וטוב שכך

פעורה תהום. לדברים אלה של בלזק על יצירתו של שייקספיר אין לי מה להוסיף. זהו בדיוק. כשאני קוראת אותו אני פשוט משתגעת ממה שהאיש הצליח ליצור ממילים. לפעמים צריכה לקרוא משפט עשרות פעמים ועדיין לא מאמינה שנכתב על-ידי אדם. איך??????

לנוכח רשימותיך הרבות והידע הנרחב שאת מפגינה, האם תסכימי לשתפנו ולספר כיצד רכשת זאת ומהם המקורות הפורמליים והבלתי פורמליים לידע זה? תודה.

טוב לקרוא את שיקספיר באנגלתי, אבל זה קשה אפילו לבריטים, בעברית הוא לא מצלצל כל כך טוב. אבל בשפה הבין-לאומית אספרנטו מצאתי את ההמלט והמלך ליר, וכן, גם "הסערה" שכאילו נכתבו במקור בשפה זו. אספרנטו היא כידוע השפה הקלה בעולם, כך שההשקעה בלימודה משתלמת.

היכן ניתן להשיג עותק מתורגם של טיטוס אנדרוניקוס???

אז למה לא נציין שממציא השפה הוא היהודי הוורשאי לודויג זמנהוף, הקבור בבית הקברות היהודי העתיק בווארשה (ליד קברו של אבי סבי חיים ניימרק) הרעיון היה גדול אך זה לא הצליח ולמעט כמה "משוגעים לדבר" השפה הזאת אינה מוכרת בעולם.

שייקספיר הוכיח לי לאחר מסע בין סופרים ומשוררים שונים, שהמוניטין שלו נופל מהגדולה האמיתית שלו, והיצירות שלו מרגשות אותי בכל פעם מחדש כפי שאף סופר אחר לא מיטיב לעשות. נהדר.

בשביל מה?

היא זו שבזכותה הוא נותר בן-אלמוות, כפי שציין גם נאבוקוב בהערה עדינה ושולית ב"לוליטה" (אם אני לא טועה, הומברט הומברט אומר בשלב כלשהו שאמנות השירה לא שווה כלום, פרט לכמה הבזקי גאונות באנגליה האליזבתנית). ואם כבר הזכרנו את נאבוקוב, אז גם כדאי לחזור ולומר שתרגום שירה הוא כמו נשיקה דרך מטפחת - את שייקספיר חובה לקורא באנגלית, גם אם צריך להחזיק מילון ביד השנייה (ואפילו דוברי אנגלית מדופלמים יזדקקו לאחד).

תודה על השאלה. כמעט ארבעים שנות קריאה סקרנית וכמעט חמש עשרה שנות עיסוק בביקורת, ספריית עיון ביתית גדולה ומצויידת היטב, חיבה עצומה לקלאסיקה - זה כל מה שיש. ספרות לא למדתי בצורה מסודרת, למעט חצי סמסטר של ספרות אנגלית באוניברסיטה לפני המון שני. פרשתי בשיאי:-)

ויישר כוח, אריאנה, על מה שמסתמן כסדרת כתבות מרתקת. תודה

יופי של כתבה. אני אישית ממליצה לכל אוהבי שקספיר לקרוא שוב את מקבת ולראות כמה הוא אקטואלי (גנרל אמביציוזי ומה הוא מוכן לעשות למען השלטון). יש מאמר נהדר של אריק אורבך "בן המלך העייף" על הגדולה השייקספרית: היכולת להעביר צבעים רבים של אותו אדם ולערבב בין הקומי לנשגב באופן שלא רק שלא נעשה לפניו (איפיגניה רוחצת כלים? אדיפוס רב עם החותנת?) אלא בקושי גדול גם לאחריו.

כמו במאמר הזה

אם כל הכבוד ל"סערה", דבר לא ישתווה לעומק רעיוני והעלילתי המדהים של "המלט". נדמה לי שזהו הגיבור הדרמטי המורכב ביותר שנכתב אי פעם.

משום מה , תגובות לא מפרגנות נזרקות לזבל ! זוהי תופעה חוזרת הנלוות למאמריה המתלמלדים של הגב' מלמד .

איציק - אין דמות בשם גוונדלין (Gwendolen)במחזותיו או ביצירותיו האחרות של שיקספיר. יתכן שאתה מבלבל בינו לבין בן ארצו העליז אוסקר וואיילד: במחזהו הנודע "חשיבותה של רצינות" תוכל למצוא לך גוודדלין לגיטימית, ממש כפי שתמיד רצית. שלך, המומחה הנחמד לשיקספיר.

לא בטוח שב"מה יפית" היתה גם גוונדולן. בטוח שהיתה ברונוון.

כדאי לך: לחפש גם את Cressida של George Johnston ...

בכל סיפרייה אוניברסיטאית, ואני בטוחה שגם בכמה סיפריות להדיוטים.....:-)

הנה ההסבר, ממנו מתאכזבים כל השואלים: כשצילצל אליי הטכנאי של נטוויז'ן, ושאל אותי איזה שם משתמש ארצה, עניתי "קרסידה": זה נשמע גם קלאסי, וגם מאד היי-טקי, כמו איזו מין ספינת חלל. "יש כבר קרסידה", ענה הטכנאי. "טוב, אז תביא קרסידה" עם האות "קיי" במקום "סי". -"גם זה כבר תפוס", ענה הטכנאי בנימוס. -"טוב, אז מה עם טרואילוס?" - "טרואילוס לא תפוס" קפצתי על המציאה ללא היסוס. זה כל ההסבר, מצטער.

עם חוש הומור ודמיון כאלה אין לך מה להצטער. What's aught but as 'tis valued?

But value dwells not in particular will: It holds his estimate and dignity As well herein 'tis precious of itself As in the prizer. נ. ב. לידיעתך: אמא שלי עוקבת באתר אחרי מערכת היחסים שלנו.

לא נבהלתי.