יש דאגה כנה לשלומו של אריק שרון האיש , גם של אלה שהוא רימה, גם אלה שלא מחלו לו על לבנון או על גוש קטיף גם של אלה שחשבו שהוא מושחת גם של אלה שחשבו הבחירה שלו סכנה לדמוקרטיה. גם של אלה שבחיים לא היו שוקלים להצביע לו פשוט רגש עמוק של אמפטיה ותפילה כנה להחלמתו כל שאר ההופלה בא מהתקשורת אשר מנסה להכתיב את סדר היום הפוליטי בצורה שלא הייתה מביישת את הפראבדה בימיו הטובים.

א. מר שרון חי !, והוא עדיין רוה"מ בפועל עפ"י חוק ייסוד, מר אולמרט איש מפלגתו הוא ממלא מקום לעת עתה , במשטר דמוקרטי רוה"מ צריך להיבחר ע"י הציבור הרחב ולא ע"י רופאיי הדסה,, ולכן יש עניין רב לציבור הרחב בשלומו של רוה"מ, כמובן במגבלות שמירת כבודו ופרטיותו של אדם. מסירת ביוליטין רפואי לציבור בניו של שרון רשאים לאסור וזו זכותם עפ"י חוק, אבל העדיפו לשתף את הציבור הרחב וזו גם זכותם. ב. כאשר יוחלט שנבצר ממר שרון למלא את תפקידו סופית, חדל מצבו הרפואי של מר שרון להיות עניין ציבורי, ומר אולמרט הוא רוה"מ בפועל עד הבחירות שממילא הקבע כבר מועדן.

יש סיכוי לא מבוטל ששרון לא יוכל לתפקד עוד כראש ממשלה ראוי. סיכוי לא מבוטל עדיין אינו ביטחון. באשר לגזר דין המוות שגזרת עליו (ללא קשר ליכולת פוליטית), אז מי אתה שתקבע? הוא יכול להשתקם בתוך חודשים. אני מכיר מקרים כאלו, ואינני רופא.האם לא שווה לעבור חודשים של פיזיוטרפיה בשביל לבלות עוד כמה שנים עם הבנים והנכדים? אמא שלך יכולה לחשוב שלא. יש אנשים שחושבים שכן.

שרון הוא קודם כל אדם, ורק אח"כ ראש ממשלה. וזכותו לפרטיות ולכבוד-אדם בדיוק כמו לכל בן תמותה . ומספיק כבר עם החדירה הפורנוגרפית לכל וריד ובלוטה בגופו. וזה מכוון ולא רק לעיתונאים, אלא בראש ובראשונה - לרופאים.

לא הציבור מחליט מה יקרה עם שרון. הציבור רק מקווה באופן מובן להחלמתו. מי שקובע כעת הם בניו, ולא ידוע לי על עובדת היות רצונם זהה לזה שלך. מי שמתערב בנעשה הוא דווקא אתה ולא הציבור. עם ישראל אינו נוקט עמדה מעבר לתקווה להחלמה, בניגוד אליך שנוקט כאן עמדה חד משמעית בניגוד לדעתם של בניו. מדבריך משתמע כאילו האיש ובניו מבקשים לסיים את חייו, ורק הציבור מונע זאת, בלי שום בסיס עובדתי ובניגוד לאינפורמציה לפיה בניו מייחלים להחלמתו. ולכן דווקא לך יש לומר: צא לראש הממשלה מהוורידים, ואל תתימר להחליט עבורו ועבור בניו מה טוב עבורם.

במצב כזה עדיף שלצערי הרב לא ישרוד ולא ישאר בחיים כי מנהיג כל כך חזק לראות אותו עכשיו לא מסוגל לחשוב או לעשות דברים פשוטים עדיף לא לחיות בכלל, לפחות שימות בכבוד הראוי לו ושיסבול כמה שפחות כי אחרי כל כך הרבה ניתוחים איזה אדם יצא ממנו בצער רב אני מאחלת שזה יגמר קצת אחרת ונזכור אותו חזק עצמאי ומנהיג גיבור!

במקום לתקן את עיקרון בוזגלו לכיוון חיובי דורש הכותב עקרון בוזגלו תבוסתני.הטיפול להצלת חיי שרון הוא טיפול שכל אחד היה צריך לקבל. שלא בכוונת מכוון, יצא ששרון מתפקד כשפן ניסיונות שאולי תצא תועלת מהטיפול בו גם לבוזגלוביצ'ים. זה בנוסף לרווח שיצא לנו מהמחלוקת שהתעוררה בעולם הרפואה הישראלי לגבי הטיפול שקיבל שרון אחרי הארוע הראשון שאולי תוביל לנהלים טובים יותר. ללא ספק, ערך רפואי טיפולי מוסף יהיה כאן, מעניין מהו.

אריאל שרון בשבילי הוא דמות נערצת... וכן כמו כל עם ישראל וכל העולם כולו אני מתפללת שאריאל שרון יבריא... נראה לי שכולנו כבר יודעים שאריאל שרון כבר לא יחזור להיות ראש ממשלה ואף אחד לא מצפה לזה... מה שאני וכולנו גם בישראל וגם בעולם מתפללים לו זה שהוא יצא מזה בדיוק באותו אופן שאתה היית מתפלל לשלום אמך!!!

אני חושבת שאתה צודק במיליון אחוז! כולם דוחפים את האף שלהם!

אני עוקב בדאגה מהודו הרחוקה, לא רק אחרי בריאותו האבודה של שרון אלא על המלחמה המיותרת של חייו, שמנסה להפוך אדם גדול לחולה סיעודי כאדם המלא התפעלות מצעדיו האחרונים של שרון וכאזרח שייחל לסיכוי לפלג את הליכוד ולשבור את כוחם של חברי המרכז אני מתאבל על הליכתו של שרון. לא הייתי בן משםחתו הייתי מתחנן בפני הרופאים לתת לו למות כמנהיג ולא כשבר כלי

מניסיון. אבי שכב במצב קשה, והתפללתי שיסיים את חייו בכבוד ולא ידון לחיי בושה וסבל. שמהאיש החזק והצלול לא ישאר שבר כלי. אלוהים אהב אותו ועזר לו, מה שאי אפשר להגיד על שרון.

שרון לוחם ולא מרים ידים אתה ואמא שלך תחליטו לעצמכם ואם בא לכם אתם גם יכולים ללכת ולהתאבד אנו והרבה מבני ישראל דואגים לראש הממשלה ומאמינים שהוא יחזור לאיתנו... מאיפה אתה מבין עם איזה שטף דם הוא הגיע לבי"ח? אתה מומחה במשהו ? ...חוץ ממומחה בלבלב את השכל... אתה קובע שעם שטף דם כזה היית מנתק... תתמקד בבלבול מוח בו אתה מנוסה - ופחות בהחלטות רפואיות בהן אתה לא מנוסה.

מי נתן לך את הזכות לקבוע מי לחיים ומי למוות (אינני דתייה) האם מישהו שאל את שרון לפני הצינתור שהיה אמור לעבור. מה יהייה אם ה"ניתוח" לא יצליח ? אולי הוא ביקש להישאר בחיים בכל מחיר וטוב שכך. כבן אדם לא צריך להתחשבן איתו כעת.

גילי. המילים שלך נוגעות מאד. אולי כולנו היינו צריכים פשוט זמן בכדי לתת לו לצאת ממקום של שליטה . יש משהו בכולנו כנראה(ברובנו)שלרגע הרגיש שהקרקע פחות יציבה.קצת התבלבלנו בחיבוק הענק והחם הזה שרצינו אותו גם קצת כמו אבא. אין ספק .המילים שלך מחזירות קצת פרופורציה, וגם הרבה עצב, שהאיש הגדול מימדים הזה ,בניו וקרוביו,אהוביו עומדים בפני תקופה כה קשה.תודה לך על המאמר היפה הזה.

כל מילה זהב... כבוד האדם וחירותו... עדיף לו מותו מחייו בצורה כזו..ואל לנו לחטט בנשמתו ובמוחו.. פרטיותו של אדם באשר הוא...גם כאשר הוא ראש ממשלה. כתבת נפלא

לא מחלנו על מלחמת לבנון... הסכמנו על גוש קטיף חושבים שהוא מושחת אבל היחידי שהיה לו האומץ ללכת. סימפטיה ואמפטיה

אריק שרון, עדיין אינו אדם פרטי. עד שרופאיו לא יאמרו כי אפסה כל תקווה להחזירו לחיים נורמליים. הוא עדיין ראש הממשלה. לא רק ראש ממשלה, אלא אחד שתקוות רוב הציבור לעתיד מונחות (או היו) על שכמו. הוא בחר בדרך זו! המידע שמועבר הוא לא מלא וחטטני, אלא רק המידע שביה"ח מחליט לשחרר. רוב המוחלט של האנשים רוצים לדעת מתוך דאגה אמיתית וכנה למנהיגם וזו גם זכותם. כאשר יאפסו התקוות, אני בטוח ששרון ומשפחתו יוכלו לחזור ל"אלמוניות" יחסית ללא עדכונים שוטפים. עד אז נקווה, נדאג ונתעדכן בכל מידע שיוחלט להעביר לנו.

מר גדי היקר , מאין לך מה יהיו מצבו של אריאל שרון לכשיתעורר. האם אתה רופא? לא שמעת על אנשים שיצאו בחיים ממצביםהרבה יותר גרועים. אף אחד מאיתנו לא נאיבי וחושב שראש המששלה יחזור לכסא הממשלה. אנחנו רוצים שהוא יחזור לחוה לבלות את שארית חייו עם בני משפחתו. מי אתה שתפרשן מה יהיה מצבו , האם הוא יהיה סיעודי או לא. נמאס לי כבר מכל הכתבים למינהם שחושבים שהם מבינים בכל נושא. תתעסק בעניינים שלך ולא בענייני רפואה. כי זה ממש לא התחום שלך!!!

כמו שאמא שלך עושה את השיקול שלה, כך גם ראש הממשלה. אולי הוא רוצה לחיות גם כשבר כלי? אולי הוא רוצה למרות הכל להיאחז בחיים? לא אנחנו נחליט לכאן או לכאן.

מדויק לחלוטין. צריך להיות רציונליים והגיוניים. עם כל האהבה לשרון, צריך להבין ששרון הוא כבר אדם פרטי ויש לכבד את פרטיותו. הלוואי ובמידה ויהה צלול מספיק כדי לתת איזושהי עצה או דעה, יעשה זאת על דעתו כשיחפוץ בכך. לבינתיים תנו למשפחתו להיות איתו ולקבל את ההחלטות כאנשים פרטיים ואזרחים מהשורה.

נכון שיש עניין ציבורי ונכון שלכולם יש רק כוונות טובות, אבל חייב להיות גבול. דווקא בשל היותו אהוד ונערץ חייבים לתת לבן אדם כבוד שמגיע לכל אחד, ולהניח לו להתמודד עם הצרה בפרטיות משפחתו. הדיון התקשורתי מפחית מכבודו ומכבודנו.