כל פעילות פיזית שמושלבת עם חשיבה יכולה להוות תחליף לריטלין, גם כדורגל, או כדורסל . הקושי הוא להביא את הילד לפעילות רצופה ולמפגשים קבועים.

אני אב לילד כזה. אשמח לשוחח איתך לאור ניסיונך. בברכה, שלמה (אם נוח לך שלחי לי את הדוא"ל שלך לזה שצרפתי להודעה זו)

כל דבר המשפיע על נפשו של הילד אינו יכול להיות דבר אמת!!! אתה חסר מוח וחסר תרבות! ה"חברה" אליה אתה מדבר היא חברה למטיפה לאלימות!!!!! ככה הנאצים לא פחות ולא יותר, עשו!!! לידיעתך ההיסטורית הכנראה לוקה בחסר!!! אני מקווה שימצאו אותך לפני שתהרוס בני אדם ויזרקו אותך לכלא ל-1000 שנה!!!

אחרי כמה שוקים הילד רגוע.

האם את משתמשת בריטלין ? מאיזה גיל וכמה שנים? והאם יש תופעות לואי?

מענין איך ילד שסובל מחוסר הקשבה מקשיב ללאור.

מה לעשות כשאין ברירה וחיבים לקחת ריטלין ! הדימוי העצמי , ומבחינה חברתית ולימודית עולים על הרצון להמנע מתרופות.

בהתחלה חשבתי שאתה צוחק על הדוסים והייתי בטוח שאתה כותב בנימה צינית. אבל עכשיו שהבנתי שאתה רציני אני בכלל מתפוצץ מצחוק.

בסין כבר מאות ואלפי שנה משתמשים בצ'יגונג ושיטות קרב פנימיות לריפוי בעיות פיזיות ונפשיות בילדים. זה עובד כבר הרבה זמן וחבל שצריך לחכות למישהו עם יכולות יחצ"נות ליידע את כולם.

אני בת 25 ומטופלת מזה שנתיים בריטלין (אני סטודנטית) מהבעיה אני סובלת מאז שאני זוכרת את עצמי (אף פעם לא הצלחתי לראות אפילו סרט) אבל לצערי הרב בילדותי חשבו שאני פשוט לא רוצה ללמוד. כיום אני מטופלת אצל נרולוג ילדים והאמת היא שבפעם הראשונה שלקחתי ריטלין הייתי ממש בשוק שככה אנשים באמת חושבים. אצלי בדרך כלל יש שלוש ארבע מחשבות בו זמנית מה שיוצר מצב שבו אי אפשר להתמקד בשום דבר ספציפי. כיום אני משתמשת בריטלין רק שאני צריכה (לפני שיעורים ספציפים, מבחנים וכו) ובמקביל מקפידה להמשיך לרכב כדי לאמן את עצמי בלהתרכז לבד. 33 אני שולחת לך מייל

כמו סובל קשב וריכוז ברח לי הנוושא הזה. תופעות הלוואי הן: חוסר תיאבון (אצל ילדים אני יודעת שמומלץ לאכול לפני שלוקחים ריטלין- אני בנתיים רק נהנית מתופעת לוואי זאת...), עירנות- מומלץ לקחת את הריטלין בשעות הבוקר כי אחרת קשה להירדם בלילה. זהו לפחות לגביי.

לכל הגאונים שמצדיקים לקיחת פצצות למוח שמרגיעות את האומללים ל-4 שעות למוד , ומה אח"כ ? ומה עם החופשות שלא לוקחים? הם באמת לא מתפקדים או שאתם רוצים פשוט שקט ועבודה קלה?! מה היה לפני כמה עשרות שנים? מספיק עם הסימום הזה, יא מטומטמים!

מר לאור לשאלה "כיצד ניתן לזהות ילדים בעלי קשב וריכוז"? ענית בהתייחסות רק לאלה שהם ADHD - כלומר הפרעות קשב וריכוז+היפר-אקטיבות. להרבה מאד מאד ילדים ומבוגרים יש הפרעות קשב וריכוז ADD ללא היפר-אקטיביות, שזה הרבה יותר קשה לזיהוי. למגיב 37: אתה בסך הכל מטפל רגעית בסימפטום ולא עושה דבר כדי לעזור לילדך. הוא ימשיך להיות היפר-אקטיבי, רק מפוחד ומאויים. למה לא לנסות לטפל באמת. אני אשה בת 43 עם ADD, כמו ה-ADHD שתיהן תסמונות מוחיות, כך שאינך יכול להאשים את ילדך על שמוחו מקוון בצורה שלו אין כל שליטה עליה! מחובתך לעזור לו - אתה הבאת אותו לעולם, ללא בקשת רשות ממנו. יש לי שלושה ילדים - בת ושני בנים, לפי סדר זה - לשני הגדולים ADD, לבן גם H, כלומר הוא היפר-אקטיבי. אם היינו נוקטים כלפיו בגישה שלך, אני לא רוצה לחשוב איפה הוא היה היום. הצעות מעשיות לטיפול ב-ADD - קודם כל אבחון נוירו-פסיכולוגי מקיף. תצאו נדהמים ממה שיתגלה שם! - שיטות טיפול: - ריטלין - עוזר להרבה, לא עוזר לחלק. ילדי ואני בין אלה שזה לא עזר להם, וזה לגיטימי. - שיטת אלבאום, הכוללת גם אבחון מדהים. עזר מאד לילדי ולי. מכירה עוד רבים שעזר והועיל להם מאד. - שיטת טומטיס: שיטה פשוטה וגאונית שאין לי מילים על-מנת לתאר עד כמה עזרה לילדי ולי. יש רק מרכז טומטיס אחד בארץ-בכפר סבא. אנחנו ירושלמים ועשינו את הדרך יום-יום במשך תקופות שונות באוטובוסים. לא לחפש תירוצים. מדובר בחיי ילדיכם! - שיטת האימון האישי-personal coaching עזרה בצורה מ-ו-פ-ל-א-ה לילדי. לא התאימה לי. הכי חשוב: לעולם אל תשפטו את ילדיכם! הם לא ביקשו לבוא לכאן, אנו הבאנו אותם ללא לבקש רשות, ואנחנו ורק אנחנו אחראים לבריאותם והתפתחותם. מודע לכך שלילד יש בעיה ולא לנסות לפתור אותה, אפילו אם זה אומר לנסות להוציא מים מאבן-זה פשע. איך תסתכלו לילדיכם בעיניים כשבעוד X שנים ישאלו אתכם: הרי בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים כבר היתה מודעות ושיטות טיפול: למה ויתרתם עלינו? איך תחיו עם עצמכם? מודעת בדיוק כמוכם לכל הקשיים, כולל הכלכליים שישנם בלאו הכי ושמצב כזה רק מעצים אותם, אך אנו כמבוגרים חייבים לעשות סדר עדיפויות, וחיי ילדינו הם הם המחיר, אם לא נעשה את המירב-ותמיד יש עוד לעשות. לי בנוסף יש גם בעיות בריאות קשות. עדיין לא תרוץ-אלה ילדי, אני הבאתי אותם לעולם. סימנים להפרעות קשב וריכוז: תת-פעילות, יתר פעילות, חוסר עקביות בתוצאות, למשל גם במקצוע בו הילד טוב או אפילו מצטיין, יש לו נפילות שאינכם יכולים להסביר, קשיים בהכנת/הבנת שיעורי בית, קשיים בהכנת/הבנת עבודות ומטלות, דברים שהייתם מייחסים ל"עצלנות"-תת פעילות, כפי שכבר כתבתי, בלגניזם, מה שנראה כחוסר רצון לסדר, סרבול תנועתי, יציבה לא טובה, בעיות במכניקה גסה ו/או עדינה, ילד/ה שלא מסוגלים להעסיק את עצמם, ילד/ה שממוקדים זמן רב הרבה מן הרגיל רק בדבר אחד ונראה כאילו ששום דבר אחר לא מעניין אותם, ילד/ה שכשאתה אומר להם לעשות משהו-לא עושים אותו, או אם כן-תוך יצירת בלגן, באיטיות, עם הפסקות חולמניות, ילד/ילדה שנראה כאילו חיים בענן ולא עם הרגליים על הקרקע. קשיים בארגון וסידור-לא משנה מה:חפצים, זמן, כל דבר. דיבור יתר, תת-דיבור, דיבור לקוני, ילד/ה שנראה שמה שאומרים להם יוצא מהאוזן השניה-לא חייב להיות עקבי, יכול להיות במקרים מסויימים, עם אנשים מסויימים, ויכול להיות עקבי. אלה רק חלק מהסימנים, ומספיק באחד מהם כדי להדליק אור אדום מאד! אז קדימה לעבודה-להתחיל לטפל וברצון טוב, ללא שיפוט. חשוב לזכור לעולם לא מאוחר מדי! נכון שככל שהאבחונים והטיפול/ים מתחילים מוקדם יותר, כך טוב יותר, אבל גם אך ילדיכם בני/בנות עשרה ומעלה-ניתן להציל אותם! ואנחנו חייבים להם את זה, אנחנו הוריהם. ושוב לא לשכוח: ללא שיפוט, עם רצון טוב, ועם נכונות לעמוד בקשיים גדולים. זה יצליח, לילדינו יש זכות מלאה לחיות חיים מלאים כמו כל אחד אחר, וחובתנו לעשות כל מה שצריך ומעבר על-מנת שיחיו את חייהם בצורה מלאה. אסור לחפש דרכי מילוט וסיבות למה לא. תמיד כן! זו חובתנו הבסיסית, לא משנה מה מצבנו.

המשיכי כך והלוואי ועוד הרבה יהיו כמוך

לא יודעת איזו תגובה שלי תתפרסם קודם - אבל זו אני האם הירושלמית עם שלושה ילדים ששניים מהם עם ADD ו-ADHD. שכחתי סימנים נוספים: חוסר רצון לבצע דברים כמו ציור, גזירה, לפעמים נטיה להרוס מה שבנו, קשיים בקריאה, קשיים בכתיבה, הרבה פעמים שתי התסמונות מלוות בסוגים שונים של דיסלקסיה. לא תמיד!!!!!!!! ורק אחד מהסימנים מספיק! ושוב: לא משנה מה מצבנו הכלכלי/הבריאותי ו/או כל דבר אחר: אם לא ניתן לילדינו את ההזדמנות, אנו מבצעים את הפשע הנורא ביותר שהורה יכול לבצע. לא להדחיק ולא לחפש דרכים למה לא. לעולם. כן זה יקח זמן, ומאמץ וקשיים, אבל אנו הבאנו אותם לכאן ואנו הוריהם. אגב, נדמה לי שלא הזכרתי שמי שנחשבת מומחית מספר אחת באימון אישי (personal coaching) היא ליסה גרוסמן. אינני בטוחה היכן היא גרה היום, אך כמעט בטוחה שזה באזור חיוג 09. ושוב-חובתנו ולא משנה מה. בבקשה אל תחפשו דרכי מילוט. כשאני הייתי ילדה לא היתה כלל מודעות לקשיי קשב וריכוז. היום כשיש מודעות ודרכי אבחון וטיפול אין תירוץ לא לעשות זו, אחרת לא משנה כמה אהבה וחום אנו מרעיפים על ילדינו, חטאנו ופשענו כלפיהם, ונצטרך לחיות עם הידיעה הזו והידיעה שהם יודעים זאת/ידעו זאת, ויום אחד יטיחו זאת בפנינו, אם לא נעשה הכל ומעבר. ושוב-מצבנו הכלכלי קשה, אנו בחובות עצומים, לי עצמי בעיות בריאותיות קשות, אבל ומעל ומעבר לכל אלה ילדי! אלה חייהם! אני ואביהם, שאגב לקח לו שנים אפילו לנסות להבין, שבגלל שלא הבין את חומרת המצב, התעלם במשך שנים, העמיד את המצב הכלכלי קודם, משום כך בשנים הראשונות, בנוסף לעבודה, לטיפולים הרפואיים, ובעצם על חשבון העבודה - הייתי המטפלת היחידה, עד ושפשוט גררתי אותו כנגד רצונו (הוא ליידי, כאן עכשיו ומהנהן "נכון" כשאני אומרת לו מה אני כותבת) לפסיכולוגית המתמחית בליקויי למידה שהסבירה לו מה יהיו התוצאות של חוסר טיפול, ורק אז התחיל לשנות את כיוון מחשבתו, והיום אנו צוות - אנו ולא מלאך, אנו ולא שרף, אנו ואף אדם אחר, ולה משנה מה הקשיים והבעיות שלנו, חייבים זאת לילדינו. גם אם זה רק הורה אחד, ואני לא הדוגמה היחידה. אנשים - זו חובתנו הבסיסית לילדינו. הם זועקים "הצילו" בלי קול.

איך מגיעים, כתובת/טלפון, תודה.

תוכן דבריך גורם לי לשאול אם ביכלל קראת את הכתבה? היא לא מדברת על חינוך במכות אלא על שימוש בתורות לחימה במקום ריטאלין. (ובגלל שאני עובדת בחינוך הדתי אני יכולה להעיד שיש לנו אחוזים מופרזים של ילדים מקבלי ריטאלין, וזה לא לכבודינו ושום מכה לא תעזור להם, והגמרא רק תהרוס אותם סופית!!!

עצוב לגלות שיש כאלה שעדיין חושבים שהגמרא יכולה לפתור את כל הבעיות, שלושה מאחיי הם תלמידי ישיבות, אבל אחד הוא "היפר" היה אפשר לסמם אותו בריטאלין כדי שילמד גמרא, והיה אפשר לתת לו להתפתח בדרך המיוחדת לו, הוא דתי, עוסק בחינוך, ונשמה טובה, והשיטות ה"גויות" האלה עזרו לו מאד!

למרבה המזל הזמן החולף שיכנע אנשים רבים שה"ריטאלין" כבר לא מסוכן, אבל לדעתי השיכנוע הזה גרם לאנשים לתת ריטאלין לילדים חופשי, גם אם אפשר לפתור בעיות יותר בקלות, לימדתי בכיתה בה 6 מתוך 30 ילדים קיבלו ריטאלין! כולם היו חייבים את זה? אי אפשר היה לעזור להם בדרכים אחרות? ניראה לי שהפרזנו בשימוש בכדור הזה!

שלום לך רצית לאמר שמילותייך היו הדבר החכם ביותר שנכתבו בתגובות לכתבה הנ"ל ועל כך כל הכבוד אני מקווה שהורים ישמעו לדברייך ויפעלו לפי עצותייך כי אין דרך אחרת. רציתי לדעת איפה יש פרטים על שיטת טומטיס תודה

קודם כל כל הכבוד לך, כאמא לשני ילדים עם צורך בריטלין אני מבינה ומכירה חלק מהשיטות עליהן כתבת וכולם מצויינות. הריטלין עבד על ילד אחד ולא עבד על ילד שני. ישנה עוד שיטה בארץ - שיטת נילי רביב (מכון אחד בחיפה ומכון אחד בתל-אביב) מנסיון שלנו בשיטה הזו - הצלחה אדירה. כדאי לנסות ולהיווכח. כל אומנויות הלחימה באשר הן וכל פעילות ספורטיבית מועילה ומחליפה את הצורך בריטלין.

כתבה בשם הזה כבר התפרסמה בנוגע לשיטת אלבאום ועוד שיטות פלא ל"ריפוי" הפרעת קשב ורכוז ללא תרופות. ובכן, מוכר, מוכר, מוכר. וגם ידוע, שכל פעילות גופנית עוזרת לגוף הלקוי בהפרעת קשב לווסת את עצמו. לא סתם אמר הרמב"ם: נפש בריאה בגוף בריא. ועדיין אי אפשר לעשות תרגילי קראטה בזמן שצריך ללמוד חומר עיוני, ולכך יש תרופות, לצערנו. מצורפת הכתבה שהוזכרה: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2612302,00.html

באזור לב השרון אני ממליצה על רוני עקירב שעובד יופי עם ילדים עם בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות. ויש עוד שיטה: כדאי להכנס לאתר www.holistic-pulsing.com טיפול בנענוע שמרגיע ומפעיל את כל הנוזלים בגוף ומאזן את המערכות.