תודה לסופר

ב-1995 נכתב סיפור בשם The Terminal Experiment שמדבר על הקונספט של להעתיק אדם למחשב. זכה בפרס נבולה. בסיפור ההוא גם דיברו על שינוי מצב התודעה שח ההעתק כדי לסמלץ אישיות שונה ע"ב אישיות מקורית. סתם שתדעו - הרעיון לא ממש מקורי :)

כשהיינו קטנים, אהבנו תמיד למשוך תשומת לב עם המילים קקי ופיפי, הרגשנו חשובים ונועזים. המבוגרים לא מרשים ואנחנו אומרים. זה המצב של כל הישראלים שלנו. כל סרט או ספר "משובח" חייב לכלול מין גס, אפילו לא מרומז או עדין. ספק אם זה נובע מ"תסמונת הגן" שעליה דיברתי בתחילת התגובה, או מהבהמיות הישראלית המגעילה כל כך, או סתם הרגשה מטומטמת שהכנסת מין אירוטי משווה "פן אומנותי" לסרט או הספר. רפואה שלמה ליצירה האומנותית הישראלית!

הרעיון יפה אבל נראה לי שהבלתי נודע יותר מעניין, החוייה המתוארת בסיפור מזכירה צפייה בסרטי וידאו ביתיים וכנראה שלפני המצאת המצלמה משהו כתב סיפור דומה על מכשיר שמאפשר לך לשחזר את העבר.

... ולי יש סיפור שנקרא "אני" (בלי TM). הנושא שלו אחר אמנם... אבל אני לא חושב שעכשיו אפשר למצוא רעיון מקורי באמת למד"ב. יחד עם זאת, אני יכול להאמין שגיא חסון המציא את הרעיון הזה לבדו, מבלי לדעת על קיום סיפור אחר על הרעיון הזה. קרה לי כמה פעמים....

חומר מצוין למחשבה תודה לסופר ולמספר ולמי שמצא לנכון לפרסם.

רק ששם הדמויות מתמכרות למכונה המאפשרת להם לצפות בחלומות המוקלטים שלהם. בניגוד לסרט, למחשב בסיפור אין ממש הסבר הגיוני (או מעניין), וחבל.

סיפור מפורסם שכולם מכירים.. צר לי שזה רעיון "מושאל" מישהו אחר. עשו על זה 3 סרטים לפחות. בהצלחה!!

לא חבל שכתבת תגובה ארוכה ומטופשת בלי שקראת יותר מ-30 שורות מהסיפור? נשמע לי חבל על המאמץ, כי ברור למי שקרא מעבר שאין לך מושג מה קורה בו.

תפסיק עם הקנאה המפגרת. כתבת תגובה של ילד בן 7.

מה, השתמשו ברעיון שלו כמה פעמים בעבר. צריך להשמיד את הסרט. ברצינות, מותר לסופר מד"ב להשתמש ברעיון שכבר השתמשו בו. השאלה היא איך הוא עושה את זה ולאיזה כיוונים הוא לוקח את זה. לא כל השראה היא העתקה. לגיא חסון עצמו יש עוד כמה סיפורים שבוחנים את אותו רעיון, כל אחד ניגש אליו מזוית אחרת ומעביר מסר שונה. האם הוא מעתיק מעצמו?

זה אני, 6. תירגע, אחי. קראתי ואפילו היה נחמד מאד (למרות שהרעיון לא חדש כל כך, כמו שהעירו כמה, אבל בוא נעזוב). התכוונתי רק לומר שלא חייבים להגיע למצב שבו כל אחד בעולם יכול לדעת על סופר אם הוא ישראלי או לא, ישר לפי התיאורים המיניים הכל כך לא עדינים שלו כדי למשוך את הצומי.

מילא הרעיון, אבל הסגנון... נראה שכישרון כתיבה הוא תכונה מיותרת בעיני יוצרי וקוראי מד"ב, וחבל.

לבד מכך, אל תשכח שזה גם מתורגם.

עוד תהא תקומה לסיפורת העברית המקורית.

הסיפור איטי מדי וסחט אותנו בשלב מוקדם מדי וחבל