זה הספר הכי ישראלי שקראתי בשנים האחרונות. אין כמוה

עם כל הכבוד לבקרת, נראה לי שהיא פשוט צעירה מדי. צריך נסיון חיים בשביל להבין עד כמה הסופרת קלעה לנפשם של דור השלושים ארבעים בארץ. תל אביבים וגם כאלה שלא. הורים לילדים וגם כאלה שלא. בעלי מקצועות חופשיים, שהגיעו לכל מיני צמתים בחיים שלהם.

אני עוד לא קראתי את הספר הזה. אבל אני כל כך אהבתי את שני ספריה הקודמים, שאני רצה לקנות אותו. מקווה שהביקורת הזו לא תיפגע בה.

קראתי חלק מהספר והוא באמת לא טוב בעיני. אני חייב לציין שעל חלק מדברי המבקרת חשבתי בעצמי. והיו כמה הערות של המבקרת כמו שנושא הראיליזם שנראות לי מאד מדוייקות.

גלה לנו איך אתה עושה את זה... מגיב 27 המגניב :)

לפני כשבוע קניתי את הספר ומאז אני קוראת אותו בהנאה רבה. מחכה לרגע שאוכל להגיע לקרוא אותו... אולי הוא לא מתאים לכל אחד ואולי לא בכל שלב בחיים. אני נהנית ממנו בהנאה צרופה.

שכל פעם שמבקר מעז לכתוב את דעתו הלא חיובית לגבי נושא כלשהו הוא ישר נקטל בטוקבקים, כאילו לא יכול להיות שזו האמת והוא לבטח סתם טיפש או לפחות קנאי? אם מבקר הוא לא במאי/סופר/זמר לא יכולה להיות לו ביקורת מקצועית לגבי סרט/ ספר/ שיר? גם אני חושבת שיעל הדיה כתבה ספרים נהדרים עד היום, אבל עדן רחוק מלהיות כזה. הוא פשוט לא קריא וחבל.

אם המילה הזאת, מילה של ימנים, לא עברה במוחה של יעל הדיה עד היום, בוודאי היא עברה בה אם קראה את הביקורת הזאת

אין כל צורך להתפעם. האם את מתפעמת כ"כ הרבה בחייך?

קראתי בערך 100 עמודים, כי דוקא אהבתי את תאונות, אבל זה פשוט ספר מדכא, משעמם ונוראי!! הביקורת מצביעה בדיוק על נקודות התורפה של הספר. יפה מאוד.

שמחפש לעצמו סיפוק מיידי. נסי לקרוא קצת בין השורות, נסי להתרשם מן הנםח הלשוני. אולי פעם תביני שנפח לשוני והשתהות אינם שעמום אלא מלאות. חבל שאנשים כמוך מקבלים במה.

קלישאות קלישאות, אבל מזה נכונות. הלוואי על כולם להבין ברגישות כזו את הרקמות הכי עדינות של החברה בה אנו חיים

ביקורת מצויינת. להכניס לקשקשניות הללו עד הסוף. להחזיר את מידות הרומן ל 200 עמ' מכסימום! לסלק מהשוק את הכתבניות מסוגה של הדיה, שכנראה מקבלת מהמו"ל בונוס על כל עמוד תפל נוסף. קוראות, העסק ממש בידיכן. שהרי אין להניח שיש גבר שיקרא את הספר המטופש הזה. העניקו לעצמכן חווית קריאה מהנה, נפנפו את הבינוניות הללו המאיימות על קריאתכן. ואל תבהלו מא"ב יהושע....

אין מה לעשות הספר לא טוב!

הספר מייגע ומשעמם, לצעיר קראתי אותו לפני שהספקתי לקרוא את הביקורת! אני מסכימה עם כל מילה בביקורת

שלושה סיפורי אהבה, הראשון של הדיה- הוא ספר מוצלח לחלוטין. השני, תאונות, לוקה בדיוק באותה פשטנות המתוארת כאן לגבי עדן השלישי, אותו כנראה כבר לא אקרא

רק על ספרים שהוא אהב, ואז גם ההסתיגויות יהיו לעניין. ככה, אי-אפשר לדעת מה הניע את המבקרת: מצב-רוחה, שעמומה, רצונה לעשות דברים אחרים בעת שהוטל עליה לקרוא ספר, או שמא רצונה להיראות מלומדת... משום מה אין לי אימון בביקורת הזאת. לא רק ספרים עם מספר כל-יודע מצליחים להביא לקורא תובנות חדשות, ובכלל - יש פה איזו הנאה קטנונית לקטול ולהאחיד את כל הטענות. עוד לא קראתי את הספר של הדייה, אבל יש להניח שאנסה. אני מקווה ליהנות.

על איזה נפח לשוני את מדברת? מלאות? יעל הדיה היא סופרת שטוחה ובינונית ולא שהתכוונתי לקרוא את הספר היומרני שלה, אבל אני די בטוח שהמבקרת צודקת, לפחות מהביקורת שכתובה היטב. מזל שנותנים לזה במה.

לא עם כל חלק בביקורת אני מסכימה, אבל כמי שנהנתה ביותר מספריה הקודמים של הדיה, אכן הפער גדול לרעת "עדן". עם זאת עדיין הספר מהנה, אם גם נמרח, וקצת דוחה (תיאורי המין על גבול הפורנוגרפיה ולא באמת במקום, כנ"ל לגבי תיאורי ההיגיינה של כמה מהדמויות ). פה ושם כמה תובנות מדהימות על החיים, ובכלל הכשרון של הדיה גדול, חבל שידו של העורך לא היתה קלה יותר על ההדק....

די נמאס מזה שלפחות חצי מהתגובות הן מוטות. או של כל מיני מקורבים לסופרת מההוצאה לאור או מהוצאות אחרות. רבותיי, אמא מכם אל תגיבו לביקורות של ספרים שאתם בעלי עניין שלהם. בבקשה.

הכשרון של הדיה לכתוב את התודעה של הדמויות, לדייק בלשון ובאסוציאציות, אינו מוטל בספק. עריכה יותר מהודקת היתה מועילה לספר שהוא ארוך מדי.

בפיסקה אחת, אבל קיטרת על זה במשך טור שלם. על מה הספר מדבר? מה נקודת השיא שלו? מה המחברת מנסה להעביר? לא ענית לי על השאלות האלו וכל תיאור שלך של הספר כאילו נכתב רק על מנת להשמיץ אותו. האם לא מצאת אפילו משהו אחד טוב בספר?

היא עוד כתבה ברחמים. אגב, ראיתם כמה ביקורות יעל הדיות , או מטעם ההוצאה, נשלחו לכאן. מה הפאניקה הזאת. מותר להגיד את האמת.

ביקורת נבונה! יש איזשהו סטריאוטיפ סביבה שמה של הדיה ואין ספק שהפעם היא כשלה בסיפרה...וחבל

כבר קפצה לרשימת רבי-המכר. למרות השיעמום .וספרים של מחברים עלומי שם - נשארים על המדפים... במקרה קראתי לאחרונה ספר נפלא "והשמש חיממה לנו את הגב" שכתבה מישהי עלומה בשם עליזה הרט. האם יגיע גם הוא לרשימה הנכספת? למרות שמגיע לו ?