צבי ינאי לא יכיר אותי, אבל לפני 22 שנה בילינו יחד כמה ימים, והשפעתם עדיין לא פגה. הייתי חייל סדיר במוצב זמני בלבנון, בשלהי מבצע של"ג, ובין צוות הטנק והצוות שלי, הסתובבו גם שלושה מילואימניקים, זקנים בעינינו, וסיפרו מעשיות על נעוריהם ביחידה 101. לי היו משמרות אין סופיות בלילות, ואחד מאותם מילואימניקים היה חסין בעליל לעייפות, מה שהוליד סדרה של שיחות ארוכות על כל מה שהוא (צבי ינאי) אהב לדבר עליו. לא הכרתי את האיש לפני כן, ובתור מי שזה עתה סיים תיכון, הרבה מהנושאים עליהם שוחחנו היו מאלפים. את הנושאים עצמם כבר איני זוכר, (מלבד דיון פילוסופי על היותם של חורים שחורים הערווה הקוסמית - ברצינות), אבל הם פרסו מרחב אדיר של ידע, ממדע ועד בישול, ונמשכו שעות בכל לילה. בחופשה הבאה כבר קניתי ספר או שניים כדי להבין עוד קצת, וממרומי עשרות השנים שעברו מאז, הקסם לא פג, ומדי פעם אני נזכר בקשר בין העובדה שמדע וטכנולוגיה הם עבורי מקצוע ודרך חיים, לבין אותו שבוע בלבנון.

לא פעם מצאתי ענין בתגובותיך שמבטאות יפה גם את דעתי והנה פה אנו חלוקים ראשית אין לי כנראה כישורים מדעיים כמו שלך ואין בידי כלים להעריך את הנושא המדעי המוצג על ידך. אוכל רק לומר כי רבים כמוני שמתעניינים בנושאים מדעיים ברמה חובבנית - נעזרים שנים במאמריו של צבי ינאי אשר פותחים להם דרך קבע חלונות לעולמות המצויים במגדל השן הרחק מהציבור הרחב. אבל בתחום אחד אני רואה את עצמי כבר סמכא - אמנות הקולנע. מאמרי הבקורת של צבי ינאי על סרטי אכות הם לא רק ליגה נפרדת מהמדורים המקובלים, אלא נמצאים בחזית העולמית של בקורת סרטים. למי שמתעניין הייתי ממליץ מאוד לקרוא את מאמרו של צבי ינאי על הסרט המדהים "חוזה השרטט" שפורסם ב-3 חלקים בשבועות האחרונים. חפשתי פעמים רבות באתרים ברחבי העולם ניתוח טוב של סרט תובעני זה ולבסוף מצאתיו דווקא בארץ - עדכון בקורתי של ינאי לרגל ביקורו בארץ של הבמאי פיטר גרינוואי.

בודאי שפיזיקאי יטען ש"בפיזיקה, ובעיקר בפיזיקה התיאורטית, ידיעותיו מוגבלות ותובנותיו בד"כ מאוד שטחיות". והרי מה הכוונה בידיעות מוגבלות ובתובנות שטחיות בפיזיקה? הכוונה היא לא להכיר את משוואות הפיזיקה ולא לדעת כיצד לפתור בעיות בפיזיקה. פיזיקאי מעמיק הוא פיזיקאי שיודע לפתור בעיות. אולם לא זו הייתה מטרתו של צבי ינאי, והוא לא התיימר להיות פיזיקאי כלל וכלל. אני היכרתי אותו אישית ועבדתי איתו על מאמר במחשבות. צבי ינאי התכוון לחבר בין תחומים שאחרת לא היה ביניהם קשר עבור האיש הפשוט: בין מדע, אומנות ופילוסופיה. הוא שאל שאלות פילוסופיות ולא מדעיות. הוא יכל למשל לכתוב מאמר על תורת הקוואנטים או על האיש הפשוט והזמן לפי אנשטיין ולשאול שאלות שפיזיקאי לעולם לא יכול לשאול אותן, כי פיזיקאי הוא לא "האיש הפשוט". מקביל אנגלוסקסי לצבי ינאי הוא מרטין גרדנר (שיתכן שיש לו יותר השכלה פורמאלית מלצבי ינאי, אבל הוא שואל את אותו סוג השאלות). לפי עניות דעתי, רק אדם שיש לו 10 שנות לימוד ("האיש הפשוט") ויחד עם זאת יש לו יכולת אינטלקטואלית כמו של דוקטור, יכול ליצור משהו כל כך יפה כמו מחשבות. פיזיקאי שטוען שלאדם זה או אחר אין השכלה בפיזיקה בגלל שהוא שואל רק שאלות פילוסופיות, הוא פיזיקאי צר אופקים. אני סבורה שרק אדם בעל השכלה שהיא מבחינה פורמאלית השכלה של איש פשוט, אך יחד עם זאת הוא משכיל כאילו היה דוקטור, רק אדם כזה יכול לרדת לחשיבתו של האיש הפשוט ולהבין אילו שאלות מטרידות אותו במדע. וזו הייתה המטרה של חוברת מחשבות: לפנות לאיש הפשוט, המשכיל, המתעניין, מצד אחד, ומצד שני, לעורר באנשי מדע תמיהות שמטרידות אנשים פשוטים, תמיהות שלעולם לא יעלה בדעתו של פיזיקאי לשאולן; ומכאן שאבה "מחשבות" את הצלחתה. ודבר נוסף, אנשים פשוטים מסויימים גם סיימו דוקטורט לבסוף לאחר שהיו אוטודידקטים. למשל, אבשלום אליצור, שהוא היום דוקטור ומרצה מצליח מאוד באוניברסיטה. לכן אינני סבורה ששאלות כמו "האם צבי ינאי הוא באמת כזה חכם?" הן רלוואנטיות. מה שרלוואנטי הוא: האם צבי ינאי הצליח לעורר באיש הפשוט את העניין במדע, בפילוסופיה ובאומנות? האם הוא הצליח לחבר בין האיש הפשוט למדע ומדענים? האם הוא הצליח להבהיר לקהל היעד שלו את ההבדל בין מדע כפי שהוא מבוצע במעבדות מחקר לבין שאלות על העולם, על הטבע ועל האדם? האם הוא הצליח כמנכ"ל משרד המדע מבחיה מעשית? וכו'. אני סבורה שהוא הצליח מאוד, וגם הצליח מאוד להבין את המשמעויות הפילוסופיות של תורות מסובכות כמו תורת הקוואנטים ותורת היחסות. ואין להקל בכך ראש, גם אם כל פיזיקאי יודע שהמתמטיקה של תורות אלה יכולה להיות מאוד מסובכת ומעצבנת... ביחוד כאשר מדובר בפתרון בעיות ופרדוקסים...

אני שמח לקרוא שאתה מוצא עניין בתגובותיי. בנוגע למר ינאי: יתכן מאוד שבביקורת של סרטי איכות הוא מוכשר ביותר. באמת קטונתי מלשפוט. אך לצערי אין הדבר כך באותם תחומים בהם אני מעט מתמצא. בתחומים אילו לא ניתן להחשף ליופייה של תאוריה ולהבנה מעמיקה של המשמעויות הנגזרות ממנה ללא ידיעה סבירה של השפה "הטבעית" בה היא מנוסחת ובאמצעותה נחשפות צפונותיה. כל נסיון להסבירה להדיוטות מחייב בקיאות ומשנה זהירות. פוזות של חשיבה "פילוסופית" שאיננה מבוססת על הכרת התאוריה על בורייה מובילות על נקלה לתובנות שגויות. ואז כבר לא מדובר במדע ולא במדע פופולרי, אלא ב"פיטפוטי ביצים". הקהל הרחב, הצמא לידע, יוצא אז נפסד, וחבל.

תודה על תגובתך המושקעת. אנסה להעמיד כמה דברים באור אחר מזה שאת מכירה. 1. כתבת "פיזיקאי מעמיק הוא פיזיקאי שיודע לפתור בעיות". מתוך דבריך אפשר עוד להבין שפיזיקאי בעל תובנות הוא פיזיקאי המכיר את משוואות ומסוגל לפותרם. ובכן, הדברים הם אינם כך כלל ועיקר. נכון הדבר שפיזיקאי טוב חייב להכיר את המשוואות המתארות את המציאות אותה הוא חוקר. יש גם כאילו המתמחים במציאת פתרונות ובהבנת משמעותם. ברם, הכרת המשוואות, כמו גם מציאת פתרונות, איננה הופכת אותך לפיזיקאי(ת). אם בזה מתמצא עיקר עיסוקך הרי שאת(ה) לא יותר מטכנוקרט(ית) ממוצע (עם קצת ידע טכני במדע הרלוונטי). פיזיקאי מעמיק הוא פיזיקאי המכיר את התאוריות הפיזיקלית שבתחום התמחותו על בוריין. יתר על כן, הוא שותף מתמיד לניסוחן, לשכלולן, וליצירת שקיפות תובנתית. פיזיקאי מעמיק הוא אמן של אסטטיקה מתמטית המתארת את הפרקטיקה (כלומר - עולם התופעות). הוא חייב להיות מסוגל גם להעמיד כל תאוריה (מתחום עיסוקו) במבחני בקורת מחמירים מול תאוריות אלטרנטיביות שגם אותן הוא משתדל להכיר על בוריין. פיזקאי מעמיק לומד לצקת משמעויות ותובנות למודלים המנוסחים בשפה מפשטת אך מדוייקת. 2. אינני מבין מדוע צבי ינאי יכול לשאול שאלות שפיזיקאי "לעולם לא יכול לשאול אותן". פיזיקאי הוא, בין השאר, "איש פשוט" כמוני וכמוך. הוא גם טרח לרכוש השכלה מעמיקה שתאפשר לו להשיב על שאלות שמעניינות אותו. השכלתו עשוייה לשנות את הפרספקטיבה שבה הוא רואה את הדברים, ושאלות ששאל עצמו קודם לכן, עשויות לאבד מערכן ולהשתדף. תחתן עולות שאלות חדשות שרק הוא מסוגל להבין את ערכן. חלק מהכשרתו של המדען המעמיק היא היכולת לזהות את השאלות המעניינות או החשובות. לעניות דעתי, כל השאלות שנשאלו עד היום (בתחום המדע) ושהובילו לפריצת דרך מדעית, או אפילו רק להעמקת הידע המדעי, נשאלו על ידי אנשי מדע ולא על ידי חסרי השכלה. אגב, אין כל פסול בלהיות אוטודידקט. כמעט כל מדען רציני הוא במידה רבה אוטודידקט. שהרי כמעט כל התקדמות או תגלית חדשה, מקורם בתהליך של לימוד עצמי. 3. ההענות לצמא של הקהל הרחב לידע חשובה ביותר. האחריות כאן כפולה ומכופלת מפני שלקהל זה אפשר "למכור" כמעט כל שטות בעטיפה של "חשיבה פילוסופית מגובה בידע מדעי עדכני". עדיף על כן להשאיר את המלאכה בידי האוטוריטות. גם כאן ההצלחה אינה מובטחת, ואדם הנחשב בצדק גמור לאוטוריטה בתחומו, עשוי, מפאת יהירותו, לגלוש לנושאים בהם אין לו שמץ של מושג. כך קורה למשל שאנשים מכובדים לכל הדעות, כמו סטיבן ויינברג, ריצ'רד פיינמן, סטיבן הוקינג ואחרים, נוטלים לעצמם זכות לגרור את המוניטין שלהם כמדענים לדיון בנושאים כמו תאולוגיה, בהם אין להם שמץ של מושג. התוצאות אז מביכות ביותר כיוון שאנשי מדע מצויינים נגררים אז לטיעונים אינפנטיליים. קל וחומר כשהמדובר ב"חובבי מדע ופילוסופיה" דוגמת ינאי. רמת טיעוניו בשאלת קיומו של האל, כפי ששמעתי פעם בראיון שהעניק לתקשורת, איננה גבוהה מזו של תלמיד ביה"ס העממי. וזה בהחלט מביך. 4. המתימטיקה של תורת היחסות (נאמר הכללית) או של תורת הקוונטים איננה מסובכת ולא מעצבנת. בשני המקרים (אף שמדובר בענפים שונים של המתמטיקה) היא יפהפיה. כל אדם בעל יכולת ממוצעת+ יכול ללמוד אותה אם רק יחפוץ בכך. זו רק שאלה של נכונות להשקיע מאמץ (לא קטן) ושל סדרי עדיפויות. וכשהוא קוטף את פירות מאמציו בדמות של הבנה מעמיקה הוא מביט אחורה בסיפוק. אז גם הברברת הפסאודו-פילוסופית הופכת להיות מיותרת לחולוטין. סר חינה - ולעד.

רשימה קצרה של אנשים שאת תגליותיהם החשובות, כתבו ופתחו מחוץ לאקדמיה : איינשטין, פרויד, פיאג'ה, מנדל...הרשימה ארוכה, שאמשיך...?

צור קשר אם תרצה henias@bezeqint.net קראתי את תגובותיך ואולי יש על מה לדבר בנושא הרפואה הקוואנטית quantum medicine שאני עוסקת בו.

לצבי ינאי מעלות רבות, הוא יחיד סגולה בכושר הביטוי שלו. כתיבה רהוטה ויכולת נאום מרשימה. הוא בהחלט נכס לכל חברה. כושר הניהול שלו וההשכלה הכללית תאפשר לו גם לנהל קבוצת מהנדסים אם ישכיל להקשיב להם בנושאים המקצועיים. היו בהסטוריה אנשים בלי השכלה מדעית שגילו תגליות חשובות ביותר. קצין צבא ודוקטור לפילוסופיה בשם דה ברוי גילה תגלית פיסיקאלית שהרשימה עמוקות את אנשטיין וזיכתה את דה ברוי בפרס נובל. אך עם כל הכבוד לצבי, אין דוגמא זו מתאימה לתארו. הוא אינו מדען ומעולם לא פירסם מאמר מדעי. לזכותו יאמר שמעולם גם לא התיימר להיות מדען. ברור לנו שלפרשן כדורגל אין סיכוי קטן מול שחקן מקצועי. לדעת לפרש מדע לציבור הרחב רחוקה מעשיית מדע ממש כמו הדוגמא מהכדורגל. חשוב שהקהל הרחב יבין זאת. אילו היה לומד יתכן והיה מדען דגול ויתכן שלא. יש מדענים דגולים שלא יודעים להוציא מפיהם משפט שלם אחד. דוגמא לכך הוא אופנהיימר שהיה ראש פרויקט פצצת האטום ולא ידע להעביר הרצאה. כך שכושר ביטוי לא שווה לכושר גילוי תגליות מדעיות. אנשים חלשים זקוקים לנביא להאמין בו. פעם זה היה ליבוביץ היום זה צבי. סטיבן הוקינס גם מככב ברשימת הנביאים למרות שתרומתו לפיסיקה קטנה לאין שיעור מעשרות אנשים אלמונים לציבור אך מפורסמים בקהילה המדעית (מה שמו של האיש שגם קיבל פרס נובל על הטרנזיסטור וגם על הסבר העל מוליכות???) נסא רוצה לשלוח לחלל את גון טרבולטה כדי שהציבור יבין מדוע חלל זה חשוב. לפעמים המדע צריך לרדת לזנות. אבל כך זה צריך להיות מכיוון שהמדענים חיים מהמיסים שהאנשים הפשוטים משלמים

מר ינאי ראוי לכל שבח. מעבר לידענות הגדולה שלו, היה אדם מקסים, בתקופת השירות שלי אתו , לדוגמא - מלחמת לבנון, נכון תמיד לעזור ליעץ ולהיות תמיד בראש לכל משימה. חזק ואמץ - כהן יצחק.

נפל בחלקי. הייתי אז מהנדס מערכות בחברת יבמ ישראל וצבי נהג להתייעץ בי ובסופו של דבר הצלחתי לשכנעו לעבור מכתיבה בעפרון ע"ג נייר למחשב אישי (286) ומעבד תמלילים "אינשטיין" תחת דוס אלא מה!

צבי ינאי הוא דוגמא לאדם שכול אלי העולם ברכו אותו באותה התכונה ששלמה מלך ישראל ביקש מאת אלוהי ישראל - תבונה ! חבל רק שאיש כזה קם פעם בכמה דורות . ועוד יותר חבל ,שאיש כזה לא עומד בראש עם ישראל, במקום הפוליטיקאים הרדודים שיש לנו כיום .

חיה נדירה ויחודית. לפני שנים נתקלתי בו באקראי ברחוב וקראתי לעברו: "טוט"!! צבי ענה לי : אינני זוכר אותך אך אני בטוח שהתרוענו במילואים. כל תקופה מתקופות חיי מאופינת בכנוי יחודי. טוט היה כנויו במילואי הצנחנים, הגדוד של אלישע.

"פתפותי ביצים" ולא "פטפוטי ביצים" (תובנה שגויה שלך, בנושא שאתה לא מומחה בו?)

"תובנה שגויה..."? פתפותי ביצים! ;-)

צבי ינאי הוא אדם מרתק ולא רק בגלל 10 שנות לימוד ואוטו דידקטיות. "מחשבות " חסרה בנוף האינטלקטואלי שלנו, חסרה מאד.ינאי יודע לדבר לענין, בצמצום ובבהירות וכן ספריו. בראותי אותו בטלויזיה הוא נותן ידע מרשים ומעורר התפעלות בכל נושא, ויודע לחבר קישורים מעניינים.

מאחד בעל 10 שנות לימוד הייתי מצפה ליתר צניעות בבואו להתמודד עם תחומים כמו מדעץ

אין לי מה להוסיף מעבר לכך. תודה.

לגבי היציאה המטופשת: "ואין אחד כזה שגדל מחוץ למוסדות האקדמאיים" כמו לרוב האוכלוסיה, אתה שבוי בקונספציה והערכת יתר למוסדות האקדמאיים. בשביל אנשים כמו צבי ינאי ועוד כמה אנשים שאני מכיר.(אוטודידקטים) זה מאוד חבל שיש אנשים שחושבים כמוך.

לצערי אתה לא יודע לקרא ולא נאמר שינאי היה או שהוא עכשיו מדען וחוקר אלה עוסק בפילוסופיה של המדע ובמאמריו הוא אינו מתיימר להיות גאון הדור בפיסיקה או בכל תחום אחר. אנו עד היום משתמשים ונעזרים בכלים מחשבתיים שהכנו לנו הפילוסופים הגדולים מיוון העתיקה לפני 2500 שנה +- למרות שהידע שהיה אז היה אפסי בהשוואה לידע של היום ובכל זאת הם התיימרו לחקור את הפילוסופיה של המדע הקיום והחיים הסובבים אותנו. כך יהיה גם בעוד 2500 שנה .

הבעייה היא שצבי ינאי אינו באמת אוטודידקט. סתם חובבן. אני מטיל ספק אם הוא אי פעם פתח ספר באלגברה לינארית, למשל, נושא בסיסי ויסודי הנדרש להבנת הנושאים עליהם הוא כותב. מי שלא למד, יכול להתרשם בקלות מ"חוכמתו" של ינאי ושל אחרים. בנוגע ל-"קונצפציה" שדיברת עלייה. מאז תומאס אדיסון, לא היה אדם שהגיע להישגים מדעיים או טכנולוגיים רציניים ללא איזושהי השכלה אקדמית. מי שרוצה ללמוד, במיוחד היום, צריך לחלוק ידע עם אנשים אחרים. לשם זה יש אוניברסיטאות מכוני ומכוני מחקר. אדם החפץ בידע ימצא את עצמו שם. (לעומת זאת אם אדם חפץ במשרה גבוהה במשרד המדע למשל או במשרת "יעוץ" הדרך יותר פשוטה...)