים אלו. לבטל את אגרת הטלויזיה כך שאל לכם לשמוח כל כך בעבור כמה שקלים. האם לשם כך הייתה שביתה 75 יום?

אני יתום צהל. אבי נהרג במילואים לפני 33 שנים. אתה יודע כמה קיצבה אימי מקבלת ? בושה. יש אין סןף אנשים שראוים לקצבאות מוגדלות אבל מה שחשוב זה להציל ולתגמל אנשים שמסכנים את חייהם עכשיו למעננו.

אם אני, בתור אזרח משלם מיסים, צריך לבחור לאן ינותב הכסף - לחייל קרבי ששומר עלי או לנכה ששומר על האינטרסים של עצמו, הבחירה ממש לא קשה.

אני שמחה שהשביתה הסתיימה, קשה מאוד להיות נכה,ההוצאות רבות ,הניידות קשה ,וכדי לחיות ולהיות יצירתי אתה צריך להיות אסרטיבי,אוהב חיים ואופטימי. לכן אל תדונו את השובתים,השביתה לא היטיבה איתם.יקח להם הרבה זמן להתאושש פיזית ונפשית. כל הכבוד שלא נכנעו!

אני לא בעד ולא נגד. יש באמת נכים במצב קשה וחייבים לעזור להם. אבל לכתוב שזה יעלה לממשלה? כל הכסף הזה בא מהכיס שלנו, משלמי המיסים. שוב, ייתכן שנכון לשלם אותו...

אם כל אחד ממאה אלף הנכים שקיצבתו תעלה כל חודש, יתן 50 ש"ח לחברים היקרים שסבלו 73 ימים ומקריבים עצמם לעוד כמה ימים , זה יהיה מעט לעומת מה שעשו למענם , אבל הרבה בשביל כל אחד מחברי השובתים. כדאי שיפתחו חשבון בנק למען השובתים שסבלו 73 ימים ויפקידו למענם בהתאם לנ"ל.

ממשלת שרון ממשיכה במסורת המפוארת של כניעה לכל קבוצת לחץ אפשרית. ואת המחיר נשלם כולנו.

לכל השוללים את עזרת המדינה לנכים כדאי שיהיו פעם בתוך המצב הקשה הזה ולו רק ליום אחד ואז לא יפצו פה.

תודה לציטוטים מדברי הנכים השובתים, ושמחתם. מצער שאין אף תגובה ממשרד האוצר/ראש הממשלה, שגם הם מריכים להיות מעוניינים בסיום השביתה. איני יכול "לברך על המוגמר", מכיוון שהכתבה- מאירה עיני לתקלות צפויות "בהבנת המוסכם - מכמה גורמים, ביניהם -מנהל הביטוח הלאומי דהיום - וזה שלהבא. הייתי מעדיף לקרוא דבריהם על ביצוע ההסכם, בטרם סיום השביתה. ממקומי- כנכה "זמני" וחבר ארגון הגג לנכים, מחזק ידי מנהיגי השביתה, ומבקש שלא יפסיקו לשבות בטרם יתנו דיווח על המוסכם והלא מוסכם. אשמח לתמוך בסיכום חיובי. אצטער להתנגד- לאי חיוביות בסיכום השביתה.

אין מדיניות ואין כלום כל קבוצת לחץ שובתת ומקבלת השקל מידרדר יחד עם המצב הבטחוני ושרון מדרדר את המדינה כולה. משלמי המיסים יממנו 400 מליון שקל ואנחנו אמורים להיות גאים שעוד קבוצת לחץ השיגה יתרונות כספיים לחבריה.

המדינה לא אשמה ברוב הנכויות של אנשים, אז למה שהיא תשלם עליהם? כפי שראינו במהלך השביתה, חלק מהנכים יודעים לטפס על אנטנה של 30 מטר, אבל לא יכולים לעבוד. אם באותה נחישות הם היו נלחמים על מקומם בשוק העבודה - עבודה כלשהי - תאמין לי, שכבר היו מוצאים לחלקם משהו מתאים. הפיזיקאי סטיבן הוקינג לא מתקיים מקצבת נכות, למרות מצבו, לא? כרגיל, צרחות במקום צרכים ניצחו.

המאבק הצליח ובגדול. ולא. 300 הש"ח ממש לא אלה שיטיבו או יקלו ולו במעט את קשייו והוצאותיו הרבות של הנכה. אבל בעקבות הכיסוי התקשורתי הנרחב איפשר להגיע למודעות הציבור להבנתו לדרישתנו לשוויון זכויות מלא בתעסוקה ובנגישות, ובקהילה. לדעתי בזה הישגנו באותה שביתה הרבה יותר מכל קמפיין שנעשה עד כה. הלואי ונוכל לראות את התוצאות כבר בטווח הקרוב.

טלי הדברים שכתבת יצאו מתוך רוע ליבך בלבד. הפעם אנסה, אם זה אפשרי, לגעת גם בהגיון שלך. הייתי שמחה אחרי קריאת דברי לראות פה תגובתך. אני אשה, גרושה, אם לשניים שמשרתים בשרות קרבי. בעלת השכלה אקדמאית, בעלת מקצוע שהינו נדרש בשוק העבודה, עם נסיון, ותק והצלחות רבות מאחורי. ניהלתי פרוייקטים גדולים. גם את חובותי האזרחיות והכספיות נתתי בכבוד כמעט כמו כל אזרח אחר רק ממני נידרשה הרבה יותר אנרגיה לצורך כך. עד פה אני כמוך בדיוק נכון? יופי. מה שמבדיל בינינו שאני נכה בעלת 100% נכות רתוקה לכסא גלגלים. משותקת בשלושה מארבעת הגפיים. בעקבות החמרה במצבי ירד כושר עבודתי ונאלצתי להחליף מישרה ומקום עבודה עם ירידה דרסטית בשכר. הגשתי מועמדותי למספר מקומות שמבחינת מקצועיותי יכולתי לתרום שם רבות. ניגשתי לראיון במקום אחד. הגשתי את כל ההמלצות ומסמכיי, רואיינתי על ידי אדם מאד נחמד ואדיב. לאחר ציפיה של מספר ימים התבשרתי שלמישרה התקבלה מועמדת אחרת. לשאלתי מה היתרונות של אותה המועמדת עלי ענה לי בפשטות - היא אינה נכה. ואז רואיינתי למקום אחר שהביעו התלהבות יוצאת מהכלל מכך שנפל בחלקם לקבל אדם מקצועי ומתאים כמוני. עוד באותו יום קיבלתי תשובה שהתקבלתי ושאגיע למחרת לפגישה עם המנכ"ל. הגעתי. ניסיתי, התאמצתי, בדקתי אבל בשום אופן לא יכולתי להגיע לפגישה. המשרד היה בקומה שניה ללא מעלית. כן טלי, רוב הנכים היו מעדיפים לעבוד, להשתכר, ולא להיות קבורים בביתם. לחלקם אין את אמצעים לרכוש רכב, כסא גלגלים, וכל אביזר אחר הנידרש מהם כדי לצאת (כידוע העזרה במימון חלקית בלבד ומחיר האביזרים מאד יקרים), לחלקם המעסיקים דוחים בעדינות כי מעדיפים להעסיק אנשים שאינם נכים, ולאלה שכבר זכו סוף סוף להתקבל לעבודה - יש קשיי נגישות כמו כל מקום ציבורי פה במדינה. טלי לפני שאת מטיחה האשמות כל כך קשות אנא למדי את הנושא. אשמח לתגובתך