זכיתי לעבוד במחיצתו של אורי וגם של אחיו אופיר. אורי עבד אתי ברגעים מאד מרגשים עבור שנינו, כאשר שנינו עסקנו בהכשרת עולים לעבוד במקצועם בארץ. כואב לי על אורי המוכשר, האדם, האיש הצנוע והפשוט ששימח כל כך הרבה אנשים. וכואב לי לא פחות על אחי אופיר אותו אני מבקש לחבק באבלו.

השילוב המיוחד והיחודי של איש מחשבים, מוזיקאי וסופר עשו את אורי אדלמן לאישיות מקסימה. השבוע שוחחתי איתו בטלפון לאחר כשנתיים שלא שוחחנו - גם שיחת הטלפון הזאת נשמעה לי כמו סיפור מוזיקלי ומתוחכם, כמו אורי. אורי מת בדמי ימיו אך בשיא יצירתו (למרות שעוד נכונו לו שיאים נוספים). כה חבל שמת אך מזל שהשאיר את יצירותיו הספרותיות ולאלו שהכירו אותו השאיר זיכרון של איש יחיד ומיוחד. אני בטוח שתנצ"ב.

ספרים כה מרתקים. זה לא היה אמור לקרות.

רק שלשום ראיתי אותו במסעדה והיום הוא איננו. יהי זכרו ברוך

איבדנו את אחד הסופרים הטובים והאהובים בשנים האחרונות. הוא ידע ליצור עלילות שוטפות מהרגע הראשון של הקריאה ועד לדף האחרון. יהי זכרו ברוך איתי

ומה שחותר עצוב אבל נכון זה שעכשיו, לאחר המוות המפתיע יהיו קוראים רבים נוספים לספריו של אורי אדלמן ז"ל. אני למשל כבר "מת" לקרוא את "משוואה עם נעלם אחד" . לא יודע, כנראה שיש איזה קסם מכושף בסופרים או יוצרים שמתים מוות פתאומי או מוזר.

לא אקראי אולי מקרי, התקף לב הוא תוצאה של התרחשות לא אקראית. בכל אופן סופר מצוין יהי זכרו ברוך.

חבל על דאבדין והן עודם צעירין. יכול היה להיות סופר גדול, אבל רצה לזכות בעולם הזה, מייד, בלי שום דחייה. ככה לא כותבין ספרות גדולה. פנחס שדה ייזכר, כיוון שלא רצה לזכות בחייו. אמנון ז'קונט לא ייזכר. אורי ניסן גנסין ייזכר לעד, כי לא זכה לקבל אגורה עבור כתיבתו. א"ב יהושע לא ייזכר, כי כופף את כתיבתו לפי מה שהקהל רוצה. ודווקא אורי אדלמן ז'ל, שרבים אספו במהדקים את הוראות ההפעלה השבועיות שלו, למעבד התמלילים, דווקא הוא ייזכר כמדריך מחשבים מעולה. הוא היה קרוב, היו לו הנתונים: מוסיקאי, ממוחשב, חכמה - אבל הוא בחר בעולם הזה ולא בעולם הבא. וחבל.

התרבות הישראלית איבדה מוקדם מדי, את אחד מתורמיה הגדולים בעת החדשה.

לקראת השקת "שעות מתות" אורי החליט להקים אתר אינטרנט דרכו יוכל לתקשר עם קוראיו. מעבר לדף שער לא הספקנו לעשות הרבה והאתר נותר שומם. כעת, המומים וכואבים את לכתו, הוספנו ספר אורחים בו אפשר להשאיר הודעות - משהו שיישאר לילדים, למג... לכולנו. בהמשך נוסיף מידע וחומרים ככל שיהיו זמינים. כתובת האתר: http://www.uriadelman.com

קראתי 4 מספריו. כל אחד היה יפה ומרתק יותר מקודמו. תהי מנוחתו של אדלמן עדן.

אין כמוהו כסופר ויותר מזה, אין כמוהו כאדם. הכרתי אותו אישית, הוא אדם עם לב זהב, אדם מעניין, מרתק ומקסים. שיהיה זכרונו לברכה. לרינה מ-1 , אני קראתי את כל ספריו, חוץ מהאחרון שהוא לא סיים לכתוב.

ראייתו את החיים היתה אוביקטיבית להפליא : ..... עניין קצר ומסובך, מבולגן ומפתיע. הם קורים לנו כשאנחנו מתכננים תוכניות ... כמה צדק.. תנחומי למשפחתו ולאוהביו.

כשקראתי את הכותרת בעיתון - "סופר מפורסם נמצא מת בחדרו במלון" חשבתי שזו יכולה להיות התחלה מצוינת לספר המתח הבא של אורי. בחלומות הרעים ביותר שלי לא הייתי מעלה על דעתי שזו תהיה הכותרת האמיתית בעיתון, והיא תהייה עליו. איבדתי את החבר הכי טוב שלי - הכי שנון, הכי חכם, הכי מוכשר, הכי אוהב. ואין לי ניחומים.

לאחר שסיימתי את קריאת 'שעות מתות' רציתי לשלוח למחבר תגובה. רציתי לכתוב לו שההנאה מן הספר היתה חלקית. רציתי לספר לו שאת 'משוואה עם נעלם' קראתי בתקופה קשה בחיי, שהיתי באותה העת בגרמניה, והספר השכיח מלבי את חיי לכמה שעות. אך אז חליתי ולא שלחתי את התגובה והמשכתי בתנועה הזאת של הקיום שהיא לא תמיד ברורה ונהירה כמו בספרי המתח; אמנם יש התחלה אמצע וסוף אך איננו יודעים כמה פרקים נותרו לנו באמצע עד שיחתם באופן זמני הפרק האחרון ; אך בכל פעם שאנו מתעוררים אל העולם הזה אנו משתדלים לעשות ככל האפשר כדי לשכתב בצורה מוצלחת את היום. ישעיהו מרציאנו

אבי יפה אמרת אורי איש רעים להתרועע כמוהו כאחיו חבל על דאבדין ולא משתכחין זולו

אורי מעולם לא החשיב את עצמו כ"סופר גדול". הוא רצה להיות סופר טוב, שגורם הנאה לקוראים שלו. מי קורא היום את גנסין? מי קורא את עגנון? ספרות היא עניין של טעם אישי, של עכשויות, של נוסטלגיה- של המון קריטריונים שלא אתה ולא אני נקבע אותם. זה לא מפחית מכשרונו של אורי- ויש לומר מכשרונותיו. אלה שאהבו לקראו- מצטערים שלא יהיה ספר נוסף ואלה שאוהבים גנסין- ימשיכו לחפש את כתביו במדפים האחוריים בספריות.

סופר נפלא. חבל שהכשרון הנפלא נקטע. יהי זכרו ברוך

התאור המדויק של הרשות לאבטחת מתקנים בספר שעות מתות. הדמיון המפתיע בין יחיאל חורב לרוזן. עיתוי פרסום התחקיר בידיעות אחרונות יום אחרי המוות. המסתורין סביב נושא הספר הבא. האם הכל מקרי??

"בעולם הבא" עלק.. ומה למען השם מונע אותך, אדון גורי יקר, מלכתוב היטב בעודך מרוויח על זה כסף? איך העובדה שאתה לא מצליח להרוויח גרוש תעשה אותך פחות ראוי לעולם הקוראים שיישארו פה אחריך? האם לדעתך יהיה מיותר לקרוא את אורי אדלמן בעוד מאה שנה יותר משיהיה מיותר לקרוא את גרוסמן, נניח? למה? האם מדובר בכלל באותו קהל קוראים? מי שווה יותר בעיניך? בקיצור - לא הבנתי מה אתה אומר, שהיא אולי נגזרת ישירה מהעובדה שלך אין מושג מה נפלט לך מהמקלדת. וחבל.

הייתה לו כתיבה מצוינת, הוא סחף אותי. יהיה זכרו ברוך...

הם צהובים, גדולים ומרים. ויש אנשים שאוהבים חצי בארוחת הבוקר, עם כפית סוכר.

חיי כולנו הם אשליה או חלום ויום אחד(כשנמות) נקיץ, הקורה תסור מעינינו ונבין הכל.

משתתף בצער המשפחה ובצערם של המון קוראים המומים שלא יזכו עוד לספרים חדשים מהכותב המופלא הזה