תעברו דירה.
אל תאשימו חיילים שעושים לכם עוול.
תראו את עצמכם כעושים עוול לרוב הציבור בישראל.
עושים עוול לאלפי ישראלים חיילים ושוטרים שצריכים להתמודד עמכם והטראומה שבעיסוק אתכם תשאר חקוקה אצלם עוד זמן רב.
תראו עצמכם כחלק מהמדינה וצייתו לחוקיה.
תכירו בעובדה שהתנהגות כזו גורמת לורמות חדשות שאינן חלק ממדינת חוק וסדר.
גם כך המצב במדינה אינו אופטימלי, אז אולי כדאי לחשוב בדרך של בנייה וגישור?
למי שמפרש לא נכון, הקריטריונים לבנייה וגישור נקבעים ע"פ הרוב. ואל תשלו את עצמכם שאתם הרוב. לא זכורות לי החלטות פוליטיות שהתקבלו במדינה וייצגו מיעוט קטן. אפילו קנאי וצעקני כמוכם.
הרי קנאים כבר הביאו חורבן על אומה יהודית, ויותר מפעם אחד.
אלו שיפנו אתכם בטוח לא ישארו אדישים.
או שישנאו אתכם בצורה עיוורת לאחר מכן, או שיצטרפו אליכם בגלל יסורי מצפון והזדהות עם קורבן. כך אתם משימים עצמכם - קורבנות.
והרי לא נדרש מכם קורבן. נדרש ציות לחוק, למדינה שאתם חלק ממנה ומוצע לכם חליפין.
חליפין זה אולי אינו זהה למה שברשותכם כיום, אבל הרי מאבקכם אינו בשל הפיצוי.
הוא בסופו של עניין על ציווי השם.
אינני בקיא יותר מדי בציווי השם, אך 2 דברים זכורים לי כמצוות יסוד או אוסף חוקים:
1. בין אדם לחברו.
2. בין אדם למקום.
נראה לי שכאן ההתלבטות.
ההחלטה היא בידכם, ואל תצפו מאף אחד אחר לבחור בשבילכם.
מה יותר חשוב?
|