והכותב אתני

שבוע שני ברציפות שהקופר איננו נזקק לשרצים וטרפות בטורו ואף מתכוניו אינם נגועים! האם מסתמנת חזרה בתשובה? כה לחי! עלה והצלח!!

והנה גם מר קופר נגאל ולא מפרסם מתכוני שיקוצים

צאו כבר מהשטות הזאת ותתייחסו עיניינית לכתבה. בסדר?????? לי, למשל, אין מה להגיד, אז אני רוצה שתכתבו כדי שיהיה לי מה לקרוא בנושא הנידון...

אהבתי את הכתבה, והמתכונים נראים פשוטים להכנה ומרשימים להגשה - כמו שאני אוהבת.. אני מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה של שגיא, וההתמקדות של תגובות מסוימות בנושאי שרצים וכו' נראית לי התפסות לקטנות. העיקר שמעניין לנו, לא?

רק השבוע חלטתי 2קופסאות בנות 300גרם תרד. נשארה , לאחר הסחיטה, כמות מיזערית של פחות (הרבה פחות) מכוס. מה זה אומר בקשר ליחס בין הכמויות?

זה מפריע לך?

אריאנה מלמד כתבה על זה השבוע. ובכל זאת, אל תאפה שום דבר בשקיות הקוקי, מולקולות של הפולימרים חודרות אל המזון שלך... בזכות התיעוש הסרטן נעשה נפוץ יותר ויותר. צריך מאוד לשים לב למה שמכניסים לפה שלנו ושל הילדים שלנו. דווקא מזון קפוא הוא בסדר גמור (בתנאי שלא תחמם אוו במיקרוגל).

כדי לא להשאר עם כמות כל כך קטנה של תרד, הרתיחי מים - בערך ליטר וחצי - ושימי מעט מלח גס בתחתית קערה גדולה, אליה תוסיפי את התרד. כאשר המים רותחים, צקי אותם לקערה והשקיעי את העלים במים תוך ערבוב מאוד עדין. בהדרגה הם יקרסו. ברגע שכל העלים התרככו, זה הזמן להעביר למסננת ולמים קרים. זה עניין של כמה שניות - 20 - 30. תצטרכי קערה גדולה, אגב.

שגיא שגיא. אתה לא מבדיל בן פסטו שנעשה במג'ימק מיקס ללבין כזה שנטחן ביד בעלי ובמכתש, אתה גם לא מבדיל בין המבורגר שכולו אנטרקוט לבין המבורגר שחלקו אנטרקוט וחלקו פילה, אתה גם לא מבדיל בין רגל קרושה עם שנים שלושה שיני שלושה שיני שום (אלוהים ישמור ) לבין רגל קרושה עם שנים שלושה ראשי שום (כמו שצריך..). בקיצור אתה לא מבדיל בעידונים כאלה ואחרים המבדילים סוגי אוכל שונים. ולא מדובר פה באבחנה באיזה מדרון גדל התרד הצפוני או הדרומי? ולא מדובר פה האם העגל שמנו עושים המבורגר ניזון מתערובת חרובים או משעורה. הרי גם עיוור תטרן יכול להבדיל בין פסטו שנעשה במכתש לבין זה שנעשה במגיק מיקס אם הוא בעל חוש טעם סביר. ואתה כנראה חסר לך אפילו את הטעם הסביר. וזה לא נורא זה בסדר אתה לא איש רע. נשאלת השאלה מדוע אתה מתעקש להמשיך לכתוב על אוכל ולא על שירותי סיכה לרכב או איכות האספלט בכבישי הארץ? סביר שהעורך לא יפרסם תגובה זאת הרי שגיא הוא כנראה חבר של..מכיר את.. או סתם מקורב כזה או אחר אחרת אין הסבר לשאלה איך זה אדם שהוא חסר חוש טעם בסיסי (לטענתו) כותב על אוכל...... שבת שלום

הכל אותנתי אבל מדוע את משתמשת בלשון נקבה? האם זכר לא יידע לבשל. שמחתי שקופר מנסה להוריד את מעטה ה"פלצנות" מאוכל. וכן, הכל הוא פיוזן אחד גדול. בעיקר במדינה בה כל הצבעים והמאכלים מתערבבים לכדי צבעיוניות מדהימה.

נא להקפיד על השפה העברית ולא לתת מתכונים בעברית קלוקלת כי זה מגעיל.

בני היקר, אתה בטוח שלא שכחתָ לקחת היום את הכדורים, טרם שהגבת למאמר ?

שגיא הבטיח לי שבשבוע הבא הוא יפרסם את המתכון של הרגלי צפרדעים ברוטב בייקון מעושן שהוא אכל אצלי בישיבה .

זו האהבה לאוכל, כך שכל אחד יכול לתת חוות דעת בל 3 תעודות או מסעדות גורמה בעברו. וכן נחמד לשמוע דעות של אנשים "רגילים" ולא מאיזה מומחה מטעם עצמו.

מוטי ויהושפט לא קוראים אינטרנט בשבת... נסה שנית בשבוע הבא

לטל אכן כן לקחתי הכדורים הבוקר. וכל בוקר גם האדומים גם הצהובים. השאלה הנשאלת מדוע אתה צריך לתקוף אותי אישית ולא עינינית. העלתי טענה עניינית שעקרה איך יכול להיות שאדם שלטענתו אינו מבדיל בין סוגי אוכל בסיסים יכתוב טור על אוכל? האם היית מקבל ביקורת סרטים מעיור או ביקורת מוזיקלית מחרש? שגיא מודה פעם אחר פעם שהוא אינו ממש מבין באוכל. הכתבה המדוברת מדברת בעד עצמה. עשיתי משאל ביום שישי בין עשרים זוגות חבריים מיעוטם "פיין שמקרים" אבל בלסנים לא רעים כולם ללא יוצאמ מן הכלל אמרו שהיו מבדילים ללא ספק בין פסטו שנעשה במגיק מיקס לבין כזה שנעשה בעלי ומכתש. שגיא לא מבדיל. זה אמיתי הוא באמת לא מרגיש בהבדל אני למשל לא מסוגל לשמוע את ההבדל בין מוסיקה שמושמעת במערכת אמיתית לבין כזאת המושמעת בראדיו של אוטו. אז מה זה אומר שאין הבדל? זה אומר שאני לא מבדיל, ובגלל זה אני לא כותב אפילו תגובות בפורמים של מוסיקה. באוכל אני מבין וזה מדהים לראות איך אדם שחף מכל חוש טעם סביר (לטענתו ) מביע דעה ועוד עושה זאת בטור בעיתון

אתה בטוח שיש לך כל כך הרבה? איך הם מצליחים לסבול חסר חוש הומור שכמוך?

למה יש לי הרגשה שאתם אותו האדם? אתה מבין חבריקו זה קבר חדשות של אתמול ועדיין אתה עונה פה, אז יש לי חשד יותר מסביר שאתם אותו אדם? יכול להיות? בכל אופן שוב פעם למה לא לענות לעניין אלא לגופו של המגיב? מה יש? אי אפשר לענות לעניין? השאלה היא האם אדם שאינו מבדיל בין פסטו שנעשה במגימיקס לבין כזה שנעשה בעלי ומכתש יכול לכתוב טור של אוכל? מה שמדהים בעניין שלדעתי הוא פשוט לא ראה או אכל אי פעם פסטו שנעשה בעלי ומכתש. וזה החלק המדהים בעיניין, כיוון שאני עוקב ברתק אחרי טורי אוכל למינהם בעיתונות הכתובה והאלקטרוניק, שגיא הוא מעין שיא בנושא. אנחנו חיים בבארץ קשה אם אויבים רבים סביבנו אי אפשר קצת פיין שמקריות לעידון? הכל עוזי כוהן? הכל מרכז ליכוד אינטיפאדה סוהה אבו עלא סרבנות אפי אייתם? אז יש אנשים שמתעניינים באוכל אוהבים אוכל ויש להם ביקורת על שגיא. וזה לא פעם ראשונה שהוא כותב על משהו שהוא לא ניסה...חג שמח וחג אורים מאושר...

קטעים איתך בני, מה הרצינות הזאת? בכל תגובה ותגובה חזרת שוב ושוב בכפייתיות על נושא הפסטו, המג'ימיקס, העלי והמכתש. הבנו אחרי הפעם הראשונה, למה לעייף????

בדרך כלל אני לא מנסה אפילו להגיב להשמצות, בטח שלא תחת כינוי אחר, אבל אתה יודע מה - אתה כל כך משתדל, מגיעה לך תגובה. מה שכן, אם התגובה הזאת תתפרסם, זה יהיה תקדים, כיון שבד"כ המערכת אינה מרשה (ממש כך) לכותבים לענות לשאלות שאינן לעצם עניין הכתבה. ננסה. בניגוד אליך, יש לי מעט חברים, ואף אחד מהם לא עובד בוואינט. לא קיבלתי את הטור הזה בגלל שהכרתי מישהו וכן הלאה. עצם העלאת ההשמצה הזאת היא בגדר השמצה, בני, ואתה יכול רק לשמוח שאתה - בניגוד אלי - אלמוני, כך שאתה יכול להמשיך ולהשמיץ אותי, בלי שבעצם אוכל לתבוע ממך את עלבוני או את צדקתי. == נניח לזה== לעניין המקצוענות, כן פסטו במג'ימיקס או לא וכולי: בין כותב והקורא שלו מתקיימים יחסים הדדיים. נכון שאדם צריך לדעת לכתוב, אבלגם הקורא צריך לדעת לקרוא. המאמר הזה נועד כדי להעלות נקודה מסוימת, ואני חושב שהיא הובנה. השאלה אם אני יודע להבחין בין פסטו שנעשה במכתש ועלי או כזה שנעשה במג'ימיקס - או בבלנדר כמו שממליצים מגזינים כמו גורמה, אפיקוריוס, בון אפטי וכד' - היא לא רלוונטית. תאמין לי שקודם כל אני אדע, ואני גם אדע לומר לך אם הוסיפו לו קצת ממי הבישול של הפסטה, או שביב תפוח אדמה, אם הצנוברים בהם השתמשו היו קטנים (מסין), או גדולים, ואם הוכנסה פנימה פרמזן טובה או לא. אני גם אוכל לומר לך כמובן אם הפסטו טרי או קפיאו את הפסטו לשימור ארוך ואם כן, אם עשו את זה נכון או לא. כל זה בכלל לא רלוונטי למה שכתבתי, שנכתב כדי לחדד נקודה. תאר לך (בסוד, ששש, אני מספר לך) שהסצנה עם המוכרן לא התקימה בכלל. גם אם מותר לי או אסור לי להכין את הנ"ל שלא במכתש ועלי היא לא רלוונטית, ותכף אסביר לך למה. הטור הזה הוא לא טור שתפקידו לתת מתכונים או ללמד לבשל. שפאץ עושה את זה טוב ממני. הטור שלי הוא טור תרבות, בעצם. אם תסתכל סביב, תראה שהוא מאוד יחודי בנוף הכתיבה הישראלי. הרעיון הוא להעלות דברים שמשותפים לכולנו, או לחלקים מאיתנו, בצורה קלילה והומוריסטית, ומאוד לא מחייבת (גם אם אני מציע "חוקי המבורגר"). זה טור אישי, שעובדה שיש מי שמתעניינים בדברים אותם אני מעלה בו. אם היינו מגבילים את עצמנו לכתיבת ולקריאת טורי לימוד ומתכונים, ספק אם היינו מתפתחים לאן-שהוא, כיון שאז היתה נשארת רק דרך אחת, רק אמונה אחת ורק מנה אחת. השבוע צפויה כתבה על גבינה מותכת, ובטח יהיו מי שיגידו "מה, זאת בכלל לא גבינה ו..." - זה לא רלוונטי, כי זה חלק מאיתנו. אני לא מכריח אותך לקרוא, או להכין את המתכונים שלי או את אלה שאני מביא. אתה מוזמן לנסות, כמובן, אבל עד כמה שזה נוגע לי, אם יש לך שיטה טובה יותר, ואם אתה מבסוט ממנה - זאת תהיה הדרך הטובה ללכת בה. אני לא אכעס עליך אם תכין את ההמבורגר שלך מנייר עיתון, ואתה גם יכול לכתוב שזה ההמבורגר הכי טוב. לו היינו מתחלפים, אולי הייתי מעיר לך שכדאי לנסות פעם המבורגר מבשר, אבל לא הייתי כותב שאתה לא יודע כלום. אתה יודע. השבוע הכנתי בבית המבורגרים מבשר בקר "קפוא-מופשר" שקניתי בטיב טעם בעשרים ומשהו שקלים לקילו. היה טעים מאוד. היה אפילו יותר טעים מהמבורגרים שאכלתי בכמה ממסעדותינו. למה אני לא כותב על המבורגרים כאלה? כי זה לא מעניין. זה המבוגר שהצידוק לדבר עליו יהיה אחר, בטור אחר, בזמן אחר. אם אתה רוצה לשתף את יתר הקוראים בחוויות שלך, במתכונים שלך או בידע שלך - אנא עשה זאת. כתוב כתבה בת אלפיים מילה ושלח לעורך האוכל. מי יודע? בינתיים, קיימות דרכים חביבות להתבטא בהן בלי להשמיץ אותי בכל פעם (או ל"החמיא" בארוגנטיות ובהתנשאות), אבל אם זאת דרכך - גם לחנך אני לא מתיימר. להתימרות יש נזקים ותוצאות וכל מיני כאלה, שזה ממש לא טוב. אני אתן לך דוגמא, וזאת תהיה רק דוגמא, זה לא נוגע אליך (באמת שלא): אתה יודע, יש אנשים שיודעים הכל הכי טוב. הם הולכים, פותחים מסעדה, לוקחים יועץ קולינרי, זורקים אותו אחרי שבוע (כי הם יודעים הכי טוב). אחר כך הם כמובן נכשלים, פושטים רגל ומסבכים את כל החברים שלהם ואת משפחתם. אז הם מתישבים, מרי נפש, וממשיכים לדעת הכל. באים למסעדות וקוטלים את הטבח. מתישבים ומתמרמרים על השרות. קמים, (כמובן שלא משאירים טיפ) וחוזרים הביתה ופותחים את המחשב ומתחילים לחפש להוציא את כל התסכולים. אז ההוא כתב ככה וזה כתב אחרת ו... אז הם מתוסכלים. לא מוצא חן בעיניו של מאן דהו המבורגר מאנטריקוט - סבבה. אתה בא ורוצה ללמד, להביא את הבשורה? בסדר. ישנו פורום אוכל, יש האקדמיה לבישול של וואינט. אלה המקומות שבהם הידע שלך יבוא הכי טוב לכדי ביטוי. אני באמת מציע שתנסה שם, כי שם תפרח. עשה לי רק טובה אחת: אל תעזוב אותי. יאללה, אני חוזר למאורה שלי. מהיום והלאה המגרש חוזר ויהיה רק שלך.

הרעיון הכללי הוא לקחת טעמים, חומרים, שיטות ואפילו מאכלים ממטבחים מסוימים, או ממסורות מסוימות, ולהשתמש בהם בבישול חומרים או מאכלים שהמקור שלהם שונה. דוגמא? שניצל עוף זה פיוז'ן. לקחו עוף - מאצלנו (נאמר), ועשו אותו בשיטות של האוסטרים, שמשתמים בעגל. האוסטרים לקחו את הפילו הטורקי (וגם את השניצל, אבל לא חשוב כרגע), ומילאו בו תפוחים ועשו שטרודל... השורה התחתונה? להנות.

בני, חבל שאתה פשוט לא יודע להנות מכתבה מהנה. במקום לקרוא, להתרשם ובמקרה שלך להתאכזב בשקט, החלטת "להתפלצן" על חשבון כותב המאמר (שעשה עבודה נהדרת). אז תהנה עם כל 20 "חבריך" ותתפלצנו יחד יום טוב גם לך