ברכות מיסטר קניוק, אולי המאמר יביא לך השראה לכתוב קצת יותר על הילדות, וכמובן - תודה.

זו היתה התקופה וזו היתה נשמתה- עכשיו כמובן מכפישים הכל כאקט של שיכתוב ההסטוריה שאופייני למשטר טוטליטרי-משטר חברות הענק. אבל אתה זכית בתקופה ייחודית שאין כמוה, שגרמה לך כסופר, נזק אישי כבד. אין שלמות בתקופות ובגורלות. מעריכה את כשרונך ואת השגיך, ואני לא היחידה, גם חברה שלי חושבת כמוני. מעבר לזה, לא שואלים אותי...