זה שקוף, ולא הכי אינטליגנטי... אבל התגובות האחרות כאן נראות לי אותנטיות דווקא.

אם במיינסטרים הכוונה לספר זורם, עם עלילה ברורה שמתפתחת יפה, ועם דמויות שמעוררות הזדהות ועניין - הבו לי מיינסטרים כל שבוע! גם גרוסמן זה מיינסטרים, לא?... הדבר היחיד שרלוונטי הוא אם הספר טוב או לא. סוזן אדם ניסתה להיות מיינסטרים וכתבה ספר גרוע. דרור בורשטיין כתב ספר אנטי-מיינסטרימי, אבל בלתי ניתן לקריאה (למרות איכויותיו המסוימות). אם הספר טוב, אם יש לו מה לתת לי, מה לעורר בי, אקרא אותו בשמחה, וממש לא איכפת לי כן-או-לא מיינסטרים!

למשל של הוצאות מתחרות שחוששות שהספר יהיה רב-מכר ויאפיל על ספריהן, של הקנאים הקבועים שמשמיצים אוטומטית כל ספר של הספריה החדשה, או של כל מי שאי-פעם היה נדמה לו שההצלחות של אבירמה גולן הן על חשבונו.

מענין אם לא היו קוראים לאבירמה-אבירמה גולן, גם אז היתה נחשבת מיד "קאנונית"? 0לפחות ע"פ הדף האחורי) ובענין נשים-סופרות, יש כאלה הכותבות על עינייני נשים, אך יש אחרות הכותבות על נושאים 'נעלים יותר' וטובות בהרבה ממנה ומאורלי-קסטל בלום גם יחד שלא הוציאה כבר שנים ספר ראוי ומחדש, ואף בימי זהרה היתה שנויה מאוד במחלוקת.

זה אמנם לא ספר "אדיר" או "מצוין", אבל הוא ללא ספק ספר טוב. קודם כל הוא כתוב ברגישות לשונית ראויה-לציון, ובנוי היטב. הוא מצליח ליצור עניין מהרגע הראשון, ולהחזיק את הקורא ממוקד עד העמוד האחרון. כלומר, זהו ספר לגמרי בשל, ולא ניכרות בו מחלות הילדות של הרבה ספרי ביכורים. שנית, גם אם לעיתים הדמויות סטריאוטיפיות במקצת, ההעמדה שלהן זו מול זו נותנת לכל אחת מהן נפח נוסף. הדמות של ג'ניה (שלא מופיע בקטע שהובא כאן) ממש נפלאה, דמות שלא במהרה תישכח. זה ספר שמסתובב סביב היחסים הכי טעונים שלנו (היחסים עם ההורים), ויחד עם זאת יש בו גם צד קומי, שנובע ממבט מבוגר של מי שמבין שהחיים זה לא שחור-לבן. הוא נקרא בשטף ובהנאה (אכן, קשה להניח אותו מהיד). והסוף שלו הצליח להפתיע אותי, ולהאיר פתאום את כל הספר באור חדש. בקיצור, ספר שמגיע לו להצליח.

לא כתבת עליו אפילו משפט אחד. סתם התנפלת. מכך שאבירמה גולן מתפעלת מאורלי קסטל בלום לא נובע שיש איזשהו דמיון ביניהן בסגנון הכתיבה או באיכות הספרותית. ומיהן הסופרות הישראליות שאת בטוחה שהן "טובות ממנה בהרבה"? אני מסכימה שיש שתיים-שלוש סופרות ישראליות מצויינות (וגם בעיני אורלי קסטל בלום היא לא אחת מהן), אבל אין לי עדיין שום מושג אם הן "טובות בהרבה" מאבירמה גולן, וגם לא הבחנתי בראיון איתה בשום טענה גורפת כנגד כל הספרות הנשית בארץ.

'עורבים' יותר טוב, בבירור, מספריהן של צרויה שלו, יוכי ברנדס, צרויה להב, אלונה קמחי, יעל איכילוב, סוזן אדם, שפרה הורן, אסתי חיים. זה יופי של ספר, שנתן לי כמה שעות של קורת רוח. יומיים אחרי סיום הקריאה הסיפור והדמויות עדיין מאוד ממשיים לי, וגם זה מעיד על הכוח והחיוניות של הכתיבה.

חומרים מוכרים, עלילה מאולצת. לא כצעקתה

אני סקפטי לגבי ספרות ישראלית, אבל הספר הזה מסקרן אותי.

כנראה לא ממש קראת את סוזן אדם ואסתי חיים כדי לומר שספרה הלא רע, אך צפוי של גולן טוב יותר. ואני מתכוונת ל'כביסה' העוצמתי ולא לספרה האחרון של אדם ושגם הוא לא רע, ול'מחר יקרה לנו טוב' של חיים שהכוח שלו נדיר. באשר לאחרות, לא את כולן קראתי, או לא את כולן אהבתי.

דווקא בתחום הספרות ישראל היא מרכז של עשייה והישגים, עם הצלחות בכל העולם. שמותיהם של א.ב. יהושע, של גרוסמן, של עמוס עוז, ידועים למדי במחוזות הספרות העולמית. והם רק קצה הקרחון. גם בי הספר של אבירמה גולן מעורר עניין וסקרנות, אבל בשביל לאמר את זה לא צריך לבוז לכל הספרות הישראלית.

נעמי, בהחלט קראתי את סוזן אדם ואת אסתי חיים. גם אני התרשמתי בזמנו מ'כביסה', אבל שני הבאים אחריו היו גרועים בעיני. 'אמא של ג'ני' הוא ספר שמתחיל סביר, ומידרדר קשות בהמשך, לקיטש ירוד במיוחד. ספר רע. אני יודעת שיש מי שהתלהב מאסתי חיים - לא אני. למען האמת, הוא שיעמם אותי. לעומתן, מצאתי שספרה של אבירמה גולן כתוב מצוין, בנוי להפליא, חזק ומעניין. מותר לך כמובן לחשוב אחרת, אבל אני מבקשת להבהיר שקראתי גם קראתי את ספריהן של אדם וחיים. ובדיעבד, חבל שקראתי.

זכותך לא להתלהב מסוזן אדם ואסתי ג. חיים ולהתלהב מאבירמה גולן. אצלי זה הפוך. רצתי וקראתי את "עורבים" והוא לא הותיר בי שום משקע. לעומת זאת הספר הראשון של ג. חיים, "רקדנית שחורה" היה חזק מאוד, וכך גם האחרון. אגב, גם אסתי ג. חיים הייתה תגלית של מנחם פרי.

כאשר אין הערכה (מצד הקוראים) לסופרת גדולה כמו קסטל-בלום, כי היא סופרת אמיתית, לא מהבראנז'ה ולא נהנתנית, זה מסביר למה היא חדלה להוציא ספרים, מפני שהקהל שאמור להיות קהל קוראים איכותי, רץ אחרי "העורבים", "כביסה" ושאר ספרות שלכל היותר בינונית. צר מאוד על יערות הגשם שנכרתו בגלל סוג של פטפטת. ללא אפליה, גברים כותבים היום בסגנון רכילותי פטפטני- היסטרי- מיני, למשל מ. שליו וע. עוז.

שלי נעלייך מעל רגלייך, גב' אברהמה גולן. מהפרק שמפורסם כאן יש לך עוד מה ללמוד. שולמית הראבן ז"ל כתבה רומנים למשרתות? יהודית הנדל ועמליה כהנא-כרמון כותבות רומנים למשרתות? אלאונורה לב כותבת רומנים למשרתות? גבריאלה אביגור-רותם כותבת רומנים למשרתות? מדגם אקראי מראשי הקודח והכועס. את (ואורלי קסטל-בלום) יכולה לרחוץ את רגליהן של הסופרות הללו לפני שאת פותחת פה ופולטת שטויות.

'רקדנית שחורה' של אסתי חיים היה באמת ספר מבטיח. שכחתי. אולי משום שבעיני, ההבטחה לא מומשה בהמשך. אני רוצה גם להדגיש שלרגע לא טענתי ש'עורבים' הוא מגדולי הספרים של הספרות העברית. אבל בין 'גדול' ל'גרוע' אפשר לעשות עוד כמה הבחנות. ולעומת כמה סופרות ישראליות מצליחות למדי, הספר הזה בפירוש יותר טוב.

מתי טענה אבירמה גולן שכל הסופרות כותבות רומנים למשרתות?!? ולמה נדמה לך שכשהיא דיברה על רוב הסופרות (רוב, לא כל!) היא התכוונה ליהודית הנדל, או לעמליה כהנא-כרמון? (אני פחות בטוח לגבי אלאונורה לב...)ומניין לך בכלל שהציטוט הזה מפיה בכתבת צבע בעיתון של המדינה מדוייק? מה עקץ אותך, מה? שאבירמה גולן לא חנפנית? שיש לה דיעה?

1) בתןר עיתונאית מנוסה אברהמה יכלה להעריך בדיוק מאיזה אימרות שפר שלה יעשו כותרות. ולכן לא מוגזם יהיה לומר שהכול בכונת מכוון. 2) כאשר מצהירים הצהרות על סופרות וכמשקל נגד מזכירים שם אחד (של סופרת שוליים) - מכלילים את כל היתר. 3) ממה שפורסם כאן אברהמה גולן עוד לא למדה מה שאותן סופרות שהזכרתי כבר שכחו.

1. כמרואיין, גם העיתונאי המנוסה לא שולט על האופן שבו יופיעו דבריו בכתבה, מה מהם יושמט ומה יסולף. 2. את ההכללה עשית אתה, לא אבירמה גולן (שאתה מתעקש לכנות אותה אברהמה, מה שמחשיד אותך בכל מני שנאות אישיות). 3. מה שפורסם כאן הוא קטע מסוף הספר - תלוש מהקשרו, כפי שכבר העירו כאן כמה אנשים - ואי אפשר לשפוט על פיו את הספר השלם. כך שההשמצות שלך חסרות בסיס.

היכולת של גולן לצייר את הדמויות שלה בדייקנות מפליאה, החל מג'ניה הפולנייה שמזכירה לכל אחד קצת את אמא שלו וכלה בדידי, עד לסוף המותח המגלה מה מקשר ביניהם. אחד הטובים שקראתי !!! אבירמה, אם את קוראת תגובות אלו - ישר כוח, הספר פשוט נהדר לא יכולתי להניחו מידי. תכתבי עוד!

מעיד משהו על "חופש הביטוי" בעולם הקפיטליסטי החדש, כיצד משתמשים אפילו ברובד הגלוי ביותר שקל להבחנה- הרי כולנו יודעים מה אתם עושים פה, מגיבים אינטרסנטים יקרים (הטוענים שהרצון לנקות את התגובות מאינטרסניות ממוסחרת, הוא בעצמו אינטרסנטיות...)- לאן מגיעות הכוונות, אפילו הטובות במציאות הזאת: אנו כלואים, אבוי, עם העורבים. כי מה כבר אפשר ליצור במציאות של אינטרסנטים בכל פינה זוטא, בעולם כזה אין יצירה. מלבד קסטל בלום הגדולה, שפרחה כשהקפיטליזם החדש עוד לא היה כ"כ סגור וחסלני.

הרי עוד לא קראתי את הספר. רק את הכתבה. אבל כך גם "משרת הנשים" מ- 45. וממש מעצבן אותי שעל פי איזה משפט שצוטט שם הוא משמיץ כאן בלי חשבון, תוך כדי הלעגה דבילית על שמה של אבירמה גולן. תת-רמה. במקום לקרוא לי "אוהד מטעם" או "מוכרן מטעם" (54, התכוונת אלי?), יהיה יותר אינטליגנטי להתייחס למה שאני אומר. ואם אין לכם תגובה אינטליגנטית - פשוט לשתוק.

אבל עזוב כי זו מלחמה בטחנות רוח ולא נראה לי שווה את המאמץ.

ספר מדהים,כושר הבחנה של כל הדקויות והגדולה לעלות אותם בכתב ממש רתקו אותי,בהומור נזכרתי בבית הקרוב לים שמהחלון שומעים את הגלים,את אוסף הזהבים אדיר ,בדיוק התפריט שהיה בבית, אוי ממש חשתי בריח האוכל,...אני הולכת לסיים את הפרק האחרון ,חבל שהספר מסתיים .ממומלץ

כבר מזמן אני רוצה להסתפר כמוך. מי הספר שלך?