היכרתי היטב את שיריה של דליה רביקוביץ ואת סיפור חייה, אך עד עכשיו היה לי מאוד קשה להתחבר אליהם או אליה - כאישיות נוגה, דכאונית ומשרת כאב. אבל הדברים שכתב יוסי שריד - מאחרוני החכמים והנועזים בארץ שלנו - נגעו לליבי מאוד, עד שלרגע אני מצליחה להתחבר לאותה משוררת שהחליטה לשים סוף לחייה. תודה, יוסי. יהי זכרה ברוך.

יש משפטים שחודרים עמוק אליך כאשר הם מתחברים לקיומך האישי. יש שני משפטים ששמעתי מדליה והם מלווים אותי עד עצם היום הזה, גם כאדם כותב, אוהב שירה עד כלות, וגם כבן אדם שמנסה להבין מה זה כל הדבר המוזר והנפלא הזה שנקרא החיים: היא אמרה ואני מצטט מתוך זכרוני: כי להיות משורר זה בדרך כלל מצב שמצביע על רגישות יתר אצל אדם שטוב היה לולא הייתה קיימת בו רגישות זו - היא ידעה על מה היא מדברת - וכן אמרה פעם: היקום מבקש את נפשנו בכל שנייה ולבסוף הוא יצליח להשיגה, ולכן הדבר היחיד שמשכיח מאתנו את הנורא מכל זו החברות, אלה אשר מלווים את משא הייסורים שלנו באהבתם. דליה רביקוביץ.

נעמי שמר ,עוזי חיטמן ,אהוד מנור ,דליה רביקוביץ,דוד אבידן האם משהו לא בסדר?

לא תתני לעובדות לבלבל אותך. חצי ממה שכתבת הינו ענין הנתון לפרשנות ולא עובדות. דוגמא קטנה: שולמית אלוני, היתה והינה אם וסבתא החיה בשמחה עם בני משפחתה - לצד פעילותה הציבורית ארוכת השנים, (גם עורכת דין בתחילת דרכה, גם מייסדת האגודה לזכויות האזרח, וכמובן חברת כנסת שנים רבות), אז מאיפה הדימוי "דחויה וגלמודה" ? לגבי בגידות וכו' - נו ! בחוגים שלכם זה גרוע לא פחות, אלא שיש מסך כבד של טיוח והסתרות, וכשמישהו נפגע - סוגרים עליו בחומות של איומי חרמות, כדי שלא יפתח את הפה, ו"יוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה". מוטב תחליפי את שמך משלומית לסִכסוכית.

זה מאוד מאוד עצוב

הלוואי והרגישות הרבה שיש לך לכל אדם לא הייתה עוצרת ביהודים ימניים. כשמדובר בהם - הרגישות שלך נעלמת ומחיליפה אותה אטימות רגשית.

המשוררת של רחיפה בגובה נמוך,של שמלה של אש תפרו לי, הייתה גלוייה,ישרה,ענווה, לא רצתה לעצמה חיים רעים, החיים היו רעים סביב , ידעו כל כותבי העיברית שהיא דליה קראה כמעט כל שירה חדשה,והייתה בקיאה בספרות שירה חדשה מקרוב, למדתי מדליה לכתוב רק אמת חשופה ולא מתיפיפת, אנו החברה הישראלית לא יודעת להוכיר אנשים אמנים ,לא יודעת להרימם מעל שידע כל כותב ואדם שיש לאן לשאוף היא המשוררת העברית הגדולה מאז אורי צבי גרינברג, השבוע ניפטר דן צלקה, תל אביבי יקר , ואתמול דליה להפתעתה אולי הרבה זכתה לחסד, תל אביב איבדה את הגברת הראשונה, דליה רביקוביץ, משוררת ואם, א,י, ת,א,

אני כ"כ מסכימה עם זה, הפסד עצום הוא לילדי מדינת ישראל ומוריהם על כל יום שאתה לא מכהן כשר החינוך... הספד מרגש ונוגע שמשקף את ייחודך כאדם וכאושיה תרבותית, חברתית וחינוכית.

הבנאדם רק מת! אפשר לתת לו את הכבוד הראוי ולשמור את הגידופים בצד. את מדברת על ערכים וכבוד, אבל כפי שנראה הדבר מאוד רחוק ממך והוא בא רק בדיבורים צדקניים, כי ההספד שלך נשמע כאילו את דנה אותה לתופת ויסורים שם למטה... בכלל לפני שאת מדברת על שלום עכשיו ועל מר"צ תלמדי עליהם משהו ואל תנסי להטיף עם הבורות וההשכלה הקלוקלת שלך.. האנשים במר"צ או ר"צ או איך שאת רוצהף הם אנשים עם דעות משלהם, ודאי שונים מעולמך החשוך, ותאמיני לי הם עוזרים לאזרח היהודי לא פחות. אם לא היית כל כך סתומה היית מבינה שההתנתקות היא בשביל לעזור לאזרחים האמיתיים בתוך מדינת ישראל האמיתית שהכספים שנועדו לעזור להם הולכים להגן על ההתנחלויות. ואולי זה יפליא אותך אבל הנוער שלהם לא פחות טוב מהנוער הנאור שלכם. הם מתרימים מזון, פעילים מאוד בתחום הפוליטיקה, גם אם זה לא לפי הדעות שלך.. מה שבטוח שהצלחת לעורר בי שוב שנאה וגועל אל עוד איש ימין שמחזק את הטענה שמדובר באנשים חסרי רגש או כבוד לשונה מהם, וגם מאוד חסרי עמוד שדרה אם הם מתבכיינים על המושחתים בכנסת שנבחרו על ידם...

"תם יום קרב וערבו".

מאיפה הבאת את גיבוב השטויות האלו ומה את חושבת שאת יודעת? כאחד שעובד בסאונה של הומואים בתל-אביב, תני לספר לך על הגברים של הציבור שלך, שמציפים אותנו בהמוניהם במיוחד עם צאת השבת. הם מפקידים את הכיפות בכניסה נכנסים להשתעשע כשנשותיהם נשארות בבית עם הילדים. אם זה לא מספיק לך סעי לתל-ברוך, תראי היכן נמצאים "בחוריכם המצוינים". אנחנו (אנשי ר"צ) לפחות לא צבועים ובעלי סטנדטרטים כפולים כמוכם. אנו נותנים דרור לכאב, שואפים לאושר, בוכים וצוחקים, מתעדכנים ומסתגלים, אוהבים וכואבים - זו מהות קיומה של דליה רביקוביץ' וזו מהות קיומו של ציבור מודרני חי תוסס שמתעקש לפחות לנסות ולהינות ממה שיש כאן ועכשיו. מתעקש להגשים אהבה ולשאוף להיות מאוהב כל חייו. צאי מהבועה הפנאטית שלך והריחי את המודרנה. בורה ועם והעם הארץ

תרשו לי לא להצטרף למצעד המתאבלים. אני לא רואה צורך להזיל דימעה: מתה אישה שבעה ומוכרת לעייפה על ידי המימסד, לא מוכשרת במיוחד, שכתבה דיכאון והייתה עצורה בחייה, כמו בשיריה, כנראה, עד כדי מחנק. לא הזדהיתי עם השירה שלה בגרוש, סגנון הרגל הקרושה הזה נחות בעיניי והפומפוזיות המדוכאת שלה, כמו של עוד כמה מהדור הזה, עבר זמנם ובטל קורבנם כבר בערך לפני חמישים שנה. חבל עליה כאדם שהתייסר: כיוצרת? אני שמח שלא נשמע ממנה עוד. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שיילך לשתות מהבריכה של בית האבות הקרוב למקום מגוריו. http://stage.co.il/Authors/14367

בתקופה אפלה. וכמו שאתם רואים שום דבר לא קרה בזכות זה. אז תפסיקו לבלבל את המוח.

מתוך השירים שלה, שליוו אותי לאורך השנים, עולה תמיד כאב גדול ובדידות של נפש עדינה רגישה חכמה ומיוחדת , ועצוב לי שלא מצאה לה מרפא לכאביה ובחרה ללכת כפי שהלכה. יהי זכרה ברוך והלוואי שמצאה מנוחה

אמנם מצער שהחליטה לסיים את חייה באופן זה, אך הכתרים הרבים שעונדים לראשה לא מרשימים אותי, אינני יכול לשכוח את דעותיה השמאלניות הקיצוניות והשתתפותה בגינויי הצבא, בחרם האקדמי, ועוד. יתכו ושיריה היו נפלאים (איש איש וטעמו) אך דעותיה, אותם הפגינה בשם שירתה-שירתו כוחות זרים ואיבים לנו. יוותר איש באבלו- אך שנדע את האמת.

תודה על הדברים הנפלאים שכתבת. מרחוק, אני מעריכה מאוד את פועלך, למרות שאיני בהכרח בדיעותיך הפוליטיות. הנך אדם אשר נאה דורש - נאה מקיים. המשך בדרכך זאת, ואל תפול רוחך מאנשים קטנים כמו לימור ליבנת, שלצערנו נושאת במשרה רמה שאינה כפי יכולתה המוסרית.

היית בשבילי השראה לתקופות קשות בחיים, המילים שכתבת תמיד נגעו בי בתוך הנשמה המיוסרת שלי. מילות שירייך ישארו איתי לעד.........

אולפניות דתיות ובתי ספר מעיירות פיתוח יעידו על כך!!!

ממין נקבה והיא שלנו, קדימה רוקרים תמשיכו את "אחרית הימים" ותלחינו אותה.

Dear Dalia, i was grown up in apalce next to yours in tel aviv. I still remmeber how my mom used to talk to you while she took me for a walk in tel aviv in our lovly negihberohod,than i remmember how i felt in love in your poems that become integral part of me and of my life. I live in italy for the last 15 years and when my wife wanted me to tell her the thing that remain in me from the years grown up in tel aviv ,i told her that its the sea and the poems of Dalia Rabikovich. Thanks for having you Dalia i am sure god will trat you like an one of his angel because thats what u are

אם היית נותן לה רק 10% מכל הפנסיות שלך שאתה מקבל מהמדינה היא היתה דבקה בחיים ! היא היתה טוראית של השמאל שנזנחה אז תפסיק לבכות ותעשה חשבון נפש -------

אני לא בא לשפוט את הצעד הזה שהיא עשתה ושמה קץ לחייה אבל אסור לנו בתור חברה שנלחמת בהתאבדויות להתעלם מזה שהיא התאבדה תהא הסיבה אשר תהא. היא עשתה מעשה חמוחר ונארה לי שאם כל הכבוד הראוי ותאמינו לי שיש לעברה בתור משוררת גדולה אנו חייבים לתת את הדעת לזה שהיא איבדה את עצמה לדעת

רק מה, היתה ימנית רחמנא לצילן ולכן התקשורת כינתה אותה פזמונאית (חס ושלום לא משוררת). לולא היתה רביקוביץ חברה ראויה בשמאל הסהרורי(אין שמאל קיצוני בתקשורת רק ימין קיצוני) , שיריה היו כבמטה קסם הופכים לבינוניים (שזה מה שהם). בכלל השמאל בישראל הינו אוסף של אשכנזים המחשיבים עצמם אינטלקטואלים שאיכשהו כולם במצב כלכלי מעולה,בזים ליהדות ולמסורת ותמיד תמיד תומכים באויב.העם התפכח לאחר אוסלו.זה עלה באלפי הרוגים אבל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

קראתי ראיון איתה לא מזמן והיא עשתה רושם של מטורללת