הוא טוב או לא טוב?

ואני שנאתי את הסרט, ככה שיש פה עניין שולי נוסף-לבדוק את הפער בין הציפיות שיצר העיבוד הקולנועי (ואולי גם ההילול הביקורתי) לבין חווית הקריאה עצמה. מן הסתם למסקנות שעסיק יהייה תוקף בעיקר כלפי עצמי. טוב, אין באמת נשמות טובות, כשאתה מעמיק בנישמתך מספיק אתה מגלה את זה פתאום-למרות שלתומך חשבת כי נשמה טהורה אתה.

למעשה היתקליף ורוצ'סטר די דומים זה לזה

הכרתי את הספר עוד בתקופת הבגרויות וחבל שלא נבחנתי עליו. ספר מדהים... לימור לבנת לתשומת ליבך...

חבל באמת שאמילי ושרלוט לא פרסמו את שמותיהן שלהןם תחת התואר "מחברת".

צודקת בהחלט בכך ש"אכן הספר הספר מקדים את זמנו בתובנה הפסיכולוגית הפשוטה לגבי דידנו - שאי אפשר לצפות מילד שהתעללו בו ונער שהתעמרו בו קשות, לגדול ולהיות ג'נטלמן שמח וטוב לבב, ואכן הספר לא עושה הנחות לגיבוריו" מלבד אחת, וזה מה שמפריע לי בו: מערכת היחסים בין קת'י והית'קליף מוצגת כאהבה. לגבי זו לא אהבה, ודאי לא אהבה בוגרת, זו מערכת יחסים פתלוגית - סאדו-מזוכיסטית. הסיבות לכך מובאות ברומן, אך גם הית'קליף וגם קת'י מעולם לא עברו תהליך התבגרות או מה שקרוי באנגלית COMING OF AGE, והם נשארים ילדים לאורך כל חייהם האומללים, וכך מאמללים את עצמם ואת הסובבים אותם. נכון, נסיבות חייהם, ודאי נסיבות חייו של הית'קליף ייתכן בהחלט שלא איפשרו זאת. אבל להציג מערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית של שני אנשים מעוותים (ולא משנה מאילו סיבות) כאהבה, מראה לי עד כמה עצוב ומעווות היה עולמה של אמילי ברונטה. אגב סופר אחר בן אותה תקופה מעביר את דמויותיו דרך התהליך של COMING OF AGE - צ'רלס דיקנס. פיפ, למרות ילדותו ונסיבות חייו לומד אט אט ובדרך הקשה (מאד) להסתכל על החיים בגובה העיניים ולנהוג בהתאם (כך גם אסטלה), וכך גם דיויד קופרפילד. וכך הם הופכים לאנשים בוגרים. דבר שמעולם לא קרה להית'קליף וקת'י, שמשום כך לא היו מסוגלים לאהבה בוגרת ולחיים בוגרים. מסכימה גם עם מגיבה מס' 3 שיש הרבה מן הדומה בין הית'קליף של אמילי ורוצ'סטר של שרלוט.

הסופרת שחיברה את רבקה היא דפנה דה מוריה ולא אחת מהאחיות ברונטה.

אני מתפלא עלייך אריאנה. מה הקשר בין WUTHERING HEIGHTS ו"אנקת גבהים"? זה נקרא תרגום טוב? אורי לוטן

בכך שאין דמויות טובות או רעות ברומן זה. כל הדמויות ביצירה זו משלבות בתוכן את הטוב ואת הרוע ולאחרון יש מקור לגיטימי לצמיחתו. מי שקרא את הספר למד להתאהב לא בשבלנות אלא בדמויות בשר ודם, כמוני מכוך.

תרגום השם דוקא מעיד על הבנת אנגלית עמוקה בניגוד לאורי לוטן שכנראה רק קורא רומנים למשרתות אם בכלל

זהו אחד הספרים המדהימים שקראתי וגם העיבוד הקולנועי המאוחר אני לא זוכר ממתי נראה לי משנת 98 הוא מדהים למישהו יש מושג איך אפשר להשיג אותו?

הדמויות הן שונות לגמרי: בג'ין אייר אנו רואים ילדה שהתעללו בה גם פיסית, אך בעיקר נפשית. בתור נערה היא מתחזקת ומצליחה למרות העבר לשמור על שפיות וכבוד עצמי. הילדה/נערה מוצאת מפלט של אהבה במבוגר הראשון שמתעניין בה כאדם. היא שומרת על עקרונותיה הפנימיים ולא נענית להצעות הנישואים של מצילה. רומן פמיניסטי. אנקת גבהים הדבר היחיד בו שהקדים את זמנו זה ההתעסקות עם יצרים, דבר שיש היום בכל פרסומת בטלויזיה. ולסיום הדומה היחידי בין רוצ'סטר להיתקליף: טימותי דלתון.

שמבוסס על הספר ו... השתנתי מצחוק. משחק כ"כ גרוע והסטרי ממזמן כבר לא ראיתי. בכל מקרה, עושה רושם ששווה לקרוא את הספר!

אמנם עבר כבר זמן רב מאז שראיתי - אבל הגירסה עם טימותי דלתון בתפקיד היתקליף היתה מדהימה. יכול להיות שהיא תיראה היום גם כן ארכאית, בדומה לסדרה ג'יין אייר - אם כן - חבל מאוד ובאמת יהיה כדאי יותר לקרוא את הספר (יצא לי לראות בשבוע שעבר בערוץ 23 קטעים מהסדרה ג'יין אייר שהערצתי בעבר ואני לא יכולה לומר שנכבשתי מחדש בקסם)

ספרים נוספים, שלמיטב זכרוני טרם זכו להתייחסות בסדרת מאמרים זו, ובהחלט רואיים לה: 1. מובי דיק של מלוויל 2. יחסים מסוכנים של שודרלו דה-לקלו 3. לפחות אחת מיצירותיו של צ'רלס דיקנס.

מה השו"ס של הספר על אמלי אם כבר אמרו לי שהיא מתה??? מה הקטע לקרוא אותו??? איפה המתח של הספר??? ברגע שאני קוראת שאמלי חולה אני יודעת שהיא מתה! לזה אני קוראת טימטום מוחלט!

לקרוא את הספר אך ללא הצלחה, והעצוב הוא שאני יודע שהספר טובף אולי התרגום הוא ארכאי לא יודע- בכל אופן זה של מועדון הספר הטוב

לא. זו דפנה דה-מוריאה, סופרת מדהימה בפני עצמה

אני מחפשת את אנקת גבהים כבר חודש בערך ועדיין לא מצאתי חנות שיש לה אותו... אולי אחרי הביקורת יתחילו להביא אותו. בכל מקרה מישהו יודע איפה יש אותו?

באומנות אין "טוב" או "לא טוב" אלא אם ההתייחסות היא, במקרה זה, לטיב הדפים בספר או לאיכות הדפוס. באומנות (ספרות למשל) יש רק "יפה לטעמי", "לא מעניין אותי" וכן הלאה. הכל סובייקטיבי ואין מוחלט. עם כל החיבה לכתיבה היפה של אריאנה, אני מבקש מכל מבקרי הספרות/קולנוע/ציור/פיסול/אוכל לא להתיימר ולהציב עצמם מעל לעניינים של טעם אישי. תודה

הסרט עם תימותי דלטון הוא מהפנט. זה סרט שאני חוזרת אליו שוב ושוב. סיפור אהבה אולטימטיבי. תימוטי דלטון הורס...

שניהם אינם הג'נטלמנים האנגליים המעודנים. הם לא מנומסים,לא מתאימים עצמם לנורמות הצבועות של התקופה, אגרסיביים, קודרים, מפחידים קצת (creepy), עם איזושהי פראיות ואלימות כבושה ( או לא כ"כ כבושה במקרה של הית'קליף), שניהם אוהבים בצורה טוטאלית, ובעיקר טראגיים-כ"כ טראגיים וקורעי לב (שוב, הית'קליף טראגי יותר, ללא שום נחמה או שלווה באף שלב בחייו). מעניין שהדבר הכי בולט בספר לא הוזכר בביקורת, זהו בעיקר רומן על אהבה מטורפת, טוטאלית, ללא שום גבול - גם לא המוות עצמו. רומן יפהפה, אין הרבה כאלה בעידן הציני שלנו, אבל יש להודות, קצת היסטרי.

ניתן להשיג את גרסת הסרט עם טימותי דלטון ?

ושניהם גם ילדים שמעולם לא התבגרו ושמונעים אך ורק על-ידי היצרים שלהם, ולא משנה במי זה פוגע. וזה הכי פוגע בנשים אותם הם "אוהבים". רוצ'סטר ש"אוהב" את ג'יין, אך ביודעין גורם לה סבל, והית'קליף וקת'י ש"אוהבים", אך מגיעים לסיפוק רק על ידי הרס עצמי, אחד של השני, ושל הסובבים אותם.

...מצידך. הספר הוא של אמילי ברונטה, לא על אמילי ברונטה. גילו לך את סופה העגום של הסופרת, לא של הסיפור. אני מציעה שתפתחי קצת את רמת הבנת-הנקרא שלך לפני שאת מתחילה לקרוא את "אנקת גבהים", ולפני שאת צועקת "טמטום!" מעל דפי האינטרנט, ויוצאת - איך לומר את זה בעדינות - מטומטמת. דרך אגב, בת כמה את, שאת מרשה לעצמך "לקרוא לזה טממטום"?

אני השגתי את הסרט באמזון. סרט חובה לכל רומנטיקאית בנפשה. המשחק של ת.דלטון הוא כובש בכל קנה מידה. מתאהבים בו מיד.

אם תקרא/י בעצמך את הכתבה שוב, תראה/י שאכן מוזכר שם מותה של קת'רין. אז לפני שאת/ה מאשים/ה אחרים בטמטום...

כרגע הייתי באתר של אמאזון ולא מצאתי קלטת וידאו עם טימותי דלתון של אנקת גבהים אפשר עוד פרטים , לגבי אופן הזמנת הסרט שקנית משם