לא היו נותנים להם תרופות נגד דיכאון.

הטעות היא שבדקו רק את אוכלוסיית המדוכאים ולא את אוכלוסיית הבריאים נפשית!!! אם היו בודקים גם את אוכלוסיית הבריאים נפשית תוצאות המחקר היו משתנות באופן דרסטי!-

אנשים מצפים שהתרופות ישנו את חייהם, גלולות קסם סטייל הקרנבלים של המאה ה-19. האמת היא שהתרופות נועדו לאזן את רמת הסרוטונין במוח, ודבר זה משפיע קלות על מצב הרוח, אך בשום אופן לא יכול להשפיע על אנשים שכבר חשבו עמוקות, ברמה האינטלקטואלית אפילו, על התאבדות. אנשים אלו מאוכזבים מכך ש"המפלט האחרון" שלהם לא פעל, וחושבים שאין עוד שום תקווה לתיקון. זו, לעניות דעתי, הסיבה שתרופות נוגדות דכאון דווקא גורמות להתאבדות. אין תרופות קסם. רק התמודדות יום יומית, שעל כולם להתמודד איתה. גם המצליחים והיפים והעשירים. כולם.

....ללקיחת תרופות.

הייתי בדיכאון - לקחתי סירוקסט - הפסיק לעמוד לי - הייתי יותר בדיכאון - הפסקתי לקחת - התאוששתי.

פחות סטרס, פחות בכי, פחות עצבנות, פחות רגזנות, פחות סצינות על כל שטות, פחות חרדת חיזורים. לוקחים אקסטזי ונעשים זורמים וחופשיים". נו - ועל זה גם תמליצי? סרוקסט היא לא תרופת פלא, וכמו בכל תרופה - צריך להפעיל שיקול דעת.

מדהים..ריכוז, שקט נפשי, סבלנות, הצלחה כלכלית מדהימה...

הגיוני שתרופה שמעלה את רמת המוטיבציה לעשות (כל דבר) תגרום בקרב אנשים מסויימים למעשים שלא היו מסוגלים לעשות קודם

לקחתי סרוקסט, יצאתי מהדיכאון וניסיתי להתאבד. האדישות והאומץ באו מהכדור המסוכן הזה. אני לא יודעת מה עדיף. פעם ראשונה שלקחתי זה לא עשה לי את זה, אבל עשה תופעות לוואי מפחידות אחרות. זה מוחק את האישיות. זה קשה בלי אבל קשה גם עם

אני שלא רציתי להתאבד אבל חייתי בחרדות לקחתי את הכדור ו"הבראתי". אני ממליצה בחום למי שסובל מחרדות , אין קשר בין סרוקסט להתאבדות, זה רק אומר שהיו להם נטיות אובדניות מלכתחילה.

מי שלא לוקח לא מבין, בלי התרופה קשה ובלתי אפשרי לחזור לשגרה. שימשיכו לכתוב מחקרים ואנחנו נמשיך לחיות

רק בשביל מחקר!!!

האם ניסית בלי ? כי אומרים שקשה להפסיק

פסיכולוגים ככלל מסתמכים על הרבה תאוריות שכל קשר בינם לבין המציאות תלוש. אם כבר פסיכיאטרים יכולים לחוות דעתם בנושאים אלו. ורדה בפרט היא חתיכת סתומה, לא הייתי נותן לה לייעץ לכלב שלי

לדכאוניים בדרך כלל יש מחשבות אובדניות אבל אין את הכוח הנפשי לפעול. כשמטפלים בתרופות והדכאון מתחיל לחלוף יש חלון קטן שבו האפטיות יורדת, מתחיל להיות יותר כוח לזוז, לפעול, אבל עדיין המחשבות האובדניות לא נעלמו לגמרה. בזמן הזה, במעבר - מתאבדים. ההתאבדויות מתרחשות כי התרופה עובדת.

טוב טוב טוב

התרופות מקבוצת SSRI תרמו רבות לאוכלוסיה גדולה מאד בעולם שבסבלה מחרדות או דיכאון קל. לצערנו בשנים האחרונות מתרבות העדויות שיש לצד התועלת הרבה גם נזק. הדברים אינם סותרים זה את זה. שתי העובדות נכונות. הדווח על הנזק עליו נמסר כאן אינו הדווח הראשון אלא אחד מרצף עבודות המצביעות על נזק אפשרי.

או לחילופין, הכתבה אינה מביאה את כל נתוני המחקר. ישנם אנשים שיש להם נטייה טבעית לאובדנות. במקרים כאלו אין לרשום פרקסטין כי זה יעודד אצלם את היצר. סרוקסאט או פאקסט זו תרופה שהוכיחה את יעילותה לאורך שנים רבות בקרב מטופלים הסובלים מחרדה חברתית קלינית. היו אצלי "שברי כלי" שהצליחו בעזרת התרופה לשפר את שגרת חייהם, להקים משפחה, להתקדם בעבודה ועוד...

לשלוח אותה להתנחלויות שתמליץ לכולם לקחת תרופות פסיכיאטריות ומייד אולי ייצא מזה משהו מועיל בינתיים ורדה כהרגלה תמשיך ללגלג ואני מת לשמוע אותה בקושי נושמת כשהיא מתחילה להתיחס למחקר הזה , היא תמיד משתנקת כשאינה יודעת מה לענות , עדיף אולי שהיא תלמד פשוט לא לענות שטויות ולבלבל במוח של אחרים הכלל פופוליזם של אישה מעוררת רחמים