ובשלב מסויים "דחפו" לי ריטלין. לא רק שהתרופה לא עזרה לריכוז הלקוי, אלא החמירה יותר את האובססיות והריכוז נעשה גרוע יותר. אחרי חודש זרקתי את התרופה לפח, והחלפתי את הרופאה.

כרגיל לרופאים אין בכלל מושג והם פועלים רק על פי חוות דעת של המורים החסרי סובלנות וסבלנות וחסרי יכולת ליתן מענה הולם יותר ואוהב יותר - בקיצור מערכת החינוך דוחפת ילדים כאלה לחינוך מיוחד. וחבל מאוד שמי שאמון על מערכת החינוך בישראל יתן יד פושעת כזו למורים. שכל ילד שני לצערנו מאובחן בבעיות קשב וריכוז

האשמים בכל?

נכון מאד שבהרבה מקרים ילד צריך טיפול פסיכולוגי אבל אין כסף לפרטי ובציבורי תורים ארוכים מאד אם בכלל קיים מערך כזה. לא בכל מקום הוא קיים.

כשהמורה לא מצליח להתמודד עם התלמיד - הוא ישר קופץ לתרוץ שכ"כ אופנתי עכשיו "הילד סובל מהפרעת קשב וריכוזזז", נו באמת. תסדרו כתות קטנות יותר, עם נושאים מענינים ללימוד ותראו שיפור ב- 100% אצל הילדים הרכים האלו. טוחנים להם את המוח וכשהילד לא מצליח - זהו כשלון ברור של המערכת ואז המערכת מנסה להתגונן.... ולהתחבא מאחורי התרוץ של קשב ורכוז. והמשפחות אוכלות את זה בגדול.

הנני מורה לחנוך מיוחד, ואכן ילדים שאובחנו נכון, ומקבלים רטלין- מידת הקשב והריכוז השתפרה פלאים, התנהגותם השתפרה וחויית ההצלחה בשיאה, ממש הצלת חיים!!!!!!!!

ואם ההבחנה שיש לקחת בכ"ז ריטלין, אזי יש להשתמש בו למרות הדימוניזציה בתקשורת נגד הכדור. יש לזכור שצריך לאבחן נכון בכל מחלה ולא רק בתסמונת הפרעת קשב

בהיותי ילד לפני יותר מ 30 שנים קראתי כרוזים של אדמורים שייצאו אז נגד הטלויזייע וגחחתי- רבותי כל מילה בסלע - הם פשוט צדקו אז.....והיום עוד יותר...

המצב בקופות החולים בכל הקשרו לאיבחוני קשב וריכוז הוא קטסטרופלי. בשלב ראשון על מנת להיות מאובחן יכולה לעבור שנה - והכוונה היא שהילד מגולגל מבדיקה לבדיקה ובנתיים נגרם לו נזק נפשי והתפתחותי. אין תיאום בין רופא המשפחה, לרופא התפתחות לנירולוג בכל הקשור לאיבחון וטיפול בעית קשב וריכוז. כדי להגיע לנירולוג לבדיקה יש להמתין במחוז השרון והמרכז לפחות 4 חודשים ( בבית חולים דנה התור הוא לשנת 2007 ) הפיתרון שנותנים רופאי המחלקה להתפתחות הילד הוא כמעט תמיד ריטאלין ונגזרותיו - אין טיפול משלים, סיוע וטיפול ריגשי, אין ליווי פסיכולוגי, אין מעקב פסיולוגי אחרי התפתחות הילד. מתוך נסיון אישי הילד אחרי קביעת התרופה והמינון הילד לא מזומן למעקב אחרי שבוע-שבועיים על מנת לבחון האם ישנן בעיות במינון, בתרופה או תופעות לוואי וההורים נותרים חסרי אונים. בושה וחרפה למערכת הבריאות - חוץ מאשר לדחוף לילדים את הריטאלין לא נעשית שום פעולה אחרת.

אם לא הבנתם - יש כאלו שהבעיות שלהם יותר חמורות מ"סתם" בעית קשב וריכוז - בשפה פשוטה הם פשוט "משוגעים". זה לא שדוחפים להם סתם משהו מבלי שתהיה להם בעיה - להפך, בעייתם חמורה עשרות מונים!

בתי-הספר, במתכונתם הנוכחית, לא מתאימים להרבה ילדים, בעיקר בנים צעירים, שזקוקים להרבה אקשן ולא בנויים לישיבה במשך זמן ארוך. מכריחים את הילדים להיכנס לתבנית אחידה, ולמי שלא מתאים לתבנית נותנים תרופות פסיכיאטריות, כדי שלא יפריע לסביבה. תתעוררו!

במדינה של ימינו אנו נתקלים במצב מסוכן ביותר בו אנו נקלעים למצבים שהפתרון הנראה לנו לעין הוא בצורת גלולה - כימיקלים. אם זה שימוש באנטיביוטיקה בצורה מוגזמת ולא אחראית מצד ההורים ומה שהופך להיות מגמה מדאיגה ביותר בכל רבדי האוכלוסיה. להורים היום אין זמן לגדל ילדים - כולם תקועים בקריירה שלהם בנסיון בלתי אפשרי לפרנס את התא המשפחתי. הילד חולה, דוחפים לו אנטיביוטיקה שההורים יוכלו לישון טוב שלא יהיו עייפים בעבודה ושהבוס לא ייכעס על חוסר התפוקה וכל זה בשביל 5000 ש"ח בסוף החודש. הילד לא מצליח להתרכז או שהוא היפראקטיבי אז הריי צריך להרגיע אותו ע"י רטלין. הרי אסור לנו להיות עייפים לעבודה. כנראה שכחנו שילדים גם לפעמים אקטיביים מאוד אולי סתם כי הם אוהבים את החיים!!! מזל שטיפול בחשמל לא מומלץ במקרים אלו שהרי היו צריכים להקים עוד כמה תחנות כוח במדינתנו... בכל מקרה אנחנו צריכים להתעורר ולהתמודד בדרכים יותר אנושיות וטיבעיות בבעיות אשר מופיעות בחיי היום יום. אם נמשיך כך יהיה קשה ואף בלתי אפשרי לחזור אחורה.... אך כמובן הנסיון מראה לנו כי כלום לא ישתנה ונמשיך להתדרדר לתהום בלתי ידוע.... חבל!!!!

בני שהוא היום בן 10 סבל מתופעה דומה ואנו נדרשנו ע"י בית הספר כאשר הוא היה בן 6 לתת לא ריטלין או כל תרופה דומה אנחנו סירבנו. היום לאחר עבודה קשה שלנו ושל הילד ובצירוף בית-הספר הילד לומד בכיתה רגילה ועובד כמו כל ילד רגיל.

לגשת לאיבחון בשנידר או באחד משלוחות בתי חולים פסיכיאטרים ותקבלו חוות דעת טובה והמשך טיפול.בשוק יש המון שודדים ושודדות שהאישורים שלהם להקלה בלימודי הילד לא מוכרים ע"י משרד החינוך.אז לפני שתוציאו הרבה כסף לשודדים תקחו את הילד למרפאה הנ"ל...כמה שיותר מוקדם ככה יותר טוב...לילד ולכם!!

אחרי התלבטויות וחרדות רבות וקריאת חומר מעודד ושאינו מעודד..החלטתי בלב כבד לתת לבני בן ה 11 את הריטלין..אחרי כמה ימים בלבד הוא אמר לי "אמא, פתאום אני יודע את כל התשובות..הן פשוט באות לי לראש..." לדעתי, זה אומר ה כ ל!!!!

האם אפשר לקחת ריטלין לצורך שיפור הריכוז? כמו בהכנה למבחנים ולמבחנים... האם מסוכן לקחת ריטלין למי שסתם יש לו קושי להתרכז, אבל מעולם לא הובחן?

Please go to cchr.org.il or cchr.org and get some true data.

הבעיה העיקרית היא אי נעימות של המאבחנות להוציא את ההורים "בידים ריקות" אחרי ששילמו כ"כ הרבה כסף. מעבר לזה, חלק מההורים כבר גם שייכים לדור שרוצה פתרונות קסם. אז במקום לשבת עם הילד ולעזור לו עדיף "כדור פלא" שיעזור. ריטלין הוא נפלא למי שסובל מהפרעות קשב וריכוז. הוא משנה את החיים לטובה. אבל הוא הרסני לשאר. תחשבו על זה

הכל נכון, אבל צורת הצגת הדברים מקוממת. תמיד יציגו את הריטלין כפתרון הפשוט של המורה וההורה העצלנים שלא רוצים להתמודד. גם הרופאים של שרון כנראה טעו. האם זה אומר שכל חולי לחץ דם צריכים להפסיק את התרופה שמדדלת את הדם? הריטלין היא תרופה שממש מחוללת פלאים לילדים עם הפרעות קשב. מעלה להם את הדימוי העצמי, מאפשרת להשתלב חברתית. גם כך יש לתרופה סטיגמה שלילית. גם כך הורה שצריך לתת לילד את התרופה חושב מיליון פעם, ומתמלא רגשות אשם. אז הינה עוד כתבה שבשורה התחתונה אומרת: אל תקחו ריטלין, זה בטח משהו אחר.

עכשיו ברור שהמורים שקשה להם אובייקטיבית ללמד בתנאים החינוכיים והחברתיים במדינה, גם אינם מצליחים להיות רופאים טובים. אולי הכתבה צריכה להפנות באופן חיובי לבדיקות מעמיקות ולא להאשים את המורים שעושים את הדבר הנכון בהפניית בעיה לטיפול. אולי הכתבה צריכה להעיר תשומת לב לכך שהפסיכולוגים העוסקים בתחום נמצאים בתת תקינה חמורה? ואולי הכתבה רוצה להיות כתבה ששוה להרבה דברים אחרים שמופיעים באינטרנט או בעיתון!

בני אובלן ככ- ADHD החלטנו לא להיכנע לרטלין! הילד מקבל תחליף הומיאופטי מפרחי באך בשם COOLI ההשפעה מדהימה הילד קיבל בטחון והפך ליותר רגוע. ממליצה בחום!

המורים לא מאבחנים! הם רואים מצבים בעייתים ויכולים רק להתריע, ובמקרים שמתוארים בכתבה, אם המורים לא היו אומרים כלום, אז הילדים היו ממשיכים לסבול! האחריות היא של ההורים להקשיב למורים ולקחת את הילדים לאבחונים ככל שידרש עד שתמצא הבעייה האמיתית. כאמא לילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז אני יכולה לומר לכם שבני עבר כמעט עשרה אבחונים במשך 3 שנים, עד שנעשתה אבחנה והומלץ על ריטלין! וגם אחרי שהתחיל לקבל ריטלין, זה תהליך ארוך שההורים חייבים להיות מעורבים בו, אבל עדיין יש משקל גדול לדעת המורים, הם רואים את הילד בשעות שהוא נדרש בהן לריכוז גדול, והסיטואציה בבית-הספר שונה לחלוטין מהסיטואציה בבית. נכון, לא כל המורים הם גאוני הדור, ויש מורים שעלולים לנסות ללחוץ עליכם לתת ריטלין, אבל אם אתם כהורים תחליטו לא לתת טיפול תרופתי, המורים לא יכולים לעשות כלום! מנסיוני, אני יכולה לספר שבני מטופל בריטלין כבר 8 חודשים, ומעבר לריטלין הוא מקבל מערכת תמיכה של טיפול רגשי, קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק כבר 3 שנים וזה תהליך ארוך שכל הזמן רואים בו שיפור.