אנה- הכתבה הנהדרת החזירה אותי באחת לפריז. אין כמו השווקים האירופאיים...... המרקים נראים טובים, ובמיוחד מרק הארטישוקים שבזכות קיצורי הדרך נראה זול, קל להכנה וכל המצרכים יכולים לחכות לי בפריזר ובמקרר עד ליום חורפי במיוחד או סתם למצב הרוח המתאים...

יש לקנות מקולפים? משומרים? את עושה משלוחים?

אנה יקרה, אני איני חרדית או דתית, ויחד עם זאת אני שומרת כשרות. אני מודה לך על ההתייחסות והעצות שהוספת בנושא זה, למרות הנימה העוקצנית. אחת הסיבות לכך שאני קוראת את הטור הזה מידי שלישי וחמישי היא הטון הסובלני, הנינוח, ולעיתים קרובות גם מרגש - שבו נאמרים הדברים. ציניות וארס יש בשפע בטורים אחרים.....

שלום לכל מי שמציץ בטריטוירה שמתחת למדור, וברכות חמות. לנעמי: מתה לבשל שישבאראק איכותי. יש מתכון? בבקשה? רוצה לבשל ביחד? מוכנה לשלוח מייל ל - annawagner2002@hotmail.com כדי שנוכל לסכם פרטים? ולנלי - כן, בשמחה, אבשל איתך - אבל איפה נעשה את זה? וכן, אשמח אם תקראי לי בכף היד ותגידי לי מה צופן העתיד (פחות או יותר). ולמקטרג - רבאק, איזה צרכים מסחריים משרתת ההזמנה הפשוטה לבשל יחד איתך? אתה יודע מה - אפשר אתה, אני ולובנגולו? וללובן עצמו - מתינות, יקירי. שם המשחק הוא מתינות (אמרה האשה שזה עתה בישלה סיר ענק של מרק עדשים אדומות סתם, כי התחשק לה) ולבקשי המתכונים מבית אמא, סבתא ודודה: זה הזמן לרכז את כל המאוויים הלא-מוגשמים, ועד סוף ינואר אני מבטיחה להשתדל ולקיימם. ולאוהד מושבע, אחרון אבל באמת מאד מאד חביב: הדייט שלנו לארוחת שבת בצהריים - בעינו עומד? ואיך נראה לך תפריט שכמעט כולו פלסטיני? למעט, אולי, חריגה אחת - מרק פירות ים? ןכסף השיער מוסר לך שלומות, אוהד...וברור שנתראה בארוחה :-)

רגע: לא מספיק שטיפלתי בחרדי-סלמונלה וחרדי כולסטרול ויראי השם בכתבה אחת? תני לבנזוגך לקלף ערמונים. זה טוב לוט לעיצוב האישיות.

לא מספיק שאת בפריז, את גם מבקרת בשוק? לא מספיק שאת בשוק, את גם שומעת שנסונים לייב? ואח"כ עוד מכינה את המרקים האלה לחורף... ואני נשארת כאן בחושך לבד עם הפיגועים ובלי הגבינות המסריחות והקינוחים האלוהיים! אם לא הייתי אוהדת שלך, הייתי מקנאת עד השמיים! :) ועכשיו אני אלך לי לבשל מרק כתומים של שומרי משקל, ולהתעלם מחשבון אגרת הטלויזיה, כי נדרתי שאני לא צופה בטלויזיה עד שהחדשות לא משתפרות. חוץ מזה, נראה לי שאני יודעת מה תהיה מתנת יום ההולדת שלי: פריז... מתה על הכתבות שלך!!! :) (מצטערת על הנימה האישית, אבל הכתבות שלך מרגישות לי מאוד חבריות אז הרשיתי לעצמי, אפילי שאת לא מכירה אותי).

אפיתי לחם ביום שישי. כן, לשתי לבד ואפיתי בתנור. יצא נפלא יחסית למי שעושה את זה בפעם השניה או השלישית בחייה.. אח"כ העזתי וניסיתי גם עוגת שמרים. היה נורא.... אם פעם נבשל יחד, אני אעדיף לאפות...

בכיף, רוצה מתכון גם כאן?

ולנסות אותו, ורצוי מיד - או ברגע שהחשמל יחזור. אני מקלידה בחושך על לפטופ.

"מדייס" -פרוסות חצילים ממולאות בבשר טחון מתובל, ברוטב עגבניות: המצרכים: 1/2 ק"ג בשר טחון 1 בצל גדול - לגרר בפומפיה - לסחוט היטב ולהניח בקערה על הבשר מלח, פלפל שחור, בהרט (מתאים כמעט לכל דבר) לערבב היטב ולהניח בצד לספיגת טעמים. לקחת את החציל , לשטוף היטב ולנגב. לחתוך לפרוסות דקות בצורה שיקבלו "סנדוויצ'ים". כלומר פרוסה אחת לחתוך לא עד הסוף הפרוסה הבאה - כן. תקבלו כריך קטן. כך לעשות עם כל החצילים. למלא כל "כריך בתערובת הבשר. לגלגל בביצה טרופה ולטגן בשמן חם - להניח בצד ע"ג מגבת נייר לספיגה. להכין רוטב - 1 פלפל חריף חתוך לפרוסות דקות. (לחילופין אם לא רוצים חריף - לקחת פלפל מתוק) ולטגן במעט שמן, להוסיף פרוסות דקות של בצל, להוסיף מים (בערך כוס וחצי - שניים) + מלח, פלפל שחור, פפריקה אדומה, מעט חריפה, מעט רסק עגבניות. להביא לרתיחה ולהעביר לאש קטנה - להכניס את פרוסות החצילים המטוגנות לתוך הרוטב ולבשל על אש קטנה בערך כ- 20-30 דקות - תלוי בכמות. - עם סיר מכוסה למחצה. אפשר להגיש עם לחם טרי לספיגת הרוטב, או אורז, או תפ"א בכל צורה, או קטניות לסוגיהן - טעים מאוד חם, פושר ואפילו קר. מתאים גם לסנדוויץ פיתה - אבל תיזהרו - נטייה לשים רוטב יכול ללכלך אתכם. בתיאבון.

אופת עוגת השמרים הטעימה ביותר שאכלתי, הואילה לגלות לי את הסוד המקצועי שלה. היא משתמשת (אני ממש מתביישת לכתוב את המילה), בשוקולד השחר. אני מודה שלא ניסיתי בעצמי, ולו בגלל העובדה שלו הייתי מכניסה את מצרך הפיגולים הזה הביתה, הבן שלי היה מחסל אותו, עוד לפני שהשמרים תפחו.

שישברק - מתורגם מערבית ל"כובעים" על שום צורתם. כמעט בכל עדה יש כאלה -בשלל טעמים וצורות קוראים להם כיסונים, קרפלאך, פילמני, דים סם גוז' גישה, דושפרה ובטוח שיש עוד. הגירסה שלי (יותר נכון - שאימא שלי לימדה אותי) היא גירסה ששודרגה ושונתה מעט. הבצק - עשוי - מקמח ומים ומלח וזהו. המילוי - למרות שייראה קצת משונה - מאוד טעים. אז לפנינתחיל: אזהרה קטנה - בגלל גודלם, או יותר נכון , קוטנם- תהיה לכם קצת עבודה אבל תצא לכם כמות גדולה - אפשר בהחלט להקפיא ולהשתמש אח"כ - זה לא פוגע בכלל בטעם. וחוץ מזה - תמיד אפשר לטגן אותם קצת - כמו חטיפים קטנים. ועוד טיפ קטן - אם תשתמשו בבשר טרי של עגל - תוכלי לאכול את המילוי כמו קובה נייה - כלומר לא מבושל - על חתיכת לחם טרי- משהו. נא לא להיבהל מהאורך - ניסיתי לפשט את ההכנה עד כמה שניתן -שיתאים גם למי שלא ידוע לבשל אבל מאוד רוצה לנסות. המצרכים הדרושים: 1 ק"ג קמח, מים ומלח בהתאמה וללוש בצק. לתת לו לנוח קצת. למילוי: להכניס לקערה כ- 3/4 ק"ג בשר טחון 1-2 בצלים גדולים - קצוצים לחתיכות הכי קטנות.(לחיסכון בזמן אפשר להשתמש גם בקולינר) כרפס - להשתמש בעלים ירוקים טריים. להפריד בין העלים לגבעולים. (לא לזרוק - לשניהם יש שימוש) לקצוץ את העלים קצוץ קטן מאוד ולהוסיף לקערה. להוסיף - מלח, פלפל שחור, בהרט (אתם רואים כמעט במכל מתכון - מוסיף המון הבהרט שעשוי מתערובת של כמה תבלינים במיוחד ארומטיים) וזהו. לערבב היטב את תערובת הבשר ולהניח בצד לספיגת טעמים. עוברים לבצק: לשים שוב. ומכינים משטח עבודה - עדיף על השיש - מומלץ לשים שרינק. לשים מעט קמח על המשטח - לחלק את הבצק ל- 2 חלקים (למען הנוחות). מניחים את הבצק על המשטח המקומח ומרדדים לעיגול במערוך. קורצים עיגולים עם פיית הכוס הכי צרה בבית - (מאוד מתאים כוסיות של "הקפצות טקילה למיניהם, כוסיות וודקה קטנות וכו') כך עושים על כל הבצק - את השאריות לאסוף וללוש ולרדד בחזרה ושוב לקרוץ עיגולים. החיבור: לוקחים ביד (נא לקמח קודם)את העיגול וממלאים מעט תערובת באמצע - השתמשו בכפית קטנה- המידה שלה מתאימה. לקפל לשניים לקבלת צורת סהרון ומיד אחר כך לקפל את הפינות כלפי מטה, כך שיווצר מעין "כובע" להניח במגש מקומח. לא צפוץ מידי בבקשה - יש להם נטייה להידבק אחד לשני. (במידה ותרצו אח"כ להקפיא - יש להפריד בין כל שכבה - להיזהר שלא למעוך אותם.) להכנת המרק: ששמו חמוד (ההדגשה על הח' בהתחלה) בשר לא רזה במיוחד - אפשר גם עם חתיכת עצם(מאוד מתאים צוואר או צלעות או שפונדרה תהיה מעולה גם כן)חתוך לקוביות . גזר - חתוך לקוביות דלעת - חתוכה לקוביות גדולות. תפ"א - חתוך לקוביות בינוניות. גבעולי הכרפס וקצת עלים - חתוכים קטן נענע טרייה - קצוצה שום - חתוך לפרוסות או לחצאים - איך שתרצו. לשטוף היטב ולסנן. (כדי שיהיה רך אני מכינה את הבשר קודם בסיר לחץ עם בצל אחד והגזרים החתוכים. כי הם הירקות הקשים יותר) להכניס את הירקות לסיר גדול, להוסיף את הבשר , הגזרים יחד עם מי המרק ולהוסיף מים לפי הצורך ולתבל במלח לימון או במלח ומיץ לימון + מעט כורכום ולהוסיף נענע יבשה (רק לאחר הרתיחה) להעביר לאש קטנה ולבשל עד לריכוך הירקות. להעביר חצי מכמות המרק לסיר יותר קטן ולהוסיף מעט רסק עגבניות) תקבלו מרק אדמדם וחמצמץ מעט. להוסיף חלק מהשישברק למרק. נא לא לשים הרבה כי הם מתנפחים . ואנחנו לא רוצים שיהיה להם צפוף מידי. כי כשצפוף להם - הם גורמים למרק להיות סמיך מידי. לבשל עם מכסה חצי פתוח. בשאר המרק אפשר לבשל את הקובה חמוד - ש"הבצק" שלו עשוי מסולת ו/או מקמח מצה שמתובל בנוסף למלח ופלפל , גם במעט כורכום - לקבלת צבע. אפשר להכין גם מרק בנפרד ללא השישברק ,למי שלא אוהב, להגיש עם אורז - משהו. בתיאבון. נ.ב. - אם בכל זאת יש מישהו שמעדיף בלי כרפס - אפשר להכין בלי (אבל זה לא ייצא אותו טעם - אני כבר אומרת מראש) כמו כן - אפשר בהחלט לטגן חלק מהשישברק כחטיף - . אם תחליטו להכין - אשמח לקבל תגובות -

אנה, את כזו חמודה. הרגשה הזו הנהדרת שדברים נמצאים היכן שהם צריכים להיות, ובשמחה, זו כמעט תמצית האושר.ובדיוק כך אני מרגישה עכשיו. אם תרצי פעם לבשל עם מישהי ששמה סוכר בכל תבשיל, ולא מבשלת משהו, אבל אלופה בלמלא פקודות ובלספק מבט רך, לך ומעריץ בהתרעה קצרה, אי אם יור אוומן.

תכיני קצת "מח'אמר" זה עם הפיתה הדקה והעוף עם הבצל והסומק והצנוברים - מומלץ מאוד. (דרך אגב זה לא רק פלסטיני - פגשתי זאת גם במטבח הלבנוני, הסורי ועוד כמה.

תודה על החצילים. אני אכין אותם. פעם. לא, בעצם קצת קודם.

רוצה מתכון קל וטעים? אם את אוהבת עוף ובשר קחי מעט בשר טחון מתובל - עם בצל או בלי - כמו שאני מתבלת - מלח פלפל בהרט ומעט פטרוזילה יבשה (לא הכרחי) קחי חזה עוף (שניצל חתוך לרצועות. תמלאי כל רצועה בבשר הטחון המתובל ותלפפי. צפי בביצה ובמעט קמח או קמח מצה (מה שבא לך) וטגני עד להזהבה. טעים מאוד גם כך , אבל אם את עדיפה עם רוטב - קצת שום או בצל קצוף - לטגן מעט להוסיף מים, מלח פלפל שחור, או לבן, מעט רסק עגבניות ופפריקה אדומה - והביאי לרתיחה, העבירי לאש קטנה ל- 5 דקות הכניסי את חטיפי העוף המוכנים לרוטב וזהו. מתאים למנה ראשונה, לחטיף במסיבה , ואפילו למנה עיקרית בתוספת אורז / תפ"א אפוים או מבושלים, או סתם עם חתיכת לחם. בתיאבון!

לא הייתי מחמיץ בישולים שלך יקירתי בעד כל התה מסין או הגוייבות מטימבוקטו ואין לי ספק שמרק פירות ים בחלב קוקוס הולך נהדר בסגנון הפיוז'ן עם אוכל פלסטינאי, שהרי פירות ים הם אוכל פלסטינאי ידוע להתראות

צריך להמשיך לחייך. כמו שיש מקום לארטישוקים קפואים, בטוח שיש מקום לערמונים מוכנים. אחרי הכל, אני לא אשלח את בנזוגי לסדנת עיצוב האישיות אם אין אחריות על התוצאה, מכיון שאת המוצר הנוכחי אני אוהבת. מה שכן, אני מוכנה לסרוק את מדפי הסופר הקרוב בחיפוש אחר משהו ערמוני ומוכן לאכילה. וכמו שכבר הבנת, נעמי אני לא. אני רק מצדיעה לה. התעייפתי רק מלקרוא את מתכוניה.

אנה, טורייך חביבים עלי במיוחד, אך כדאי לדעת, שוק מופטאר נחשב תיירותי ויקר במיוחד. הוא באמת ציורי ומתוק, אבל אם רוצים לחסוך, כדאי לסור לאחת מרשתות המזון הגדולות (פראנפרי, שאמפיון). פחות ציורי, אבל איכות סבירה וחצי מחיר מכל השווקים ובייחוד ממופטאר. אגב - בפעם הבאה שאת כאן, נסי להגיע ביום ראשון בצהריים לשוק. יש חבורה קבועה ששרה שירים ורוקדת - עם אקורדיון, שירונים והכל. נראה לי שזה ימצא חן בעינייך. שולחת לך חיוך, מרובע 13 הקפוא, (אך המקושט היטב לקראת הכריסטמס...) גימל.

למה את לא מפרסמת את המתכונים בפורום אוכל??

וואי, וואי - זה המתכון שחיפשתי. מדוייק ואולטימטיבי. כבר בסוף השבוע ינוסה, עם ח'אמד - מרק שאני מכירה בתור הנוזל של גרסה אחת לקובה - אבל, בניגוד לעמדתך החולקת, גם עם לבן מטבוח'. באשר למח'אמר - קטן עלינו :-), גם בגרסה הקרויה מסאח'ן, גם עם שלווים במקום עוף - בא לי משהו מסובך יותר, סורי דווקא, ובעצם פרסי במקור - נדמה לי שזה יהיה חורשה פזנג'אן, ברווז ברוטב רימונים ואגוזים. אבל עד יום ו' יש זמן להחליט :-)

לא מבינה אותם, לא סומכת עליהם, משתדלת להימנע, אופה לחמים בלי, בחיים לא אפיתי רוגלעך - בקיצור, מפגרת אמיתית. כשאצא לפנסיה אקח קורס קצר באפיה. עד אז, אם לא ילמדו אותי....:-) נוטוף, זה היה רמז.

לא יכולת למצוא מישהו אחר לטייל איתו מה זה מנוכרחים לקנות פירות אצל שונאי ישראל!!11!!! תתבישי

צדפות שאפשר לקנות במופטארד או בהרבה מקומות אחרים בפריז...

אמנם יש את כל אותם מרכולים / סופר-מרקטים זולים, אולם האיכות בהם לא תמיד יותר טובה, מה גם שיש הרבה שווקים אחרים יותר זולים ומצוינים לא פחות ! הישר מהרובע ה-16, אלף.

אנה לא יכולתי להתאפק וקראתי חלק מהתגובות. לפני שקראתי את כל הכתבה שכתבת, שהיא יפה לכשלעצמה ,אלא מה שלפי התגובות אפשר לחוש יותר את הדינמיקה , הכסוחים מחד ומאידך ההבהרות ובקשות הסליחה , מעין סנסור לכתבה והכי אני אוהבת כשאת מגיבה למגיבים כמו מורה מחנכת בטונים דידקטים כמעט כמו שאת כותבת אתה הגזמת תתמתן ,את לא מדייקת, ולחלק מחלקת מחמאות ועדוד כשצריך. בחן כה רב האופיני לך .באמת לפעמים מגזימים אבל כמו בחיים לא אמור להיות תמיד פרפקט אך לפחות אמיתי אותנטי,אז קבלי חיזוק סופר חיובי,ופשוט בבקשה תמשיכי כך אני מאמינה לכל מילה שלך,אחרת לא היתי עוקבת כמעט באובסיסביות למדורך. ומאוד נהנית.