זה לא מצחיק שגם אריאנה מלמד, עם האבחנות החדות, התבונה הסקסית והיושר שלה, משלמת פה מס פחדני לנחמדות. שמעון אדף, שכתב ספר שירים אחד מצויין (הראשון) ואחד חלש (השני), הוציא תחת ידו ספר מביך. הטקסט!! איזה גיבוב של משפטי תחרה , דימויים שמנמנים , הגיגים עתירי כולסטרול וכוונות טובות! הרי זה כתוב פשוט רע. אריאנה, אם זה לא היה אדף, שיש בו קסם כדמות(העלם המשורר משדרות) האם לא היית מיעצת לו לנקות את הפרוזה שלו? אני קורא ואוהב ספרות יפה. זאת - מיופיפת. את לא עושה לו טובה - ביקורת לאדם מוכשר יכולה באמת לעזור לו, והחשש לפגוע בשמעון -החביב- לכל-הדעות, הוא טעות, ובגידה בנו, שנהנים מהביקורות שלך . אפשר לקרוא בין השורות מה דעתך האמיתית. אל תאכזבי .

גברת יקרה, את מבינה יותר ממני בכתיבה- זהו עיסוקך, ובשל כך אני מעריכה את דעתך אך במקרה הביקורת הזה הרי הסתיגותי - אני קוראת ספרים אולם לא בלשיים ואם כן לא לרוב, בספר זה הדמויות נהירות, יכולתי לנרגיש את הדמויות לראותם מקרוב, כשכניי מכריי או משפחתי , אהבתי את מבנה הסיפור, את תוכן הדברים את האמירות, הידע הרב והדיוק שבדברים. אז אולי זהו אינו ספר מתח פר אקסלנס אך מה בנוגע לכל היתר? התעסקותך באמירות גבוהות על אי היותו ספר בלשי או מותחן והתחלתך בנושא זה שמה לסייג לקורא לעיין בו אם היית מתחילה מן הסוף של מאמרך ואחר כך נוקבת בביקורת של אי היותו ספר בלשי על פי מידותייך המקצועיות ( וזה יגיד לך כל העוסק בפסיכולוגיה ) היית מועילה לספרות הרבה יותר ובעיקר לנו הקוראים שנוכל להתוודע לעילו - שמעון אדף