תינוק ואימא בריאים חשובים יותר מחווית לידה "קסומה".

מי מעיז לקחת אחריות על חיים של הילד שלו? זה פשע!!! צריך להוציא את לידות הבית מהחוק ולאסור את מי שחטא בהם.

מחקר מקומי על לידות בית בישראל נעשה עד כה רק ע"י אילנה שמש- מיילדת מוסמכת, בגלל שאין שום גוף אחר שהתנדב לבדוק את הנושא. חבל שבחרת לכתוב בצורה כל כך דמגוגית ולהציג רק חלק מתוך התמונה המלאה של לידות בית. שום מקום לא יכול להבטיח 100 אחוז הצלחה, לא בית חולים ולא לידת בית. אבל אם תבדקי מחקרים שנעשו לגבי לידות בית ברחבי העולם, תגלי שבלידות בית יש פחות התערבויות בזמן הלידה והסיכון למות האם והיילוד נמוך יותר (וזה מתוך ועדת הבריאות של הפרלמנט הבריטי בדוח הנוגע לחופש הבחירה בלידה). לטעמי, כל אישה זכאית לקבל את המידע על האפשרות ללידת בית. מה היתרונות והחסרונות ולהחליט מה יותר נכון עבורה (ואם תנסי לשוחח עם מיילדת בנושא, תראי שהן יציגו את החסרונות על מנת לוודא שהיולדת בטוחה במעשיה). אגב, לגבי זה שהיום בתי חולים מציעים לידה טבעית וכו, עדיין בתי חולים מגבילים את כמות המלווים בחדר הלידה, ועדיין יש מיילדת אחת לכל 3 יולדות בממוצע, ועדיין יש יותר חתכי חיץ בבית חולים, יותר לידות ואקום, יותר מלקחיים והרבה יותר התערבויות. אל תזלזלי באפשרות הזו. אם זה לא מתאים לך, זה לא אומר שזה לא מתאים לכולן

שיטת הצגת הנתונים והניתוח שאת עושה יכולים להצליח בכל נושא. מחר תוכלי לכתוב על כך שסיגריות לא מזיקות לבריאות (עובדה - המון מעשנים חיים ואלו שלא מעשנים - סתם תמהונים שיורדים לחייהם) יולדת בריאה, הריון ללא סיכון, מיילדת מוסמכת ומנוסה (בהחלט ממליצה על אמבולנס בחוץ) כל אלה יכולים לאפשר לידת בית. אסונות מתרחשים גם בבתי חולים (הולנד זו הדוגמא שלך? אז למה לא להביא את הנותונים במלואם? יותר משליש מהלידות שם הן לידות בית) והתערבות מכשירנית של רופאים ורצונם "לגמור משמרת בלי פאשלות" יחד עם בורות וחוסר אסרטיביות של היולדת יוצרת התערבויות שאינן מחויבות המציאות הבנו שאת נגד טרנגים טבעיים. מה הכתבה הבאה? נגד גנים אנטרופוסופים?

חצי אירופה עושה את זה בהצלחה , למה, כי יש תמיכה מוסדית. אהל בגל ל צרות אופקים כמו שלך, פה זה לא יצליח

למתעניינות מומלץ לקרוא חומר בצורה מעמיקה יותר. הזלזול בכוחות הנשיים הטבעיים לא מוסיף הרבה כבוד לבי"ח. חבל שאני צריכה לשלם לדולה, לשלם ללידה טבעית ורק אז להנות מזכות בסיסית ללדת בדרכי בתוככי הבי"ח.

"אבל הפופולריות שלו מלמדת איך רעיונות שוליים הופכים למרכזיים, וכן את התהליך הפסיכולוגי שבו תיאוריה שאינה נסמכת על ביסוסים מדעיים...." רעיונות שוליים ולא מבוססים מדעית כמו הרעיונות של גלילאו ודארוין את מתכוונת?! (מאחר ואיני סומכת על תבונתך אבהיר: בתחילת דרכם נתפסו רעיונותיהם כלא מבוססים ומופרחים והרי זה פלא - היום הם המדע המבוסס בעצמם) או ההופכי - רעיונות מבוססים מדעית בדבר עליונות הלבנים / הגברים (פני נא לספרו של סטיבן ג'יי גולד - אין מידה לאדם) אוי, בעצם היום הם כבר לא כל כך מדעיים. וראי גם קון על מהפכות מדעיות או אולי כדאי הרחיבי השכלתך ע"י מעט קריאה של פוקו ושליטה בידע ובמה שמוגדר כידע וכנכון. מה שבטוח YNET מרוצים - את מושכת קהל.

חבל שנשים צעירות לא טורחות ללמוד

מי שיולדת בבית מפגרת. נקודה מי שיולדת בבית מפגרת. נקודה מי שיולדת בבית מפגרת. נקודה מי שיולדת בבית מפגרת. נקודה מי שיולדת בבית מפגרת. נקודה מבינות? או לחזור על זה שוב?

אם היא מסתבכת היא תסתבך בכל מקום. במקומות שונים בעולם מקובל ללדת בבית, ורוב הלידות מסתיימות בהצלחה. בבתי חולים נפטרות נשים לאחר לידה מתסחיף מי שפיר שאינו בשליטת הרופאים בד"כ. יש נשים שבוחרות ללדת בבי"ח, אבל לא מסכימות שיטפטפו לעיני הילוד אנטיביוטיקה ולא מאפשרות חיסונים: כללים והנחיות שנכתבו בדם. כל אחד והאמונה שלו. מי שיולדת בבית, בישראל, מתוך בחירה היא בד"כ אישה מחושבת שלוקחת מיילדת, לוקחת בחשבון את הסיכוי והסיכון, ואין צורך להיות מטיף. אפשר להסביר, להעיר ולהאיר. ריקי תמיד מוצאת את הביקורת, את ההטפה, הצורך לחנך. יש לה את הבמה ויש לה את קהל המעריצות. אלוהים יודע על מה... בעיני, ולא בשביל לפגוע, מהכתבות שלה נוטפים תסכול וקינאה. ואני תוהה כל פעם מחדש, באמת ובתמים: למה היא לא רוצה עוד ילדים? התסכול... נו, עכשיו יתחילו להכות אותי כל מעריצותיה. ותחתמו בכינוי של הפורום, כדי שהיא תדע שאתן בעדה. ולא, אני לא מהקומונה...

שתי לידות שלי בבתי חולים הסתיימו במות התינוקות. טוב שיש לי את מי להאשים (את בית החולים, את הרופא המיילד, אופס, אולי אני המטומטמת שלא בחרה בתי חולים נכונים?)

היא יודעת יותר טוב מכל אירגון רפואי ומחקר רפואי בעולם היא שוללת את זכות האישה לבחור אם היא חושבת בשונה ממנה. כן יש לנו כנשים וכהורים את הזכות לבחור מה יקרה לגופנו ולילדנו (במיוחד אם מחקרים מראים שהסיכון בבית מול סיכון בבי"ח בלידה עם סיכון נמוך הוא שווה או נמוך). וריקי זאת ממש התממות להגיד שבתי החולים עברו לגישה טבעית. ודרך אגב סיימת את המשפט לגבי אפידורל אם אני לא טועה אחוז הסיכון לסיבוך באפידורל הוא באיזור ה- 0.5% שזה הרבה יותר גבוה מהרבה סיכונים אחרים בבית או בבי"ח אבל בארץ מאוד מקובל לדחוף את היולדת לקבל אפידורל, שאלת את עצמך למה?

יש נטיה להתערבויות מכשירניות לחיתוכים וניתוחיםלא נחוצים ועוד לא דיברנו על הקרב שהיולדת צריכה לצאת אליו כעבור מס' שעות כדי שהתינוק יישאר איתה וההחלטה אם להניק או לא להניק שמרגיזה כל צוות באשר הוא, זה לא כל-כך פשוט בבית חולים אבל זה כן יותר בטוח.

בתי הבכורה או שהיתה נולדת מתה, או בפגיעה חמורה. הרופאים זיהו מצוקה עוברית ניתחו אותי, והצילו את חייה. בבית לעולם לא הייתי מזהה שיש בעיה.

כבר שנים אחדות שאני נהנית מקריאה וכתיבה באתר של באופן טבעי (שיש לו גם עיתון דו חודשי). בכל שאלה שאני רוצה לבדוק, ולקיים דיון משמעותי שבודק גם אפשרויות קונבנציונאליות ו"נורמטיביות" וגם אפשרויות אלטרנטיביות או פשוט כאלה שעונות יותר על הצרכים הספציפיים שלי, אני פונה לאתר ומוצאת דיון פורה ומעניין. מומלץ בחום!! אולי כדאי להעביר כמה כתבות מבאופן לYNET לאזן קצת את המיינסטרים של ריקי

אני רופאת ילודים ותיקה העובדת במחלקה גדולה ועמוסה. אני צופה בתדהמה ובדאגה רבה בארועים שונים המתרחשים בעת האחרונה ומבטאים משבר חמור באמון שבין המשפחות המטופלות לצוות המטפל. על פניו אין לתופעה סיבה הגיונית. הציבור מפגין רמת עוינות קשה ובולטת. נשמעות התבטאויות אלימות שהן בהחלט מעבר לקו האדום . ניכר שהציבור מוסת וכבר מרגע הכניסה למחלקה המתח מורגש באויר. במחלקה מאושפזים תינוקות חולים שהצלתם היא מעשה נס של ממש. ההצלחה המיקצועית מרשימה על פי כל קנה מידה. המערכת בנויה באופן כזה שלמוטיבצית הצוות חשיבות עליונה. חיים של ילודים רבים ניצלו בזכות מסירות אין קץ של צוותים העמלים יומם וליל בתנאים לא תנאים. סדק במוטיבציה יביא לאסון. אנא בילמו את גל האלימות הזה מיד

לידה הוא ארוע גופני, ונפשי עוצמתי, כואב, מפחיד ומרגש כאחד. ארוע רפואי? אכן. כשמתחילים הריון עם כ"כ הרבה בדיקות, חייבים לביים אותו בלידה רפואית, כשאת מחוברת למוניטור כל הזמן (גם אם אין בכך צורך), ללא תמיכה של המיילדת (כי היא עסוקה בשלושה חדרים בו זמנית), עם רופא שאפילו לא מסתכל עלייך היולדת, אלא מעדיף לראות מה שלומך ושלום העובד דרך תרשים המוניטור, ומחליט מה שבא לו, למרות שאת רוצה אחרת. שיקולי הרופאים לא תמיד נכונים. הם בעד לשחרר עוד מיטה מחדרי הלידה הצפופים... מיילדות מבינות יותר. אבל לא תמיד יש להן את הזמן לעשות הכל כדי שלא לעשות חתך חיץ... ובאשר לחדרי הלידה הטבעיים: בית חולים הוא בית חולים. מקשים על האשה בקבלת ההחלטה ללכת לחדר כזה. מפחידים אותה, ומחתימים אותה על עשרות טפסים. "זה באחריותך!" אומרים. נכון, גם ההריון הזה הוא באחריותה, וגם גידול הילד. שלא נדבר על העובדה כי לא כל אחת יכולה להרשות לעצמה פריבילגיה של חדר טבעי. אסונות, לצערנו קורים בכל מקום. כן גם בבית החולים!!! ברור שהכותרת תזעק, שחיי עובר היו במצוקה, בלידת בית. אלא מה? יספרו לכם מה אחוזי ניתוחי החירום (מעל 20% אגב) שמתבצעים באיכילוב ותל השומר? וכל זאת למה... כי לרוב, התערבו יותר מידי בלידה. יש למצוא את האיזון העדין בין כ-ב-ו-ד האדם (כלומר היולדת במקרה זה), לידע המצוי ולרפואה הדפינסיבית שמתנהלת בראשותם של עורכי דין. כן, גם רופאים עושים טעויות. הכל יכול לקרות. ואגב, ריקי היקרה, מתי בפעם האחרונה הסתובבת בחדרי לידה? מתי זעקת מרה כששמעת את המיילדת אומרת על מוניטור פנימי שהוא לא כואב לעובר? מתי כאב לך בבטן כשראית רופאה מבצעת סטריפינג ללא ידיעת האשה? מתי שמעת רופאה, בפינת האחיות, מצחקקת על יולדת כי היא ערבייה והיא החליטה לא לקחת אפידורל, הוא כי תינוק של אם אחרת הוא "פיצפון", נולד רק 2.5 ק"ג?? נשים מחפשות כבוד, הקשבה ותמיכה. במיוחד באותו רגע פיזי-נפשי כמו הלידה.

למיילדת שבביתך יש מוניטור (מכשיר הפלא המזהה מצוקה עוברית) וגם היה אפשר להעביר לבי"ח תוך זמן קצר (במקומות הרחוקים בי"ח לא מיילדים בבית)

גם אני ילדתי בבי"ח, אבל הגישה שמציגה כאן הכותבת מראה על פחד והיסטריה, שלא נאמר התקפת נגד סתמית על "באופן טבעי", רק משום שכותבות שם נשים שמעיזות ללכת בדרך בה הן מאמינות, שיודעות להכין את עצמן ולסמוך על גופן ועל עוברן ועל הטבע שנתן לנו מתנה - ללדת. בכל פעם שקורה אסון בלידת בית התקשורת קופצת כמוכנה ומחכה לטרף, מה עם האסונות בבי"ח ? אם היו מדווחים בעיתון על כל אסון שקורה - מה היית חושבת על הרפואה? האם היית מרגישה בטוחה? לידה היא דבר מקסים וטבעי ומן הראוי לחזק עוד ועוד את הדרך ללדת בדרך טבעית, ואם מתאפשר גם בבית. החרדה והעוינות שמראה הכותבת מסוכנות, משום שהן הופכת אמוציות ותפיסות לידע המתחזה למקצועי - כאילו הרפואה והמיכשור שלה הם אלוהים שיסדרו לנו תמיד את החיים. תתעוררי גברת. אין לנו על מי לסמוך... אלא על עצמנו.

כתבה ירודה, לא מיקצועית, נשענת על אמונות טפלות ופחדים לא מבוססים. כתבה נוטפת אגרסיה ושתלטנות.

היום בבוקר נולדה בתי בכורתי. הצוות הרפואי באיכילוב היה מ-ד-ה-י-ם. כולם כולל כולם. הלידה הייתה ארוכה מאוד, כך שעברו עלינו שלוש משמרות של רופאים ומיילדות. כולם היו סופר נחמדים ומתחשבים (המיילדות אפילו הכינו לי בעצמם סנדביצ'ים מדי פעם). סוף הלידה הסתבך, כך שאני לא יודע מה היה קורה אם הינו מנסים את ה"שטות הביתית". למזלנו לאם ולתינוקת שלום. לניאו-פלצנים שחושבים שלידה ביתית זה הדבר הנכון, הרשו לי להציע גם ניתוחים ביתיים (יש אחלה סכינים במטבח, חומרי חיטוי בשרותים וכו').'

ריפרפתי על סידרת הטורים שלך. לשמחתי אני מעדיפה לבלות עם ילדי או לישון במקום לבזבז זמני מול הטקסטים שלך. את מוציאה המון אגרסיות וכעס ומשום מה מצטטת ותוקפת את אתר "באופן טבעי" בצורה בוטה. נוצר רושם כאילו יש לך איזו טינה קטנה בלב, לא רק לאתר ההוא, אלא בכלל. לחיים, לילדים. זה נכון שכתיבת טור באינטרנט עוזרת לשחרר לחץ, אבל רעבק, טפלי בעצמך. חבל. קצת פחות מרירות. מותר לך לחשוב את מה שאת חושבת כמובן. אבל את קצת מתחילה לעסוק בהסטה, הכפשה, הוצאת דיבה. הוציאי הידבוק מתוכך, לכי לאיזו סדנא. הניחי לנו, הקוראים. אלו שאוהבים את ילדיהם, שנעים להם בביתם ושלא מתרשמים מהקיש קיש קריא שלך.

אין על מה לכתוב יותר, חוץ מאשר לעבור דף-דף באתר של באופן? זה כבר לא "שקרים שהורים מספרים", את יודעת. זה "עוד שבוע עבר ואין לי טור".

מהמציאות גם... - כאילו שאם לא ארצה אפידורל הצירים לא יכאבו - כאילו שאם אלד בבית, לא תהיינה בעיות - כאילו שאם אין טיפול נמרץ בבית, אז בוודאי לא נזדקק לו. שורה תחתונה: לידה היא הליך שאינו נטול סיכונים. תומכת לידה אינה מיילדת (היא אינה אחות בהכשרתה, אפילו), ועוד לא התחלנו לדבר על עניין הציוד הרפואי הנדרש. לפני המון שנים, היו הרבה יותר נשים שנפטרו בלידתן, והרבה יותר מקרים של מומים בעקבות בעיות בלידה, או עוברים שנולדו מתים. פעם ילדו בבית.

להתאשפז היום, מכל סיבה, זו פשוט סכנה. חיידקים אלימים ועמידים פוגעים ומדביקים חולים שהתאשפזו מסיבות אחרות בכלל. הציבור מאבד אמון בבתי בחולים, ולא בלי סיבה. מה שפעם היה נכון רק למוסכים הפך למקובל גם בבתי חולים: נכנסים בגלל בעיה פעוטה ופתאום מתחילות לצוץ מחלות שונות ומשונות.

זה שאת מציינת שקרים ואמיתות חלקיות בבטחון מופרז לא עושה אותם אמת. כשאת אומרת דברים כמו: "אבל אף אחד עד היום לא הוכיח סטטיסטית, אמפירית (במחקרים שאינם מוטים על ידי בעלות עניין כמו מיילדות שמתפרנסות מזה), מהם המספרים האמיתיים לכל צד, ואם באמת הסיכונים זהים." את יכולה להגדיל עשות ולהתחיל ב"ידוע לכל כי" ולסיים ב"עובדתית!" למרבה צערך זה לא יעשה את מה שאת אומרת נכון. ועלייך מוטלת חובת ההוכחה. אבל את לא מחפשת קוראים ביקורתיים. את מחפשת את חמתם של ה"טבעיים" ואת מקהלת געיות ההסכמה הקונבנציונאלית. לשמחתי אני לא עוקבת אחרי מה שיש לך להגיד בדרך כלל. (אני מעדיפה להעביר את זמני בקריאת דברי טעם ודעת.) אבל אם עוד לא כתבת כתבה על ברית מילה, אולי עכשיו הזמן. האמיני לי, זה יעשה לך טוב. עובדתית.