משפט קסטנר (או ליתר דיוק - היועץ המשפטי לממשלה נ' גרינוולד) נדון בבית המשפט המחוזי תחילה. מי שהיה הנשיא באותה עת היה השופט בנימין הלוי. הוא היה השופט אליו התכוון עודד משוהם. מאוחר יותר היה ערעור לבית המשפט העליון (בפני השופטים אולשן, חשין, אגרנט, זילברג וגויטיין). אבל זה כבר סיפור אחר.

איש דגול ומשפטן ענק העשיר רבות את עולמי המשפטי והרוחני

האדם המרשים הזה היה אחד מבין מעטים וחבל שאין יותר אנשים כמהו כאן. מי ינחם אותנו על האבדה? אני מקווה שמשפחתו יודעת עד כמה הוא היה מוערך.

חיים כהן האיש שאמר וחשב ביושר אינטלקטואלי ללא מורא. יש אחריו, אבל לא כמוהו. גם אם לא היה בן 90 , היה וודאי סובל מאוד ממה שקורה במדינה שלנו בימים אלה.

מזה כשני עשורים, מאז התוודעתי לראשונה לכבוד השופט חיים כהן ולדעותיו באמצעות כתבה עתונאית עליו, או אולי היה זה ראיון עתונאי אתו, מצאתי בו אדם מיוחד במינו המיטיב לבטא את דעתו בכל ענין ונושא שמעסיק אותו. דעותיו הנחרצות בנושאים כמו זכויות אזרח, חובות המדינה כלפי כל אזרחיה, הגנה על הפרט מול מערכות שלטוניות, כיבוד אמונתו של הפרט ושמירה על זכויותיו אלה מול מוסדות הדת של המדינה ועוד נושאים רבים ומגוונים - כל אלה ריתקו אותי והשתדלתי לא להחמיץ אף ראיון או שיחה עתונאית אתו, כתבות עליו או שלו, ספר שנכתב עליו ("שיחות עם..." וכדומה. אנשים יחידי סגולה מסוגו מעצבים נורמות מוסריות והתנהגותיות של מדינה ומוסדותיה ושל האזרח בינו לבין חברו ובינו לבין המדינה. קולו ונוכחותו יחסרו לכולם.

ואני מצטער על כך. בכל מקרה כפי שכתבתי קודם - יהי זכרו ברוך.

חיים כהן פרץ את הדרך גם בתחום האישי: ככהן, התעקש על זכותו לשאת אשה גרושה, ועשה כן, ללא התחשבות בסערה הציבורית שקמה מצד העסקונה הדתית. בכך היה מהפכן וחלוץ, והוא ראוי לכל שבח גם בנקודה הזו. יהי זכרו ברוך, ושנהיה ראויים לו.

אתה מתבלבל בין חיים כהן ז"ל לבנימין הלוי ז"ל

כבן למשפחה שמוצאה מהמבורג, הסתקרנתי תמיד לדעת מה גרם לחיים כהן שהיה בן למשפחה חרדית מסלתה ומשמנה של יהדות גרמניה האולטרה דתית, לעשות תפנית של 180 מעלות להתכחש למקורותיו, למשפחתו, לכהונתו (הוא נתחלל מן הכהונה) ולגירסת ינקותו? חיים כהן-קרליבך היה בן למשפחת הרבנים לבית קרליבך. דודו היה רב העיר המבורג. בן דודו היה עורך מעריב הראשון עזריאל קרליבך איש מאמין ושומר דת ומסורת, והזמר החסידי הידוע, שלמה קרליבך. יש אומרים שבערוב ימיו חזר המנוח בתשובה, האם יש סימוכין לשמועה זו?

הבוקר בשעה שבע וחצי קראתי ב"הארץ" את מודעת הענק של "האגודה לזכויות האזרח בישראל" על רמיסת זכויות המחבלים בג'נין. עוד אני יושב וברדיו מודיעים על הפיגוע הקשה של מתאבד מג'נין בצומת יגור. מי ישמור על זכויותינו? "האגודה לזכויות האזרח בישראל" עסוקה בזכויות הרוצחים. כנראה לנו מתאים יותר זכויות של יום השואה. בשעה מאוחרת יותר התבשרתי על מותו של נשיא האגודה. ידעתי שהוא משכמו ומעלה אבל אולי לפעמים שכח את האזרח מהאוטובוס, והבתי קפה. אני יודע שהוא אהב שאומרים לו את כל האמת!

הלך מעימנו ענק מוסרי, אחד מגדולי עם ישראל בדורות האחרונים, אשר נהג באומץ לב וביושר בכל דרכיו. על רקע ימי האיוולת והטירוף האלה מתבלטת חכמתו וההומאניות שלו ביתר שאת. יהא זכרו ברוך.

השופט חיים כהן ז"ל לא היה סתם גדול. הוא היה ה ג ד ו ל מ כ ו ל ם !!! הוא היה האדם ה מ ו ס ר י ביותר שאי פעם חי בארץ הזאת. זכורני כיצד אמר לעורך דין חיפני שעתר לבג"ץ בשם שולחו לפני כמה עשרות שנים וחרג כמעה מדרך הישר: "בבואך לבקש צדק מבג"ץ, עליך לבוא בידיים נקיות". יהי זכרו ברוך.

כבוד השופט כהן, עליו השלום, עזב את שמירת הדת כאשר התברר לו שדת ישראל היא אנטי-דמוקרטית, אנטי-הומניסטית ואנטי-ליברלית. הוא הביע דעות אלה והוכיח אותן היטב מן הידע ההלכתי/תלמודי שהיה לו (המאמר הבולט ביותר היה זה שכתב בגליון ה 50 של ה"פרקליט" בעניין המדינה ה"יהודית/דמוקרטית"). לא רק שלא חזר בתשובה, אלא היה, עד יומו האחרון, לוחם עז בפונדמנטליזם היהודי האורתודוקסי.

תודה רבה לכולכם על כל התגובות, ההערכה והחום. אלה שהגיעו להלוויה ואלה שנמצאים כאן איתנו. נגעתם מאוד לליבנו. כתגובה לשאלתך - מוישה, אין שום סימוכין לשמועה זו כי היא בהחלט אינה נכונה. שוב תודה, הנכדה של חיים - בשם המשפחה.

כנינתו של הרב יוסף צבי קרליבך. נכדתה של מרים , עצוב לי היום. מאוד. במשך שנים התכתבתי עם חיים ז"ל ויש לי ערימה ממכתביו. תמיד שנון , חכם ומעלה חיוך. יהי זכרו ברוך

בהלוויה לא יכולתי לעצור עצמי מלבכות. אך בני משפחתו הקרובים היו יותר חייכנים - בחיוך נעים לסביבתם. שאלו אותי אח"כ מי אני שבכיתי כ"כ. אמרתי שאני עו"ד מנתניה. שאלתי את עצמי אח"כ למה לא יכולתי לעצור מבכי והבנתי שמשפחתו זכתה להרבה זמן זמן של חיים כהן, ורק אני זכיתי למעט (הכרתי אותו מ1985)ולא הספיק לי, הוא חסר לי, ואני רוצה אותו עוד איתנו. אכן התייתמנו כולנו. העולם שלנו מאוד שונה, עם חיים כהן לעומת זה שבלעדיו. עד כמה הוא אהב את האדם, כל אדם, והוא עצמו איש גדול,וענק. אוהב אותו וכל כך כואב לי בעלדיו נמרוד עובדיה

דרך ספרו מבוא אישי, עם הסיום המרגש של הגב' זמורה מיכל , לא יכול למצוא את המילים להביע תחושותיי, יהי זכרו ברוך !