לאתר "אייס" מדווח המפרק הזמני כי "אנחנו בינתיים ממשיכים להפעיל את הסוכנות מטעם בית-המשפט על מנת להשאיר אותה חיה. אנחנו בשלב זה מחפשים משקיע שיקנה את הסוכנות". הידיעה המלאה כאן: http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=58577&catId=2

יש משמעות רבה לממצאי המחקר של יעקב הכט שכן הרבה מאנשי התקשורת מתנגדים מאד לטוקבקים כמו יובל דרור מעיתון הארץ.

למי אכפת מה הם חושבים?

שלום גל, קודם כל, כתבת את שמי נכון וזה העיקר... (וגם הקישורים תקינים, תודה). 1. שכחת לציין שבמאמר שלי יש אזכור שנשוא הכתבות של YNET ושל עמי בן-בסט הופיע בערך חודש קודם במגוון של אתרי אינטרנט שונים, ואחד המגיבים גם הוסיף קישור לאתר אינטרנט המציין שהוא קיבל את המידע ממקור בפריז (ששמו המדויק של המקור לא צוין, ולכן *לא* ניתן להניח שהוא בהכרח AFP, אבל זו אפשרות). מאחר ואני מניח שהמידע הופץ באותם הזמנים (כלומר חודש קודם) בין סוכנויות הידיעות (וזאת בשל התפוצה של הידיעה בין מגוון אתרים, ותקן אותי אם אני טועה) – הרי שיש אפשרות לא רעה שהמידע היה ברשותכם זמן מה (עם מודעות לקיום המידע ברשותכם או לאו). סמיכות הזמנים היא בעייתית למראית עין או מקרה נדיר, שכמו שכתבתי באחת התגובות ברשימתי – כנראה ילך ויהיה תכוף יותר ויותר בשל ההסתמכות על אותם מקורות, הן על ידי בלוגרים והן על ידי העיתונות (בייחוד המקוונת). דרך אגב, אהבתי את כותרת המשנה "בלוגרים דורשים קרדיטים מעיתונאים". החוצפה, החוצפה... (כפרפראזה על מרלון ברנדו בסיום "אפוקליפסה עכשיו"). 2. "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות פרק ו'). אז כנראה שלא תהיה לעולם גאולה בקרוב... סליחה, אבל מי אמר שמקור הידיעה הוא הכתב הצרפתי של AFP (בייחוד שהידיעה עוסקת באוסטרליה)? כי זה הגיע למערכת שלכם מהם ואתם משלמים להם עבור ידיעות (חבל שאתם מפרנסים את AFP ורויטרס אבל לא את עתי"ם...)? אולי אותו כתב של AFP העתיק את זה מאותם אתרים שהבאתי ברשימתי, אלו שפרסמו את הידיעה עוד בספטמבר? או ממקור אחר כלשהוא באוסטרליה? כל אחד רואה רק את המקור הישיר ממנו קיבל את המידע. קשה להיות מקורי או ראשוני בעידן האינטרנט. השאלה הבסיסית היא כיצד נחשפתם לראשונה לידיעה. הרי אתם בחיים לא תודו (במידה ואכן זו האמת) שהרשימה של עמי בן-בסט היא זו שהזכירה לכם לשלוף את הידיעה של AFP – במקרה כזה לבטח שלא תתנו לו קרדיט. זה לכרות את הענף עליו אתם יושבים. אתם לא יכולים להגיד שממילא רוב המידע שאתם מפרסמים (מלבד דעות, כמובן) אינו נוצר אצלכם אלא אצל יחצ"נים וסוכנויות ידיעות. בגלל שבלוגרים לא מבינים כיצד פועלת העיתונות המסורתית (שכיום כבר רחוקה מאוד מאותם מקורות מסורתיים) – הם לא מחויבים לה, לא מוגבלים במקורות המידע שלהם ולא ממש מוגבלים בנושאים עליהם הם כותבים. העיתונות החדשה בפתח. יהיו לה את הבעיות שלה (בייחוד ברמת האתית, אבל זה בעיקר ברמת מס-שפתיים), נעקוב בעניין. 3. נושא המגיבים הוא המשך והסתעפות של הבלוגרים – דמוקרטיה של מקורות מידע קיים ויוזמי מידע חדש. למשל, לכם יש את "האימייל האדום" לקבל ידיעות מהשטח (אבל (ממה שאני ראיתי) לא לתת להם קרדיט שמי... זה עקבי?), שזו דוגמא חיה כיצד מופחת בהדרגה הצורך בסוכנויות ידיעות מהשטח (כמו עתי"ם). אכן העיתונות בצורה המסורתית מתחילה לאבד את ההגמוניה שלה, ובהתאם מתחילים להרגיש את תזוזת הכיסאות באי-שקט. הרם מגינים, דגל מקלדת! (: לילה טוב!

גל מור מרמז כאילו כל התנגדות שנשמעה כלפי הטוקבקים נובעת מ"חששה של העיתונות מפני איבוד ההגמוניה שלה כשומרת הסף של המידע". אני קראתי כמה כתבות, בהן של יובל דרור מעיתון הארץ והוא ואחרים מתייחסים בפירוש לפן האלים, הגועלי, הגזעני והנבער שבא לידי ביטוי בחלק מהטוקבקים. חבל שבמקום שגם Ynet תצא נגד התופעה המכוערת הזו - כאשר היא מופיעה בין השאר אצלכם, אתם מייצרים אידיאולוגיה בגרוש ועוד רומזים שהאנשים שכתבו נגד הטוקבקים בעצם יש להם אג'נדה סמויה. זה מכוער, זה בלתי מקצועי, זה לא רציני ויש לי הרגשה שזה גם לא נכון. עד כמה שידוע לי גל, אין לך הכשרה בפסיכיאטריה או בטלפטתיה. על אותו משקל אפשר לטעון שהכתיבה שלך בטור הזה משקפת יותר מכל את רגשי הנחיתות שיש לך מול עיתונאי הדפוס. נכון פסיכולוגיה בגרוש? תשתדל להימנע ממנה גם אתה.

איתן, כמתבוננת מהצד (קראתי רק את הידיעה למעלה ואת תגובתך), אני ממש לא מבינה על מה אתה מבקש קרדיט? קרדיט מגיע למי שבידו מידע בלעדי - ומילת המפתח היא "בלעדי". העובדה שאתה או חבריך גילו אתר מעניין או ידיעה מעניינת במקום אחר לא משנה ולא מעניינת אף אחד. נניח שמישהו קרא ידיעה מעניינת בעיתון אוסטרלי וסיפר לך על כך בבית קפה. אתה כותב על כך באתר שלך ומציין שהקרדיט על ה"מציאה" הוא של אדם X. נניח שעיתונאי קורא את האתר שלך ובזכותך קורא את העיתון האוסטרלי. אני מניחה, שלפיך, כשהוא כותב על הסיפור הוא צריך לכתוב "בידיעה שפורסמה בעיתון X, אשר נקראה על ידי אדם Y, שסיפר לחברו Z - אשר באתרו נחשף סיפור זה"... וכו'... נו באמת... אפילו אם היתה חוליה בחשיפת סיפור זה או אחר, על מה בדיוק מגיע לך קרדיט??? היה לך מידע שלא קיים במקום אחר??? הסיפור הזה בכלל לא נחשף על ידך ולא שלך מלכתחילה!!! גל מור צודק: ישנו דור שלם של כותבי אינטרנט שמשתמשים בג'רגון עיתונאי מבלי שמץ של הבנה בעיתונות. זה לא אומר שמלאכתם אינה "קודש" - אבל הדרישות להכרה עיתונאית במקום שבו לא נעשתה כל עבודה עיתונאית הן מגוכחות. כשיהיה לך ראיון בלעדי ועיתון יצטט ממנו - אז כן, מגיע לך קרדיט. כשיהיה לך כל מידע שהוא באופן בלעדי ועיתונאי יצטט את המידע הזה, אז יגיע לך קרדיט. אבל כל עוד אתה לא בעל המידע ולא חושף המידע, עצם העובדה שאתה יודע עליו לפני עיתונאי זה או אחר זה לא בדיוק משהו שניתן לתת עליו קרדיט.

האם קראת מה שכתבת ! הרי זה גיבוב של מילים חסרי טעם. האם בכלל יש משמעות לרקע של הכותב. על פי כתיבתך ניתן להסיק ש"השכלתך" נרכשה באחת מהמכללות הקיקיוניות

דבריך הם שטות מוחלטת. גל מור הוא אחד הכתבים האחראיים ביותר במערכת . דבריך הם דברי הבל חסרי טעם ומעידות על נבערות בסיסית

גם כשאנשים רבים אומרים שטות, זה עדיין שטות. לעניין: השפה הגבוהה של הד"ר לא יכולה להצדיק רמה נמוכה של תגובות, הן מבחינת התוכן והן מבחינת השפה. ייתכן שרמת התגובות מעידה על רמת "העם", האמנם ?

מה לא ברור פה? ניגודי אינטרסים משוועים, בעלים שלא מוכנים להשקיע ורק רוצים "לחלוב". אז בסוף הפרה מתה. הדירקטורים פשעו כלפי עתים והם עוד ישלמו על זה!!!

מצונזרים ע"י המערכות השונות על פי האינטרסים שלהן. לכן הסברה שהועלתה שהם משקפים נאמנה את דעת הקהל אין לה על מה לסמוך. אשר לסוכנות עתי"ם - זמנה עבר. כשאמצעי התקשרות היו יקרים והיה לבעלי העתונים עניין לחסוך בהוצאות - הקימו את עתי"ם ונשאו בהוצאות במשותף. עתה, כשכולם מתקשרים עם כולם כהרף עין, אין לה מקום כסוכנות ידיעות. כל יעוד אחר יהייה מן הסתם פוליטי, בסופו של דבר. זה המקום להזכיר שניים מראשי עתי"ם שמגיע להם קרדיט של ממש - חיים בלצן ואלתר ולנר, שבלעדיהם לא הייתה הסוכנות שורדת כלל.

כדאי לעשות סדר. ראשית, לא אני כתבתי את הדברים אלא ד"ר יעקב הכט המצוטט בכתבה. פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה אמר דברים דומים. אני מקווה שיש להם את ההכשרה המתאימה לכך, בעיניך. שנית, גם אני עיתונאי דפוס אך שמח יותר להיות עיתונאי אינטרנט. אתייחס בקצרה לטענות שלך. יש שמועה שגם עיתונאים הם בני אדם וייתכן שגם הם מונעים על ידי חששות או אי נוחות לנוכח מציאות שמשתנה במהירות. לא נטען דבר על "אג'נדה סמויה" אך ברור שיש הבדל בין יחס העיתונות המודפסת לתגובות ליחסה של עיתונות האינטרנט לעניין. מותר ורצוי לבדוק למה. עיתונות צריכה לסקר מציאות מורכבת. המגיבים והתגובות אינם עשויים מקשה אחת, יש בהם גוונים רבים. כתבות רבות התייחסו לגוון מאוד מסוים בתגובות (בדיקה אמפירית תגלה כי חלקו בכלל התגובות הוא קטן). תגובות מסיתות וכאלה שיש בהן חשש להפרת החוק לא אמורות להתפרסם ולא עליהן אני מגן. אנא קרא שוב את תנאי השימוש להם הסכמת לפני משלוח ההודעה.

הסבירו לך למה אתה טועה ובכל זאת אתה ממשיך ללהג על קונספירציה בינלאומית שכל תכליתה להעתיק מאתר אישי ברשימות. נו באמת. יש אנשים שפשוט לא הגונים מספיק להודות שטעו. כנראה שהשדרוג מאבא מרוט להוגה בעיני עצמו לא ממש עובד.

אם להתעלם מהדיון על מתן קרדיטים לבלוגרים (שגם אם הקדימו את העיתונאים בציטוט מאתר אחר, לא עשו כל עבודה עיתונאית), אציין כמה עובדות פשוטות שאולי אתה לא יודע - * בכל יום א' מתפרסם בתוך מוסף הכלכלה של "ידיעות" מוסף מחשבים. המוסף נסגר בימים ברביעי או חמישי שלפני פרסומו. YNET מורשים לפרסם ידיעות מתוכו רק ביום הפרסום בדפוס. משם נלקחה הידיעה עליה אתה מדבר. * באותו שבוע חל יום כיפור (ראשון-שני), ולכן פורסם המוסף ביום ג', 7.10. * הבלוגר בן בסט פרסם את תגליתו בערב יום כיפור (ראשון, 5.10), אז כבר המוסף היה "סגור" ורק חיכה להדפסה. ברור לכן שאף אחד לא שאב את המידע ממנו.

קודם כל אני מברך אותך על היותך באיטליה. קנאתי השלמה, אין כמו איטליה. וכעת לתגובתך: 1. ראשית, חבל שאת מגיבה בלי לקרוא את כל התוכן הרלוונטי, כלומר – גם את הרשימה שלי. אני ממליץ לך, בכדי שתהיה לך תמונה שלמה. זה גם יעזור לך להגיב טוב יותר על המכלול. 2. את צודקת, בלעדי. סוכנות AFP היא לא בלעדית, וכמו שכתבתי ברשימתי – הידיעה הופיעה עוד חודש קודם במגוון אתרי אינטרנט. לדעתי קרדיט צריך לתת למקור הידיעה, הראשון שכתב אותה, כנראה מישהו אי-שם באוסטרליה, שאת עקבותיו כנראה לעולם לא נמצא... מאז סוכנויות הידיעות (ולבטח האינטרנט) – נהיה מאוד קל להיות עיתונאי ולשלוף חומרים מהשרוול. הבעיה היא שנהיה קל לעוד הרבה אחרים... אבל הבעיה אמיתית היא כזו: אנשים עושים עבודה, מרכיבים כתבה ותוך דקות עד ימים היא הופכת להיות "בלעדית" ע"י כל העולם, והמקור האמיתי מוסתר. כולם מעתיקים (שלא להשתמש במילה חמורה יותר) מכולם, ואח"כ עוד רבים על הקרדיט של ההעתקה... 3. תיקון קל: לא דרשתי מגל, בשיחתי עמו, קרדיט בשביל עמי בן-בסט – אלא תמהתי על סמיכות הפרסומים. אני מסכים שיש בכך דרישה מובלעת לקרדיט, אבל לא נעשתה דרישה מפורשת כזו. רציתי לשמוע את הצד שלו ובזה הסתפקתי. 4. העבודה ה"עיתונאית" שעשה עמי בן-בסט זהה לעבודה שעשה מי שהחליט להעלות את הידיעה ל-YNET ולמהדורת הנייר, ואולי אף עמי עשה יותר: כלומר חיפוש אקטיבי במקום להיות מקבל פסיבי של ידיעות מסוכנות ידיעות. אני משער שתסכימי אתי שלא נעשה כאן תחקיר הופך קרביים. וחוץ מזה, זה בסדר, על כל בלוגר שלא מבין בעיתונות יש עיתונאי שלא מבין באינטרנט, כך שהמאזן נשמר. וחוץ מזה, כמו שאמרתי – העיתונות נמצאת בתוך תהליך שינוי, ולכן רבים ששים להידבק לכללים שהם עצמם מזמן לא שומרים עליהם. 5. ומשהו קטן לגל, ששכחתי לרשום מקודם: תגיד, זה אופייני אצלכם העיכוב בפאזה של חודש, חודש וחצי בין הולדת הנושא לכתיבה אודותיו? הרי פרסמתי את הנושא ברשימה שלי ב-7/10/03 בלילה, נגיד 8/10/03, מה לך כי רק כעת העלית את הנושא? קחו הכל בקלות ושבת שלום.

איתן כספי מייצג את האנשים שהתחילו לכתוב ברשת ומרגישים שווים או מעל העיתונאים שעושים את העבודה. הבעיה עם מר כספי, שהוא גם נודניק.

הייתי מגיב פרטנית לדבריך המלומדים, אלמלא נרדמתי, לצערי, נרדמתי כתמיד באמצע הפיסקה השניה שלך. רק אציין שבירנית גורן מבינה ומנוסה באינטרנט לא פחות ממך, למרות שהיא לר לוקחת קרדיט של "הוגה דיגיטלי".

רוני, אם לא הובנתי בדבריי כאן וברשימה שלי, אני אסביר אחרת ובצורה ישירה: הבנתי את דבריו של גל לגבי לוחות הזמנים של "ידיעות". אני מאמין לו ומסכים שאיש לא העתיק מעמי. עדיין, המצב בשטח הוא שהמקרה יוצר מראית עיין בעייתית: קורא (שאינו מכיר את עבודת העיתונאים ואת לוחות הזמנים של עיתונים, וכנראה לא יכיר) שקורא את עמי ביום ראשון, ואת "ידיעות" / YNET ביום שלישי - מה הוא יחשוב?- נקודה זו באה להצביע על בעיה של שימוש מקביל באותם מקורות, ולכן בעיה של כפילות פרסומים בזמנים סמוכים, ואפשרות למחשבה על העתקה. ותודה על השיעור בהגינות מאחורי האנונימיות החמימה. ולגדי שמשון: גם מאחורי פסבדונים דו-מיניים ניכרת טביעת אצבעך האלימה והעילגת. אם אתה מכיר אותי ולא אוהב לקרוא אותי – אני חותם בשמי ואתה יכול שלא לקרוא את דבריי. אנא מצא לך עיסוק יותר מועיל יותר לעולם ואולי גם לעצמך. ד"ש לבירנית.

אתה תמה על הסמיכות בפירסום.. הרשה לי להעלות תמיהה משלי : למה *אתה* פרסמת בסמיכות לפירסום של ידיעות ? אולי היה *לך* שתול בידיעות שהעביר לך את הכתבה ? למה *אתה* חיכית מעל לחודש עם הידיעה ? אפשר לסובב את זה לשני הכיוונים, ידידי היקר. ובאשר לעיתוי הפירסום - אתה בוודאי יודע שכמות הדפים מוגבלת בעיתון. יש ידיעות שיחכו אפילו יותר מחודש לפירסום - ויש לא מעטות כאלה, אתה יכול להיות בטוח. אפילו אם הכתב ראה איזו ידיעה באתר של בלוגר כלשהו, אני מאוד מקווה שהכתב לא יהפוך את הבלוג לידיעה אלא יחקור ויבדוק ויוציא את הכתבה מהמקור האמיתי - אלא אם המקור האמיתי הוא הבלוגר עצמו. אחרת אי אפשר לקרוא לאדם הזה עיתונאי.

אני מתאר לעצמי שעכשיו אפשר לתת לך לרוץ עם זה לבד, עד שנפגיש אותך עם בירנית גורן (כשהיא תגיע לארץ) ותגלה שמדובר בעיתונאית שבזמנה אפילו היתה די ידועה (בנג'ימין ניתאי). עבדה ברשת שוקן יותר מעשור. לזכותך יאמר שההומור הפעם עבד, ולכן לא נרדמתי כלל לאורך כל התגובה שלך.

וגם תוכן אין

כדי שטוקבק ימלא את יעודו כבמה לדיון ציבורי, אסור לסנן תגובות, בתנאי שהן שומרות על הכללים (כלומר שאינן כוללות דברי הסתה, נאצות, וכו'). ב- YNET נהוג לסנן תגובות בהתאם לקריטריונים של העורכים. גם תגובות המקפידות על הכללים מסוננות לעיתים קרובות. כך נוצרת תמונה מעוותת של תמהיל הדעות בתגובות.

איתן, אני חושבת שאתה מפספס את הפואנטה כאן. ראשית כל, כמו שכתבת מלכתחילה - גל מור כתב עליך, הוסיף קישורים לאתר שלך, ונהג עמך למעלה משורת הדין. מאחר שהחשדות שהעלת מלכתחילה היו חסרות בסיס (ודי היה לו להסביר לך את עניין מגבלות הדפוס, אם לא להוסיף על כך שיעור קצר בעיתונות), נדמה לי שעליך להכיר לו תודה ותו לא. חשדת בו לשווא, אז תגיד סליחה ותמשיך הלאה. אלא שאתה מתעקש להמשיך את הויכוח ברמה העקרונית - אבל אתה עושה זאת מבלי היכרות עם מקצוע העיתונות ומבלי הבנה באתיקה עיתונאית. בעבודתי הנוכחית אני נתקלת המון - ה-מון - במקרים בהם אתרי אינטרט "גונבים" מידע מאחרים. ברוב המוחץ של המקרים מדובר בבעלי אתרים ללא רקע במקצוע העיתונות, ללא הבנה מינימלית באתיקה עיתונאית ועם אמונה שכל מה שמתפרסם באינטרנט הוא בהכרח חסר אבא ואמא ושייך לכל מעין דבעי. זה משגע אותי, וזה בעיקר מעצבן כשזה משהו שאתה עצמך עבדת קשות להשיגו. אבל יש הבדל ממשי בין גניבה של ראיון בלעדי או ידיעה בלעדית לבין מקרה בו מספר אתרים מפרסמים את אותו המידע. יתרה מזאת, יש הבדל ממשי בין הסתמכות על מידע שפורסם במקום אחד לבין פרסום מידע שמתפרסם במקומות נוספים. לו פירסמת, למשל, שאריאל שרון נחקר באזהרה בשבוע שעבר ויום למחרת ידיעות אחרונות היו מפרסמים את אותו הסיפור – הייתי נוטה להאמין שהמידע פשוט היה נגיש גם לך וגם להם. בכל יום, בערך 90 אחוז מהחדשות שמתפרסמות בכל עיתון בארץ מגיעים מאותם מקורום מידע ונסובים על אותם נושאים. זה בהכרח מצביע על ריגול תעשייתי? אם, לעומת זאת, היית מפרסם ראיון עם שרון עם צאתו מהחקירה וידיעות אחרונות היו מצטטים את שרון מהראיון הזה, אין ספק שאתית העיתון היה נדרש לתת קרדיט למקור. יתרה מזאת, עיתונות אחראית לא מסתמכת על פרסום במקור אחר (וכשהיא עושה זאת, היא נותנת קרדיט ולו כדי להסיר אחריות למידע מעצמה), ובוודאי שלא תסתמך על מידע שמופיע בבלוג אשר כותבו איננו כפוף לסטנדרטים עיתונאיים. גם אם עיתונאי נחשף לסיפור מבלוג, אני לא מכירה כותב אחראי אחד באף עיתון בארץ שלא יחפש מקור מוסמך יותר – אם לא את המקור עצמו לסיפור. הערה לסיום: מאחר שאני מנותקת במידה רבה מה"סצינה האינטרנטית" בישראל, אני יכולה לומר לך ללא עוררין שלולא ynet וגל מור לא הייתי נחשפת לבלוגים ישראלים. לא הייתי שומעת על התופעה, לא הייתי מבקרת אתרי בלוג ישראלים, ובוודאי שלא הייתי יודעת מי זה איתן כספי (אם כי היה חייל אחד בשם הזה ששרת איתי, אבל אני מהמרת שאתה בגיל של הבן שלו בערך). לא נראה לי ש-ynet או גל מור היו נותנים לך כל חשיפה שהיא אם אתרך היה מקור המידע הסודי שלהם. עיתונאים נוטים להיות מאד protective כשזה מגיע לספקי מידע – ולו רק כדי שהתחרות לא תמצא את הספקים האלו... אז תגיד תודה על 15 דקות התהילה ותמשיך הלאה... צ'או, בירה

יופי, אני אשמח לפגוש אותה, ולהתנצל בפניה אישית שחשבתי שהיא פסבדון שלך. אני לא רוצה שהיא תיעלב. במיוחד בשבילך כתבתי קצר עכשיו, שתוכל לקלוט.