|
1. ואוו
| טלי , |
פתח-תקוה |
|
(27.05.04) |
קיבלתי אגרוף בבטן מהסיפור הזה. מי זאת אפרת דנון?
|
|
|
2. מרגש, מהמם, מצמרר!!!
| מיה , |
רמת השרון |
|
(27.05.04) |
מרגש, מהמם,מצמרר!!!
|
|
|
3. סיפור מהמם ויוצא דופן
| שרה מ , |
ירושלים |
|
(27.05.04) |
|
|
|
|
הגיע הזמן שסוף סוף נוכל לקרוא סיפורים שהם אמנם קצרים אבל לא רדודים.
|
|
|
|
אני לא כותב בדרך כלל תגובות לסיפורים ברשת אבל הסיפור הזה עושה משהו. הוא הצליח לגייס אותי להזדהות גם עם האם וגם עם הילדה וזו הזדהות כמעט סכיזופרנית, כמעט בלתי-נסבלת. צריך הרבה אומץ כדי לספר סיפור כזה. וצריך גם לדעת די הרבה על עצב וסבל. לי מצידי נעים לגלות קול חדש.
|
|
|
|
לא רק שהסיפור סבבא אלא גם לפי התמונה אפרת דנון היא ממש אבל ממש יפה...
|
|
|
|
אם כל הסופרות לא רק כותבות יפה אלא גם נראות יפה כמו אפרת דנון, אני מצטרף לחוג לספרות
|
|
|
|
אני חייבת להודות שהסיפור הזה עשה לי חשק לקנות את הספר. נקווה ששאר הסיפורים הם גם טובים
|
|
|
|
|
|
|
איזה אומץ מתגלה בבחירה לכתוב סיפור כזה מנקודת המבט של האמא
|
|
|
|
היא בבאמת נראית טוב והכל, וכותבת בסדר, אבל מפה ועד מצמרר? נו באמת.
|
|
|
12. אף על פי כן
| ברנר , |
הגולה הדויה |
|
(27.05.04) |
סיפור שמתעקש לגעת בדברים. ברנר היה אומר עליו שהוא סיפור של אף על פי כן.
סיפור שלא עושה הנחות לאף אחד ולשום דבר.
|
|
|
|
כל הכבוד לאתר Ynet, שעוזר לסופרים בתחילת דרכם. אני אישית מבטיח לקנות את הספר.
אם אפרת תמשיך לכתוב גם בעתיד, צפוי לה עתיד מזהיר. טוב שיש דם חדש בשוק הספרות.
הסיפור עובד טוב בעיקר מהכיוון הרגשי.
|
|
|
14. למה לא הדפסתם את כל הספר?
|
|
|
|
אין להכחיש, סיפור מרשים. הדינמיקה של יחסי אם-בת מתוארת באופן מאופק ונוקב. אפרת דנון, המשיכי לכתוב!
|
|
|
16. למה מתעסקים במראה שלה?
אילו זה כל מה שאפשר היה לומר לטובתה, ניחא. אבל יש כאן סיפור מצויין ועוצמתי, וההתעסקות ביופיה של המחברת פשוט מסיטה את תשומת-הלב מהעיקר.
|
|
|
17. יפהפה
| סופי , |
תל אביב |
|
(27.05.04) |
סיפור יפהפה , מרגש עד דמעות
|
|
|
18. לקלקל את החגיגה...
| סופר מתוסכל , |
צפון |
|
(27.05.04) |
הסיפור אכן מרגש בקריאה ראשונה...אבל...:
בקריאה שניה המילים המרגשות הופכות להיות מהודקות ומאולצות מדי, הסיטואציה מופרכת עד בלתי אפשרית (שיתוק מוחין?? בהצגה בבית ספר?? ...). דנון מתאמצת לומר את המילים ה'נכונות' לסיטואציה, ולא שום דבר מעבר להן.
לא הייתי קונה את הספר, הוא נראה לי בוסרי. sorry.
ס.מ.
|
|
|
|
לא הבנת את הסיפור. לילדה אין שיתוק מוחין. (עד כמה שאני הבנתי)
חבל שאתה קורא לעצמך סופר מתוסכל ומבקר ככה סופרים אחרים... אולי במקום זה תשקיע אנרגיה בלכתוב?!
אני אישית חשבתי שהסיפור מצויין
|
|
|
20. לסופר המתוסכל - לא שכנעת
גדולתו של הסיפור הזה היא באמינותו הגמורה - קודם כל במימד הרגשי, אבל לא פחות מכך בפרטי המציאות ובשפה.
אם טרם שמעת, יש כיתות טיפוליות בבתי ספר רגילים. ובודאי שהילדים שלומדים בהן משתתפים בטקסי בית-הספר.
אבל תגיד, זה מה שיש לך להגיד על הסיפור הזה?... זה נראה לך מישור ההתייחסות הרלוונטי?...
|
|
|
21. דווקא אמין
| חדווה , |
קיבוץ בצפון |
|
(27.05.04) |
אם הבנתי נכון לא מדובר כאן בשיתוק מוחין אלא בפיגור קל, בפיגור התפתחותי. יש כאן אמינות רגשית וזה הדבר שעובד.
|
|
|
22. מומלץ !!!!
| עמנואל , |
רמת השרון |
|
(27.05.04) |
מקסים, כתיבה מרעננת ומרתקת, מומלץ!!!!
|
|
|
|
די מדהים שבחורה בת 28 כותבת בבשלות שכזו.
אני מקווה שהיא לא תלך לאיבוד בין ים הכותבים הצעירים שמפרסמים כעת את ספריהם הראשונים. עד כמה שאפשר להתרשם בשלב זה, יש כאן כשרון ספרותי אמיתי.
|
|
|
|
נפלא ונוגע ללב. לא מקושקש ולא מצועצע. יש כאן סיפור נקי ולכן הוא גם נוגע בבטן. נהניתי לקרוא.
|
|
|
|
אבל יש לאפרת דנון סיפור אחר שעולה עליו, בשם "אחת מאיתנו". סיפור מרעיד. תאמינו לי, זו לא הגזמה. הוא קיבל את הכבוד לפתוח את "מעבר לסף", קובץ סיפורים שערכה דנה אולמרט. אני מקווה שהוא נכנס גם לספר החדש, כי הוא ראוי מאוד לייצג את המחברת.
|
|
|
26. נוגע ישר בבטן
| מאיה , |
תל-אביב |
|
(27.05.04) |
מילים שנוגעות ישר בבפנים של הבטן.סיפור מדהים בפשטות ובאמת שבו.
|
|
|
|
קראתי, נדהמתי,ורצתי לקנות. מומלץ מאד.
|
|
|
|
הייתי שמחה לדעת קצת יותר על המחברת העלומה.
|
|
|
29. מופלא...
| אוהד , |
לוחמי הגטאות |
|
(29.05.04) |
|
|
|
30. ארוך מדי לאינטרנט, אבל...
| אפרת (לא דנון) |
|
|
(30.05.04) |
אכן סיפור מרשים מאוד.
| |
ספרים 
