אכן נכון, כל מלה נכונה, חבל נורא שרק כל כך מאוחר. משורר רציני ומעמיק מסתתר מאחורי הפייטן קל העט כביכול. מלחינים ראו הוזהרתם. ואיך כתב עמוס עוז במספד שלו - מצטט מהזיכרון - יש חצרות אפלות מאחורי השירים של נתן יונתן. נכון בהחלט, יש ועוד איך. ומי שיבקש אותן שם יתעשר.

שורר ענק שלא זכה לכבוד הראוי לו מהממסד אבל זכה לאהדה אמיתית בלב העם וזהו הגמול האמיתי!

כבר מזמן לא קראתי ביקורת יפה וחכמה כזו על ספרים. ממש נהניתי. והספר ממשיך לרוץ ברשימת רבי המכר, וזהו ממש פלא שלא ייאמן בארץ ישראל - ספר שירה בין רבי המכר???

אני מציעה להקריא בפסטיבל של מתולה, בין השירים, גם את מה שכתוב כאן, נכון זה עצוב, אבל נתן יונתן אולי היה מרוצה

מדוע דוקא צלמת? נכון, זה כנראה על בסיס עובדתי שנרצחה שם צלמת ע"י מחבלים, אבל השירה היא לא הספד וגם לא עתונות. זה קטע שהחטיא משמעות, ואף מעיד על עצמו באמצעות ה"צלמת"- שאינו חי את נושאו, אלא מבחוץ. אין ספק שלנתן יונתן יש גם שירים נפלאים. לא אשכח את השיר על הנשר שקראתי בילדותי ב'דבר לילדים'. זה היתה חוויה כה מדהימה, בלתי נשכחת בעיני ילד ולהוסיף, כן, למען האמת, את שמו המסתורי של המשורר שמטעה בהבחנה בין הפרטי למשפחה: נתן יונתן.

אני יודע למי התכוונו המשורר והמגיב: לצלמת גייל רובין ז'ל, Gail Rubinצלמת טבע יהודייה מניו יורק, שנהרגה ראשונה בעליית המחבלים על החוף, באביב 78, בבוקר מה שהתפתח להיות אוטובוס הדמים של כביש החוף. יש על שמה איזו פינה בבי"ס שדה מעגן מיכאל. היא הייתה מוכשרת מאד, חבל על דנרצחין ודלא ננקמין.

הזמן יעיד כי נתן יונתן היה גדול המשוררים בדורנו.כל האקדמאים המפוחלצים, כולל רות קרטון בלום, דן מירון, גרשון שקד ושות'- לא מבינים כלום בשירה. ומי בכלל יזכור אותם באחרית הימים? האהבה וההערצה שרוחש לו קהל קוראיו איננה מקרית. עמיחי וזך לא מגיעים לקרסוליו.הכל בון טון ותו לא. ימים עוד יגידו. רחמנות על המקטרגים הקנאים עלובי הנפש. תתחילו לקרוא שירה ותפסיקו לעסוק בסוציולוגיה וחנפנות היגיע זמן לשפוט שירה ללא קליקות ואינטרסים שלא ממין הענין. אלישע פורת מבין שירה.