'שואה שלנו' היה טוב, במיוחד כספר ביכורים, אם כי לא חף מליקויים. במיוחד השליש האחרון. 'אחוזות החוף' - נפילה. בוסר שהיה צריך להמשיך ולהעלות אבק במגירות. מה שמדאיג זה ספר שלישי תוך שש שנים. נשמע כמו חפוז. וחפוז זה טוב לגיל 14.

זה בעברית? אולי בשפה הקלטית? אז מה זה קאלט? מרוב שאתם רוצים להיות מתוחכמים ראו מה יוצא לכם...

לקראת הסוף: לא נוצר כאן רומן רעיונות משובח, גם לא רומן פוליטי זועם ומשובח. לא קראתי, אבל מספריו הקודמים של גוטפרוינד, שווה לנסות

נדמה היה לי שאני היחידי שקרא אותו. היה משעשע ואכן עם פוטנציאל קאלטי. חבל שלא היה לו עורך טוב שגאל אותו מהגודש הרב (מעניין לציין - יש שם בפרוש התייחסות לגרפומניה. לדעתי הורוביץ מכיר את עצמו ואת חולשתו. זה פשוט חזק מימנו) לא שייך לעניין, נכון? אין דבר. לעצם העניין - הספר של גויטפרוינד נשמע מעניין. אהבתי את הספורים הקצרים ההזויים שלו. יש לו את זה - אין ספק.

הכתבה לא מעודדת אותי לקרוא את הספר של גוטפרוינד.

רוחה של מקונדו שורה גם אצל מאיר שלו.

>>> אני מוצא את החנוניות ההומוריסטית של אמיר מתגלית מבין השורות ואת זה אני אוהב במיוחד. בכל מקרה "אחוזות החוף" לוקח!

האוסף המשוגע הזה אצל גוטפרוינד, קצת מרוכז מדי. וואלה , הוא מתיש הבחור. אני עדיין קוראת את שני ספריו, את אחוזות החוף כנראה שאזנח סופית ועם שואה שלנו עוד אמשיך לבלות. ההזיה בשואה שלנו הייתה מציאות חיי כילדה. יש לי הרגשה שגוטפרוינד נהנה הנאה מרובה בחברת משוגעיו שחלקם אכן מלאי חן אבל אני מתעיפת מהם לעיתים. קשה לי להשתחרר מההרגשה שגוטפרוינד מקיים תחרות לא כל כך סמויה לטעמי עם מאיר שלו, גם בשפע הדמויות הציוריות,בהומור, באופן קבלת הדמויות, באיפיונים שלהם, ובלהטוטי השפה העיברית. הבחור מוכשר ללא ספק, אבל לא גאון כשלו.

זה מה שקורה כשמבקרת נפוחה מחשיבות עצמית כותבת על סופר נפוח מרוב אגו. עוברת לכתוב בגוף ראשון רבים. ואני חשבתי לתומי שמבקר אמור להביע את דעתו האישית. אבל הגב' מלמד החליטה שהיא כבר כל כך חכמה, עד שהמציאה סוגה חדשה - הביקורת האובייקטיבית, זו שיודעת הכל, וקובעת הכל, בשם כווווווולם.

אחלה להקה דרך אגב..

אם ניקח את הטור שלך אין שום בעיה להחליף את שם הסופר למאיר שלו, את שם הספר לרומן רוסי ואת שמות כמה מהדמויות ולקרוא את אותה הכתבה כאילו נכתבה על הספר ההוא. די ברור שיש קו דמיון מרכזי בין העלילות. באותה מידה סביר להניח שהספרים שונים, אבל השאלה היא מה ההבדל וזה משהו שהיה מעניין לראות אותך עונה לגביו.

בתור בחור צעיר שרוצה לקרוא ביקורת על ספר כדי לדעת אם לקרוא אותו - אני פשוט מעוצבן. מה זה "אינסטנט קאלט" ?!? לדעתי, מי שבאמת יש לו מה להגיד, מסוגל לומר זאת בפשטות. יש לי עוד הרבה מה "להוציא" - אבל הכיוון מובן. לילה טוב מראשון!

יצירת מופת כמו "בית ספר לבלט" לא רואים בכל שנה, או אפילו עשור בשדה הספרות העברית.

משהו לגוטפרויינד הצעיר והנלהב: אתה במדה רבה קורבן של עצמך. של יחסי ציבור, של פרס ספיר שקיבלת אותו רק במקרה (כי עמוס עוז לא הגיש מועמדותו), של ההמולה שמבקרות משועממות כמו אריאנה מלמד יוצרות באופן מלאכותי. מישהי הביאה לחדר המורים את הספר שלך. התגובה היתה דומה: עקימת שפתיים. תשמע, אתה יומרני מדי, והתוצאה פשוט אינה מעניינית. זה כמו יומן של גימנזיסט, רק שבחמש מאות עמודים. להשוות אותך לעיין ערך אהבה, זה יכול לעשות רק מי שלוקח סמי הזייה. שנמעתי שאתה איש קבע. ושעבדת על הספר חמש שנים. ראשית, מצער אותי לשמוע שאנשי קבע עסוקים בליקוט מעשיות על העלייה הראשונה, ולא מגינים על המולדתץ. בשביל זה שילמו לך המון המון כסף?? אני וחברותיי בבית הספר לא מרוויחות אתה סכומים שאתה מרוויח כאיש קבע. זו שערווייה כשלעצמה. חיייבם לבדוק מה קורא שם ומי נתן ך אישור. שנית, הלשון.. הלשון עילגת, לא מצחיקה, מלאה רבדים של כותב מתחיל. יכול להיות שאריאנה מלמד - שכתבה עליך אלפי מלים טובות על הספר האחרון - מרגישה מחוייבת "להגן על הפרודוקט " שהיא המציאה. הקורא אינו טיפש: אחרי שההמולה תשכך, אתה תשב מול המראה עם עצמך, ותראה שם מה? סופר מתחיל שאצה לוה דרך יותר מדי, והאגו שלו כבר נוגע בשחקים. עצוב.

הכאילו מבקרים מבקרים את הכאילו סופרים .. שהרי רק מסוגלים על רוח דברים של ספר שמצליח בחו"ל לקחת "ולהלביש" על שלדו הבסיסי איזה טרומפלדור,שזר ,או סתם פלסטיני במשימה ליצר חיבור לישראליות..והופה! הינה לך ספר! לא כותבים בארץ הזו ???? איך תמיד יש את הלך תדע מה "הישראלי" "המקונדו הישראלי"?? "הג'ק ניקולסון הישראלי" ?? "פאולו קואלו הישראלי"?? הרי בנתיים אנו מבחינת פריפריה תרבותית ולא יותר..יום אחד זה ישתנה?? רק ביום שיהיה "המשה זוכמיח" האמריקאי.. יהיו במקומותינו גם ביקורות שמבינות משהו .. (מעבר לרצונם הילדותי של כותבי הביקורות לזכות בתשבוחות על "שנינותם המושלמת" ויכולתם הוירטואזית "המופלאה" לבצע להטוטי ג'גלינג בגיבובי מילים) רבותיי קנו את הספרים שלכם רק באמזון תקראו, תהנו, ובעיתונות שתגיעו לעמוד הביקורות..תחשבו שזה פרסומת גדולה או קמפיין מגלומני למישהו שאתם לא מכירים (ואולי גם לא רוצים להכיר) אז שיהיה לילה טוב לכולם ורק טוב ! י.א

מחכה למחשבות שלך על הספר (המאכזב לדעתי) של יעל הדיה...

את "מאה שנים של בדידות" מספיק לקרוא פעם אחת ולנצור. כל התעתיקים , של שלו וגוטפרויינד , הם מחזור של רעיונות משומשים.

אני מאוד אוהבת את גוטפרוינד. שואה שלנו נכנס אצלי לרשימת המובחרים, בדיוק לצד עין ערך אהבה. אבל מה לעזאזל ניסית לומר בביקורת הכל כך ארוכה, כל כך מייגעת וכל כך, סליחה על הצרפתית, פלצנית? למקרה ששכחת, זה אינטרנט כאן, לא הניו יורק טיימס.

אני ממש לא מסכים איתך, זה ספר קשה ובלתי מהנה, ואני נאבק פה כאדם הנאבק בגלים טובעניים המאיימים להטביעו, גלים גדולים, צונמי של שעמום, קשה לי.

בראיון ירדת רצח על "תרבות כוכב נולד". ואתה מה, אמיר? אתה קיבלת פרס ספיר לספרות, ברגע של מזל. כוכב נולד! לפני כן לא ידעו מי אתה. מי אתה שתבוז לכוכב נולד, אם אתה יציר התופעה הזו בעצמך, תופעת הזבנג והשואו, הפעם בתחוםה ספרות? הרי לפני תחרות פרס ספיר, אף אחד לא שם לב ל"שוה שלנו" שלך. נכון? אז אנא טיפה ענווה וצניעות. תגיד תודה לתרבות ההמונים שהוציאה אותך מהשיכחה ומהאלמוניות. אתה תחזור לשם.

איך יוצרים "כוכב נולד?" מדפיסים כתבה ועוד כתבה על ספרי הכוכב שבהרצה באותיות קידוש לבנה, ביקורת ועוד ביקורת בגומחה השמורה ל"בריקינג ניוס", עד שהוא מתעלק על התודעה וזוכרים אותו. וכך כוכב נולד. זה והאחרים...

מאה שנות בדידות הוא התנ"ך שלי, קראתי 5 פעמים. פעם אחת לא מספיק!! אמיר, בהצלחה עם הספר. אכן הציונות מלאה משוגעים, משוגעים לדבר להקמת מדינה ייחודית ליהודים - איך אפשר להיות יהודי ולא להיות משוגע אחרי הסבל שעברנו לאורך הדורות? ציוניתמשוגעת שכמותי. אריאנה את על הכיפאק!!

אחוזות החוף היו רחוקות מדי, והיום החזרתי באכזבה לספריה את הספר החדש, שלא הצליח לעורר אותי. מצאתי את עצמי מדלגת על עמודים שנראו לי טרחניים וארוכים מדי, וכל כמה שהתלהבתי על צאת הספר החדש וחטפתי אותו ראשונה בספריה, כך התאכזבתי מכך ששום דבר לא מושך אותי לקרוא כל מילה שבו. יש פוסט ציוני ויש פוסט מורטם. עצוב

מסכימה עם כל מילה של 28. החזרתי לספריה אחרי 70 עמודים. ודווקא את שואה שלנו אהבתי (אם כי הסגנון משתנה שם באופן קיצוני. מתחיל מעולה ואיך שהוא מדרדר).

מורה בישראל והשגיאות בתגובתך מכעיסות. אני נהניתי מאד משואה שלנו. אמיר תמשיך לכתוב. א.ז.