זה לא נראה כמו פקק. מה זה ?

מתי יוצאת הטיסה הבאה?

אלה מוניות (רוב המוניות צבועות אדום), וכמות המוניות גדלה בשנים האחרונות באופן ניכר בבייג'ינג, כך שלעתים נדמה שכל המכוניות ברחוב הן מוניות. אין לי מושג מהיכן התמונה הספציפית לקוחה, אבל לפי האיש שסוחב באמצע - לא נראה לי שהיא מתקופת הביקור של הנשיא - אולי לקחו אותה מהארכיון או ממקום אחר? אולי עורכי ynet יוכלו לספר מהיכן התמונה?

אין כמו שוק המשי. חזרתי עם מזוודות מלאות בבגדי מעצבים ושילמתי אולי כמה מאות שקלים על כמויות אדירות של בגדים ונעלים. שווה ביותר! אבל רק למי שנמצא שם כבר בנסיעת עסקים.

הרשיתי לעצמי, לאחר טיול של מספר חודשים בסין לתקן כמה שגיאות. לגבי פריטת כספים - שימו לב שתמיד עדיף לבצע המרה בבנקים מסודרים. כל הבנקים בבייג'ינג ימירו לכם דולרים, אבל בד"כ רק BANK OF CHINA יכבד TRAVELLER CHECKS. שימו לב שבערים אחרות בד"כ אפשר להמיר דולרים רק ב BANK OF CHINA . העברת כספים מהארץ או אליה נעשית ע"י בנק החקלאות של סין (AGRICULTURE). לגבי אנגלית - בביג'ינג קל יותר להסתדר עם האנגלית מאשר באיזורים אחרים בסין, אבל תמיד עדיף להסתובב עם ספר (lonely planet ודומיו) ששם המקום רשום בספר . הזיופים והקניות - שוות ביותר - אמנם הרוב הוא זיוף, אבל זיוף איכותי - ומחזיק בדיוק כמו המקור - אני קניתי נעליים, חולצות, תיקים, מעיל פרווה (באיזור הרוסי בבייג'נג - חפשו אותו - ליד WORLD TRADE CENTER (מאחורי שגרירות ישראל). מי שיש לו שאלות מוזמן לפנות אלי לאימייל.

עד שכבר יש כתבה על סין - דופקים אותה מכל כיוון אפשרי. במקום לספר דברים מעניינים, משהו לעומק או טיפונת לעומק - הכתב ה"מוצלח" (כל דבר אחר שאכתוב עליו ודאי יצונזר...) נסע לסין והחוויה העיקרית שלו היא קניות - פשוט לא יאומן! מספר הערות - פשוט כי קשה להתאפק: א. האמירה של הכתב בתחילת הכתבה, על זה שאנחנו "תקועים" אתו - עצובה יותר משהיא מצחיקה. ב. הכתב ה"מוכשר" מתרשם מכך שהסינים "יצאו מגדרם לכבד את האורח הישראלי" - אבל מה לעשות שהם פשוט יודעים לקבל אורחים, ומקבלים כך כל ראש מדינה, גם מהמדינה הכי קטנה ונידחת באפריקה וגם מאמריקה. אגב - שמת לך עם מי הוא נפגש שם? זה קריטריון קצת יותר משמעותי, אבל אולי לא שמת לב כי היית כל הזמן בקניות... ג. לא צריך להגזים בזמן הנסיעה במונית - הכל תלוי לאן נוסעים. יש מרכזי קניות (אם חייבים) מאוד קרובים למלון של הכתב (10 דקות הליכה). גם המחיר, לרוב לא עובר את אזור ה 20-30 יואן (3-4 דולר). ד. מרכזי קניות לא נפתחים/נסגרים באותה שעה תמיד - זה גם פונקציה של עונה. במקומות הנחשבים יש בליינים גם בשעות הקטנות של הלילה, והשוטרים לרוב אדיבים מאוד ולא חמורי סבר לתיירים. ה. אין כמעט גורדי שחקים בבייג'ינג - זו אחת ההחלטות הבסיסיות של פרנסי העיר מבחינה תכנונית (בניגוד לשנגחאי, ואולי בגלל שנגחאי). ו. כנראה שהכתב ממש ענק - אני מעל מטר שמונים והמוניות לא עד כדי כך צפופות. מסכן. חוץ מזה יש קטגוריות שונות של מוניות (והמחיר משתנה בהתאם): מקטנות וצפופות מאוד (וזולות - אולי הכתב ניסה לחסוך דולר?) ועד מרווחות מאוד. ז. ההערה לגבי נהגי המוניות מכלילה ומעליבה ובעיקר - לא מדוייקת: רובם קוראים יפה מאוד (רק שתפיסת שפה וכתב שונים מאוד משלנו עלולים להקשות את הסיפור) והיום גם עוברים קורסים ללימוד אנגלית לקראת האולימפיאדה. בשנים של נסיעות במוניות בבייג'ינג לא קרה לי שביליתי "5-6 שעות " במונית - כמו שאמרתי - מסכן הכתב. ח. רחוב הפאבים הוא "סאן לי טון" (ולא "טור"). ט. האם הכתב מספר כאן שחברי המשלחת הישראלית הרשמית לסין קנו דיסקים מזוייפים? מעבר לזה שזו עבירה על החוק - זה גם פוגע בכל העקרונות הבסיסיים של הסכמי הסחר - כולל האינטרסים של ישראל! י. שם המדרחוב: "וואנג פו-ג'ינג" (ולא "ג'ין"). יריקות, אגב, כבר לא כל כך נפוצות בבייג'ינג. וודאי שלכתב אין מושג מה הטעם - לא את סין האמיתית הוא בא לטעום אלא את הקניות המזוייפות. יא. הכתב המסכן הצליח לזכות במעט נחת בפוט-מסג', ומיד הוא מורה לכולם מה הוא הפוט-מסג': "שעה וחצי (דקה לא פחות)" - ואם יש מקומות שבהם זה נמשך שעה? או חצי שעה? ואולי עולה חצי? טוב, הוא יודע הכל, הכתב. מעניין מה זה אומר עליו שהוא רואה במקומות המסג' "בורדלים" - אולי היה קצת יותר מדי בתאילנד... יב. אני מניח שהכתב, לקחו אותו לאתרים, המסכן, לא היה במקדש ה"שמש" אלא ה"שמים", שהוא הסמל של בייג'ינג, אבל הוא ודאי היה עסוק באותו הרגע בסלולרי בלשאול על מרכז הקניות הבא בתור. הסליחה שלך, אגב, לא מתקבלת - אין מה להתנצל על מה שהטבע נתן לך. תקוותי רק שאנשים עם שכל בראש יבינו מה הכתבה הזו שווה, ושעורכי ynet יתעשתו ויפסיקו להיות פופוליסטיים על חשבון איכות - כתבה כזו מקומה לא במדור תיירות, אלא, במקרה הרע, כלכלה.

בתור תלמידת סינית לשעבר, נשמע לי מגוחך לבדוק אם נהג המונית "קורא מנדרינית", פשוט כי אין דבר כזה. יש כתב סיני מסורתי, שהוא לא חוקי כיום בסין (משתמשים בו בהונג קונג ובטאיוון) וכתב "מקוצר" - בו משתמשים. בכל מקרה - שניהם משמשים כמכנה משותף לכל השפות הסיניות המדוברות (יש כמה כאלה, כמו קנטונזית). כלומר, אפשר לתקשר בכתב אפילו אם לא מבינים את השפה אחד של השני.

הכתב רמז לאנאלפבתיות, אין לו (והוא לא מתיימר שיהיה לו) צל של מושג לגבי האבחנות שלך.

יש אפשרות ללמוד סינית בהתכתבות או באינטרנט? אם לא - איפה מומלץ?

אילו דברי שחץ נבובים. זה שאתה לא אוהב קניות -- זבש"ך. הכתבה עצמה מרתקת, קלילה ומעניינת יותר מכפי שציפיתי

כתבה מעניינת - עושה חשק לטייל בסין !

http://www.autodidact.co.il/html4/course.asp?ID=625&mast=0

מקריאה ראשונה זה כמו תאילנד אבל מה עם....הבחורות?

ביקרתי בביג'ינג במסגרת עבודתי כמה וכמה פעמים.. איןמה לעשות.. זה המקום לקניות... אם כי גם בהונג קונג אם יודעים ללאן ללכת אפשר למצוא מציאות היסטריות, בעיקר בתחום האלקטרוניקה. לענייננו: שיאוו מרקט הוא הממולץ ביותר... בחורף הסיני הקר, שם חם ונעים, ובקיץ ממוזג... שהרי לא נוכל להתמקח בנחת אם ננטוף עגלי זיעה.. כמה מציאות ומחירים: שעון פאשה של קרטייה (אעלק) נראה ומתנהג כמו המקור, ב50 ש"ח, שנה אחרי והוא עדיין עובד כמו שעון:). מעיל עור לנשים של הוגו בוס, 100 ש"ח, חולצות טימברלנג, סוודרים של פולו, תיקים של לואי ויטו, וקצרה היריעה מלספר. המלצה: לקחת מזוודה אחת טובה, ולקנות בגרושים תיקי יד, להעמיס בהם מכל טוב, להראות לחברים בארץ.. ושימותו הקנאים. אגב.... מקום מדהים לקנות פרחי משי במחירים מצחיקים.. 10 יחידות של שושן צחור באיכות נפלאה= 35 ש"ח. אל על ישיר לבייגינג. טיסה נעימה.

על כל דבר כמעט בכתבה אפשר לזעום. הכתבה היא ברובה מטעה ומשרה את אווירה לא נכונה לגבי סין. בואו נתחיל מכך שסין היא מדינה מדהימה בלי שום קשר. מערוץ הנמר הקופץ (או איך שלעזאזל תרגמו את זה לעברית), ועד ערים וישובים מדהימים בדרך כמו LIJIANG , DALI ועוד. ואם להיות יותר ספציציים - בסין יש אותו מנהג של NIGHT MARKET כמו בשאר המזרח. אבל, זה נכון שרוב הרחובות מתרוקנים באיזור טיינמן מהשעה 9, ובתכלס אין הרבה מה לעשות בעיר לאחר השעה הזו, בניגוד לערים קטנות אחרות. לגבי גורדי שחקים - אין הרבה כאלו - אולי מלבד הרחוב הראשי שבמרכזה כיכר טיינמן ובה עוברת גם הרכבת התחתית. לגבי תחבורה - לא מציע לאף אחד לנסוע במוניות. אוטובוסים ורכבות תחתיות מביאים אותכם לכל מקום, ובתדירות גבוהה. תדחפו כמו בישראל. מוניות - המוניות הן רכבים רגילים, הכתב סתם קשקש. שימו לב שבצד המוניות יש מספרים 1.6, 2.4, 1.2 המציינים מחירים. אין הבדל בשירות, אלא ביוקרה. למי שמגיע על TIGHT BUDGET כמוני, מחירי המלונות בבייג'ינג יקרים יותר משאר הערים (אולי חוץ משנגחאי והונג קונג) וקשה להתמקח. ניתן להשיג מקומות טובים בהתמקחות בתחנת הרכבת עם המוכרים המתאימים - הם ימצאו אותכם. בשאר המקומות - אל תתנו לחליפות להטעות אותכם - תתמקחו. אבל שוב - את הטיול האמיתי ואת סין היפיפיה - תמצאו מחוץ לבייג'ינג דרך אגב, הכתב השקיע המון כסף בקניות שלו. תתמקחו בשווקים כאילו אין מחר - הם מוכנים לזה - ויותר - לעיסקאות טובות לא להגיע בסופי שבוע, כי אז המחירים עולים בגלל האירופאים שרק התחילו ללמוד קצת איך מתמקחים. מי שממוצא רוסי - וגם מי שלא - אולי ימצא עניין ברובע הרוסי (ליד כל השגרירויות) בכל מקרה - המסעדות הרוסיות שם מאוד מומלצות. תהנו

אין שום קשר לאהבה או אי-אהבה של קניות - גם אני עושה קניות וגם בסין. התשובה לשאלה למה אני "כועס" נראית לי די ברורה אם מסתכלים על רוב התגובות (פירוש, למי שצריך: קניות, תאילנד, בחורות, כמה דפקנו את המערכת וכמה זול יצאנו וכו'). יש עוד סיבות שתוכלו למצוא בתגובה המקורית.

אורי - אל תכעס, הכתבה לא כוונה להיות כבדה ואתה בטח מתעצבן כי אתה מכיר את סין. גם אני קראתי ולא תמיד אהבתי את הגישה אבל נראה לי שאתה ממש לקחת את זה קשה... אם זה היה על מקום אחר בעולם אתה בטח היית נהנה לקרוא ומי שביקר שם היה כותב את התגובה. בכל מקרה, "סאן לי טור" זה בסך הכל "סאן לי טון" בתוספת ה"ררר" שבני בייג'ינג מוסיפים לכל מילה שניה. למי שרוצה ללמוד סינית על אמת, יש המון אוניברסיטאות בסין שמציעות קורסים באורכים שונים ובמחירים שונים. באתר http://www.scnu.edu.cn/cnunivf.html יש רשימת אוניברסיטאות. מנסיון - החוויה מדהימה!

על הכיפאק, לא כועס... ואגב, לא לקחתי את זה קשה כל כך - אולי אני אפילו אצא מהבית היום... בקיצור - עיקר העניין, ובגלל זה לא הייתי נהנה מהכתבה גם אילו הייתה על טימבוקטו (שם לא ביקרתי מעולם), הוא כאשר מתייחסים לאנשי המקום כאל משרתים, ועוד כאלה שלפעמים לא עושים את העבודה כמו שצריך. חוץ מזה, כתבה על "תיירות" בסגנון הזה מעודדת תיירות בסגנון הזה. זו לא סתם כתבה בידורית (מה מבדר בה?). ולכן, בתור מישהו שעוד יש לו (קצת) אידיאולוגיה זה מרגיז. זה הכל.

אם אפילו תצא מהבית נרגעתי... ;o)

ניחא עידוד קניות בניכר, הרי משאת נפשו של כל ישראלי היא לקנות את הכי טוב בהכי זול. אבל לעודד פיראטיות? האם גם נקנה שם די-וי-דיים של סדרות ישראליות? של קולנוע ישראלי (שהולך ומשתפר)? מוסיקה ישראלית? ההבדל בין די וי די ישראלי אורגינל ב-99 ש"ח וישראלי "מייד אין צ'יינה" הוא 94 שקל תמורת המצפון שלנו. לטעמי - לא שווה.

לכל מי שיש פרטים על שוק יאשיו, מתבקש לשלוח תגובה ולפרסם אותם פה. לפני חמש שנים,גרתי בביגינג יותר משנה ובזמנו השוק הזה לא היה קיים. אז אנא ספרו פרטים ומי שיודע בבקשה גם לכתוב את שם השוק בפיננינג ( אנגלית ) בכדי שאני אדע לשאול על השוק בפעם הבאה שנגיע לביגינג.

ומשתמש בו כדי להרכיב את המשפטים שלך :(

חבל מאוד שחלק מהמוצרים הזולים להם מוקדשת כתבה זאת, מיוצרים בידי אסירים במחנות עבודה בכפיה אם תרצו מחנות ריכוז. תוך הפרות בוטות של זכויות האדם.

השוק נמצא במרחק נסיעה של 15 דקות(בעומס סביר) ממרכז העיר. השוק הינו שוק מקורה, בניין בן 5-6 קומות..... אם תבקש במלון שירשמו לך את שם השוק בסינית... אין שום בעיה לכל נהג מונית לקחת אותך לשם.. משהו כמו 30 RMB. שווה בהחלט לבלות שם יום של קניות, ולהביא מספיק מזומנים משום שהכספומט הבינלאומי שם לא תמיד עובד. בהצלחה ותהנה.