16 - מים מרתיחים, כי מיילדת מעסה את הפרינאום (החיץ) בשמן שאותו היא מחממת עם מים רותחים. אצלי, הלידה התקדמה כל כך מהר, שהמיילדת אחרי שביקשה מבעלי שיביא מים רותחים, ביקשה גם מים קרים... ולכל הבורים: לפני יומיים התפרסמה פה כתבה מדהימה על כך שלידות בית הן בטוחות יותר מאשר לידות בבית חולים. ממש כך, הסיכון נמוך יותר. אם כך, מדוע אתם טוענים שאני מסכנת את עוברי? אתם, היולדים בבתי חולים (שימו לב: בית לאנשים חולים) מסכנים את ילדיכם ואתכם. אבל, צריך לזכור שזה באמת לא מתאים לכולם. רק לנחושות המאמינות בעצמן וביכולת הנשית שלהן.

פעם היה איש בשם לואי פסטר שגילה שקיימות חיות קטנות שנקראות חיידקים והן גורמות למחלות, כמובן שכולם צחקו לו כי זה רעיון מטורף. לואי גילה גם שחיידקים מתים בטמפרטורת רתיחה. מים רותחים משמשים לחיטוי. זה נורא פשוט. בטח העברת פתקים ולא הקשבת כשסיפרו את זה בבית ספר.

יילכו למי שיולד ילדים בבית חולים ואז משתמש בהם כדי להשתלט על שטחים שלא שייכים לנו ואז לשלוח את הילדים להפגין ולהתעמת עם חיילים כשסוף סוך נעשה צדק ובאים לפנות אותם משם. זה עולה הרבה יותר.

לענת החמודה שלא מבינה דבר ברפואה...... . גילוי המיקרואורגניזמים (או חיידקים) נודע לאדם במאה ה-17(!). זאת התאפשר לאחר פיתוח המיקרוסקופ הפשוט שבאמצעותו היה ניתן לראות אותם לראשונה. מי שגילה אותם לראשונה היה דווקא הסוחר ההולנדי אנטוני וון לוונהוק (1632-1723) ולא כפי שאמרת פסטר. פסטר היה אחד המדענים הגדולים בכל הזמנים שבין תגליותיו הוא פסל את תאוריית הבריאה הספונטנית, פיתח חיסון נגד כלבת, פיתח חיסון נגד כולירה של תרנגולות, גילה ששמרים מעורבים בתהליך התסיסה ועוד ועוד........ לצערי, גם מעט מים חמים לא עוזרים "לחטא" מחיידקים רואים בעצם שדווקא האנשים שאמנם משכילים אך מגלים בורות עצומה בתחום הביולוגיה הבסיסית (!) והרפואה הם אלו התורמים הנלהבים בלידת בית ואילו האנשים המשכילים לדעת בתחומים אלו כגון רופאים וביולוגים ומדענים מתנגדים רובם ככלום ללידת הבית. תעשי את החושבים לבד ודווקא נדמה שאת זאת שהעברת פתקים בשיעור ולא הקשבת. כנראה שאת ממש אבל מ מ ש חיה בבועה.

מיוחד ללידות, שיש להקים כמו בחו"ל

כלומר החלב לא מפוסטר, ויכולות לעבור מחלות.

שולה מאמי, מה לקחת? היה לך טריפ גרוע? כל השמאלנים יולדים בבית וכל המתנחלים בבית חולים? ולמה זה מכספי המיסים שלך? אולי משלי דווקא? תלדי איפה שאת רוצה, חמודה ותכניסי לפה כל זבל שאת מסוגלת לעשן,

לבית חולים-למשל במקרה של איכילוב אולי הייתי שוכרת חדר במלון שהוא ממש בתוך הבית חולים. חבל שלא חושבים על זה. ככה גם רצון של האמהממומש וגם אין סכנה כי את נמצאת ממש בתוך בית חולים. אומנם יש אפשרות ל"לידת בית" בתוך המחלקה אבל זה לא 100 אחוזז ללא התערבות וגם כן לא תמיד זה ריק.

שם המשחק הוא סיכון מחושב. השאלה היא עד כמה מחושב. מוסכם על כולם כולל על מיילדות הבית עצמן שבלידות הבית כמו בלידות בית חולים תהיינה תקלות כולל אסונות של ממש. יש כמה נושאים שמשרד הבריאות מסרב לשכלל במשוואת הסיכון וזה יביא לשעור אסונות גבוה מהמצופה בלידות הבית בשנות ה80-90 היכה את העולם גל תמותת ילודים בשל חיידק הGBS. פעולות מניעה שהחלו לפני מעט יותר מעשור צימצמו מאד את שעורי התמותה. בשנות השמונים נפטרו בארה"ב 2-3 ילודים לכל 1000 לידות. זה שעור גבוה ביותר. פעולות המניעה המאד לא "טבעיות" ציצמו את התופעה לשעורי תמותה של 0.3 לכל 1000 לידות כיום. באות נשים ואומרות שחדר היולדות בבית החולים לא מספיק ידידותי בשל פעולות דוגמת הפעולות לצמצום התמותה מGBS? בלידות בית אין התיחסות לGBS. משרד הבריאות טוען שאין בעיית GBS בישראל. בפועל מי שבדק זאת מצא שעורי נשאות משמעותיים ביותר זהים לאלו של ארה"ב בשנות ה80. . דוקא בציבור שצפוי לאמץ את רעיון לידות הבית השעור גבוה במיוחד (חרדים + יאפים). אם כך בלידות בית יש כבר "על החשבון" שני מקרי אסון לכל 1000 לידות שלא נלקחו בחשבון הסיכון. יש עוד כמה מצבים שיכולים לסכן מאד לידה גם היא עונה לקריטריונים של לידה בסיכון נמוך. נא לזכור: סיכון נמוך זה סיכון נמוך אך קיים.

כפי שנכתב בכתבה, רצוי מאוד שהיולדת תהיה בסיכון נמוך. חווית הלידה שלי בבית החולים מתחלקת ל-2: המיילדת הראשונה הייתה פשוט מקסימה, מלאך אמיתי. היא תמכה בי ועיסתה את גבי, ועזרה לי להתגבר על הכאבים (מתוך בחירה, לא לקחתי שום משכך כאבים). לרוע מזלי, התחלפה המשמרת והמיילדת השניה היתה אישה גסה וחסרת רגישות ופגעה בי. היא צעקה (!) עליי כל הזמן ונתנה לי יחס מעליב ומזלזל. שיא ההשפלה היה כשבדקה אותי בגסות ובלי להודיע לי, כאילו הייתי סוסה בהמלטה. התינוקת המקסימה שלי (היום בת 4.5 חודשים) נולדה בציר אחד ומייד "נחטפה" ממני לסדרת בדיקות, בניגוד מוחלט לבקשתי להניח אותה בזרועותיי ולתת לבעלי לנתק את חבל הטבור. לא הייתה לכך כל הצדקה רפואית כיוון שנשמה ובכתה מרגע שנולדה, וקיבלה ציון אפגר 10. הרגע שלו חיכיתי, שאמור היה להיות היפה בחיי, נגזל ממני באכזריות ובמקום להיות עם הקטנה ועם בעלי בחדר הלידה, מצאתי את עצמי שרועה על המיטה בוכה, מדממת ומושפלת. מסקנות: כולנו אנשים מבוגרים ולכל אחד השיקולים שלו. לנשים שיכולות לעמוד בכך, לידת בית מומלצת בחום, וזה בדיוק מה שאעשה בפעם הבאה במידה והכל תקין, כדי לחסוך מעצמי עוד טראומה. לידה היא לא מחלה ואסור להתייחס אליה ככזו, ואל היולדת יש להתייחס בכבוד!

זה מדהים...אבל בלידת בני, לפני שנה, היה בדיוק אותו דבר: מיילדת ראשונה מקסימה, ואחריה- אחת נוראית. גם ממני לקחו אותו אחרי 2 דקות ונשארתי המומה ועם תחושת החמצה! לכל המיילדות- אין לכן מושג איך הדברים האלה, שנרארים לכן אותי "קטנים", משפיעים לכל החיים!!

מהווה סכנה מסוימת, מי יודע לאן זה יכול להסתבך חלילה? נכון, לא תמיד בית החולים הוא המקום הנעים ביותר, אבל מי מוכנה לקחת סיכון?

סוף סוף מישהו מתעורר... איזה יופי... אמנם זו רק ההתחלה אבל גם זה משהו. תחזירו לנו את חופש הלידה...

אמי נפטרה במהלך לידה בבית, כשהייתי בת 9. הלידה התחילה והאמבולנס התעכב. ההריון היה תקין עד כמה שאבי יודע. הוא נשאר עם שלושה ילדים + תינוק בן יומו, בלי אמא. את 3 ילדי ילדתי בבית-חולים שיש בו טיפול נמרץ ומחלקת פגים צמודה. תאמינו לי שלא היה אכפת לי אם המיילדות נחמדות.

צר לי על מות אמך, רק שחשוב לעשות סדר. בלידת בית מתוכננת שאליה מתכוננים מראש יש ציוד ללידה, יש מיילדת, יש מעקב אחר האם והעובר במשך שבועות שקדמו ללידה. אמך לא התכוננה ללידת בית, אלא ללידה בבית חולים, וכנראה הלידה התפתחה הרבה יותר מהר מהמצופה. דרך אגב שומעים כל הזמן על אסונות בביה"ח גם כן (תסחיף מי שפיר, שאיפת מים מקוניאליים ע"י העובר ולא חסרים דוגמאות)

שתי הלידות הראשונות שלי היו בבי"ח משגב לדך, שנחשב בזמנו ה-מקום ללידה טבעית. אלא מה? בלידה הראשונה, כנראה התינוק העדיף את האוירה ברחם לעומת מה שהלך בחוץ, אני הגעתי ללידה במצב של חולשה, התייבשתי והלידה לא התקדמה. לא רציתי שיתערבו, אך בכ"ז נתנו לי זירוז שלא ממש עזר וכנראה הכניס אותו למצוקה עוברית (ירידת דופק) והכניסו אותי לחדר ניתוח לקיסרי בהול. הטיפול בי היה מעולה, הטיפול בו היה על-הפנים. הלידה השנייה הלכה יותר בקלות וכבר למדתי מהניסיון והלידה היתה אמנם ארוכה אך טבעית ועם מינימום התערבות. השלישית היתה באילת, היתה אמורה להיות לידת מים אך ברגע האחרון מנהל המחלקה שאישר זאת יצא לחופשה וסגנו שהחליף אותו לא רצה לקחת אחריות. כמה קינאתי אח"כ בחברות שילדו שם בלידות מים... הלידה השלישית היתה עוד יותר קלה, בין השאר בזכות הניסיון האישי והמקצועי שרכשתי במשך הזמן. אם אלד שוב זה יהיה בבית, עם כל התנאים שיאפשרו פינוי מהיר במקרה הצורך ויותר מכך - יקטינו מראש את הסיכונים. כיום יש לי כלים לעשות את זה, שלא היו לי לפני 10 שנים. לגבי הנקה - יוזמה ברוכה. כמובן עדיף שהתינוק יקבל חלב מאמו, אך תופעת המינקת היא עתיקת יומין ומוכרת. אני לא מדברת על מקרים שבהם לאמא לא מתחשק להניק, אלא על מקרים שבהם היא לא מצליחה. אני עוזרת הרבה לנשים לשפר את תנובת החלב שלהן, אבל לפעמים זהו תהליך שלוקח זמן ובינתיים עדיף שהתינוקות יקבלו חלב-אם מאשר כל מיני תחליפים מעובדים עד העצם. שלא לדבר על המקרים המובנים כגון פגים. הגיע הזמן שמשרד הבריאות והציבור כולו יבין שהאחריות על הבריאות היא בידיו של האדם עצמו (או של ההורה במקרה של קטינים) ולא בידי הממסד. משרד הבריאות יכול להמליץ, יכול להחליט מה לתקצב (אגב לא דובר בכתבה על תקציב ציבורי ללידות בית! נראה לי הגיוני שאותו תקציב שהיה הולך ללידה בבי"ח יוצקב ללידה בבית - זה לא צריך להיות יותר יקר כי אין כאן אשפוז, אבל אם זה כן יותר יקר אז המשפחה צריכה לדעתי להשלים את ההפרש, אולי בעזרת ביטוח רפואי משלים. כך אף אחד לא ירגיש מופלה לרעה. הגיוני, לא? תשובה לכל הפוחדים לאן הולכים כספי המסים.

הטון התוקפני שלי נגד לידות בית נובע מכך שבהריון שלי עניתי על כל התנאים שמפורטים במסמך של משרד הבריאות - הריון תקין, בדיקות מצויינות (ועשיתי את כל הבדיקות האפשריות ויותר מכך - אפילו אקו לב עוברי), מצג ראש, מוניטורים תקינים, ובכל זאת התינוקת שלי מתה... הלידה שלי הייתה בבי"ח, והגעתי מאוחר מדי מכדי שניתן יהיה להציל אותה (הגעתי עם פתיחה 9, כי חיכיתי כמה שיותר בבית, כדי שהצירים יעברו "באווריה ביתית", ואז היה מאוחר מדי... היום יש לי אנטיגוניזם, שהוא אולי לא נחמד, אבל די מחוייב המציאות, לנשים שבשביל החוויה הביתית, מוכנות לסכן את עצמן ואת תינוקן בהשראת המוטו "לי זה לא יקרה". זה עלול לקרות ולא תמיד יש לכך התראה מוקדמת. בתי נולדה עם חבל הטבור כרוך פעמיים סביב הצוואר ופעם סביב היד, וזה לא היה דבר שנצפה קודם ללידה. זה עלול לקרות מאוד מהר. יומיים קודם עשיתי מוניטור שהיה תקין. אני מקנאה בנשים כמוך, שמה שמעסיק אותן בהריון ובלידה הוא החוויה המרוממת ולא בטיחותן ובטיחות התינוק, כל כך מקנאה. אבל בד בבד, מתקוממת ככל יכולתי נגד האופנה הזו. הלידה הבאה שלי, הייתה כמובן מאוד מתערבת - זירוז, מוניטור רצוף, אבל תאמיני לי - שהיא הייתה טובה מקודמתה. הייתי שם. במקום כל כך רע וחשוך, שלא הייתי רוצה לראות נשים אחרות נמצאות בו...

תמותת התינוקות בארץ הן בין הגבוהים בעולם המערבי וארה"ב במצב יותר גרוע. ארצות כמו הולנד וניו זילנד בין הנמוכים בעולם המערבי ושם יולדים בעיקר בבית הסטיסקיות נוטות בבירור לטובת הארצות 'הביתיות', ולרעת הארצות 'הבית חולימיות'

לא שמענו על תינוקות שחלו מקבלת חלב אם לא מפוסטר מה שיאשש את הטענה שלך שזה מעביר מחלות.

תקרא את הסטיסטיקות היבשות ואז תסיק מסקנות: http://www.nationmaster.com/graph-T/hea_inf_mor_rat

מילדת הבית איתה ילדתי דרשה ממני לבצע בדיקת נשאות ל-GBS לפני הלידה. כמה נשים אתה מכיר שילדו בבית חולים ועשו בדיקה זו? (אגב, רופא הנשים שלי, שלא ידע על תוכניותי ללדת בבית, סירב בנימוק שזה שטויות במיץ, אופנה אמריקאית חולפת)

למיילדות בית מאזור הצפון

האנטגוניזם נגד לידות בית נובע מתגובות של אנשים צרי מוחין, ניאו-פאשיסטים בלי אישור רשמי, שהמנגנון הרפואי סוחט התמלוגים הצליח להסיט כנגד עובדות מדעיות של העולם הנאור.

קרה להם משהוא?