לא מבוססות על מידע אמין מספיק. בן אדם קונה מוצר של חברה מסוימת שפועל אצלו טוב והוא מרוצה ממנו, מייד חושב שהוא קנה את המצור הטוב ביותר בשוק, למה? כי אצלו הוא פעול "פיצצוץ" . וכמובן שאז כל השאר הם פחות טובים כי שלו הוא הכי טוב שיש לו מתוך ניסיון עם מוצר אחד. תופעה שרואים בארץ כל כל כל הזמן בכל מקום ברשת (ובחיים). בגלל זה המלצות מחפשים בפורומים רציניים ולא תגובות חפוזות בZAP וכאלה.

גם בשיתוף קבצים יש הרבה "טרמפיסטים" וגם שם המערכת תקרוס אם המשתמשים לא ישתפו פעולה. בזמן האחרון יצא לי לקרוא כמה קריאות לשיתוף של קבצים. גם טיב ההמלצות וגם הנכונות לשתף קבצים הם אחלה מבחן להתנהגות אנושית.

ברור לגמרי שבחברה שלנו מערכות כאלו שישלטו בהם ישראלים יהפכו לתחרות של פופולריות והשמצות ולא ימליצו באמת

איך המלצות מתגברות על היצף מידע, אם יש יותר מדי המלצות?

מה הכוונה היצף מידע? תמיד יש מידע עצום. דווקא ההמלצות יכולות למקד את סבך המידע לא? הכותב מזכיר את גוגל וזה בדיוק הרעיון. כשיש היצף מידע ההמלצות ממקדות במה שרובנו מתעניינים. אבל אני מסכים עם תגובה 4- בישראל העסק הזה יהיה קצת בעייתי...

אין ידיעה ברורה שכותבי ההמחצות עשו זאת במלוא הרצינות, אין ידיעה כמה מהמשתמשים התייחסו כלל - כך שהתפלגות התשובות לא אומרת בעצם הרבה. אך בסה"כ מענין ורלוונטי.

זאת הפעם הראשונה שאין אף תגובה שמעליבה כותב אחר. אולי הנושא לא מספיק מעניין או שהכותב מקצועי עד כדי כך שאין מחלוקת? אתם מוזמנים להשמיץ תגובה זו

http://www.mrbellersneighborhood.com/ http://www.fray.com/ וכמובן www.notes.o.il :-))))

היא אוספת לי נתונים על הגלישה שלי ובכל ספר בו אני מתעניין היא מציגה משהו בסגנון "אנשים שקנו את הספר הזה קנו גם את הספרים הבאים..." חוץ מזה יש גם תגובות מנוסחות היטב ובעיקר מה שחשוב יש תגובות שליליות על מוצרים. אם נחשוב בהגיון על כל "תקנו זה טוב" צריכה להיות גם המלצה מה לא לקנות. לשמחתי שם זה מופיע. אני מסכים עם הכותב והתשובה שלי היא כן. כיוון שאנחנו עם של "למה שאני אצא פראייר" מערכות כאלה לא יצליחו כאן במיוחד. במקרה זה מערכות "קרות" כמו ZAP הן הTOP.

האינטרנטו מלא בהמלצות לא בדוקות של גולשים עם שמות בדויים. חלקם בעלי אינטרס. לגולשים שאינם מקצועיים בתחום אין את התמונה הגדולה. בשביל המלצה שווה צריך לשלם כסף למומחה ואת אנחנו יודעים עוד לפני האינטרנט

תראו אפילו את השידרוג של תגובות בY-NET שעשו לאחרונה ניתן להמליץ על תגובה מסוימת,וזה מקבל כותרת מודגשת. שמתי לב שבמאמרים פוליטים למשל , כל בני הישיבה או חמולות מתגייסים כדי להמליץ על מודעות מסוימות בעלי ארינטציה ימנית. חוות דעת אחרות בדרך כלל לא מודגשות כי השמאל לא פועל במלוכד כמוהם.. כך שהמלצות שונות יכולות להיות אמיתיות ולא מכוונות אם עברו איזה אחוז של נניח 20000 מצביעים.

הנאמר בכתבה מעניין, אבל עדיין כל עניין ה-"פסיכולוגיה של השוק החופשי" רחוק מלהיות בעל כללים ברורים. אפשר לתת דוגמא: ישנם המון אתרים המציגים סטטיסטיקות עולמיות, אבל מביניהם מצאתי רק אחד מקיף מאוד ומעניין במיוחד (NATIONMASTER.COM), ששום דבר במנועי החיפוש לא מבדיל אותו מאחרים. בכל מקרה, אם אתה לא מחפש משהו יעיל ומעשי למטרה ספציפית - האינטרנט נהפך לכלי 'בידור' - וקשה לדבר על 'תרבות סולידריות' או תופעה חברתית חדשה. מה גם שכל העניין הזה לפעמים מכניס בן-אדם לדכאון מיותר.

הפרופסור הנכבד בדאי יודע את הכללים הביסיסיים של הסטטיסטיקה, ומתי ניתן לסמוך על נתונים. בכל מקרה, מבלי להיכנס לכל התאוריה, לא ניתן להתייחס להמלצות אלו כמדגם (או סקר) מייצג. וזאת מהרבה סיבות ובניהן: האם המדרגים של מוצר מסויים באמזון (שניתן גן לרכשו בחנות ספרים ברחוב) הם מדגם מייצג של כל רוכשי המוצר, או רק חלק ממנו? האם ניתנה הזדמנות שווה לכל המשתמשים במוצר לדרג אותו או רק מי שיש לו אינטרס (חיובי או שלילי) טרח לעשות זאת? האם דרוג שלילי של מוצר בעקבות שליח כושל הוא נכון? האם מספר הכניסות לאתר מסויים הוא מדד לפוולאריות של אתר (מאחר ואתרים פתחו שיטות אוטומטיות לשיכפול כניסות פקטיביות)? ועוד ועוד... יש בעיה אחת גרועה יותר מחוסר מידע והיא קיומו של מידע לא אובייקטיבי ולכן לא אמין, שכבוד הפרוספסור מחמיא לו כתרבות חדשה. אני מחייב ביותר את שיטת ההמלצות המדוברת אך מתייחס אליה כדיבור בין חברים ברחוב / בית קפה / סביב הקולר בעבודה / מסדרונות האונברסיטה, שיש לקחתה כהתייחסות אישית - סובייקטיבית של אנשים שונים, ומקפיד ל"כבדהו " אך גם "לחשדהו".

המלצות הן, מתוך הגדרה, עניין סובייקטיבי. אל תתבלבל, כשמדובר במערכות המלצה לא מדובר בדיווח אובייקטיבי, וגם לא בכלי שמודד את האמת. בסך הכל מדובר בדיוק במה שאתה הבנת אינסטינקטיבית -- דיבור בין חברים. התייחסות אישית. דוקא זה שכל כך הרבה התייחסויות אישיות עכשיו נאספות, מחושבות ומוגשות עבורנו, היא העובדה המעניינת. נכון שלא צריך להתייחס אליהן כאל מדגם מייצג. גם אל המדגמים קשה יותר ויותר להתייחס כאל דיווח מייצג (ראה כשלונות גוברים והולכים בחיזוי תוצאות בחירות). וכדאי לזכור שבמקרים רבים ההמלצות המדווחות הן לא דיווח עצמי או אמירהף אלא סיכום של התנהגות (קניה, צפיה וכיו"ב).

כמו אותה מפרסמת ידועה בטלויזיה שלנו המכריזה השכם והערב: "תקנו את זה, זה בדוק... אני בדקתי...", והציבור כבר מזמן הבין שהטקסט הזה שחוק עד עפר; כמו אותו מנגנון אינטרנטי המשלב באופן מתוחכם בתוצאות החיפוש גם "תוצאות" ממומנות, שהן "כאילו" תוצאת החיפוש. כך גם המנגנון של אמזון (שכבר קיימים חקויים מגויירים שלו) האומר "אנשים שקנו מוצר זה בו אתה מתעניין, קנו גם את המוצרים להלן". במיקרה ראיתי את ה"קרביים" של המנגנון הזה ואני מציע להתייחס למשפט ההוא כרכילות סוביקטיבית במקרה הטוב, ולא יותר. בכלל, הייתי משתמש במונח "תרבות חדשה" בו משתמש הפרופ' הנכבד, דווקא לסכנה ההולכת ומתממשת של הצגת נתונים מחציתם מפוברקים, כבסיס אובייקטיבי "אחרי רבים להטות". המוכר המתוחכם (כמו הפוליטיקאי) מגלה כי בקלות די רבה ניתן להשתמש בתכונת העדר שלנו על מנת להביא פעולה (למשל קנייה), והציבור לא יתלונן ולא ירגיש מרומה. אבל אם את זה אתה מחפש, אדוני הפרופ', כבר כמעט עשור בשנים תוכל למצוא בו שימוש נפוץ בתקשורת המודרנית.

שיתוף מידע הן חלק מהמהפכה שמביא עלינו האינטרנט ולוואי ויקרב את "הפריפריה" אל צלחת היידע. ממליץ להבחין בין "המלצה" (אינטרסנטית?-...) ל-"עצה" (אובייקטיבית?-...) - שני המצבים ייתכנו. לא ברורה יכולת ההבחנה. עדיין לא ברור כיצד "עצה וירטואלית" מתוחכמת ככל שתהיה, משוקללת במידה בה, בעצם, כל אחד מהמשתתפים שותף בגיבושה של אותה עצה - תביא בחשבון הבדלים תרבותיים ומנטאליים. נראה כי רב המרחק עד יצירתה של קהילה גלובאלית. אשמח בהקמתן של קהילות 'מקומיות', המאפשרות הכרות טובה יותר עם המקומי ומעבר הדרגתי מהמקומי ל-גלובאלי.

אני עובד בחנות שביום נכנסים כ100 לקוחות לשם הדוגמה נאמר ש-99 היו מאוד מרוצים מהשרות. אך לקוח אחד לא היה מרוצה ויצא מהחנות כאשר הוא כעוס. הלקוח הולך ומפרסם כתבה באחד הפורומים על שירות לא טוב ועוד כל מיני חידודים. מדוגמה זו יוצא שבחנות מסויימת השירות לא טוב ומתיחסים ללקוחות בחוסר רצינות ועוד... למרות שלקוח אחד בלבד יצא לא מרוצה. אני לא בעד הגבלת הביקורת אך אני בפירוש בעד יצירת פילטרים ומנגנוני בדיקה באתרים לפני פרסום. ולפחות באתרים בארץ שהנושא נהוג אין מערכת בקרה וחבל

כל מי שמעוניין יכול להצביע בעד או נגד מאמר דעות (דומה למה שאני עושה כאן עכשיו). איזו מציאות משקפת ה"הצבעה" הזאת? הדבר היחידי שניתן להסיק ממנה הוא כי לכך וכך אנשים היו אפשרות ואינטרס להביע את דעתם בנושא. זה הכל. האם ניתן ללמוד כי הדעות הכתובות במאמר מקובלות (או נדחות) על רוב הציבור? לא! לפני מספר חודשים היה מאמר כאן על אפשרות סגירה של 88FM. תוך שעה מפרסום המאמר "רץ" באינטרנט מייל בתפוצת נאטו, המבקש מקוראו להיכנס למאמר ולהוסיף תגובה מתנגדת. ואכן, תוך מספר שעות היו שם קרוב ל2000 תגובות כועסות על אפשרות הסגירה. האם לתופעה זאת אנו קוראים "תרבות חדשה"? ואם כן - האם לה באמת אנו מייחלים? זו אותה תופעה המאפשרת הצבעת SMS כדי לבחור שיר בתוכנית טלביזיה מפורסמת, ושמשהו ייצר תוכנה ששלחה עשרות אלפי הודעות עבור זמר מסויים. זה מה שאנו מחייבים? הבעיה היא שרוב הציבור רואה תוצאות "הצבעות / המלצות" אלו כאמת, ולא מטיל בהן ספק. ציבור זה מוטעה, ולעיתים קרבות מוטעה בזדון ע"י מי שמעוניין להטעות. וזה כבר נושא פוטנציאל מאוד מסוכן...

גולשים באינטרנט ששולחים המלצות לקהל הגולשים הופכים את עצמם לשליחי ציבור. כל אדם החושף את עצמו לעבודה ציבורית בשכר או בהתנדבות יודע שלא תהיה תמיד הערכה לעבודתו ותמיד יהיה חשוף לביקורת. גולש החושש מביקורת לא יפרסם המלצות ברשת.