מעשית, איך העניין יכול לעבוד בסקאלות גדולות יותר כמו מודל חברתי כללי של מדינה למשל?

גם על סחר חליפין יש לשלם מיסים מי שלא משלם גונב כסף (או חרוזים) מאילו שכן משלמים, לפני 10,000 שנים(שלשם הם מנסים להביא אותנו) 50 אחוז מהילדים לא היו מגיעים לבגרות. כש הילד חולה עם 40C הם הראשונים שירוצו לסופרפארם. לפני 300 שנה מגפת מזיקים היתה יכולה לגרום לרעב-לדוגמה רעב תפוחי האדמה באירלנד. ולסיכום, קהילות אלו יכלו להמשיך להתקיים כל עוד הן קטנות ו וכאשר תהיה רשת ביטחון של מזון מודרני מהונדס "נוראי" המוני זול וחסין לפגעי הטבע. בתודה ארי לייבמן

ובעיקר - בלי פרסומות בתוך הבית

לסגנון חיים זה כשעבור דיור עלי לשלם בכסף ולא בחרוזים, בשביל מקלחת עלי לשלם חשבון מים בכסף ולא בחרוזים, מיסים לרשויות המקומיות עלי לשלם שוב בכסף, עבור שטח אדמה לגדל בו תוצרת חקלאית שוב עלי לשלם בכסף.

1. מזכיר לי חיים של כל בדואי מצוי. 2. אם הצטברו עודף של חרוזים-קרוב לודאי שמישהו יפתח "בנק חרוזים"-ישמור לך אותם ותבלי על זה ריבית (בחרוזים כמובן). את מה שיצטבר בבנק הוא ילווה למי שחסרים לו כרגע חרוזים, כמובן תמורת ריבית (בחרוזים כמובן) כי לא לכל אחד יש מגרש במושב בו הוא יכול חגדל ירקות ופירות ועיזים. ומחר נקרא לחרוזים בארץ- ראה זה פלא, בשם חדש - ש"ח (שקל-חרוז) ולחרוזים האמריקאים נקרא ד"ח (דולר-חרוז) והנה המצאנו את הכלכלה החדשה-יופי. וכולם הלכו לשפת הים !!!! והעולם כמנהגו נוהג. כמו שאמר קוהלת-"אין חדש תחת השמש.

ניתן ורצוי לארגן את מעמד הביניים לגוף אחד שיהיה בו כוח לשנות ולהשפיע. לדוגמא:אם בנק כזה או אחר מעלה ריבית יורה ארגון הגג של מעמד הביניים לעבור מאותו בנק. דוגמא נוספת:אם רשת מזון כזו או אחרת מפקיעה מחירים לא קונים ממנה אבל באופן מאורגן וכו'.

אם חרוזים יהיו שווים משהו, בתוך כמה שעות יהיה מישהו שייצר כל כך הרבה חרוזים שהם יאבדו את ערכם עוד לפני שיספיקו להשתמש בהם. קוראים לזה אינפלציה. זה קרה גם בתקופת השקל הישן.. שהוא שווה בערך כמו חרוז אחד. אבל יפה מאד על היוזמה. וגם על העובדה שאתם משעשעים אותי מאד.

יש משהו מאוד יפה בתרבות שהם יוצרים... ולדעתי זה לא אמור לעבוד כמשהו המוני... אלא לחזור לימים הישנים בהם העולם היה החמישים איש שגרו איתך בכפר... כמה שזה נשמע לא הגיוני אבל לפני 300-400 שנה אנשים לא ידעו על עולם עצום וענק... ולמען האמת זה לא עיניין אותם... הכל היה יותר אינטימי, ופחות מסחרי... וזה מה שהם רוצים... ונכון... עדיין משתמשים בכסף כי אין מה לעשות... אבל ככל שזה ייגדל ויותר אנשים יתעוררו וינהגו כך... אז לא בהכרח נצטרך לשלם בכסף על הכל... וזאת השאיפה שלהם!

עצם החיים מבלי להתחשבן, לחסוך, ולהיות קשוב מידי יום לשער הדולר הופך את המצוקה הכלכלית למשעשעת ומגבשת. בסופו של דבר,זוהי דרך להתמודד עם התוכנית הכלכלית של ביבי ורבים שהיו לפניו ויבואו אחריו. בעיני זה מקסים,שנון ונהדר.

נמאס כבר מהפאנאטים האלה שמנסים לשנות את העולם. אם הם רוצים הם יכולים לחזור לחיות כמו חיות בר במערות עם שיטת "החרוזים" שלהם (שזה בעיקרון סוג של כסף). אני רק רוצה לראות אותם קונים לילדים שלהם ספרי לימוד או ממנים להם לימודים עם חרוזים. מתי אנשים יבינו- פעם *לא* היה יותר טוב.

יפה..הנה אנשים שמצאו אלטרנטיבה,ועושים אותה בלי לפגוע באף אחד ובלי לרדוף כותרות בכל מחיר.

ב-1בינואר 2000, הושק פורטל הברטר הישראלי. האתר .....(הכתובת שונתה),...... שיושב על אחד משרתי החינם שגוזלים לו לפרסומת חמישית משטח המחייה )גם כן סוג של ברטר, מעצבן למדי(, לא נראה מרשים במיוחד. יש לו לוק מאוד לואו-טק, אולי בגלל הנושא. אבל ממש מעניין לשוטט בו. רם, למשל, מציע ללמד מקצוע מבוקש - יועץ ומתקין מערכות אזעקה - תמורת שווה-ערך. דודו מציע אוסף נדיר של מטבעות מראשית המדינה, והוא פתוח להצעות. הוא מציע גם טיול "בירושלים של מעלה ובירושלים של מטה", תמורת שייט לאורך הים התיכון. אורי מציע אירגון אירועים חווייתיים לילדים ולמבוגרים, תמורת נופש למשפחה באילת. חיים מציע עוגב עתיק מעץ מהגוני מ-0181, ואביבית מעוניינת להחליף 11 אבני-חן אדומות מאיזור קומראן, שכנראה היו חלק מבגד פולחן, תמורת רכב שטח בן פחות מארבע שנים. וההצעות של חגית לא פחות מעניינות: זוג מרובע ונקי, תמורת זוג מדליק. וגם: בעל נמר, תמורת בן זוג מרובע. בפורטל הברטר נכתב: "אתר זה טוב לצעירים המחליפים בולים, כרטיסי טלכרד ושאר דברי אספנות, וטוב למבוגרים, מהחלפת מניות עד החלפת זוגות. כמו בכל עיסקת חליפין, האחריות על שני הצדדים. מי שמחליף מניות מנופחות, יקבל תמורת הכלב שלו שני חתולים". האתר, שמציע להחליף דרכו יצירות אמנות, מגרשים, דירות נופש בארץ ובעולם, ייעוץ, הדרכה וטיפולים אלטרנטיביים שונים, אינו גובה דמי חבר, ומי שבוחר במסלול הפתוח - גם לא ישלם עמלה. במסלול הפתוח ההצעה נרשמת באופן אוטומטי, חשופה לכל, בעוד שבמסלול הבטוח ההצעה נכנסת למאגר ממוחשב, הממיין את ההצעה ומקצה לה מספר מזהה..." כתובת חדשה: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-889-5076-5784243,00.html שח ירושלים יעו"ל יורדים עולים

תשקיע קצת בקריאה שלך ותגלה שאין באמת חרוזים.... זה הכל ווירטואלי. לאחר ביצוע עסקה הן הקונה והן המוכר מדווחים על ערך העסקה למנהלת החשבונות והיא מחייבת חשבון אחד ומזכה חשבון אחר. כמובן שאפשר לרמות - אבל ככה אתה חי ולא אנשי המחרוזת. איזה חיים עצובים יש לך. שכל מה שאתה יכול לומר על האנשים האלו זה תגובה שכזאת.

כולנו יודעים שבעולם של היום אי אפשר לזוז בלי כסף, נקודה. אבל זה לא רק זה. הם מנסים בסך הכל להתנתק מהתרבות המקולקלת שיש בארץ, מהדלות שבטלויזיה ומהניכור שבטכנולוגיה (מחשבים בעיקר...) אני אישית מציע להם לעבור למדינה קצת יותר מתאימה לצרכיהם החקלאיים ומזג האוויר. גם בשביל הרגשת בטיחות כללית זה רעיון טוב. תחשבו על זה.

מה לגבי נייר טואלט? מה לגבי תרופות? מה קורה עם הכסף שנכנס?(ביטוח לאומי וכד') מה לגבי משחת שיניים? מה לגבי תשלומים לגן/בי"ס?

הם מתחמקים מתשלום מס, ולא תורמים לתוצר הלאומי. רוב המיסים הולך להוצאות ביטחון בשל המצב הגיאופוליטי שלנו. בחרוזים לא ניתן לקנות כ-15 ואיראן לא מאיימת עלינו בכדורי בוץ ! אבל רעיון יפה, למי שגר באנדורה !

אבל אתה צודק בדבר אחד: זו מערכת סגורה עם מספר חרוזים נתון-מצטרפים חדשים לא מביאים איתם חרוזים. בשלב מסויים מישהוא שם צריך "להנפיק" חרוזים נוספים כפי שבנק ישראל מדפיס לעיתים שטרות - ובין היתר הדבר גורם לאינפלציה.

לפחות היה לפני שנה לייד קריית מלאכי. הגעתי בסוף ככה שלא ממש ראיתי מה היה. אבל רעיון נפלא ונהדר. חוץ מזה שיש הערכות שכמות הנפט בעולם תגמר בקרוב (עוד 40 שנה). נקודה למחשבה

מכל הכתבה הזאת, דבר אחד מטריד אותי: אם מחשב לא נחוץ, ועיתון זה ביזבוז זמן, ובטלוויזיה יש סכנה לשטיפת מוח- איך שומרים על קשר עם המציאות? אני תוהה, אנשים פעילים פוליטית כמו אלה שמוצגים בכתבה, לא ירצו להתעדכן במה שקורה סביבם? איך אפשר להביע דעה על הסופרפארם אם אי-אפשר לנסוע לשם ולראות מה יש?