קראתי את הספר של אבירמה גולן וממש התפעלתי. הספר זורם, מרתק ופשוט כיף לקרוא. שיחקה אותה.

עוד לא קניתי את הספר אבל מאוד אהבתי את הקטע שפורסם פה. אני קונה.

לא יכולתי לעמוד בפיתוי של לראות האם אבירמה גולן גם יודעת לכתוב ולא רק לדבר על כתיבה ואני חייב לציין שלא רק שהיא יודעת, אלא היא יודעת בגדול! זה ספר ממש מעולה וכל הכבוד לה.

אני צופה בתוכנית ' בקריאה ראשונה' של אבירמה גולן וזה מה שגרם לי לקרוא את הספר, ואני כל כך שמחה שעשיתי את זה. נהניתי מכל רגע. לא יכולתי להוריד את הספר מהיד. מומלץ גם למי שלא רואה את בקריאה ראשונה.

ראיתם את הכתבתה שהיתה על אבירמה גולן בשבעה ימים ביום שישי? בואנה , היא נראית פיגוז.לפי הקטע הזה נראה לי שגם הספר פיגוז.

שלא התגלתה כאן מאור גולה ספרותי חדש. ואני גם לא מתלהב מהתוכנית שלה "קריאה ראשונה". לא רק שהיא שטחית נראה גם שמישהו מכין לאבירמה את השאלות והיא מדקלמת אותן בפרצוף מלא עניין וחשיבות שלא מצליח להסתיר את החשד שלא היא קראה את הספר ולא היא כתבה את השאלות.

קראתי את הכתבה ב "7 ימים", ורק הערכתי אותך יותר ממה שממילא הערכתי אותך. אמרת דברים שדרושה להם מידת מה של אומץ וגם של שלמות עצמית. נתת לי השראה!

כיף שאבירמה כתבה הפעם למבוגרים

מחובר בדרך טלנובלית-כלומר לא בצמיחה טבעית (שזו מהות הכתיבה הפרוזאית) אלא ענין אחרי ענין, אך בלי הקלילות המטופשת של הטלנובלה שיכולה להצדיק סוג חיבור כזה ולתת לו חן מסוים, אלא ברצינות תהומית שלא מתמירה את התוצאה. אולי היה נכון לחפש צורת כתיבה אחרת, כגון מסה. החשיבה המסודרת הדרושה למסאי, יכלה גם להקל על הסרת ענינים ולמקד.

וזו בחירה קצת טיפשית, כי המשמעות שלו בספר נובעת מכל מה שקורה בו לפני כן. הספר, בעיני, כתוב נהדר, ומצליח לדייק מאוד במסירת עולמן של דמויות שונות למדי זו מזו. הוא גם נקרא בקלות ובשטף ("קולח", נהוג לקרוא לזה), ומהנה מאוד. ספר נבון ויפה, וזה לא מעט.

המגיב אברהם ה' צודק מאד. אבל יש דבר חמור מזה: אבירמה גולן אמרה למראיינת בידיעות, שרוב הסופרות הנשים כותבות רומנים למשרתות, אבל מתוחכמים! זו שערורייה ממש, תארו לעצמכן שגבר היה כותב את המשפט הכל כך נכון ומדוייק הזה! כל כנופיית הנשים הברקודות מהתקשורת הייתה עושה בו שמות! נשים יוצרות, אבירמה גולן העליבה אותכן קשות, אל תשתקו לה!

מרוב חוסר מיקוד לא הצלחתי להבין מה אתה אומר. את הקטע מספרה של אבירמה גולן דווקא הבנתי. מצאתי אותו מסקרן.

לא פשוט לבנאדם שמראיין מדי שבוע את טובי הסופרים בארץ להעמיד את עצמו בצד השני של העיסוק הספרותי. זה מעשה שיש בו תעוזה, כי ברור שיהיו כאלה ש"יחפשו אותה" ויקפצו על ההזדמנות לא-לפרגן. התפקידים שמילאה עד היום לא עושים לה את הדרך קלה יותר, אלא להיפך. אישית התרשמתי שמדובר באישה מוכשרת, ועד כמה שניתן לשפוט מקטע בודד, הספר בהחלט מושך.

הוא האופן שבו מתחברים בסופו של דבר שני הסיפורים שמסופרים בו לסירוגין. הם מהדהדים אחד את השני בעדינות כל הזמן, אבל בסוף הספר - ממש בעמודים האחרונים - מתרחש המיזוג שלהם לסיפור אחד, ומעניק לשניהם איזשהו "טוויסט", או שיכבה נוספת.

החיבור של אמהות - היחס לילדים והיחס להורים מסופר בצורה נפלאה. בניגוד לכל הכותבים הצעירים סוף סוף כתיבה נקייה ואמיתית

אנשים, אתם פשוט לא מבינים גדולים במילה הכתובה, או שטרם נשמתם דקה מחייכם, ובטח ובטח לא עבר ליד לבבכם רגש מזה זמן רב. הספרות מועדת מיום ליום, כי כמוכם הקוראים, כך הסופרים מאמינים שלא צריך כישרון, מחשבה צעירה, רוח פורענות, אמת ומוסר, נביא מוכיח ורגש רגש שלהבה. הכתיבה כמו המוצגת כאן היא סתמית למעט הפתיח שמתאפיין בבילבול - מתומלל. דוגמא : "החליטו העורב הראשי וחבריו לאפשר להם להטיל ביצים בשלושה או ארבעה קינים, ובלבד שתישמר הלהקה" - מה הקשר בין הקוקייה ללהקה ? כמו לומר, ניתן להם לטבוח בנו ולא נאבד כולנו. איזה חיבור עלוב, שמיד לאחריו שוב מכשלה : "איך זה שרק בתוך הקינים שלהם מטילה הקוקייה את הביצים שלה? " שאלה שלא קשורה לכלום. העורבים אכן ציפור מדהימה, על פי עדות אישית, פשוט פקחית לאין שיעור, אבל מה לזה ולשאלות סרק. הרעיון שהציע מישהו לאבירמה לכתוב מסה, הגיוני בהתייחס לקטע זה, אבל הוא לא מייתר את הקטע כלל וכלל, אלא שילובו כמו כל רעיון פילוסופי - ספרותי צריך להעשות בצורה פחות בוטה, נוקבת, שקופה אולי. חברים, אם ברוסית - פולנית עסקה המחברת, אנא הפנו תשומת ליבה ולבבכם, חזרה למקורות הספרות המודרנית. שובו בקשה לדוסטוייבסקי, קפקא והמשוררים הגדולים ולמדו דרכה של תורה. כיצד למרות ריבוי משפטים סבוכים, פשטניים ומופשטים, חצאי אמירה, דיאלוגים סבוכים, שפע רעיונות, הלא הסדר הלוגי נשמר ומורגש תמיד. בליל מילה שאינו מובן, מייתר את עצמו ואת עצם ההגדרה של המילה ככלי הבעה. אבירמלה, בחרי נושא מרגש, כבד משקל, עשי שעורים על מבנה, דמויות, דיאלוגים ודיאלוגים, ונסי שוב.

אני חייבת להסכים עם תגובה מספר 16 - הבחירה של YNET דווקא בקטע הזה מאוד משונה, ואפילו לא הוגנת. יודעים באיזה עמוד בספר מופיע הקטע? בעמוד 102! כלומר, סוף השליש השני של הספר! תהיו בטוחים שהסיפור הזה על העורבים מתלכד שם עם כל מה שקראנו קודם לכן. אין שום אפשרות להתייחס אליו במנותק ממקומו בספר. כשמביאים קטע מספר חדש, למה לא לבחור באחד מהפרקים הראשונים? בספר הזה הם יפים מאוד, כובשים אפילו, ולא היתה שום סיבה לא לבחור בהם. מדובר בספר נהדר וחבל שהקוראים של YNET לא יקבלו ממנו את הרושם הנכון.

אכן, עורכת תכניות הספרות אבירמה גולן מלמדת אותנו בכתבה הנרקסיסטית, שכל הספרות שנכתבה ונכתבת ע"י נשים בארץ אינה אלא רומנים למשרתות במסווה של ספרות גבוהה, שנועדה בעיקר למצוא חן בעיני גברים, למעט שתי סופרות - אורלי קסטל בלום ואבירמה גולן. איפה האינטגריטי שלך, אבירמה, כעורכת תכניות ספרות, כחברה חדשה בגילדת הסופרים, כאשה, כפמיניסטית? ומה עם קצת צניעות?הרי יש והיו בארץ סופרות נפלאות, שחלקן מקדישות את חייהן לכתיבה, ולא נזכרו פתאום, בשלהי גיל העמידה, ובמקביל לקריירה בתחומים אחרים, שהן סופרות...ואולי האמירה הזו אינה אלא 'רימון עשן' שנועד לטשטש את העובדה, שמדובר בספר כזה בדיוק?

בקניון איילון 22/12 משעה שש וחצי בערב בסטימצקי. וב13/1 בשמונה וחצי בבית ספר לספרות עלמא. איזה כיף!!!

בשעה 11 וחצי בבוקר שווה להשכים!!!

המתקתקות משמשות כאן כתעמולת מכירות. בושה למי שמשתמש בתגובות "תמימות" באינטר. לצרכי מכירות. זה גם מוציא שם למגיבים כאילו הם טפשים וחד מימדיים ("ספר אדיר")- אך מה אכפת לכם, אם זה מסייע לגב' אבירמה- זה לגיטימי.

נא לא להיתלות באילן גבוה! לתשומת לב "עוזריה" של הגב' שמשרתת את "הטלויזיה החינוכית" בשידור נצלן קטינים, שלא בשונה מכל ערוץ אחר "בלתי חינוכי"- כמה עצוב שכל הערוצים ללא הבדל חיים מניצול קטינים, ומתעמולה לקידום ניצול הקטינים, כנורמה חברתית.

בראיון ב- 7 ימים היא מצטיירת כאשה חכמה, עצמאית, דעתנית ומוכשרת, שמרגישה לגמרי בנוח עם עצמה ועם האמבציות שלה. תענוג. בעניין מה שהיא אמרה על ספרות-נשים, בסדר, זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה כשאת סופרת-אשה שמוציאה ספר ראשון... אבל הרי כולנו יודעים (ובעיקר יודעות) לאיזו תופעה היא מתכוונת. ובכל מקרה, זכותה לדעתה הלא-פופולרית.