אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלה! מרתקת.

כייף לראות שיש ספר חדש ומצוין. הכתיבה, החוויה, הדמויות - איזה כייף שיש למה לשאוף!

מחכה ומצפה להמשך. ... מדהימה. גם "בטיפול" שלה. היא נס.

וסובבת סביב עצמה

קראתי את הספרים שלה, וכאשר הייתי חייבת להחזירם לסיפריה, קצת חבקתי אותם,כמו מכרים קרובים שלי, והבטחתי להם,שאקח אותם אלי שוב, סופרת מצוינת. מצוינת.

קראתי את תאונות שלה. אבל סיימתי מכוח האנרציה בלבד. כנראה שלא נגמלה מהצורך לכתוב ולכתוב ולכתוב. הכל. איך מניחים ספגטי בסיר כיצד המים רותחים ואיך בוזקים מלח פנימה. כל תיאור שלושה עמודים. מבחינתי זהו ג'אנר מעיק אבל משלל התגובות מסתבר שיש מי שחושבות כי מדובר ביצירה יוצאת מהכלל. אני מרשה לעצמי לפקפק בכושר האבחנה הסיפרותי של מגיבות אלו.

אני כבר באמצע הספר, וחייב לעצור ולהגיד - זאת חוויה. יעל הדיה משלבת ריאליזם, סגנון, הומור שנון ואירוני, עומק רגשי בלתי רגיל. אהבתי את "תאונות", אהבתי את "שלושה סיפורי אהבה", ו"עדן" הוא באמת פיסגה חדשה בכתיבה של יעל הדיה.

יופי יעל! עוד לא קניתי אבל ריקי קנתה לטיסה לניו-יורק!

טוב, אין ספק שכל ספר של יעל היא חגיגה, גם אם אינכם סטודנטים, נסו להכנס לסדנאת הכתיבה שלה. תאמינו לי תצאו מורווחים.

מה שמעניין אותך לא חייב לעניין אחרים. כל אחד וטעמו הוא.

היתה לי תקופת יובש איומה בקריאה- ארוכה ארוכה. ורק בזכות "תאונות" המדהים, ואחריו "שלושה ספורי אהבה"- חזרתי לקרוא בתיאבון רב. תמשיכי ואל תפסיקי לעולם. את מדהימה.

גם אני התייגעתי מ"תאונות" ותיאור ארוחת בוקר על פני ארבעה עמודים. זה הסגנון שלה, היא כותבת יפה ומייגע. יש כאלה שזה תענוג עבורם, לי זה קשה. Take it or leave it בכל אופן, יש לה הרבה מעריצות (ומעט מעריצים) וזה אומר שיש שוק לסחורה הזו, אז בהצלחה.

יעל הדיה היא נודניקית מרתקת. למרות שהיא מנדנדת בלי סוף היא מצליחה למשוך את הקורא. שווה לקרוא רק בגלל הפרדוקס.

זה עתה סיימתי (למרות שהשתדלתי, באמת השתדלתי לקרוא לאט לאט, לא לרוץ כרגיל, אבל לא הצלחתי ממש) את ספרה הנפלא של יעל הדיה. אהבתי מאוד את שלושת ספריה הקודמים, אבל ב'עדן' יש איזו בשלות חדשה, בגרות נשית שמשכילה להבליח מכל פיסקה, והתוצאה - רומן בשל, נוגע ללב, אמין ולעתים גם מפעים. אני מחכה בקוצר רוח לספר נוסף, שלבטח ייקח קצת זמן עד שיגיע, אבל אתאזר בסבלנות. מומלץ, מומלץ, מומלץ!!!

ישן שנקרא "שמש זיו וכוכב אור". מלבד הציור הזה יש שם עוד 6 כאלה "הורסים" ונאיביים שבא לבכות.

לפני פחות מרבע שעה סיימתי את הספר הנהדר הזה, שרק רציתי שלא יסתיים. אלה מכם שחושבים במונחים של "טרחני" או "ארוך" - אין לכם מושג. זה ספר קריא, מקסים, כתוב באהבה גדולה ובהומור. הדמויות מרגשות, הסיפורים ביניהם סוחפים, ולשואלת מס' 19 - זה מתאים למנסים להיכנס להריון, למנסים לגדל ילד, ואפילו לאלה שלא. זה ספר מופלא על הורות וזוגיות, והקריאה בו היא תענוג צרוף.

היא מסרבת להבחין בין עיקר לתפל. לעיתים יש לה תובנות מצוינות. בד"כ אין לה, הכתיבה נופלת לעומס פרטים, ולעיתים יש לה רעיון תיאורטי טוב שלא מוטמע בכתיבה, היא מניחה אותו על הכתיבה, ולא יוצרת קישור ספרותי. מילא, היא מצליחה ותצליח, אין לה כאלה דרישות שכדי לעשות משהו יש לעשותו הטוב ביותר שאתה יכול... וברכות על שלושת הילדים, זה באמת השג, כל הכבוד.

האמת, הספרים האלה משעממים ואינטרוספקטיביים.

המשפטים הבלתי-נגמרים של הדיה מאוד "שבתאיים", ואני מוצא אצלה גם השפעה של א.ב. יהושע, אבל כל זה מעובד לסגנון האישי שלה. אחרי שליש ספר אני יכול להעיד שכנראה זהו באמת הטוב בספריה, מרתק ועמוק. כדי לומר את כל זה אין צורך למעט מגדולתו של יעקב שבתאי...

איזו תפלות, איזו בנליות חסרת השראה, איזה שיעמום מייגע... צל"ש לכל מי שמצליח לקרוא יותר מפיסקה. של האפסות המשמימה הזאת מזויף כמו מרגרינה.