כמה ביקורות טובות הובילו אותי לקריאת ספר- והתאכזבתי. רבים מדי מהמבקרים קשורים במושא הביקורת, או בהוצאת הספרים, או בחשבון ישן שיש לפרוע אותו. הביקורת של אפשטיין מעוררת חשק עז לקרוא. מקווה שלא אתאכזב, כפי שהתאכזבתי אחרי שקראתי רשימות נוטפות ריר של אריאנה מלמד, חיה הופמן , נועה מאנהיים ועוד כמה מבקרות ססגוניות, שמכתירות מלך שלעה אחת וחוזורת חיש קל לבנאליות של הרשע.

Such immense capability, what a writer, anything she create is a cause for a celebration. Todah!

אף פעם לא אבין את המשפטים הסתומים הללו... מעניין למה? מה אני צריך לעבור בחיים כדי שאוכל להבין את המשפט "ולו הוזהרת, הייתי מחליפה את לידתך..." או אגסים שהולכים אחורה??? או הרים שהופכים לכוכבית 42??? בעעעעע..... מה עשיתי לא בסדר שאני לא מצליח להבין??

אבל היא יוצרת מקורית, עם נפש פיוטית וראש אחר. מת על ספרי הילדים שלה

א. יש ספרי שירה חדשים טובים משל זרחי. ענת שרון למשל או הדסה טל הנהדרת. ב. למען הגילוי הנאות, לאפשטיין יש קשר לנורית זרחי.

נפלאה שכל ספר שלה, ולשמחתנו יש רבים כאלה - לילדים, למבוגרים, בפרוזה ובשירה - הוא חגיגה. טרם קראתי אבל ארץ לקנות ולמס. 3: לא חובה להבין שירה, אבל מי שלא - לא מוכרח להגיב

לא הופך את זרחי הנהדרת והמיוחדת ללא נהירה.

מעבודת מחקר ומשיר של לאה גולדברג פרוסה של ים

ואישה, במיוחד כשהיא נורית זרחי

זה הקשר בינהם , למי ששאל. עוד אף פעם לא ראיתי המלצה ספרותית של מישהו על מישהו אחר מבלי שיהיה איזושהי קרבה בינהם. מבלי שהם לא יהיו 'חייבים' משהו אחד לשני. ככה זה בישראל. אין גילוי נאות.

אז מה אם שניהם מעבירים סדנאות כתיבה? בארץ הקטנה הזו אם תחפשו ללכלך ולהשמיץ ולהיות מרושעים, לא תמצאו מישהו שלא מכיר את מישהו שמכיר את מישהו. נורית זרחי זקוקה לאפשטיין? הצחקתני ! מילא אם זה היה הפוך ונורית זרחי היתה כותבת על אפשטיין-who. אבל, הצרה היא לא אתכם, פלונימים, הצרה היא עם מערכת הסלקציה של YNET שמאפשרת את זה ותורמת בכך ל(אי)-תרבות התקשורתית האינטרנטית בחסות האנונימיות. וזו לא הפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה.

לוקחים רעיון ומפתחיל אותו? הדמיון האין-סופי של זרחי זקוק לגנבות?

שלשול המלים של הגב' זרחי הוא בלתי נסבל. שיירות שיירות, שלשולים שלשולים, מחרוזות מחרוזות, של איזו פטפטת מגלומנית, אינסופית, מטופשת ומעייפת. מילא שהנייר סובל הכל, מילא שהמקלדת שלה עושה הכל, אבל למה קורא נבון כאפשטיין נופל בפח הקישקוש הזה?

ארוץ לקנות את הספר ספר הילדים האחרון שלה "להתראות באנטאטיקה" מעורר השראה

יש לו סיגנון ספרותי.....

ואיפה אנשי וואינט? אתכם זה לא מקומם?

אני קראתי את הספר ולא נפצעתי בכלל. יש בו מספר הברקות אבל יש לי תחושה שהיא עוד נאבדת בחוסר בהירות של עצמה. לא בלי חן אבל האימפקט הוא עמום שלא כמו בסרי הילדים המופלאים שלה-ובעיקר בשירי הילדים

שהתגובה היחידה שזכתה כאן "להמלצות" הקוראים היא התגובה הגסה והמכוערת, שלא לדבר חסרת השחר, של מספר 17. ריח רע באפי.