היה ההומוסקסואליזם, כך ברומי לפני נפילתה וכך הרייך השלישי. "מצעד הגאווה" מקביל ל"תהליך השלום" - צעדה אל הרקב והכליון. כשרונו העצום של השמאל להפוך שחור ללבן ולבן לשחור, הפכו את העם היהודי מאור לגויים, לחושך בעינים!

אודה ולא אבוש: הערכתי בעבר את סרנה כעיתונאי יוצא דופן בעל ראית עולם חברתית. מה רבה הייתה אכזבתי כשהתגלו ברבים דעותיו הפוסט-ציוניות עם תחילת האינתפידה. למי שיקרא את מאמריו מתחילת האינתפידה יגלה מוטו אחד, יחיד ומרכזי: לתת, לוותר, להגיש את הלחי התשיעית, לקבל על עצמנו את תפקיד הקורבן הנצחי בדיוק כפי שהיה היהודי בכל מהלך ההיסטוריה העצובה שלו. לידיעתך מר סרנה: הסיבה היחידה, ואין בילתה, שאנו נמצאים היום על סף הפסקת אש (שנראה איך תתקיים) היא שמדינת ישראל לא נכנעה ונלחמה על חייה. לו היינו שומעים לך ולדומיך, מדינת ישראל כבר לא הייתה קיימת לבטח. מסקנה: ראה כותרת.

הגיגיו של יגאל סרנה כל כך רדודים, וכל כך לא עומדים במבחן המציאות, שזה מביך בכלל להתייחס אליהם. הגישות היפות האלה של "האחר" וכל החארטה הזה, עמדו ביסוד הסכמי אוסלו. בואו נפסיק לפחד, אמרו לנו ביילין וחביריו, ותראו איך הכל יהיה יותר טוב. מה קיבלנו בתמורה? משיהו מרגיש פחות פחד מאשר הרגיש בשנת 92? מישהו חי טוב יותר, אם הוא עדיין בחיים? מדינות שמתיימרות להיות ליברליות ופתוחות, ניצבות בפני שוקת שבורה ככל שהדבר נוגע לדור ההמשך שלהם. צעירים המשתכרים עד אובדן חושים, מקדשים את העכשיו ומתנהגים כמו אנשי המערות, לא יוצא מהם שום דבר.

מדברייך ניתן להבין שהופעתם של ההומוסקסואלים היא שגרמה לנפילת הרייך השלישי. אולם רק נפילת הרייך גרמה להומוסקסואלים להיות חופשיים מסקנתך היא כאילו חזרת היהי=ודים הפילה את הרייך ולא נפילתו הצילה את היהודים נ.ב. האימפריות נפלו בגלל יהירות וטיפשות וגם הבית השני נפל בזכות מסניפי משיח ולא הומואים!

אנושי מדויק ונכון להפליא - כמו כל מה שיגאל סרנה כתב עד היום. כמה טוב להווכח שישנם עוד אנשים כמו האיש הזה. וכל זמן שישנם אנשים כאלה אף אחד לא יצליח להרוג את התקווה שעליה סרנה כותב.

ורק כדי שנוכל להיות באמת גאים, ברלין בתקופת וימאר הייתה גן עדן להומואים, גם בגלל יהודי הומו אחד נחמד בשם מגנוס הירשפלד. אגב, אנחנו כאן מוכיחים שלא נלמדו שום לקחים מהשואה ושבמקום התאחדות של קורבנות למען מיגור השנאה, הגזענות והטמטום, קורבנות שהפכו לחזקים פונים נגד הקורבנות שנותרו חלשים, ז"א, היהודים נגד ההומואים. למי שצריך קצת זעזוע, אולי זה מה שיעזור לו להרגיש קצת רגש אנושי כלפי אנשים שנרדפים בגלל הבחירות שלהם באהבה ותו' לא (כי כל בעייה וסטייה אחרת שיש להם זהה לדברים שיש לסטרייטים באותם עניינים בדיוק, והיא תוצר של יחס מעוות של החברה למיניות), אולי כדאי שתדעו שבניגוד לנו, ליהודים, הומואים ולסביות שהיו במחנות ועברו התעללויות זוועתיות עדיין היו צריכים להסתתר מהחוק גם אחרי השחרור, כי ברוב מדינות אירופה היו עדיין חוקים נגד יחסים הומוסקסואלים, וחלקם הגיעו ממחנה ריכוז לכלא. ובניגוד לנו, הם לא קיבלו מעולם הכרה בהיותם ניצולי שואה, ובוודאי שלא איזה סוג של פיצויים. ואגב, גב' אייזמן, את באמת בורה ואטומה. הרייך השלישי השמיד הומואים. לא קיים מצעדי גאווה.

קראתי את מאמרו של יגאל סרנה והתרגשתי מאוד. איני יודע אם כותב אחר תיאר כל כך במדוייק את מצב הדברים, ועוד במאמר קצר ולא מייגע כלל. הוא צודק: ערים סובלניות משגשגות. תראו את באר-שבע: יש בה אוניברסיטה ומכללות, אבל בשל אי סובלנותה, היא צועדת בראש הרשימה של מקבלי אבטחת ההכנסה. בבאר-שבע לא היה מצעד גאווה ואני מאוד חושש ממה שהיה קורה אם היה נערך מצעד כזה. אני יכול לספר לכם, כהומוסקסואל, שחוץ מהאוניברסיטה, אין לי מה לחפש פה: בתור מלצר בקפה שהוא גיי פרנדלי נורא סבבה לעבוד, אבל אני לא רוצה לסיים את ימיי עם מגש ביד. באר-שבע היא עיר סטרייטית לחלוטין: לא המקומונים ולא שאר המדיות מאזכרות את ההוויה ההומואית ואת הגייז לא תראה פה בעמדות מפתח. באר-שבע כל כך מסוגרת בתוך עצמה, עד שהיא היום עיר עולם שלישי, עם המון שנאה לזר ולשונה. ובזה יגאל סרנה צודק. ברגע שיבינו פה, בב"ש שהומואים, בדואים, אתיופים וגם סטודנטים הם אנשים, ויתנו להם הרגשה של בית, העיר תמשיך להתבוסס בבעיות הרווחה שלה. אני יצאתי מהארון, אבל זה עלה לי יקר. עכשיו, קצת עםפ עזרה ממהורים, אני בשלבי מעבר לתל-אביב, בתקווה להגיע מתישהו לאירופה ולחיות שם, ואז אולי למחוק מזכרוני את הגזענות שסבלתי ממנה בשנות הנעורים. אולי משהו ישתנה בבאר-שבע ואז אוכל להשאר כאן, אבל היות ואין לי כוונות להיות אומלל, אם זה לא ייקרה בקרוב, אני אורז את התיק והולך לחיות במקום מתוקן כמו תל-אביב. אגב, מר סרנה, אתה יודע אם צריך בבית "ידיעות אחרונות" נער שליח עם רישיון על אופנוע?. תאמין לי, לא תצטער ממני.

רדידות וחוסר הבנה בסיסי של המציאות כנראה הם שהולידו את גיבוב ההבלים הזה שמר סרנה רקח כאן. 1. הוא כורך יחד את המלחמה הקיומית שלנו כאן, מלחמה על בית לאומי לעם היהודי בארצו - ארץ ישראל, לבין גירוש העובדים הזרים. ראשית כול, אילו היינו נאמנים לאידאלים של תנועת העבודה (?מישהו זוכר?) לא היינו נזקקים להם בהמוניהם- כי אם עובדים בעצמנו. ייתכן שהדבר היה אפשרי, לולא התעקשנו לשגות באשליה שאנחנו חיים ב"אמסטרדאם" או בלונדון או ב"ניו-יורק". 2. הביטוי "שנאת האחר" נשחק ואינו משקף אלא את אטימותם של המשתמשים בו לעייפה. המציאות מורכבת יותר וגילויי השנאה כלפי היהודים שמקורם באיסלאם - ולאו דווקא הקיצוני - אינם מותירים מקום לאשליות. 3. החזון הרב-לאומי של סרנה אינו אלא בבואת-ראי של התכחשותו לציונות מצד אחד ולמעמדנו הגאופוךיטי מצד אחר

בתוך צוות המרצחים במחנות, גברים ונשים - הומולסבים, וכדי להיווכח ברקב צריך לראות את הסרט "בקארט" עם ליזה מינלי. בארץ אין כלל וכלל רדיפת הומוסקסואלים. האנשים האלה מנפנפנים בתועבה שלהם בראש חוצות. מלון אבן שושן מגדיר הומוסכסואליות - נטיה מינית סוטה לבני זוג מאותו מין. זו סטיה לכל הדעות ושום "קידמה" לא תוכל לשנות זאת. יש להם בעיה שיטפלו בה, אך שלא יפילו אותה על מדינת ישראל ועל העם היהודי. הכרה בזוג כזה, איננה טיפול אלא, קיבוע המחלה! זהו זיהום האנושות ומתכון לכליונה!!

קודם תוכיח שהיא אכן משגשגת כדבריך, אח"כ תנסה להסביר לנו ממה נבעה הצלחתה. ממצעדים מבזים לא מגיעה הצלחה, לידיעתך!!! ובטח שאין מה להתגאות בהם!

עכשיו, עד היום ניסו להגיד שהנטיות המיניות של אדם לא צריכות להפריע ופתאום הם הפכו ליתרון. בשבוע הבא יתפרסם מאמר "כמה טוב להיות הומו". בעוד שנה אנשים יתבישו להציג עצמם כסטרייט. די נמאסתם .

דוגמא ראשונה, אלכסנדר מוקדון, הוא היה הומו גלוי ומוצהר, והוא הביס וכבש עם צבא קטן יחסית, את האמפריה הפרסית, שכללה אז, את פרס, עירק, תורכיה, סוריה, א"י, מיצרים, גדוד לוחמי העילית שלו, היה מורכב מחיילים הומואים. דוגמא שניה, הקיסר אדריאנוס. גם הוא היה הומו גלוי ומוצהר, והוא הביס את 'המשיח' בר-כוכבא, ולאחר מכן הוא השמיד את כל היהודים שהיו אז ביש"ע, כמיליון גברים, נשים וטף. ובאותה הזדמנות הוא שינה את השם, מארץ יהודה לפלשתינה. דבר שגורם לנו צרות עד היום. התרבות היוונית העתיקה, שהיא המקור לתרבות המערב כיום, נוצרה בעיקר ע"י הומואים, פילוסופים, אנשי מדע, סופרים ואומנים. ושלא תחשיבי שאני בעד, אבל הם בסך הכל מהתלה של הטבע ו/או של האלוהים. וצריך להתייחס אליהם כאל כל בן אנוש אחר. כי גם הם נוצרו בצלם.

כל האידיאולוגיה הזו היא חוסר מוסריות במסוה של סבלנות ואהבת הזולת. אך זכותו של הפרט לשמור על עצמו וזהותו. אם הייתם סובלנים אמיתיים ואוהבי אדם אמיתיים לא הייתם מגיבים בניבול ושנאה כזו. רק בגלל שיש כאלה שחושבים אחרת ומאמינים במוסר ושמרנות.

ושם אין עובדים זרים. סינגפור הפכה תוך דור אחד מנמל גדול אך מוזנח לעיר-מדינה עשירה ומשגשגת, ושם ההומוסקסואליות היא מחוץ לחוק. ואמסטרדם? תוך 20 שנה לא יהיו שם הולנדים כלל, והיא תהיה עיר שכולה מהגרים מהעולם השלישי, על כל המשתמע מכך.

בתור הומו גאה אני שמח שיש עוד אנשים כמו יגאל סרנה שיודעים לכתוב את האמת שחור על גבי מסך... עמית

גאווה על שוני ביחסי מין? למה לא מצעד גאווה של אלו האוהבים את זה על המקרר ומצעד אחר של אלו רק כשהשמש בזנית והשכנה ממול מתקלחת?במאמרים, ויכוחים, ספרים,על גיזעניות כמעט תמיד יזכירו בנשימה אחת את האנטישמיות, גזענות ביחס לשחורים, הסינים, המיעוטים האתנים במדינות, שנאה לערבים , צוענים, ו...הומוסכסואלים.לא הבנתי ולא מבין מה עינין מיעוט אתני,תרבותי ,צבע אפילו, לדרך יחסי מין. א. אפשר להיות מכל קבוצה אנושית ולהיות הומוסכסואל. ב.אפשר להיות מכל קבוצה אנושית ולרצות לשרוף כל הומוסכסואל. ג. להפוך הומוסכסואליות לדגל זה בדיוק מה שעושים 'אוכלי גאים' בעולם.הם מעלים על נס את שינאתם ,דרך הסברים דתים לרוב 'מדעים ' לפעמים, להומוסכסואל.אם זוג הומוסכסואל מאוהב ,יפה יהיה להשתלב בחג האהבה.הרי אומרים שבאהבה מדובר.אם בקבוצה 'מיוחדת במיוחד' עסקינן ,האם מצעד 'גאווה הטרוסקסואלי' שבטוח ילבן שנאה, הוא מבחינת מותר או צריך? אתמול ישבתי בבית קפה בכיכר רפובליק שם ניגמר הגייפראד ראיתי הכל,מן ההומואים ועד הדרגקווין המיפלצתיות.המון וערב רב של צעירים ופחות צעירים, שהתנשקו ,התחבקו, והחלו לפרום בגדים תחת כל מיסתור קטנטן.רעש, בירה, צעקות, כמה פוליטיקאים ערמומים,ידים במכנסי האחר,שיפתי אישה בחזה חברתה, ריח 'שיט' כאילו פרחו באורך פלא , 'עצי חשיש'.לא סדום ולא עמורה.לא עובדי כת שטנים ולא חסידי סאפו.הרבה אקזבסיוניזם של 'כוכבים' סהרורים וריגעים.גאווה לא היתה כאן.גאווה על מה?

לא אכפת לו מ-300000 מובטלים - יגאל סרנה רוצה עובדים זרים, והרבה, כדי שהוא יוכל להיות כאן ולהרגיש במקום אחר, ושילכו היתר לעזאזל (הרי ממילא הם מצביעים לליכוד שנוא נפשו). אם כל כך נמאס לו לחיות בין יהודים, שיתכבד ויעבור למדינה מהסוג שהוא כל-כך רוצה. ליהודים יש רק מדינה אחת.

קו דק עובר בין הגדרת תכונה אנושית (שאגב קיימת גם בקרב בעלי חיים אחרים בטבע) כסטיה קשה, תועבה ומתכון לכיליון האנושות - לבין נקיטה בצעדים להעלמת אנשים שכאלו. לו היתה המדינה מתנהלת עפ"י דרכך, מעטים היו מוכנים להמר מראש באיזה צד של הקו היינו...

קטעים ממחקר: ,ההסטוריון פרנק רקטור כי 'מפלגת הפועלים הגרמנית' קודמתה ומבשרתה של המפלגה הנאצית של היטלר, 'הוקמה בבר של 'עליזים' במינכן'. ייהונתן כץ, הסטוריון שואה 'עליז' כותב כי 'רוב המייסדים' אם לא כולם, היו הומוסקסואלים או דו-מיניים". "ב-6במאי 1933 הסתערו 'פלוגות הסער' הנאציות על המכון של הירשפלד והשמידו אותו כליל. לודוויג לנץ, רופא נשים שעבד שם באותו זמן, כותב כי 'חברי כל המפלגות השתמשו בשירותי המכון שלנו. טיפלו שם גם בנאצים רבים'. לנץ מסביר מה היתה הסיבה האמיתית להחרבת המכון: 'התשובה פשוטה למדי, ידענו יותר מדי. דבר אחד ודאי. בין האנשים שנטלו את גורלה של גרמניה בידיהם ב-1933 לא היו אפילו עשרה אחוזים נורמליים מבחינה מינית. הסיבה להרס 'המכון לחקר המין' היתה שידענו סודות אינטימיים בקשר לחברי המפלגה הנאצית והיה לנו חומר מתועד נוסף שכלל -40 אלף וידויים ומכתבים ביוגרפיים". ההסטוריון נייגל ג'ונס מספר כי "גרהרד רוזבך - סדיסט, רוצח הומוסקסואל - היה הגבור הנערץ ביותר על הנוער הגרמני אחרי 1919, להוציא את סרן ארהרדט". ההסטוריון תומס פוקס כותב כי "העובדה שרהם היה הומוסקסואל היתה ידועה היטב וייתכן שדווקא היא הכשירה אותו בעיני היטלר למינוי כמפקד ה-SA התפקיד העיקרי של ארגון מעין-צבאי זה היה להכות כל מי שהתנגד לנאצים, והיטלר היה משוכנע שאין כמו הומוסקסואלים למלא תפקיד זה". כותב שיירר: "אנשי ה-SA לובשי החולצות החומות, מעולם לא היו יותר מאשר אספסוף ססגוני של אנשי ריב ומדון. רבים ממפקדיהם, החל במפקדם העליון, רהם, היו סוטים הומוסקסואלים ידועים לשמצה....." ויש עוד ועוד במאמרו של קווין אברמס, תחת הכותרת "צלב-הקרס הוורוד" בדו-ירחון נתיב, 6.1995. ויש עוד מקורות אחרים, רק תבקשו.

דעותייך צורמות לאוזן.. חשבתי לתומי שתקופת החשיכה חלפה לה. צר לי עלייך ועל שכמותך - ובעיקר על ילדייך שבוודאי סופגים את כל השנאה והבורות הזו. לא חבל על האנרגיה המבוזבזת הזו המופנה כלפי שנאת האחר??

כאילו קראלם לבינס אבל לא הבנתם כלום. לא נורא לא אתחיל לפרש אותו כי זו לא מסגרת מתאימה. אבל מצעד הגוואה לא משקף תכונות חיוביות אלא ניוון, אי מוסריות, חיים בבועה, אינדיוידוליזם, הדוניזם, ושאר ירקות. הרי רוב המסכנים שהשתתפו, או ליתר דיוק, הסתכלו, אינם הומואים בכלל, הם באו כי הם חושבים שההומואים יודעים להפיק מסיבה. אפשר להבין אבל במתן הלגיטימציה הם מסכנים את ערכי החברה וערכי העם היהודי, והמשך קיומנו בכלל.

עלינו לשאול עצמינו האם ישנה איזו שהיא תכונה שמצדיקה גאווה? כיצד אנו שופטים תכונה זו? עוד לפני שנבדוק את מושא גאוותם של הצועדים בסך בוא נבחן את מעמדה של הגאווה עצמה. הרמב"ם בשיטתו הפילוסופית - חינוכית בדבר המיצוע ושביל הזהב חורג במקום אחד מהתפיסה המחפשת את האיזון. חריגה זו נוגעת לתפיסתו את תכונת הגאווה כתכונה הבזויה והמסוכנת ביותר, אם כל חטאת. כך, בהדרכתו למתן איזון נכון בדיאלקטיקה -גאווה - שיפלות הוא מורה על נטיה לכיוון השפלות דווקא.

כל הקטגוריזציות שהזכרת הן תוצר חברתי, של שנאת האחר, יהא אשר יהא האחר. כל עוד החברה מתייחסת אל ההומוסקסואלים כאל חריגים בצורה של שנאה, כל עוד החברה, לא אתה באופן אישי, אלא החברה, הנורמה, טוענת שהם סטייה, טוענת שהם צריכים להתבייש ולהסתיר את מה שהם, טוענת שלזוג הומואים שמתנשק ברחוב אפשר להרביץ כי זה מגעיל, ושאסור שיהיו פרסומות עם זוג הומואים מאוהבים ומתנשקים, אבל לא נותנת את אותו יחס בדיוק לזוגות הטרו, אז מצעד הגאווה הוא לא רק מוצדק, אלא מחוייב המציאות. בכך ההומוסקסואלים משתלבים מצויין לתוך כל הקטגוריזציות שציינת. תחשוב למשל האם אדם יהודי דתי צריך להוריד את הכיפה לא מתוך פחד, אלא כדי להתחשב ברגשות האנטישמים ששונאים אותו. כמה מצער לראות שעם שעבר אלפי שנות רדיפה בגלל הדת שלו, שכידוע, היא לא כל הבן אדם היהודי, יש בנו עוד כמה דברים חוץ מדת, לא למד שום דבר, אבל באמת שום דבר, מההיסטוריה שלו. מה שאנחנו באמת עושים ב"מדינה היהודית" שלנו זה ניסיון להצליח סוף סוף איפה שנכשלו כל המתבוללים בכל הדורות, ולמחוק סוף סוף את כל הסממנים היהודיים הייחודיים לטובת ה"ככל העמים".

כל עוד "שונותו" של המוסלמי טובחת בנו השכם והערב וודאי שיהיו שיפחדו ממנה. הבעיה שלנו עם המוסלמים היא לא שונותם ואם בימים אלו מישהו עדיין ממשיך לכתוב את הממבו ג'מבו הזה, אז הבעיה היא אצלו לא "אצלנו". מעבר לזה, למרות אנשים כמוכך שחושבים שהחברה שלנו באופן כללי היא חשוכה ולא סובלנית, ההיפך הוא הנכון בכל הנוגע לחוקיקה הומוסקסואלית, ישראל היא הרבה יותר מתקדמת מבריטניה ושאר ארצות אירופיות מתיימרות. בגלל זה הקהילה בלונדון חולה על תל אביב.

של אימפריות שנפלו? מה אומרת דעתך המלומדת שנסמכת על מקורות ידע כה מבוססים? האם בעיניך כל דבר שמעז לחשוב שאולי יהיה עתיד, שלא נדבר בכלל על עתיד טוב יותר, כמו תהליך שלום, או כמו רצון לכינון יחס אנושי וכבוד הדדי בין בני אדם, לא משנה מינם, גזעם, צבעם, אמונתם הדתית או העדפותיהם המיניות, הוא ניוון? קצת מעוות, לא? וחוץ מזה, אימפריות אולי נפלו, אבל דווקא מי שהם ניסו להשמיד, כמו יהודים והומוסקסואלים, מי שעצבן אותם, דווקא אלו שרדו. במשך אלפי שנים, מאז אברהם אבינו, או מאז שאהבה אירוטית של גבר לגבר נחשבה לסוג העליון של האהבה (יוון העתיקה).

הגאווה היא לא על ההעדפה המינית כי אם על העמידה על הזכות להיות שונה ממך. ביום שבו אלה מהמקרר/שמש/שכנה יסבלו מדיכוי סביבתי על רקע ההעדפה השונה שלהם, גם להם תהיה סיבה לצאת לרחובות.

מצעד הגאווה מתקיים כל שנה לא כדי להרגיז מישהו (אם כי וודאי מרגיז רבים) אלא כדי להעניק להומואים ברחבי העולם את התחושה שהם ונטיותיהם המיניות לגיטימיים. בכל מקום יש הומופוביה, וקשה להומואים (שבמקרים קרובות בקושי מקבלים בעצמם את העובדה שהם כאלה) לצאת מהארון ולהפסיק להסתיר את הסוד. מצעדי הגאווה שינו זאת, וכיום בכל עיר בעולם בה מתקיים מצעד גאווה ישנה הרבה יותר פתיחות ולאנשים קל יותר להצהיר על עצמם כהומואים מבלי לחשוש ללעג והתנכלות. מכאן השם, גאווה, כאנטיתזה של בושה מהיותך שונה מהחברה. צר לי שאתם רואים במצעד דבר מזיק. קשה לי להבין ממה שכתבתם אם אתם הומופוביים, או שסתם לא הבנתם את החשיבות החברתית העצומה שבפקיחת עיני אותם אנשים שהיו מעדיפים להשאיר אותם סגורות ולהגיד שאצלנו אין דבר כזה.