הנה כמה דברים שלא תקראו באף אחד מאתרי הבנקים או האתרים ה"אובייקטיביים" (taburinfo.co.il):
1. תאי הגזע שמכיל הדם הטבורי הם תאי גזע מולטיפוטנטיים, היינו תאים היכולים לההפך לתאי גזע הקשורים לדם: כדוריות אדומות או לבנות, טסיות דם וכו'. הם לעולם לא יוכלו לההפך לתאי עצב, שריר, עצם וכו' - ולכן השימוש בהם מוגבל למחלות הקשורות במערכת הדם דוגמת לוקמיה.
2. כמות הדם הטבורי היא קטנה, ולכן הטיפול בתאי גזע שמקורם בדם טבורי מוגבלת לילד במשקל של 35 ק"ג (מקסימום 40 ק"ג)...
3. במידה והילד שממנו נלקח הדם הטבורי יחלה, שום רופא לא יסכים להשתיל לו תאי גזע מהדם הטבורי שלו, מחשש שמא הדם היה נגוע כבר בלידה (במקרה כזה, כמו זה של עמית קדוש, תאי הגזע ילקחו מדם טבורי של בנק ציבורי, או מדם של קרוב משפחה.
4. ההבטחה שהדם הטבורי הוא סוג של ביטחון למשפחה גם היא קשקוש: ההתאמה בין ילד לבין הוריו היא 50% בלבד (וזה לא נתון סטטיסטי אלא מספר אבסולוטי וקבוע). ההתאמה בין ילד לאחיו יכולה לנוע בין 0%-100% (סטטיסטית היא עומדת על 25% בלבד).
5. הדם הטבורי מהווה כ25%-40% ממחזור הדם של התינוק בזמן הלידה, ולכן אם מבצעים ניתוק מהיר של הטבור במטרה לשאוב את הדם לשקית הקפאה, יש סיכוי לגרום לתינוק נזק ממשי: אנמיה, פגיעה בריאות (הוא מקבל מחצית מכמות החמצן שהיה מקבל לולא נותק ויכול היה לקבל חמצן ממערכת הדם של היולדת).
כיום רב הנסתר על הגלוי. נכון שיש מחקרים רבים וניסויים בשימוש בתאי גזע, אולם עד היום התבצעו בעולם בקושי 10 טיפולים שמקורם בדם הטבורי של הילוד עצמו, וגם הטיפולים האלה היו מוגבלים (או שנעשו במטרה לקדם את המדע, גם כשהיו חלופות רפואיות טובות יותר).
כמו שהגדיר את זה ד"ר יניב יצחק (ראש המחלקה המטולוגית ב"שניידר"): מציעים לך היום ביטוח למשרד בקומה ה-102 במגדל משרדים, כשיודעים להגיע רק לקומה השניה...