כל הכבוד למדור זה. שבאופן עקבי חושף בפנינו את ישראל היפה והאחרת. ומזכיר לנו באיזה מצב היינו פעם ולשם מה הוקם המפעל הציוני. דברים ששכחנו. תודה

התמונה מוכיחה את האמת כי הדתיים השפויים של פעם התחרדו מאז .... הציונים הדתיים מלפני 60 שנה הפכו לחרדים-לאומיים פאנאטיים....

הייתי ילדה קטנה בכפר שדה יעקוב.ואני זוכרת רבים מן הילדים שהגיעו אל הכפר בשתי קבוצות.בביתנו גרה עליזה ואחריה הגיעה שרה הלברשטאט. ובבית סבא גדלה וטופחה שרה ברודר.בבית שכננו גדל וטופח אביו של שמואל וילוזני-מוטקה החמוד.ואני זוכרת את אהרון ים הגינגי.ואת אריה קרוק ואת וולה-חיה-חוה-דויד.הם הביאו את צרות הגולה לכפר -בספוריהם.הבנו כמה נוראה היתה המלחמה.ומה עברו ילדים אלה. נורא,נורא רחמתי עליהם. אחפש תמונות .היתה תמונה יפה של קבוצת ילדים גדולה עם מדריכיהם מרים לוי היפה ומשה (גרשטיין ) גורן .בטיול לירושלים.על מדרגות....הסוכנות אולי... הנרייטה סאלד הגיעה לכפר .קבל אותה יוסף ולק ז"ל אולי למשפחתו יש תמונות מאותו ארוע.אאתר מספר טלפון..ואודיעך.

השנאה כה רבה..אפשר לעשות מחקרים רבים רק על-פי תגובות של מגיבים ב"הארץ" ובווי-נט.. רק בעמק יזרעאל,בעמק בית שאן,בעמק הירדן.. בקיצור :בהתישבות העובדת קשה..קשה...ישנם עוד אנשים אנושיים כפי שהיו פעם... אמרו נא ,האם איש יודע על משפחה תל אביבית שקבלה לחיקה ילדים אלה....??

חלקם הגיעו לקבוץ חפצי-בה ולעין חרוד. נכון, עד היום אנחנו קוראים להם "ילדי טהרן" והם כבר סבים לנכדים. אני מקווה שמישהו מהם יקרא ויציין שמות של הילדים המופיעים בתמונות.

אימי ז"ל היתה מילדי טהרן (לדבריה). רציתי לדעת אם היא אכן הגיעה בגל העליה המתועד בכתבה.

את הסיפור אודות ילדי טהרן שמעתי לראשונה כילד מפי המחנכת שלי כרמלה ליפשיץ אשר הייתה חברת הגנה בעברה. לסיפוריה המרתקים בשעת חברה ציפינו ואחד מהם היה אודות ילדי טהרן. הם נקלטו במקומות שונים בארץ ואחד מהם היה בבנין הישן של בית חולים כרמל בחיפה. בניין זה עומד על תילו עד היום בפנייה לרחוב מאפו מרחוב חורב. לבאים מכוון מרכז חורב הבניין מימין. האלוף ינוש בן גל והאלוף ארז שהיה אלוף פיקוד דרום בעת פינוי ימית היו גם בין ילדי טהרן. עוד כדאי לציין כי בתקופה זו הגיעו חיילי צבא אנדרס לישראל. חיילי צבא אנדרס נקראו חיילי הצבא הפולני הגולה. בראשית הדרך הפיקוד היה רוסי והצבא הוקם בהתבססות על קציני הצבא הפולני והאינטליגנציה הפולנית ששרדו את הטבח ביער קטין שנעשה בפקודת סטאלין, וכן אזרחי פולין שנכלאו בגולגים בסיביר. הצבא הפולני עשה דרכו תחת הפיקוד הבריטי מאירן.טהרן לקירקוק שבעירק משם למיצרים ואח"כ לישראל. בישראל התאמנו בבסיסי הצבא הבריטי בעמק יזרעאל לקראת המערכה על איטליה. בין החיילים בצבא אנדרס היה פרח הקצונה מנחם בגין שלאחר הבחרו כראש ממשלה, קיבל דרגת קולונל של כבוד ממשלת פולין. שכננו תא"ל יעקב קפלן שהיה נספח צה"ל בדאלס בשנות השבעים סוף שנות השישים והיה מפקדו של פואד בן אליעזרגם כן הגיע ארצה כקצין בצבא אנדרס. דודי אח אבי שהיה פרח קצונה שם יחד עם מנחם בגין הגיע ארצה גם כן באופן זה. למרות המלחמה, נשארו חיילי צבא אנדרס הפולנים אנטישמים והיו לא מעט תקריות עמם בארץ. דוויזית צבא אנדרס נשלחה מן הארץ לאיטליה ולחמה בקרב מונטה קסינו תחת הפיקוד הבריטי.

optimistic and encouraging stories such as these should be presented in the tv's yoman hashavua to recall these times of building, creation, and compassion, and inspire the young generation

קיימת רשימה של ילדי טהרן. תוכלי למצוא אותה באינטרנט: http://www.zchor.org/tehran/children.htm ב"עמותת השטטל-ישראל" עוסקים בתיעוד ובאיתור ילדי טהרן. נשמח לסייע. ניתן לפנות באמצעות המייל או בטל' 03-5346194.

אתם משתבחים מפעם לפעם! כל הכבוד! המצגת מרגשת. למרות שסיפור הפרשה ידוע לי התרגשתי לקרוא ולראות את התמונות. האם נכתבו ספרים על ילדי טהרן?

האם אתם בטוחים שהמקום הוא רחובות ולא חדרה, כי נדמה לי שזיהיתי שניים מהילדים העומדים, ליד החבל, ומחכים לבואה של הרכבת.

ילדי טהרן זכורים לכולנו,בני הדור ההוא. כאו בעמק הירדן נקלטו בכמה קיבוצים כמה עשרות ילדים.חלקם חיים כאן בעמק עד היום. חנה כנרתי מכנרת ליותה את מסע הילדים לכל אורך הדרך.ממנה שמענו ולמדנו על קשיי הדרך וההתמודדות.היא היתה דמות מופת.יהי זכרה ברוך. יעקב מלמד כנרת.

נכתבו מספר ספרים על ילדי טהרן: דבורה עומר: התחנה טהרן הנריק גרינברג: ילדי ציון מאיר אוהד: יזכור בן-ציון תומר: אדום ולבן וריח תפוח זהב ועוד איזכורים בספרים העוסקים בעליית הנוער.

לא כל הילדים הגיעו לעמק. הייתי תלמיד במקווה ישראל כשהגיעו ילדי טהרן לסקטור הדתי. רבים מהם הצטרפו ללוחמים בגוש עציון וגם נפלו בשבי.

עשו אותם ישראלים בכפיה איך יכולים להתקומם ילדים-יתומים-קטנים

לא ברור מה הנך רוצה לאמור אולם ברור דבר אחד איש לא עשה אותם ישראלים בכפייה. אחת הטרגדיות של העם היהודי באותה תקופה היא שלא ייתה לא מדינה וצבא להגן על עצמו. יתר על כן איש לא רצה ביהודים ערב המלחמה. האמריקאים לא הרשו למהגרים להכנס , ממליץ לך לקרוא על פרשת האנניה סיינט לאויס מגרמנייה . תגלה שם ש FDR הוא פרנקלין דילאנו רוזוולט נשיא ארה"ב במלהע"2 מנע מהם להכנס. כך קובה אנגליה וכו. הבריטים בזמן המנדט ערב המלחמה נעלו את שערי הארץ והיהודים נלכדו באירופה. חבל מאוד שהנך משמיע טענות לא ענייניות המעידות על חוסר ידע והבנה בכלל. כל טוב

גם הרב הראשי לגבעתיים הרב גליקסברג הוא מילדי טהרן. ויש עוד רבנים שהיו בין הילדים בעליה הזו.

13 צודק. חבל שכתבה חשובה כזאת נדחקה לסוף התור. אני מציע למערכת להכניס כתבות חדשות בראש המדור ולא בסופו. כך תקבל כתבה חדשה חשיפה טובה עד לבוא הכתבה הבאה, וכל כתבה תזכה למקום ראשון לזמן מה. חשבתם על זה? מה דעתכם לשנות?

יוסהלה היה ילד שחום וצנום, הגיע לעין חרוד עם ילדי טהרן ומצא בה את התחליף לבית שאיבד בשואה. הוא הקים בה משפחה משלו- כשגדל, אולם הוא נפל במלחמה על החרמון. רות זכאי- אף היא מילדי טהרן. הגיע אף היא לעין חרוד מאוחד, הקימה משפחה חדשה והייתה אהודה על כולם. עוזי , בנה, איבד את עינו במלחמות ישראל, ובנוסף שיכלה בת שחלתה במחלה קשה.

ואני חוזרת על בקשתי. תשאירו את הנושא במקום מרכזי. יידעו מי היא הנרייטה סולד, כי בקרוב - ל' בשבט - יום פטירתה - ועל שמה יום האם-יום המשפחה.

בתמונה שרואים ילדים עומדים ומחזיקים בחבל, ובכיתוב כתוב שזו רחובות, זוהי תחנת הרכבת בחדרה ולא ברחובות. זיהיתי כמה ילדים מהמעון של בתה - או בטה (הבית בסגול).

שרה הלברשטאט,שרה ברדר,אהרון ים(הגינגי),יעקוב רוטמן,בנימין ליפמן,דויד ליפמן,דויד לבנזון,חיה לבנזון,חוה לבנזון,סימה לבנזון,שרה רוזנצויג,וולה רוזנצוויג,אריה קרוק ומלכה גיטר(שזוכרת בודאי עוד ילדים)....האם יש בידכם תמונות מאותם ימים?בשדה יעקב? או זכרונות על אנשים או על ילדים או על מאורעות שארעו שם...כתבו כאן בתגובות.נשמח לקרוא.

סבא שלי מופיע בתמונה של הילד שעומד על כתפי הנערים. אין מה להגיד פשוט מרגש

אשמח מאד עם תמסרי יותר פרטים: מי הוא סבך שזיהית בתמונה? מה שמו? היכן הוא נקלט והיכן הוא כיום? ועוד ועוד. תוכלי לשלוח באמצעות המייל המצויין בתגובה זו. ב"עמותת השטטל-ישראל" ובמחנה המעפילים בעתלית מצפים לכל פיסת מידע.

כוונתי לתמונה שהילדים אוחזים בחבל. התמונה השנייה - אינני יודעת. ייתכן שהיא ברחובות, אך לאחר שהעירו לכם - מדוע אינכם משנים!? תבדקו במקורות. אני מכירה את האנשים. השארתי טלפון למזכירה.

אני אחד מהילדים. אתה צודק, עשו אותי ישראלי. אבל זה בדיוק מה שרציתי להיות אחרי יותר משלוש שנים שהייתי פליט, שנדדתי ממקום למקום, שילדים גויים בבית היתומים התעללו בנו. חלמתי להגיע לא"י ולהיות כמו הילדים פה ותודה לאל שזה קרה. מה רע בזה?

היי יש לי את רשימת השמות המלאה, מה שמה המלא של אימך ? איל

קבוצה מילדי טהרן הגיעו לבית הספר החקלאי ע"ש ד"ר מוסינזון במגדיאל (כיום הוד השרון) ונקלטו בבית הספר העממי כאן (זרם "המזרחי") ולמדו יחד עם הילדים ה"צברים" בני המקום. רובם נקלטו בכתות יותר נמוכות מכפי גילם, בגלל העובדה שלא זכו במשך שנים ללמודים סדירים. לאחדים מהם היה מספר מקועקע על זרועם, דבר שהביא לידיעתי לראשונה את דבר מחנות הרכוז באירופה. לצערי אינני זוכר שמות. בכתתי למד נער אחד, יוסף לוי אם אינני טועה, שנפל יותר מאוחר במלחמת העצמאות.