ואם הספר הזה הוא נפילה כמו 'אחוזות החוף' יחסית ל'שואה שלנו', אז חבל"ז.

נשמע כמו שיעור היסטוריה משמים. גוטפרוינד סופר די בינוני, אבל הוא טוב כסופר בינוני, הוא לא מצחיק כפי שהוא חושב, הוא כלל לא מרגש, לא כותב לרגע מהמעיים, והוא גם בכיר בחיל האוויר, איכס, נו באמת

ידידי מהתגובה הראשונה, אתה כנראה רחוק במקום ובזמן. מבחינתי הסופר הזה כותב על החיים שלי.

הקבע בצבא, ובמילים אחרות הכסף שאתה עושה שם, והמשפחה שלך כי בטח אתה דור שמיני כאן. אני למזלי דור ראשון כאן ואין לי הסטוריה ארוכת שנים , ואני גם לא מתכוון להישאר פה כי המזרח התיכון זה לא הבית שלי , ואני לא אוהב את הנוף שלו את האנשים שלו , ואת כל מה שקיים פה, אני לא אשם בזה שנולדתי פה לא בחרתי את זה מלכתחילה ,בקצור אני עוזב,שלום.

קניתי את הספר בסוף השבוע שעבר והוא פשוט מ-ע-ו-ל-ה. שפה משובחת ומלאת שנינויות, דמויות שכולנו מכירים גם בלי להכיר ובכל זאת הן פוקחות עיניים. מבריק. כבר שנים לא נהניתי כך גם לא מכל מוכרי המילים המוכרים יותר שלנו. קניתי את הספר בגלל הצילום שעל הכריכה ושמחתי להכיר סופר גדול

הקבע בצבא, ובמילים אחרות הכסף שאתה עושה שם, והמשפחה שלך כי בטח אתה דור שמיני כאן. אני למזלי דור ראשון כאן ואין לי הסטוריה ארוכת שנים , ואני גם לא מתכוון להישאר פה כי המזרח התיכון זה לא הבית שלי , ואני לא אוהב את הנוף שלו את האנשים שלו , ואת כל מה שקיים פה, אני לא אשם בזה שנולדתי פה לא בחרתי את זה מלכתחילה ,בקצור אני עוזב,שלום.

שלום ולא להתראות, אל תבוא לבקר, אין לנו צורך בך.... כשתתקשר לבקש עזרה במקום קר אחר, יהיה פה תפוס.... אה, כן, יהיה לך טוב כי טיפוס ממורמר כמוך מצליח "תמיד" בכל מקום....פחחחחחחחחחחח בעצם, למה אנ מבזבז עליך זמן, אתה פחדן קטן שמסתתר מאוחרי התגובות אבל בחיים לא יהיה לך אומץ אפילו לנסוע לבקר במקום אחר..... ואגב, חייתי בחו"ל בעבר בשליחות, ואני יוגע על מה אני מדבר. פחחחחחחחחח איזה לוזר אתה......

סימנון כתב כשש מאות רומנים. כן, קראת טוב, שש מאות רומנים לאורך חייו. הוא עשה זאת בהתקף ענק של תאוות חיים שאדם בינוני כמוך לא מסוגל להבין. ועל זה נאמר אם תנגן מאה שנים אתה מקסימום תהיה נגן ותיק

הבחרו הזה הוא תוצר מובהק של פרס ספיר לספרות: קצת מזל, מעט כשרון, והרבה יחסי ציבור. דוד גרוסמן דוחף אותו חזק קדימה, וזה הנשק הסודי שלו. גרוסמן אוהב לטפח סביבו אפרוחים, בתנאי שיזכירו אותו בכל ראיון ובכל כתבה. שמתם לב, שאחת לשנה, כשהגוטפרויינד הזה מגיח לעתון, הוא מזכיר את גרוסמן?? זה ההסכם ביניהם. זו איננה ספרות במיטבה, עם פרס שערורייתי או בלעדיו. זהו סופר בינוני , עם יכולות מוגבלות, אבל עם אגו מנופח מדי.

אתה בהחלט יכול לשבת בבית 5 שנים ולנבור בארכיונים. מדינה שמבזבזת משכורות פנסיה ענקיות לאנשים שישבו בקריה בחילה אויר ולא עשו הרבה, באמת לא שווה את הדם והזיעה ששפכו עבורה מייבשי הביצות. גוטפרויינד, תעשה לנו טובה. אל תבכה כמה המצב רע. רוצה להיות אדם אמיץ? תחזיר למדינה את מאות אלפםי הדולרים שאתה מקבל עבור פנסיה בקבע. אל תשחק אותה סופר מיוסר ורעב. אתה ושכמוך חולבים את המדינה האומללה הזאת. מה שויקי קנפי לא תצליח לעושת, לקנות מכשיר טלויזיה או לנסוע לספא מפנק, אתה יכול לעשות כל סוף שבוע עם הפנסיה השמנה שלך. אתה לא אמין. מי שעשיר וצובר ריבית בבנקים, גם הספרות שלו יוצאת ככה.

הרי אתה מרויח 15 אלף שקלים נטו בחודש מהפנסיה שלך בקבע, אחרי ששירתת בחיל האויר בקריה, ובחיים שלך לא עבדת קשה ולו יום אחד, לא הרמת טוריה, לא עבדת בבית חרושת, לא עדרת במעדר, לא הרמת משקל כבד, לא סחבת מקרר על הגב, לא הזעת אפילו פעם אחת - אמיר גוטפרויינד, על מי אתה עובד כאן?? אתה ניצלת יפה מאוד את "אלו שעל גבם נבנתה הציונות". אתה שירתת בקבע, עשית מה שעשית או לא, מי יודע, ומאז אתה חי עם עשרות אלפים בחודש בבנק. את תיממם. אני מאוד לא מעירך את הבכיינות הזו של מיש חייב את כל פרנסתו וכל חייו למערכת שאותה הוא ממהר לצלוב. אתה לא סופר אמיתי בעיני, אלא פקיד שחושב על האגו שלו ועל הכסף שלו.

מעניין מתי יקום סופר ישראלי שיכתוב סיפור על מה שטוב כאן וגם יהפוך לרב מכר. כנראה שזאת משימה בלתי אפשרית. די לשנאה עצמית ולשנאת הארץ.

צריך לזכור אחת ולתמיד שאין דבר מובן מאליו כולל המדינה והחיים בה לטוב ולרע, דור החולמים ההוזים החלוצים והמקימים נלחמו על כל פרט ופסיק. דבר לא ניתן בחינם על מגש של כסף. כל דור מקבל מקודמו נכס וחייב לשמור אותו בדם יזע ודמעות. נכון שיש תמיד נמושות וכאלה שאבדו את דרכם ומנסים לקטר וללכלך, טוב שקיים נתב"ג ואי שם אלה ימצאו את מזלם במקום אחר, כך זה היה תמיד וכך זה יהיה בעתיד.

אמיר אדם שנון מצחיק וכותב לתפארת. קראתי אולי יותר נכון גמעתי את ספרו האחרון ולא הצלחתי להניחו. כיף כיף גדול לקרוא סופר שכזה.

עושה חשק לקרוא.תודה

לא שאין רשימה ארוכה של אחרים שקריאה בכתביהם בהחלט מעוררת את בלוטות הקנאה. חזק ואמץ

אחוזות החוף צפוף עד מחניק, אין מקום לנשום מרוב פרטים מייגעים. "השואה שלנו" טוב יותר בעיקר בזכות הטקסטים המתארים את הנסיעה של היהודי בחולצה הוורודה עם הקצין הנאצי. קטעים רבים אחרים משעממים ותובעים אתנחתות בקריאה. אסתפק באלו ואטעם ספרים אחרים בעתיד.

לא יודע - בידיוק כמו שאמיר אמר לא מצליח להבין מה אני עושה בכל הכוכב נולד הזה... פשוט לא יודע המדינה נכשלה - אני מצטער לומר זאת - אני אוהב את הדגל - אבל המדינה נכשלה - זה עצוב לי - מי שכועס כשקורא את זה פשוט לא רוצה להאמין - אבל נכשלנו חבר'ה אמיר, כל זה עניין של זמן עד שהשכבה הנורמלית תהיה פה מיעוט ואז מה? שחורות, רק שחורות - שחורות בלבוש מלחמת אזרחים (עם עצמינו או בני דודינו) הילדים שלי לא צריכים לסבול את זה... אבל כנראה שאין מוצא אני לא עוזב - לא רוצה להישאר - ממש תקוע אמיר, יישר כוח - אלך לקנות את ספרך החדש בריאות איל

אחוזות חוף הוא ספר הסיפורים הטוב ביותר שיצא בעברית מאז חורף 74 היה גשום של א.ב. יהושוע

לבטיך, לבטי רבים - הצלחת לבטאם באופן נהיר ומעניין - טוב שבכל זאת אתה נשאר !

באחד מהשניים הוא חייב לזייף

לקרוא ספרים כיום זה כמו לחרוש שדה עם סוס במקום טרקטור.

ולא מוכן לקבל את זה שיש אולי איזה סופר שניים טובים בארץ חוץ מאולי איזו אחת--- זו בעיה שלו