ובכלל מומלץ לקרוא כזה ספר לפני שמביאים כלבלב הביתה, ולא אחרי שהוא הורס לכם את הספה החדשה.... בהצלחה לכולכם! :-)

שימו לב : עד גיל 6 - 8 חודשים אין לגורים יכולת לשלוט על הסוגרים שלהם. לכן, צריך להוציא אותם החוצה כל שעתיים שלוש, ולא לצעוק עליהם אם יעשו בבית. וכאשר הם עושים בחוץ צריך לחזק להם את התחושה הטובה במילים כגון : יופי, וכו', וכך הם לומדים שטוב לעשות בחוץ ולא טוב לעשות בבית. העיקר : לא להרביץ להם ולא לצעוק עליהם.

שמעתם על תסמונת הקוקרים?

כשהכלב שלנו עשה את צרכיו בבית, צעקתי עליו והיכיתי אותו עם עיתון (ככה הוטרינר אמר) וזה עזר....

השכרון של הגור אינו מוגבל לשניות אלא יכול להגיע גם לשתי דקות ויותר. הכלב אינו מטומטם ואינו מוגבל בזכרונו . לדוגמא - שרוק אליו כדור קטן בבית והוא יורץ להביא לך. אחרי זמן מה שרוק כשור אחד ומיד לאחריו כדור שני ואפילו שלישי. תגלה לדעת, כי הגור מביא את הכדור הראשון. אח"כ הולך להביא את הכדור השני (גם אם אינו רואה אותו . ואח"כ את הכדור השלישי. כך שאין כאן מגבלת זכרון. גם בחוץ ניתן לראות כלב שמחפש אחר גזיר עץ במשך דקות ארוכות לאחר שהבעלים שרק את הגזיר והכלב לא איתר אותו מיידית. המסקנה - כל עוד ישנה סמיכות בין הגירוי לחיזוק ניתן לתת חיזוק חיובי או שלילי. אין לכך שום קשר עם מגבלת זכרון של 7 שניות. ושלא יעבדו עלינו בעיניים !!!

לי יש\לברדור בן שנה וחודשיים שלאחר נסיעה שלי לחודש ימים התחיל להשתגע לא מוכן לעשות כל פקודה שאני אומרת לו לא מקשיב ולפעמיים משתולל יותר מדי מה כדאי לעשות?

יפה שיברת מהנסיון שלי עם המיקסולה זמן השיכרון גדול ממספר שניות

או למען הדיוק - שהיינו) אשרי שכבר שאמצים שלב, אין מה לשא למישהו בשענות, אשלתם אותה אז תהיו בשקש. שילה שוב לשולם.

אתך ועם כולם. בראש שלו זה שגם אתה "גור" כמוהו. כך גורים לומדים עד איזה גבול הם יכולים להפעיל לחץ על בשר האדם : עם הזמן הכלב שלך ילמד באיזו נקודה בדיוק הוא גורם לך כאב ומאותו רגע והלאה הוא כבר בחיים לא "ינשוך" אותך אלא אם יהיה ממש חולה וגרמת לו לכאב , למשל.

גור , כי הגור אוהב אותך מטומטמת ולא מבין למה את מרביצה לו... רק במילים טובות ותזיזי את התחת החוצה כל שעתים שלוש עד שהכלב יוכל לשלוט בסוגרים שלו. רק במילים טובות וליטופים, יא טמבלית. אם אין לך לב לטפל בבעל חיים למה אימצת אותו ? הוא אוהב אותך ואת מרביצה לו , פוסטמה.

מה שעשית לכלב שלך. כלב קשור לבעלו בצורה טוטאלית. כלב לא מבין מה זה חו"ל ולא מבין מה זה אילוצי עבודה או משפחה. ברגע שלא היית על יד הכלב לפרק זמן ארוך (יותר מיום יומיים), הכנסת את הכלב לחרדת נטישה ואני מתפלא שהוא נשאר בחיים. כלב זאת התחייבות ארוכת טווח. כלב זה לא דגים באקוואריום. אתה צריך להשקיע הרבה אהבה ולהרגיע אותו ולא להיאלם לו ככה לתקופות ארוכות. שתדע, כלבים יכולים למות בגלל חרדת נטישה .

להיפך ,איפילו בהיותו גור שציפינו שינשוך וישרוט...התכוננו נפשית . והדבר היחידי שהוא עשה היה נשיכת קרסוליינו בעדינות כדי לגרור למשחק . כדי שיפסיק ,יש להיצמד לקיר עם רגליים צמודות ,הרמת סנטר ,ושילוב ידיים לגוף . תוך שניה .....ההתתנהגות הזו מופסקת !! אם את מדברת על כלב בוגר ואת מדברת על נשיכות ממש ...לכלב יש בעיות וכדאי לפנות ולהתיעץ כי זה ממש ,אבל ממש ,לא אופיני לקוקרים ששמם יצא לשימצה ולי זה כבר הכלב השני שאני מגדלת ובדומה לקודמו הוא רגוע ביסוד ! רואים שזה אופי כללי של הגזע . היפראקטיבי -כן אבל לא פרא ,ממש לא ובעיקר -לא נשכן מקסימום הוא יכול לתקוף אותך ואת הילדים בליקוקים ונשיקות