הצליח לתאר את חווית ההגירה על כל מורכבותיה מבלי ליפול בקלישאות. יהי זכרו ברוך. סופר גדול

בסוף נשאר עם של גמדים, בדמותם של סילבן וג'ודי. הטובים עוזבים

משתתפים בצער המשפחה.

פרידה כואבת מאיש-ספר-רוח-תרבות. יהי זכרו ברוך. תהינה מילותיו לנצח.

צלקה ז'ל, מהגר במלוא מובן המילה, ללא שום מחוייבות ליהדות, לישראל או לעברית, הצליח בכל זאת בספריו לעקוף את הבכי המהגרי הרגיל, המופיע עם כל השמאלץ אצל אפלפלד למשל ויוצרים אחרים. הוא לא קיטר, הוא פשוט ניסה לברוח מכאן, ורק מקרה הוא שחזר. עברית הוא לא ידע, ואוצר המילות שלו העברי דל להחריד. אבל היתה לו תכונה אחת נפלאה, הוא היה מאגר תרבותי אירופי - לא יהודי! - מדהים. וכל דף שלו היה מעייף כמו שיעור בתולדות האמנות ויותר. וכך ראוי לזוכרו, מהגר תמידי, אבל לא בכיין. קשוח, גברי, מאופק, הכי דומה לסופרים האמריקאים שאהבנו פעם.

אקרא את ספריו

סופר מדהים ומשכיל הרבה מעל לסטנדרטים אליהם הורגלנו בשנים האחרונות. יהי זכרו ברוך, ומי ייתן ולא ישכח בעיקר דרך קריאה בספריו

יהי זכרו ברוך.

יהי זכרך ברוך

איש צנוע ועניו, סופר מחונן

התאהבתי בספר "פרחיה בין שודדי הים". סופר נהדר! יהי זכרו ברוך.

האם זה נכון שהוריו של צלקה היו תושבי חדרה? שהתגוררו בשכונת ביאליק, לא רחוק מתחנת אגד? מישהו זוכר? בקצה המערבי של רחוב ביאליק, לא הרחק מהצומת החדשה? כי אם זה נכון, אפשר יהיה להוסיף את שמו של צלקה לסופרי חדרה: המשוררת רינה שני, דן צלקה, אלישיב אורן, ומי עוד?

שהלך לעולמו כשצרת החינוך היא לימור לבנת והרשימה הולכת ומתארכת......דן צלקה איש וסופר ענק

And a great man