מי יכתוב ילחין וישיר היום במקומך את אשר עימי. מעולם לא נפגשנו נעמי, אך עם כל מלה ותו בשיריך הזדהיתי אני והעם כולו. תודה על הכל הכל ועל כך שלא תלכי מעמנו לעולם בזכות יצירותיך הנצחיות.

מוזר שאסנת לא סיפרה את הסיפור לאף אחד ושהיתה היחידה שידעה עליו,ומשום מה מודה ל10 שהואיל בטובו להזכיר לה.

השירה העברית הינה הדבק המלכד את העם הזה - ימין מרכז ושמאל, עבר הווה ועתיד. נעמי שמר היתה ב 40 השנה האחרונות הגדולה שביוצרי הדבק ויוצקי התוכן והרוח שבו. יצירתה תהווה נכס צאן ברזל כל חיי העם הזה.

כמה מרגש הסיפור של אסנת ואבי. המיתוס של הגנרל הקשוח נשבר.

אחד השירים היפים ביותר. כל אדם שישיר את השיר הזה יצליח לרגש את האומה. אני חושב שהשירים הישנים הם אחד הגורמים לאחדות העם הזה.

מי יודע עוד כמוה תקום בימנו .כי היא היתה נכס לאומי .את המורשת שהשאירה אחריה יש צורך ללמד בבתי ספר . יהי זכרה ברוך.

כשם שמרים ילן שטקליס ולאה גולדברג היו משוררות של שירי ילדים, נעמי שמר היתה משוררת של א"י הישנה והטובה. שירי המדהימים יחיו לנצח נצחים, גם לאחר שכל הגבסו והבוסקילה ישכחו לאט לאט. דדו היה גבר שבגברים, מסכן מה עשו לו. במלחמה הוא לא הרשה לעצמו להתחבר אל רגשותיו, כי היה משהו יותר קריטי שמונח על הכף, וכששמע שיר זה לראשונה, הוציא הכל החוצה. גם הוא סך הכל היה אדם.

נעמי שמר נפטרה והניחה אחריה את שיריה שמזכירים לי תמיד כמה התרחקנו מכל החלומות על הארץ הזאת, ניחוח שיריה הוא געגוע אחד גדול למה שהיה צריך להיות כאן ונדרס ברגל גסה, אנחנו נאחז בשיריה כמו בקרנות המזבח. יהי זכרה ברוך

מתוך כל מבצעי שירי נעמי שמר, הטובים ביותר לדעתי הם שלישיית הגשש החיוור. הדבר הכי יפה שאפשר לומר על הקשר הזה הוא שנעמי שמר הצליחה להראות כמה יפה שילוב הקולות שלהם - אותו שילוב שנשמע ילדותי בטיפולה של נעמי אחרת - נעמי פולני (ויש כבוד). בשיר "לו יהי" הדבר בא לידי ביטוי מעולה. אני מקווה שבמופע שיועלה לזכרה של שמר הגששים יבצעו כמה שירים. ועוד משהו על שמר. שירתה הפכה לשירת העם, אבל היא לא הפכה להיות "האמא של העם" למרות שהיא נראתה כזו. מסלול חייה (קיבוצניקית אליטיסטית, דחיינית שירות בצבא, נשואה פעמיים, מאמינה ברעיון א"י השלמה) הראה על אינדיבידואליות חזקה. אלמלא כך, ייתכן ולא היתה יוצרת כל כך גדולה. יהי זכרה ברוך.

לו רק היה ניתן למנוע אבידה כה עצומה, כל שנבקש לו יהי- לו רק ניתן היה לזרוע עץ במקום זה שקרס, כל שנבקש לו יהי. אהבתה הרבה לכולנו הפכה לחלק מתוכנו, שירתה חובקת ארץ מזלנו היא לכולנו, כל שנבקש לו יהי ומתחת לפני הרוגע חיה לה נשמה טהורה, אסירי תודה אנחנו לך מלכה כה טהורה, כל שנבקש לו יהי אותך לעולם לא נעזוב בנפשנו תהיי לעד, כל שנבקש לו יהי.......

ליבי קופץ מהמחשבה שעוד אדם בעל ערכים ואהבה לישראל הלך לעולמו ועם תחושה מרה שבכל יום ישנם פחות כמוה בארצינו.

כלומר היה אז בארץ, כיום בגיל ארבעים וחמש ומעלה ולא נפטר בינתיים? כמה מאות אלפים? היתר אפילו לא מבינים את מוראות המלחמה, את גדולתו של דדו ועל מה אנחנו שרים...

בשבת בבקר ירדה עלי עצבות גדולה. מי שהצליחה בכשרון אדיר להביע במילים ובלחן את העמוקים ברגשותי, את תחושותי ואת תקוותי הלכה לעולמה. ישבתי וקראתי שוב ושוב את שיריה ומחיתי דמעה. יהי זכרה ברוך.

כל מה שנותר זה לומר שאבדה לנו משוררת

בביצועה של חווה אלברשטיין לשיר זה, משנת 1974, או סוף 1973 קיימת השורה הבאה: "כשהמבשר עומד בדלת, תן מילה טובה בפיו..." שורה זו ו\או הבית בו היא מופיעה, אינה קיימת ולו באחד השירונים וגם אינה מושרת בפי שום מבצע אחר לשיר, כולל שלישיית הגשש החיוור. האם מישהו יודע לאן ומדוע נעלמה השורה? דצ

הביצוע הכי מרגש לשיר "לו יהי" היה של ניסו סימן טוב מכוכב נולד אני מציע לתת לו לשיר בערב לזכרה.

אין לי ספק שמתחת לצלילים ולמילים אשר כל כך הפעימו והרטיטו לבבות, פעם לב יהודי חם ומלא רגש. יש להניח כי נעמי בעצמה לא ידעה מהיכן עולה העוצמה הזו, אך יש לברר את שרשיה היטב כדי לדעת זאת. חבל שהלכה הגדולה וכמעט מהיחידים שהיו כאן שהיה להם תוכן ערכי ורגשי, והשאירה אותנו לבד עם מלאי בלתי מוגבל של זבל תרבותי ומרוקן מכל תוכן איזה שלא יהיה. ובעצם זה מה שאנחנו היום חיים ורוצים את הכאן ועכשיו ומיד! אז אולי זה מה שמגיע לנו???

loo - לו היית קורא (ת) את ספרו של חנוך ברטוב "דדו 48 שנה ועוד 20 יום" - ואף מגיע(ה) לדפיו האחרונים של חלק ב' שלו היית קורא(ת) את סיפורי במלואו ולא פעם פורסם סיפור זה בעיתונות. הספר ראה אור בשנת 1978 ולפני שנה יצאה מהדורה חדשה - לתשומת לב! אכן התרגשתי לקרוא את תגובתו של אבי (10) ועל כן הודיתי לו.

תודה לך חנה על מילותיך הטובות.

האישה הזו היתה נכס לאומי וכך תישאר המוות פשוט לא יכול לה

נ.ב.שרית חדד הולכת לחדש אותו באלבומה החדש...הולך להיות משהו סוףףף הדרך

חייב להעיר כי חוצממנה יש עוד כמה יוצרים מדהימים שאנו נהנים ונמשיך להנות מכשרונם. אכן, אבידה גדולה, אבל חשוב לזכור את החיים שהם מדהימים גם...יבדל"א. עוד יש מפרש לבן באופק....

נו באמת... המוות הוא חלק מהחיים ויכול לכולנו... עובדה... צערך נוגע ללב ,אבל דחיל ראבק, עוד יש מפרש לבן באופק.... ואת זה היא כתבה !!! אז אולי כדאי להתייחס לזה כאל מורשת שלה - האופטימיות !! בלי להצטעצע !..

אסנת יקרה ריגשת אותי מאד ! לא נשכח את נעמי שמר וכמו כן, לא נשכח את דדו יהי זכרם ברוך! כמה עצוב שמדברים על אנשים נפלאים שאינם עוד איתנו, כמה חבל וכמה כואב!

יערונית יקרה, ומילותיך שלך ריגשוני מאד! תודה. הוויה מתמשכת של חיים שמלחמות ושירים קושרים אנשים זה לזה והזכרונות מהלכים ביניהם...הן תדעי.