קראתי את הספר בשקיקה... הוא כתוב נפלא... מספר עלינו ועליהם... בחדות.. ברהיטות.. ובעיקר ברגש. אכן, סיפור האהבה הוא מינורי... אבל, המציאות שבה אנו חיים, פרושה בספר באמיתות מוחלטת. מומלץ, והלוואי ספר זה יכלל כספר חובה ללמוד בבתי הספר... כי הילדים שלנו צריכים להכיר באמת המרה... באמת הכואבת.. שגם לערבים שבתוכנו.. יש חיים.. פחדים.. שהם אנשים כמונו. אלי עמיר ישר כוח!

אפשר לבקר ספר - אפילו לומר שהוא גרוע - בלי לנטוף ארס, בלי להשפיל, בלי לרמוס. לא?

איש לא ביקש מאף אחד לכתוב ס' רע ואיש לא שיבח בזמנו מעולם, ספרים גרועים. רק השמאלנים עשו זאת: ביחס לרומאן של ס. יזהר (כ 1000 ע'), למרות שהמבקר הדגול קורצווייל הזהיר אותם, ולשוא

הביקורת ממש מחטיאה את המטרה.

לא קראתי עדיין את ספרו של עמיר ואני מעדיף להחליט בעצמי האם טוב שקראתי או לא. בכל מקרה, אשמח לקבל כמויות של ספרים לקריאה כמו שאת מקבלת-אין כסף. תמשיכי...

אלי עמיר הוא סופר מיותר לחלוטין, עוד מראשית דרכו. הוא נורא פשוט! תהרגו אותי, אבל אני רואה כל כך הרבה סופרים מוכשרים בארץ, בטח יותר מוכשרים מהגרפומן המקשיש הזה, ועד היום לא הבנתי למה צריכים ללמד בתיכונים דווקא את תרנגול כפרות ואהבת שאול המבחילים שלו. זה לא ספרות אפילו, זו מין עיסה מילולית ריאליסטית פחות מחזיר עם כנפיים. אין לו כישרון לדיאלוג, העלילות שלו חוזרות על עצמן בואריאציות מינימליות וגם כך הן דלות, והכי חשוב - כישרון ההבעה של אלי עמיר שואף לאפס!

את מה שאני קוראת. הפעם לא. יכול להיות שאת צודקת לגופו של עניין. יש לי בעיה רק עם הסגנון האכזרי. מה כבר הבנאדם עשה, כתב ספר! אפשר לומר את אותם הדברים בסגנון אחר! הלא זה כל מה שאת עצמך דורשת ממנו! את בביקורת מותר לכתוב הכל? אני בטוחה שהיו גם צדדים חיוביים לספר. לא שבא לי לקרוא אותו, גם ללא הביקורת שלך, גם אם רק הייתי קוראת את כריכתו האחורית, לא מאמינה שהייתי קוראת אותו. גם את תרנגול כפרות לא אהבתי. אבל כמו שאמרתי, יש לי קצת בעיה עם תרבות הכתיבה שלך, זו הפעם. בניגוד לכתבות קודמות שלך, שדווקא ניחנו בהרבה כשרון - אך גם הומאניות!!!

גברת מלמד לייעץ לנו מה לקרוא ולא פחות חשוב מדוע? ספר כמו גם מוסיקה וכמו כל יצירה אומנותית אחרת, מעורר אצל כל אחד מקוראיו, משהו אחר. אני אישית קראתי את הספר, נהניתי מהצגת האוירה סביב המלחמה ומההזדמנות לחזור אחורה בזמן אל התקופה בה נולדתי ולקבל קצת יותר מושג על איך חשבו ואיך חיו באותה תקופה. אז עמיר אולי לא דייק בפרטים הקטנים כפי שציינת, ניחה. לדעתי הוא הצליח להעביר באופן מעניין ובכתיבה סוחפת בדיוק את מה שמרבית הקוראים מצפים לקבל כשהם לוקחים לידם את הספר וקוראים את התקציר שבכריכתו. כתיבתך בוטה, עויינת ולעניות דעתי משקפת דעת מיעוט אם לא את דעתך בלבד בנוגע לספר. כה לחי עמיר וכן ירבו יצירותייך.

אריאנה מלמד מוכיחה שוב את כישרונה לכתוב ביקורת ספרותית לעניין;בניתוח מדוייק כשל איזמל מנתחים. אכן אבד הכלח על מפא"י ההיסטורית. חבל שיהיו כאלו שיחניפו לעמיר על סיפרו ולו רק בשל פינקסנות פוליטית גרידא. ספר מייגע!

"אריאנה מלמד סבורה שלא חייבים לכתוב אם אין מה לספר". ובכל זאת - הביקורת שכתבת כל כך ארוכה... אז מה זה בעצם אומר....?

זה כנראה באמת עניין של טעם.

עם הביקורת הכללית המשתלחת והאכזרית של אריאנה מלמד על יסמין. יש דברים חשובים פיוטיים ומקסימים בספר, זוית ראייה נוספת על ארועי אותה תקופה. הוא מצליח לרתק גם אם הכתיבה היא לא "מודרנית" או טרנדית, צריך לכבד את עולם הדימויים של הסופר ואת התקופה בה גדל. אי אפשר שכולם יכתבו באיזה שבלונה דימויית שאריאנה מצפה שתיכתב. לפי איזה קריטריונים את מבקרת עולם דימויים זה או אחר של כותבים? מה מותר לכתוב ומה אסור. נודפת מהביקורת שלך ריח רע

אכן ....אין כמו אריאנה מלמד ......ושבח לאל שאין.......... הפוסל אריאנה במומו פוסל .....שפה עשירה איננה עדות לכלום ! חוץ מאשר להיותך בעלת שפה עשירה.....אז בבקשה ממך.......גם שפתי עשירה ואינני רץ לפלצן אותה תחת כל עץ רענן ואינני מתימר להיות יודע כל כמוך קראו את הספר .....קראתיו והוא נהדר......

מאוס ולא מעניין עוד. עושה רושם שהנאומים טרחניים. אולי לא הוגן להאמין לביקורות אבל התקופה והנושא לא מושכים במיוחד. מכל מקום סופר בעל שם יכול להרשות לעצמו לכתוב גם ספר לא מרתק ועדיין להיות רב מכר, מה שלעולם לא יקרה לסופר לא מוכר. סופר שאינו מוכר חייב לכתוב ספר נפלא כדי שיתייחסו אליו וגם בנסיבות אלו לא תמיד ימצא הוצאה ראויה. הוא גם לא יזכה בקלות לביקורת כמו הספר הזה, למשל.

ב. הוצאת הבית שלו תעשה הכל כדי למכור ולהרוויח. ג. הכתבות בעיתונות רודפות אחרי שמות מפורסמים ומפרסמות את הספרים. אני מקווה שיש גם משהו בספר המצדיק את עתידו המובטח ברשימת רבי המכר. בכל מקרה בהצלחה.

כך היה גם בספרים הקודמים אך מ הלעשות חלק ניכר מהקוראים ומהמשכילים הרגישו צורך להרגיש מידת אשמה ולכן הגדירו את תרנגול כפרות - יצירה בינונית לכל הדיעות - כמצוינת. אין לא ממש מה לומר אולי שיכתוב מאמר לעיתון זה מסגרת מתאימה יותר

אריאנה יקרה- לכל אחד ששעה משלו, ואני אומנם לא מסכימה עם דעתך על הספר אך יכולה לקבל זאת. מה שאיני יכולה לקבל זה את אופן הכתיבה שלך. לא ברור כיצד אתר רציני כמו אתר זה מרשה לביקורת הכתובה בסגנון זה להתפרסם. לא חשוב מהו גיל הסופר או מהן דעותיו הפוליטיות מאחר ובתוך מבקרת הספרים את אמור לבקר את הספר ולא את המחבר. בתור חובבת ספרות את יכולה להיות בטוחה שלא אקרא ביקורות שלך נוספות, ולמען האמת לא נראה לי שאכפת לך אם קוראים את את הביקורות שלך.

טוב להגיד, עדיף שלא תגיד"..... ובטח לא כלכך הרבה שטויות על ספר שהוא בכלל לא כזה גרוע, זה נכון שהוא לא יצירת מופת אבל עדיין לא כזה גרוע....... (כמה שליליות יש בך אריאנה....... חבל)

כאמור כל אחד זכאי לדעתו- אני אהבתי את יסמין, ואת ספריו הקודמים של אלי עמיר. הספר האהוב עלי ביותר הוא מפריח היונים. את יסמין התחלתי וסיימתי לקרוא באותו היום - הספר ריתק אותי מהסוף להתחלה. אני לא חושבת שקוראים פוטנציאלים של הספר הם אנשים בעלי געגועים עזים למפ"אי ההיסטורית, ועם כל הכבוד אני ממש לא מקבלת את ניסיונותיך לזלזל בתרבות ובמסורת של השפה הערבית ויש כזו עד כמה שקשה לקבל זאת. אלי עמיר בתור יוצא מדינת ערב שכמו רבבות עולים צעירים בזמנו נקרע בין ארץ הולדתו לארץ מולדתו, ולאורך השנים היה צריך לשלב בין שני עולמות - התרבות הערבית עליה גדל שלעיתים קרובות היה צריך להצניע והתרבות "הישראלית" אשר אותה היה צריך לאמץ בחום כדי להתקבל לחברה, מבטא זאת באופן מרגש ומוחשי בספריו. לגבי התמיהה שאת מביעה לגבי פרסום ביטויים בערבית ופתגמים בפי "דוברים משכילים מאוד"- הרשי לי לספר ואני מקווה שאיני מחדשת דבר שגם השפה הערבית עשירה בביטויים ופנינות חוכמה למינהן. הסופר לא שילב זאת רק בדמויות הערביות אלא גם בדמויות יהודי יוצאי מדינות ערב דוברי השפה. לגבי תאוריו של אלי עמיר - מקריאת תאוריו ניתן לראות עד כמה הוא עדיין מושפע משפת אימו - השפה הערבית , שגם בגיל המכובד שבו הוא נמצא בו היום הוא משלב כתיבה ספרותית ערבית בעברית. למגיבים הבאים אחרי- לא- איני ערביה, ולא איני דוברת ערבים, ולא- דעותי הפוליטיות אינן עולות בקנה אחד לדעותיו של הסופר- אך אני אוהבת את אופן כתיבתו ויכולה להזדהות כמו רבים במדינתינו עם התכנים אותם הוא מעלה בספריו . אומנם הסכסוך הערבי ישראלי נמצא איתנו שנים רבות , ומביא עימו המון הרס וחורבן אך אסור לשכוח שגם בצד השני יש עם בעל שפה , מסורת ותרבות משלו ( עד גמה שקשה לקבל זאת לפעמים)

אני לא הייתי קוראת לאלי עמיר סופר. 'תרנגול כפרות' שלו הוא ספר מאוד רע. אבל נראה שהכותב התעלה על עצמו ויש רע מרע. ועוד היית צריכה לקרוא את זה עד הסוף. אלו תנאי העסקה אכזריים. איך יתכן שמוציאים כזה זבל לאור ?

מי את אריאנה מלמד, שיכולה את כך לקבוע גורלו של ספר היזהרי - והיזכרי במה שקרה בעקבות כתבה בערוץ שתיים ואם היו כך חורצים את גורלו של ספרך?! "עיסה מילולית ".... וגו' אני רואה זאת בחומרה רבה. לא, לא קראתי את הספר ואין זה משנה כהוא זה

טרם הספיקותי לקרוא, אך אמליץ על הספר לכל ידידי! עצם העובדה שמתואר רומן בין יהודי לערביה לאומנית עושה לי את זה! כל הכבוד לאלי עמיר, יבושו המשטינות...

תודה

בביקורת כלל.